וואי בכללי רציתי להגיד שמגניב הפורום הזה כולם מדברים ברמה גבוה ונראה שממש נעים לשתף וזה מיחד ממש בעיניי.
רציתי לדבר על משהו שמפריע לי ואם למישהו יש כוח שגם יגיב עליו...
אני רואה את כל החברה באזור של הגיל שלנו שהם מלאים ברצונות וכוחות מטורפים למשל אם ישאלו מי רוצה להיות אדם שעובד בעבודה חשובה (
שתורמת למדינה :שב"כ צבא או משרדי ממשלה או בעמותה שעוזרת לציבור מד"א וכו) אז נראלי שהיום הרבה מאוד חברה יגידו שהם לא רוצים סתם לעבוד בעבודה שלהם ולנוח כשהם מסיימים אותה.
אני מתכוון שאפשר לראות שאנשים בגילאים צעירים יותר עם רבאק ועם רצון לא לחיות סתם בסוף זה החיים שלנו (ואם אדם מאמין בה' אז בשביל ה' הוא רוצה לתת הכל).
בצבא הקו הזה ממשיך מלא אנשים בעיקר בציבור שלנו מתגייסים לסיירות וקרבי והבנות לשירות לאומי.אבל אחרי אנשים מאבדים את הלהט ואת הרצונות לדברים גדולים ( ברור שלא כולם ויש מלא מהציבור שלנו שנותנים את החיים שלהם בשביל העם).לא שאני מזלזל בבניית משפחה שזה הבסיס וזה דבר חשוב בטירוף פשוט אני חושב שאפשר מעבר.
רציתי לשאול איך אתם חושבים שאפשר להישאר עם רצונות ושאיפות בלי לוותר לעצמך?
