יכולה לנסות אחת מהאופציות:

• להגיד לה לפני הפעולה שתעזור לך במשחק זה ספיציפי שיהיה בהמשך הפעולה. ואז היא מחכה כל הפעולה למשחק ויושבת בשקט, וגם ככה את נותנת לה הזדמנות לקבל תשומת לב באופן חיובי
• לעשות לה מבצע באופן אישי על קריטריונים של התנהגות טובה, וכל פעם היא מקבלת מדבקה.. בסוף יש פרס שווה
• להתיעץ עם המחנכת שלה- יכול לעזור מאוד

בהצלחה!

.

1. לנסות לשתף אותה בפעילות באופן אינטנסיבי הווי אומר לתת לה לחלק את הצ'ופרים
2. לתת לה לנסות לנהל משחק משותף

אבל הכי חשוב זה לא להראות לה שהיא מוזרה אלא להראות לה שהיא חלק מהשבט ואפילו השבט הוא חלק ממנה. בהצלחה! זה דורש המון מאמץ מניסיון!

עדיין מחפשת מה לעשות.

בגדול- ילדים צריכים תשומת לב. כשהם לא מרגישים שהם מקבלים אותה מספיק (וזה יכול לשבת גם על דברים מהעבר-- נניח מריבות עם כל המורים מכיתה א', חרמים שהיו עליה בשבט, אולי אם את אומרת שהמשפחה גם ככה אז בהחל יכול להיות שזה נובע משם) אני בוחרת להסיק שהילדים האלו הם מתוקים מתוקים ומחפשים יחס חם ואוהב. הם לא יודעים איך לקבל אותו- אבל גם יחס שלילי, בסוף, הוא יחס. לטעמי, צריך לא להתייחס לגמרי למה שהיא עושה רע אבל כן לדרבן אותה לטוב, לתת לה תפקידים בשבט, להיעזר בה, להושיב אותה לידך וכו' אבל מצד שני שלא יבוא על חשבון אחרות ושלא יקנאו בה.

איזון דק וחשוב. סומכת עליך שתצליחי לעשות אותו.

(נ.ב. אם את אומרת שיש בעיה אמיתי אולי כדאי להתייעץ עם איש מקצוע שמבין?)

את מדריכה, יש לך מקום שיכול להוביל שינוי ולתת עזרה במקומות שאף מורה או הורה לא יכול.

יש לך כוחות מדהימים, היא רוצה את היחס ממך. וזה לא רע, ילד שלא רוצה יחס- זה מדאיג. רק צריך ללמד איך לקבל את היחס בצורה טובה.

ליווי הביתה, להתעניין בה, מה הפריע לה בפעולה שבגללו היא עשתה ככה וככה, שחנשים. להראות אהבה--- אבל לא על חשבון אחרות!! ושתראה שאת באמת אוהבת אותה, לא לזייף. ילדים קולטים זיופים.

יש גם קומונרית עם כלים שיכולים לעזור (@המקדש השלישי בדרך הוא אחלה קומונרית סתם..)

אני יודעת שחזרתי על עצמי, אני פשוט באותו מצב. תודה על השאלה, הבהיר לי גם כלמיני נקודות אשרייך, עלי והצליחי!

למרות שמישי פה התחצפה קשות לקומונרית שלה השבוע 

היא לא ענתה על זה

אני תוהה לעצמי אם כי היא ראתה אתזה כחוצפה או סתם. אחכ קראתי ת'ניסוח ואופס. שוין.

חבל מאד...

חבל מאד, חבל מאד. שלא תציק לי.

אנחנו לא מתייאשים מחניכים קשים

הקומו טוענת שכן.

היא גם היתה המדריכה של שבטי בעבר.

התכוונתי שכנראה לא משנה עד כמה יסבירו לך שצריך להעריך את הקומו-זה לא יעבוד...

אני מעריכה אותה על מה שהיא עושה.

אני לא אוהבת את הרעיון שיש לי קומונרית. בעיקר כשהיא לא מחבבת שאני בצוות מהרגע הראשון.

אבל איך כתבתי יפה, אה?

גם אני מדריכה ויש לי ילדה בקבוצה פראית - אם משהו לא עובד כמו שהיא רוצה אז היא מתחילה להרביץ ועוד חושבת אח"כ שהרביצו לה מכות רצח....

פעם אחת היא התחילה להרביץ לי (זה היה כואב!) בעיתות, אגרופים... ואז ביקשתי ממנה שתרגע. ואם היא רוצה שתלך לבית כי זה לא פעילות חובה, אז היא הלכה לבית ואז אמא שלה (שהיא גם לא משהו....) התקשרה אליי. ובסוף היא התחילה לצעוק על הבת שלה שתפסיק להרביץ.....

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...