אנחנו (הדתיים שבינינו) משתדלים לדבר בעיקר דברים ענייניים ולהמעיט בדברים של שטות. אבל באופן כללי נראה לי שמה שאמרו לך רחוק מלהיות נכון.. ההגדרה לשמירת עיניים (לבנים) היא פשוטה- "מה שלהן אסור ללבוש לנו אסור לראות" וגם מה שמותר לראות זה לא "להנאה" (סליחה על הבוטות). חוץ מזה הכול דרגות ומעלות, ראויות כמובן, אבל לא עיקר הדין. כשהייתי מדריך דיברתי עם הצוות שלי רק דברים פרקטיים ועל מה שזלג עשיתי תשובה. בהצלחה. 

לא התכוונתי לחלק בתוך המגזר ולומר "אלו דתיים ואלו לא" (למרות שאין להגדרות האלה כ"כ משמעות בעיניי ולא נראה לי שיש לי את הסמכות לקבוע את זה) אלא לחלק בין הנאמנים לתורה ומצוות (המכונים דתיים) לאלה שלא (המכונים חילוניים).

לגבי הנקודה השנייה שהעלתה זה לא כ"כ מדויק.. אין רבנים שמתירים קלות ראש בחברה מעורבת ואני מתכוון גם לדעתו של הרב יובל שרלו שליט"א שיחסית נוטה להקל בתחומים האלה. 

גם אני נופל בדברים שהם נגד רצון ה' ואני חוזר עליהם בתשובה.

מי שאומר שאין מצווה כזו או אחרת מהתורה נקרא אפיקורס (לא כ"כ דתי).

אני חוזר שוב לא התכוונתי להגיד מי יותר "דתי" ומי פחות, פשוט ניסוח לא מוצלח, סליחה.

והעיקר שוב- אין היתר הילכתי לזה. יש אנשים שזה הניסיון שלהם ואני לא מזלזל בהתמודדות הקשה הזאת.

אתם לא דתיים!!! או לפחות דתיים שעובדים על עצמם... כ אם אני מקשיב לקב"ה אז אני רוצה לקיים את כל מצוותיו, וכן! יכול להיות שכרגע קשה לי...שאני לא עומד בהכל וכו'... אבל זה לא אומר שאני מרמה את עצמי ואומר "זה לא מצווה", או "אני שומר על הכל חוץ מזה וכדו'" "אני לא שומר נגיעה ומה הבעיה ללכת להופעה של אומר אדם ולראות סדרות??" ועוד ועוד...

מקורות על דבר כזה זה ממש יהיה חידוש גדול

אין צורך למקורות הפוכים כי הדברים גלויים וידועים

הספר היחיד שהיה בהישג ידי זה הריטב"א והוא כותב שם על סמך סיפורי רב גידל ורב אדא בר אהבה שחסיד גדול יכול להקל בעניינים אלו. שוב חסיד גדול דווקא של תקופת האמוראים! קשה להוציא מזה דין לענייננו. כשאחזור לישיבה (לקחתי גימלים) אוכל לברר את שאר המקורות.

אני לא אוהב להיות הצד ה"מחמיר" בדיון, בדרך כלל בנושאים האלה תמיד אני בצד של ה"מקלים" פשוט הסברות שלכם הם חידוש אפילו בשבילי.

שמעי לדעתי ממש כדאי לברר לבד תנושא כי איך שהבנתי תדברים שלך מבחינתי לפחות הם לא היו לגמרי נכונים פשוט תפתחי ספרים ודברי עם אנשים כשאת מבררת תבואי עם דעה פתוחה ותשמעי מה יש לתורה לומר באמת ואל תתמקדי בסוג אחד של ספרים (אם תפתחי שולחן ערוך תראי שאסור כלום) תפתחי מכל הדורות ואז אחרי שהבנת תהלכה תראי מה האמת ההלכתית מבחינתך בהצלחה!!

במקרה שלי אני מתכוונת לדיבורים לא רק עניינים

זה לא טוב לחשוב על מה האחר חושב עליך..

א. זה לא טוב שיחה יתירה בנים ובנות!

ב. מי אמר שאנחנו מדברים אתכם? 

ג. הכל תלוי על מה מדברים, ומה אווירת השיחה..

מבין.

תנסי לדבר רק דיבורים שצריך, לא יותר.

בעיני מי שמחליטה לא לדבר עם בנים היא אמיצה וחזקה ואני רק יכול להגיד לה כל הכבוד.

אין צורך לחשוב מה אחרים יגידו, זה יכול לשנות אנשים.

מדברים לפי הצורך. לפחות חלקנו.

דיבור לצורך משהו חשוב נדרש וכדאי. מעבר לכך זה תלוי בבן אדם.

יהיה מספיק זמן לדבר עם הבעל אחרי החתונה.

תכל'ס מה שהמורה שלכם אמרה זה נכון. אבל זה נראה לי רק לרמה של 'צדיק וטוב לו' לא לדבר עם בנים.

גם לי היה ויש את הניסיון הזה, אני יכול לתת לך כמה עצות:

-תתחילי בקטנה, אל תפסיקי בבת אחת לדבר איתם אלא לאט לאט.

-זה לא שאנחנו מדברים אתכם בכוונה, יש לנו בדיוק את אותה התמודדות שיש לך, גם אם אנחנו רוצים להפסיק זה פשוט יוצא.

- אל תעשי מזה כ"כ עסק. אם את לא רוצה אל לדבר, אל תדברי.

-תעשי את זה בבטחון עצמי ואל תחשבי על "מה יגידו". כשאת עושה משהו בבטחון, ואת שלמה עם עצמך, יכבדו אותך ואת ההחלטה שלך. (ואולי אפילו תצליחי להשפיע על החברות שלך)

רק אומרת, זה לא שאני לא רוצה, אבל זה לא טוב שאני מדברת איתם
אני נהנית מעצם זה שאני מדברת איתם

לריטב"א האחרון בסוף מסכת קידושין (פב.). חשוב..

רק לקראת הנישואים אז מותר להיפגש ולדבר למטרת נישואים אבל עדיין עם שמירת נגיעה, עד שמתחותנים כל אחד עם בת זוגו ומותרת נגיעה

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....