את בת 17, ולא רק זה- את גם מרגישה לא מוכנה.

אין למה להתחיל עם הכאב ראש הזה בגיל שלך.

וכן, בגיל שלך זה כאב ראש.

תהני מהאולפנא בנתיים

כי אני רוצה. ואני גם מרגישה מוכנה.

אני רק רוצה לעשות עם עצמי עוד עבודה ולהרגיש ממש מוכנה..

ותחשבי מה מפריע לך בעצמך, מה מונע ממך להיות בטוחה, את יודעת הכי טוב.

 [סוג של הערת פתיחה: אני לא יודעת איפה גדלת ולאיזה ציבור את משתייכת ולנתונים האלו יש השפעה מכרעת על התשובה לשאלה שלך אבל אני אכתוב ואענה מנק' מבטי].

את בת 17

, בעיני, זה הגיוני מאוד שאת מרגישה  לא מספיק מוכנה לנישואים כרגע. כנראה שאת גם משירה שיני חלב עכשיו ושהשיער שלך לא מלבין עדין- לכל גיל יש את התופעות המתאימות לו.  ככה זה בטבע ובגוף האדם וככה זה גם בנפש. וזה טוב שזה ככה וזה בריא ונכון. 

למה בגילך את חושבת על חתונה? מה תתן לך חתונה וזוגיות בשלב זה של החיים? איזה צורך זה ימלא בך?

מה זה בכלל נישואים וזוגיות ובמה זה כרוך? למה אנשים מתחתנים? למה את רוצה להתחתן? למה את רוצה עכשיו להתחתן?

ושלא תביני אותי לא נכון,

הרצון לחתונה, לזוגיות, ליחד, למשפחה, לאהוב ולהיות נאהבת, למקום משלך ומישהו שתמיד שלך ובשבילך,  למישהו שתמיד איתך וכו' מובן לי מאוד, (גם אני הייתי מאוד רוצה), ואני יודעת שלפעמים הרצון העצום הזה חזק יותר מכל תשובה הגיונית..  אבל לדעתי לפני שאת נכנסת לכל העולם הזה (שיכול להיות מאוד מאוד מורכב לפעמים, לצערי) את צריכה לחשוב על המשמעות של להיכנס לעולם הזה בגיל כל כך צעיר.

כי בגיל 17, בנוסף לשלל ההתמודדויות שיש בעולם הדייטים ובחיי זוגיות ומשפחה שיש לכל אחד נוספות משמעויות נוספות-

ברמה הכלכלית: את מבינה מה זה אומר לפרנס בית ומשפחה בלי שום מקצוע ביד? מה זה אומר לשלם שכר דירה, חשמל, מים, ארנונה, ביגוד, הנעלה, אוכל, נסיעות, בריאות ובהמשך גם מעון וחיתולים? את מבינה שככל הנראה, אם אין לך הורים עשירים במיוחד, אז או שתצטרכי לצאת לעולם העבודה בלית ברירה ולעבוד בעבודה שלא דורשת מקצוע והשכר בהתאם או שתמצאי את עצמך מתזזת בין לימודים לבית? את מבינה מה השכר במשק לעבודה בלי מקצוע? ושאין לזה שום עתיד תעסוקתי ברוב המקרים? ושאין אפשרות באמת לפרנס מספחה בנחת וברוגע נפשי ככה? ואם תחליטי ללמוד- איך תתפרנסי בתקופת הלימודים? ואיך תממני את הלימודים, והפסיכומטרי? ואיך תעמדי בלחץ של בית, זוגיות, משפחה, מבחנים, עבודות, קורסים, הכשרות, תשלומים, נסיעות, מלגות, ואולי גם ילד או שניים ולילות בלי שינה? איך תעשי את זה? 

ברמה האישית: גיל 17 זה גיל בוגר מאוד, את לא ילדה קטנה, ואת מבינה עניין. אני לא גדולה ממך בהרבה (6 שנים) אבל אני יכולה להגיד לך שמניסיוני האישי וממה שראיתי מסביבי אנשים מאוד מאוד משתנים מגיל 17 והלאה. (את יכולה להגיש שאין לזה סוף ואנשים משתנים גם עד גיל 90, וזה נכון אבל השנים מגיל 17 ועד 20-21 הן מאוד מאוד משמעותיות. לרוב הרבה הרבה יותר מ3 השנים שבין גיל 54 ל57, או כל גיל אחר). את בת 17 ואת יודעת מה את רוצה מעצמך ומחייך. אבל זה יכול להשתנות, זה כמעט בטוח ישתנה. את עוד בתהליך של למידה של עצמך ושל העולם, לא הייתי ממהרת לקבל על עצמי החלטות הרות גורל כנישואים בגיל כזה, במיוחד שאת בעצמך אמרת שאת לא מרגישה עדין ממש בשלה...  אל תזרזי את הדברים בשום צורה, ופשוט תתני לזמן לעשות את שלו, לפעמים זה הדבר הכי טוב והכי נכון שאפשר לעשות. ובעוד שנתיים או שלוש או ארבע- יגיע הרגע בו תרגישי בשלה ואז תצאי לדרך הקשה והמופלאה הזאת של מציאת בן זוג.

יש גם שיקולים נוספים ברמה החברתית (איך  תרגישי שכל החברות הרווקות יסעו לטיול לכמה ימים לצפון ואת תישארי בבית עם בעל במילואים, ילדון עקשן וצרחן בן שנתיים , תינוקת שבדיוק מצמיחה שיניים ומצב כלכלי דחוק?),  ברמה המשפחתית (מה זה אומר להיכנס למשפחה חדשה של הבעל?.), ברמה הפיזית , ברמה הטכנית של ניהול הבית ועוד ועוד... אני לא אמשיך לפרט אבל צריך לקחת בחשבון שכל הפרטים הקטנים והלא קטנים האלו הם נגזרות של הרצון שלנו להתחתן. ואז לשים את היתרונות והחסרונות על כפות המוזניים והחליט מה נכון ומדויק לך עכשיו.

בהצלחה

ולענייננו-

שיעורים, הרצאות וספרים בנושא.

ממליצה תמיד על הסדרה של מיכל וולשטיין, ביוטיוב או באתר מכון מאיר.

ספרים- הבית היהודי ו"אהבה" של הרב גינזבורג.

מעבר לזה- לשאול את עצמי האם אני יודעת מהם חיי נישואים? מה הם דורשים?

האם אני מספיק בעלת חוסן נפשי? יודעת להתנהל נכון מול קושי/עימות/ריב, בלי "לשבור את הכלים" ולברוח?

האם יש בי אורך רוח ויכולת התמדה- להחזיק במקום/קשר ולא להיבהל מכל מכשול קטן שעלול לבוא?

וגם-

אילו מודלים זוגיים את מכירה/נחשפת אליהם? טובים? בעייתיים? גם וגם? מה אני לוקחת מהמודלים שראיתי ומה הייתי רוצה לשנות?

למה אני רוצה להתחתן?

מה אני חושבת שהנישואים יתנו לי, שאין בחיי היום?

האם אני מצפה שהנישואים "יפתרו"\ לי משהו שלא פתור בי היום?

מה אני מביאה איתי לדייט/קשר/בית שאקים?

מה אני מחפשת שהבחור יביא איתו?

ולכתוב לעצמך בכללי מה את מחפשת..

2-3 תכונות/דברים טכניים שהם קריטיים לך, ועוד בערך הסגנון, או דברים אחרים שהם פלוס עבורך.

בפן המעשי- ליידע מורות, מדריכות, חברות, שכנות וכו, שאת מעוניינת להיפגש, ואם יש בך אומץ אז גם שדכנים/אתרים.

לבחור בין הצעות- קודם כל שיכלי- מי שיותר תואם ומכיל את 2-3 הדברים שקריטיים לך, לפי מידת ההיכרות של המציע עם הבחור( חברה טובה שאני סומכת עליה ומכירה את הבחור אישית, ההצעה שלה תועדף על פני הצעה של השכנה של הדודה של סבתא ברוריה,שראתה מישהו חמוד בבית הכנסת, כן?)

ובשלב האחרון אינטואיציה/ תחושת בטן- כדי "לשבור שיוויון" בין הצעות ששיכלית שניהם מתאימות, אבל באחת מהם יש איזה פלוס נוסף שקורץ לך, גם אם אינו ככ קריטי..

יכולה להאריך עוד הרבה מקווה שהועלתי!

מוזמנת לאישי אם תירצי.

אולי כדאי קצת לחכות ולראות אם תחושת המוכנות מגיעה

וכשהיא מגיעה, אפשר פשוט לקפוץ למים ולהתנסות.

לפעמים אין דרך ללמוד אלא רק דרך תנועה.

בגלל שהרבה סטו מהעניין אני אענה להם כדי לחזור לנושא הראשי,

הבחינה הכלכלית - בדר"כ אנשים מתקשים בכל מקרה להסתדר כלכלית, זה שמישהו לומד מקצוע לא אומר שמצבו יותר טוב אלא להפך, הוא כנראה בחובות, וב50% מהמקרים יעבוד בטווח הקרוב בעבודה שלא קשורה למקצוע שהוא לומד. חוץ מזה שאתם לא יודעים מה המצב הכלכלי שלה. וגם זוג שמרוויח קצת אמור להינשא, צריך להחליט אם יותר חשוב לגור במרכז ולהתחתן בגיל 28 או לגור באיזה ישוב (אפילו זמנית) בדרך הנכונה בגיל 18...

מבחינת אישיות- יש בעיה להשתנות ולהשתפר? ככל שמתחתנים בגיל צעיר יותר ככה פתוחים יותר לשינוי ומוכנים לשפר יותר את עצמנו בשביל הזוגיות... למה לא להגיד שהיא מוכנה עכשיו? זה שהרבה אנשים מוותרים על מה שחשוב באמת בשביל "הגשמה עצמית" ולכאורה ביטחון כלכלי זה שגוי לחלוטין והם משלמים על זה בגיל 22-28... אני לא מכיר אותך ולא יודע אם את מוכנה, אני מנסה להבין אותו דבר גם לגבי עצמי ונראה לי שהרוב אומרים סתם למשוך את הזמן בישיבה/צבא/לימודים כנראה מחוסר אמונה ורצון להתקדם לעבר ברית הנישואין...

וכל זה לא שייך לכאן כי היא סך הכל שאלה איך להיות יותר מוכנה.

אני מודע לזה שרוב העונים פה עושים את זה ממקום טוב, אבל עדיף לך להתייעץ עם אנשים יותר תורניים שמכירים אותך יותר ושהתנסו במה שאת שואפת מאשר באנשים אלמוניים באינטרנט שייתכן ורובם רווקים בגיל מאוחר...

נ"ב תודה לכל מי שענה על השאלה המקורית (נערת טבע בעיקר)

"איך מתנהל הבית שלך"

"איך נראה בעלך"

"מה את מצפה ממנו"

"איך את רואה את החיים ד(ש)לך איתו"

אלו בדיוק השאלות שלמיטב הבנתי 'סלט' התכוונה להימנע מהן..

ולכן איתה אני ממש מזדהה ומסכים, ואיתך לא!

ציטוט מ'סלט':

"

את צריכה לגבש לך את הדברים שחשובים לך באמת.
ואני לא מתכוונת לרשימה המטופשת של תכונות שבנות נוטות לגבש לעצמן. ממש לא. אין דבר שיותר מגביל מהרשימות האלו. תחליטי רק על דברים ממש חשובים ועיקריים.

למשל- טוב לב. לא גאוותן. חרוץ.
אל תתקבעי על כלום. יש בנות שמוכנות להתחתן רק עם בחור שעשה תואר או רק עם בחור שעובד. זו טעות. חבל. צריך להרחיב אופקים קצת. לצאת מהקופסה.
לכן, אם אין לך קופסה, אל תצרי לעצמך אחת.

בפגישות עצמן את כבר תדעי.
השאלה שצריכה להישאל היא- האם אני מוכנה לבלות את שארית חיי איתו? לסמוך עליו?
בשיחות איתו תבדקי האם אתם מתאימים. האם יכולה להתפתח ביניכם חברות טובה.
(בונוס אם הוא מעניין אותך או גורם לך לצחוק ולהנות)
(עוד בונוס אם הוא באמת ובתמים מתעניין בך)

משהו חשוב נוסף הוא המשיכה הפיזית. את לא צריכה לחפש דוגמן, אבל כן מישהו שנראה טוב בעינייך. במיוחד פה, לא לפסול על דברים לא חשובים כל כך כמו גובה או דברים שהם זניחים, אלא אם כן זה ממש קריטי לך.

"

רק שההתנסחות הטעתה אותנו..

אל תיקח את זה יותר קשה ממנה..

ואולי כדאי שתציע לשניהם בו זמנית? ותעביר מספרים של בירורים ושיחליטו לבד.

א. אין שום בעיה להציע לאישה לפני הגבר.

ב. בעיני, אנשים שבוגרים מספיק בשביל להתחתן - מקבלים את זה בהבנה. 

ג. עד כמה תסריט כזה נשמע לך מוזר?

שלום חברה מהעבודה, האם את במקרה פנויה?

מעוניינת לשמוע הצעה?

יש לי חבר מאוד X, וחשבתי שאולי הוא מתאים לך, אבל לא דיברתי איתו עדיין. אם זה מעניין אותך, אני יכול לשאול אותו קודם (ואשמח לקבל פרטים מסודרים שלך\מס' של חברה), או אולי הפוך, אני אספר לך עליו ותראי אם זה בכלל הכיוון? 

שיציעו להן קודם

אבל אני לא אישה.

עקרונית, באלגוריתם גייל ושפלי של שידוכים יש יתרון להיות זה שמציעים לו ראשון.

שידוך יציב – ויקיפדיה

לבקש בכללי את הפרטים.. ולהגיד שיש לך אולי רעיון וכו'..

לא לפתח כ"כ ציפיות, אבל כן להשיג את מה שצריך.

– חודש וחצי מוקדם מאוד בשביל מתנות (יש לי משלוחים שלקח להם יותר משלושה חודשים להגיע...)

– אל תביא פרחים אין איך להסתובב עם זה בדייט והיא לא חברה שלך (היא תהיה אחרי החתונה)

– בשלב זה אל תהיה רומנטי מדי ואל תגזים זה יכול להיות נורא מלחיץ וקרינג'

– מה שכן אתה יכול לעשות זה להביא דברים ידידותיים זולים ומתכלים, או נייטרליים לחתולין

– כי אם עוד שבוע זה לא יסתדר לכם מה תעשו עם כל הדברים האלה? מביך

הסבר: אני למשל בתור חתול זמני אוהב דובוני גומי. אם הייתי מזכיר זאת בפגישה, ומישהי הייתה מביאה לי דובוני גומי, זה היה נפלא ולא קרינג' בכלל. מישהי עשתה לי את זה עם מרשמלו וזה היה נורא חמוד.

אפשרות ב': נניח היא אוהבת ציור. אפשר לתת לה אריזה קטנה של עפרונות פחם / צבע או וואטאבר ממה שהיא אוהבת להשתמש בו.

תחשוב בכיוון של: "אם הייתי בחורה–" או נכון יותר: "אם הייתי הבחורה הספציפית הזאת, מה הייתי רוצַה לקבל ושלא יהיה קרינג'?"

בהחלט מתנות זו דרך להביע עליית מדרגה בקשר, וקשר של חודש וחצי זה לא משהו שיכול להיגמר בלי התרעה תוך שבוע.

זה יופי של שלב לעוגה, פרחים וכדומה. (אתה יכול להחזיק לה את הזר באבירות במשך הדיט, ולתת לה אותו בסוף. רק תחשוב לאן היא חוזרת אחר כך, ולמי היא צריכה להסביר מאיפה היא קבלה את הזר)

ספר עם הקדשה לדעתי זה יותר מתקדם.

מה לגבי להצטלם ביחד? זה יכול להיות מאוד נחמד כשבעז"ה בהמשך יהיו לכם תמונות ביחד משלב הדייטים, ואם לא יסתדר מאוד קל למחוק אותן.

יש מי שמצפה לזה,

יש מי שלא.

יש מי שזה ילחיץ אותה,

יש מי שלא.

מכיר "5 שפות של אהבה"?

מתנות זה שפה, ולא כל אחת דוברת אותה.

לדעתי,

יש משהו נחמד ויפה לתת משהו למי שיוצאים איתו.

בשלב מוקדם, כשיש עוד סימן שאלה - דברים מתכלים\בעלות נמוכה (נניח מחזיק מפתחות, ספל).

ככל שהזמן עובר, ובטוחים יותר בקשר, יפה להראות את הבטחון הזה גם במתנות -

אבל כן עם כוכבית: אם הקשר הזה ייגמר, שלא תתחרט על מה שהשקעת בו מבחינה כספית, ותקבל בהבנה אם היא לא תשמור את הדברים אצלה  - יכול להיות שזה ישאיר אצלה משקעים.

אפשר להביא דברים מתכלים 

ואם בוחים להביא משהו אחר אז לכתוב הקדשה בנפרד

זר פרחים - לא יודעת. תלוי. אותי זה היה מביך. (חושב להביא גם אגרטל?....)

אבל פרח אחד, לענ"ד זה מקסים. גם תשומת לב, וגם לא יותר מדי מלחיץ, מעיק, מביך (ואין צורך להביא אגרטל...כוס ח"פ

אפילו של המלון, אם אתם נפגשים שם, יהיה מספיק. וגם אם הפגישה בחוץ, היא יכולה להכניס אותו לתיק ואפילו להחזיק

אותו ביד עד תום הפגישה. אתם יכולים לעשות רוטציה בעניין....לא חושבת שיבול עד הסוף וגם זה לא מאוד חשוב.

(מלבד לפרח...). 

חרצית, מה שקרוי כריזנטמה, הוא פרח עמיד. במיוחד בחורף. אלא שהוא מגיע בענף עם כמה

חברים כמוהו וזה כבר לא נראה כל כך טוב. כמעט כמו זר.  מה עם גארבארה? יש בכל מיני צבעים יפים. אולי תבחר

לבן או צהוב. בקש מהמוכר לכרוך סביב הגבעול חוט ברזל, אחרת ראשו שח על גבעולו. 

גם ורד ארוך גבעול בא בחשבון. 

מה עם חטיף נחמד?  טורטית לך ולה? (זה לא אישי מדי וחושבת שזה נחמד).

כל כך מרגשת אותי השאלה שלך. כל כך יפה. אתה, אין ספק, שתהיה בעל טוב!

לאחר החתונה, תוכל להביא כל שבת, זר פרחים נחמד. רק אל תשכח!

בהצלחה! 

נשמע לי יותר מתאים בשבילו

הייתי בורחת...

בהצלחה!

שזה רעיון כל כך טוב; ואם אחר כך, למרות שהיא צדיקה וצנועה (ואתה בטוח שהיא צדיקה וצנועה כמו שאתה

אוהב ומעריך), יהיו דברים נוספים חשובים שלא תסתדר איתם?

חושבת שכדאי וצריך לברר מה היה עד עכשיו עם פגישות; היו פגישות?  מדוע הסתיימו?

מצידן? מצידך? מה הפריע לך? מה הפריע לה? אולי אתה "תקוע" עם איזו דרישה,

כיוון הסתכלות, ציפיות, ואינך מוכן להתגמש או משהו כזה?

כמובן שלא מכירה אותך בכלל, סתם הצעה.

ועל זה הדרך. 

אבל תגובה יפה

הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

או במקרה של השרשור הזה... מיאודויק.

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

ועוד תבוא האחת שמספיק טובה לך.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳