יכולה לנסות אחת מהאופציות:

• להגיד לה לפני הפעולה שתעזור לך במשחק זה ספיציפי שיהיה בהמשך הפעולה. ואז היא מחכה כל הפעולה למשחק ויושבת בשקט, וגם ככה את נותנת לה הזדמנות לקבל תשומת לב באופן חיובי
• לעשות לה מבצע באופן אישי על קריטריונים של התנהגות טובה, וכל פעם היא מקבלת מדבקה.. בסוף יש פרס שווה
• להתיעץ עם המחנכת שלה- יכול לעזור מאוד

בהצלחה!

.

1. לנסות לשתף אותה בפעילות באופן אינטנסיבי הווי אומר לתת לה לחלק את הצ'ופרים
2. לתת לה לנסות לנהל משחק משותף

אבל הכי חשוב זה לא להראות לה שהיא מוזרה אלא להראות לה שהיא חלק מהשבט ואפילו השבט הוא חלק ממנה. בהצלחה! זה דורש המון מאמץ מניסיון!

עדיין מחפשת מה לעשות.

בגדול- ילדים צריכים תשומת לב. כשהם לא מרגישים שהם מקבלים אותה מספיק (וזה יכול לשבת גם על דברים מהעבר-- נניח מריבות עם כל המורים מכיתה א', חרמים שהיו עליה בשבט, אולי אם את אומרת שהמשפחה גם ככה אז בהחל יכול להיות שזה נובע משם) אני בוחרת להסיק שהילדים האלו הם מתוקים מתוקים ומחפשים יחס חם ואוהב. הם לא יודעים איך לקבל אותו- אבל גם יחס שלילי, בסוף, הוא יחס. לטעמי, צריך לא להתייחס לגמרי למה שהיא עושה רע אבל כן לדרבן אותה לטוב, לתת לה תפקידים בשבט, להיעזר בה, להושיב אותה לידך וכו' אבל מצד שני שלא יבוא על חשבון אחרות ושלא יקנאו בה.

איזון דק וחשוב. סומכת עליך שתצליחי לעשות אותו.

(נ.ב. אם את אומרת שיש בעיה אמיתי אולי כדאי להתייעץ עם איש מקצוע שמבין?)

את מדריכה, יש לך מקום שיכול להוביל שינוי ולתת עזרה במקומות שאף מורה או הורה לא יכול.

יש לך כוחות מדהימים, היא רוצה את היחס ממך. וזה לא רע, ילד שלא רוצה יחס- זה מדאיג. רק צריך ללמד איך לקבל את היחס בצורה טובה.

ליווי הביתה, להתעניין בה, מה הפריע לה בפעולה שבגללו היא עשתה ככה וככה, שחנשים. להראות אהבה--- אבל לא על חשבון אחרות!! ושתראה שאת באמת אוהבת אותה, לא לזייף. ילדים קולטים זיופים.

יש גם קומונרית עם כלים שיכולים לעזור (@המקדש השלישי בדרך הוא אחלה קומונרית סתם..)

אני יודעת שחזרתי על עצמי, אני פשוט באותו מצב. תודה על השאלה, הבהיר לי גם כלמיני נקודות אשרייך, עלי והצליחי!

למרות שמישי פה התחצפה קשות לקומונרית שלה השבוע 

היא לא ענתה על זה

אני תוהה לעצמי אם כי היא ראתה אתזה כחוצפה או סתם. אחכ קראתי ת'ניסוח ואופס. שוין.

חבל מאד...

חבל מאד, חבל מאד. שלא תציק לי.

אנחנו לא מתייאשים מחניכים קשים

הקומו טוענת שכן.

היא גם היתה המדריכה של שבטי בעבר.

התכוונתי שכנראה לא משנה עד כמה יסבירו לך שצריך להעריך את הקומו-זה לא יעבוד...

אני מעריכה אותה על מה שהיא עושה.

אני לא אוהבת את הרעיון שיש לי קומונרית. בעיקר כשהיא לא מחבבת שאני בצוות מהרגע הראשון.

אבל איך כתבתי יפה, אה?

גם אני מדריכה ויש לי ילדה בקבוצה פראית - אם משהו לא עובד כמו שהיא רוצה אז היא מתחילה להרביץ ועוד חושבת אח"כ שהרביצו לה מכות רצח....

פעם אחת היא התחילה להרביץ לי (זה היה כואב!) בעיתות, אגרופים... ואז ביקשתי ממנה שתרגע. ואם היא רוצה שתלך לבית כי זה לא פעילות חובה, אז היא הלכה לבית ואז אמא שלה (שהיא גם לא משהו....) התקשרה אליי. ובסוף היא התחילה לצעוק על הבת שלה שתפסיק להרביץ.....

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....