זה חוסר אמונה בתשובה, חוסר אמונה באדם ובשינוי שיכול לעשות.

אדם יכול לבחור בטוב וזו כוחה של התשובה.

נכון- אם יש לו צלקת הוא לא יוכל למחוק אותה. אבל אם אין צלקות אז גם באמת יכול להיות ששום דבר לא נשאר ממה שהיה ולהפך.

ואגב "למחוק את העבר" זה בדיוק כוחה של תשובה- "אמש היה זה שנוי לפני המקום, משוקץ ומרוחק ותועבה; והיום הוא אהוב ונחמד, קרוב וידיד." רמב"ם הלכות תשובה ז ז

ומי שמשתמשת בשפה שהשתמשת בה, לא יכולה להגדיר את עצמה נקיה...

אז את באה כביכול מתוך מקום נקי, אבל מוכיחה על עצמך שאין שום נקיות בדברים שלך.

אם היא שמרה על עצמה והקפידה בהכל- אשריה ואשרי חלקה, זה לא בינה לבינו, זה בינה לבין בורא עולם.
אם הוא שמר על עצמו והקפיד בהכל - אשריו ואשרי חלקו, זה לא בינו לבינה, זה בינו לבין בורא עולם.

כשיתחתנו- יהיו חייבים זו לזה וזה לזו.
ויכולת להיות שדווקא בזכות ששמרו על עצמם זוכים לבעל\ת תשובה אמיתיים.

כשאדם עושה תשובה, המעשה שעשה נמחק מההיסטוריה. חז"ל דרשו את זה מהפסוק "מחיתי כעב פשעיך".

כמו שכשהענן סר, אז הוא לא משאיר סימנים בשמיים שהוא היה שם קודם לכן, ככה אדם שעשה תשובה (אמיתית, בלי משחקים), לא משאיר סימנים של העבר מאחוריו אלא הוא קרוב לה' כמו שהרמב"ם כותב

ואי אפשר לומר שלא מצינו בחז"ל דברים גם בכיוונים כאלה.

חבל שנֶאֶמר הפוך, שבגלל זה צריך לכתוב את זה.

כל אחד יעשה כפי שמתאים לו, כשמדובר בתשובה באמת.

ולגיטימי לגמרי לחוש ולדרוש כמו שרוצה פותחת השרשור. ומוטב למי שחש כך, שלא "ייאלץ" את עצמו לחוש אחרת, וגם שיאמר גלוי לצד השני, שמבחינתו מהותי לדעת. 

וגם אם עושים תשובה (לפחות לחשוש שלא יהיה מקח טעות). ואלה דברים שמתגלים בכל מקרה. אין איך להתחמק מהם. סתם יצור מריבות אח"כ.

בכל אופן, זה לא כזה ביג דיל. אנשים עושים טעויות... הדור שלנו סלחן הרבה יותר

לא נכון להגיד "טעות בידך" ש"נמחק". תלוי  מאיזו בחינה. אם אדם חוזר בתשובה שלימה, אז מצד המשמעות של חטא, אכן נמחק. ובתשובה מאהבה, זדונות נהפכים לזכויות.

אבל לדעתי, בהחלט לגיטימי שיפריע לאחד הצדדים משהו כמו שהזכרת. זה לא תלוי בהאם כלפי שמיא החטא נמחק, בדווקא. לפעמים מפריע מצד עצמו, לפעמים השלכות "פסיכולוגיות" וכד'. וזה שהדבר מפריע, יכול גם לנבוע ממידות מעולות אצל מי שמפריע לו. לא צריך לנסות להציג כאילו זו "בעיה" רוחנית שזה מפריע....

לפעמים יש שוני בענין בין בנים לבנות, מבחינת ההשלכות, וגם  מבחינת כמה מקפידים על כך.

יש כאלה שיפריע להם, יש כאלה שלא.

כל אחד כעניינו, לא צריך לרמות את עצמו. אדם יכול למצוא לעצמו מי שמתאים לו.

אבל אני לא מבין, מה הענין להעלות כאן שרשור כזה. 

אם אין שאלה קונקרטית למישהו, אז למה לסכן שפוגעים אולי במישהו/י שעשו תשובה באמת.

[כעת ראיתי שהשרשור נפתח ע"י בת, אז הבנתי שהיא בעצם יוצאת נגד חשש שלה. לגיטימי. בתחילה חשבתי שזה בן  שכותב "תיאורטית" על מישהו כזה..]

זה לא "עוד נושא, מבחינת נישואין. ועל כן גם לא שייך לומר לה "לא בהכרח שאת נקיה". היא כן.

לגבי שפוגע "שמזכירים חטאי עבר". בוודאי שאין להזכיר סתם. אבל כמו בהלכות לה"ר, יש מה שלצורך תועלת. יש עוד נושאים שמבררים כשרוצים לבדוק אופציה של נישואין, ולא בהכרח זה "נעים" או לגיטימי לדבר סתם. אבל אין ברירה - מוטב אז מאשר להסתבך אח"כ.  כמובן, הכל בטאקט ונימוס וכבוד.

וכי "לחתוך" בגלל מראה חיצוני - שזה הרבה פחות משמעותי - לא עלול "לפגוע"? אז מתחתנים כי לא נעים לומר? מוטב כעת מאשר אח"כ. "ואהבת לרעך כמוך" - שלאדם לא תהיה סלידה ממשהו אצל מי שהולך לחיות איתה  כמשפחה.

היא לא הולכת "לפגוע", אלא לברר אם מתאים לה.

ואינו צריך לחשוף או להיות פגיע. היא יכולה להבהיר בשלבים ראשוניים, שלגביה זה נושא קריטי, והאדם יוכל אם ירצה "לחתוך" כאילו על משהו אחר, בלי שהיא תדע את הסיבה האמיתית. אבל צודקת שלא ירמה אותה.

ציטטת: "לא בהכרח שאת נקיה"

ואני כתבתי: "בהכרח שגם את לא נקייה"

ואכן, היא לא נקיה..

אני מבטיח לך שיש לה מידות לעבוד עליהם שמשפיעות על הנישואין הרבה יותר מנפילה של בחור שחזר בתשובה..

זה שיש יצר ספציפי שהיא לא מתמודדת איתו, לא הופך אותה לנקיה ואותו למלוכלך.

אם מדובר על מישהו שלא חזר בתשובה - ניחא,

אבל אם הוא חזר בתשובה - מגעיל אותי ההתייחסות שלה.

ובנוסף, בגלל שהוא חזר בתשובה, גם החשיפה הזאת לא תהיה לתועלת..

ובשונה ממראה חיצוני,

א. במראה חיצוני לא מבקשים מהבן-אדם לחשוף את עצמו, פשוט מה שרואים זה מה יש..

    ואם למישהו מפריע שיש נקודות-חן או כתמי לידה,

    אתה גם חושב שהוא צריך לשאול את הבן-זוג אם יש לו פגמים חיצוניים נסתרים???

ב. כשחותכים על מראה חיצוני - לא אומרים לבן-אדם על מה חותכים (חוץ מכמה טיפשים שעושים זאת).

אני דיברתי בציטוט על הנושא הספציפי הזה.

ולגבי מידות שמשפיעות על הנישואין, כל נושא בפני עצמו. דובר על זה. היא לא טענה שצריך להתחתן למשל עם מישהו כעסן קשה, רק כי הוא "שומר מצוות".

מי שרוצה להשלות את עצמו כאילו עניינים כאלה הם בהכרח "שוליים" בשביל מי שיתחתן עימו, מרמה את עצמו. כל אחד כעניינו, משני הצדדים.

אני לא מקבל את הביטוי (שהיא אמרה) "מלוכלך", כי לא נכון לומר כך על מי שחזר בתשובה.

אבל בוודאי שלגיטימי לחלוטין שתרצה אדם שלא עבר משהו כזה עם מישהי, חלילה. אין לכך בהכרח קשר למעלת התשובה. כבר הסברתי (ובאמת, לפעמים בנות פחות מקפידות על כך מבנים).

בנוגע ל"מראה חיצוני", דבר כזה יכול להיות משמעותי יותר ויותר, בשביל מי שזה חשוב לו. זה כלל לא דומה ל"פגמים חיצוניים נסתרים". אינני חושב שיש טעם להאריך בזה כאן.

לגבי מה שאומרים לאדם או לא - אכן אמרתי שאין הכרח לומר. אבל לגיטימי לגמרי ליידע את הצד השני שזה משמעותי עבור האדם, והוא יוכל להפסיק בלי לספר.

ובניגוד ל"מראה", אני לא חושב שעוול לומר שזה בגלל זה. יכול/ה לומר שמאד מכבד, אבל לו אישית זה נושא "בלתי עביר". זה לא המראה הספציפי של אדם זה, אלא הבעיה הזו, אצל מי שיהיה.

ובוודאי שחלילה לפגוע באנשים. לכן גם צריך להיזהר מהעלאת דברים כאלו כאן שלא לצורך.

גם מי ש"באמת מצטער על זה" (לא תמיד זה בהכרח כך. אבל זו ההנחה לגבי דיון כזה), ובוודאי שמצד עצמו וכלפי שמיא הוא מעולה, אין זה אומר שהדבר לא יכול להפריע למי שרוצה להתחתן איתו/ה.  ולא בגלל שחושבים עליו חלילה שהוא "פושע" מבחינת מהותו הנשמתית, אם עשה תשובה.

אז חבל לנסות לשחוק לאנשים את התחושה הנקיה הזו. יש כאלה שבאמת בגלל דברים כמו שכתבת, ירגישו שיכולים. יש שלא (ואני לא בטוח שבגלל ש"אנשים נפגעו", היא צריכה לשנות לעצמה. הם ימצאו מי שכן מעונין. האם גם בגלל, להבדיל, שיש שנפגעו כי מישהו אמר שרוצה בחורה יפה, אז כבר ישנו את הרגשתם? כל אחד כעניינו).

יש הבדל בין להגיד- אני מעוניין באדם שלא עבר שום דבר כזה בחייו, לבין הדיון כאן.

האם מותר לי לרצות אדם נקי מדברים מסויימים? כן. בטח. זה רצון טבעי והגיוני.

האם יש מקום לפטרונות והתנשאות? לא.

הצורה הזו של, ואני מצטט:

"כי אם היא שמרה על עצמה והקפידה על הכל.

אז למה מה קרה שהוא יבוא כזה מלוכלך? "

היא צורה מגעילה להתבטא. אדם עשה טעויות, למד מהן.
מותר לרצות אנשים שלא עשו טעויות בזה. אין בעיה ברצון עצמו.

יש בעיה ביחס ובצורה.

ויש בעיה בלהגדיר אדם שניקה את עצמו כמלוכלך.

ובדיוק בגלל דעתה הרב אבינר אומר שיש דברים שלא מספרים אף פעם, בגלל חולשת בשר ודם לקבל את כחה של התשובה. זה לא אומר שזה לא בסדר לרצות משהו מסויים, רק שיש דרך להתייחס לאחרים.

ובמיוחד, על אחת כמה וכמה, בשפה שהיא השתמשה בה, על זה נאמר "טל קורה מבין עיניך".
עדיף אדם שחטא ושב מאשר אדם שנמצא במקום שהחטא עדיין דבוק בו.

"כזה מלוכלך", יש בעיה. זה לא בסדר להתבטא כך. כבר כתבתי בהודעה אחרת. והיה אפשר וראוי לנסח את כל הודעת הפתיחה בצורה קצת אחרת, אם כבר ראתה הכרח לכתוב אותה.

ואני לא חושב שזה בא מ"פטרונות ומהתנשאות", אלא היא בחורה ממש צעירה, וניסתה להביע את החשש שלה, שיסתירו ממנה משהו שמאד מאד משמעותי לה. כך אני הבנתי. אחרת, אין כל טעם סתם לכתוב הודעות שעלולות להקניט אנשים שמצטערים על דברים רעים שקרו (אם כי גם יכולות לשים תמרור אזהרה מול מי שאולי חושב/ת שאפשר לשחק עם דברים חמורים כאלה, ואח"כ לומר שזו "בעיה של השני/ה" אם לא יקבל שאח"כ אחזור בתשובה..).

ולגבי מה שאומר הרב אבינר שליט"א, צר לי, אינני יכול לקבל את זה. "חולשת בשר ודם לקבל את התשובה", זה לפעמים חלק מאדם בעוה"ז (עי' עין אי"ה על דוד ושלמה, "בחייך אין אני מודיעך, בחיי בנך אני מודיעך"), וזכותו להתחשב גם ברגשותיו בעולם הזה, על אף ידיעת הערך. 

ובכלל, לפעמים מרוב דיבור על הערך האמיתי של התשובה, "מדלגים" על הרגש הנכון של הבלעדיות של הנישואין, שאינו סותר כלל את מעלת התשובה.

על כן, כנ"ל, מי שלא מפריע לו, מחמת מעלת התשובה, אין בעיה. מי שמפריע לו - בין בגלל עצם הענין ה"טכני" שהיה, בין בגלל שחושש מהשלכות - גם כן לגיטימי לגמרי.

הכי גרוע לדעתי, אם מישהו מנסה "לשכנע" את עצמו בכח. עלול להזיק לו ולזולתו. 

1. מצטערת. אני יודעת הייתי בוטה. אבל זה כ"כ הפריע לי.

זה נבע לי מרגשות מעורבים - הרגשתי ששיקרו לי ושניסו לטאטא הרבה דברים מהעבר.

[ אני לא מדברת על אחד שחזר בתשובה בצורה רגילה ובאמת מצטער על כל מה שהיה וכו'..

 אלא על חרדי בישיבה  שעשה שטויות בלי טעם. היום קוראים לזה -"מתפתח" וכן בצורה נואשת.]

וכן לי זה לא מתאים. אני לא באתי ממקום כזה.

2. אני כן מאמינה בחזרה בתשובה אמיתית - אבל עם הרגשה באמת לא טובה על העבר ושרואים ומרגישים שבאמת הוא עשה זאת אבל מצטער!!

4. אומנם לא לומר זאת על ההתחלה .. אבל אם הקשר כ"כ מתפתח ורציני. אז אמורים לומר זאת . ומבחינתי מי שלא אומר זה מראה עד כמה הוא לא כנה עם בת הזוג. ובטוח שיש עוד דברים שהוא לא סיפר לה. 

3. ולא נראה לי שזה מכבד לומר:"בהכרח שגם את לא נקייה"

וגם: "אני מבטיח לך שיש לה מידות לעבוד עליהם שמשפיעות על הנישואין הרבה יותר מנפילה של בחור שחזר בתשובה.." . 

5. ואם כבר [@רינגטון] אמרתה ככה- אז אולי תסביר לאיזה מידות הכוונה שלך.

6. בכל אופן ממש שמחתי לשמוע את התגובות שלכם. מרגישה שקיבלתי הרבה דברים. תודה!

הנחתי, והיה ניכר מהודעתך - מה שכנראה לא כולם הבחינו - שאת כותבת מתוך תחושת עוול שניסו לעשות לך. צודקת.

וזה בסדר גמור אם "לא באת מקום כזה", אשרייך. לא צרך להתנצל...

ואת צודקת לגבי "חזר בתשובה באמת". אני כבר נתקלתי בכאלה (גם בנות), ש"סיימו" איזה ענין, ומבחינתם אוטומאטית זה נקרא "חזרו בתשובה", בלי שמץ הפנמה של חומרת הענין. ואז, למה שהשני/ה יהיה צריך לקחת מישהו/י שנראה לו/ה שנישואין זה "עוד מישהו בסדרה"... להערכתי, חלק גדול מהגירושין היום, באים בגלל אי תפיסה מופנמת של הייחודיות של הנישואין, ושזה אמור להיות ממש "טבעי".

וגם כש"חזר/ה בתשובה באמת", "מותר" לאדם, הגם שמאמין לגמרי בערך התשובה, לומר/להרגיש שזה לא מתאים לו. כל אחד כעניינו.

וניכר מהודעתך הזו, שבהחלט יש לך מידות טובות...

1. לא נעים בכלל. ואכן יכול להפריע ולהכאיב.

2. אין צורך להחזיר אדם לשם. אדם שחזר בתשובה באמת אפשר לראות שהוא חזר בכל שאר הדברים.

4. יש רבנים שאומרים לא להגיד כלל אף פעם. זכותך לרצות שיאמרו לך. זה לא מעיד על חוסר כנות בהכרח.

3. אם את רוצה דוגמא למשהו אצלך- השפה שכתבת בה בוטה מאוד. אני לדוגמא הייתי פוסל על שימוש בביטוי כזה(המילה בלועזית)

6. ניכר ממך שיש לך מידות טובות ורצון טוב ומוכנות לשמוע.

להבא, ממליץ לכתוב- פריקה. ואז ידעו מראש שבזה מדובר והיחס יהיה אחר.

צורם לי מאוד המשפט "אז למה מה קרה שהוא יבוא כזה מלוכלך?"

האם תרצי שבמקרה וח"ו תיפלי לאחר הנישואין ותימנעי מלספר לו, במיוחד אם זו נפילה גדולה ובמיוחד אם את מאמינה שעשית תשובה, וכשבעלך יעלה על זה, הוא יאמר לך - "מה זה מעניין אותי שעשית תשובה? אתה באה לי מלוכלכת".

עוד נקודה שקשה לי איתה זו האמירה - "שמרה על עצמה והקפידה על הכל", לא שמעתי על בן אדם אחד שהגיע לדרגה כזאת. אם תבדקי טוב, יהיה לך קשה לספור את כמות נפילות בענייני צניעות (כן, גם דברים שנראים פעוטים כגון הרהורים) ואולי גם בנושאים נוספים - לשון הרע ושאר עברות שאדם דש בהם. אז היכולת שלך להבדיל בין כמות ואיכות עוונות העבר שלך לבין אלו שלו, קצת דומה ליכולת של אדם על הקרקע להבדיל בין גובהם של שני מגדלי התאומים. (ויתכן אף שהגובה מבניהם שייך לך)

האמת שאני בתור גבר ששמר על עצמו כבר מגיל 14 כנראה אעדיף בברירת מחדל הרבה יותר בחורה שנפלה ועשתה תשובה ואין לה את הנטייה להתנשאות כפי שיש לך מאשר בחורה שכן שמרה על עצמה ובקלות יכולה לומר את הדברים שלך.

נ.ב אם את שואלת למה תימנעי מלספר לבעלך על נפילה. ישר אחרי, כי לא תהיי מסוגלת, קצת אחרי כי חברות שלך יגידו שאין טעם לספר

בעיסוק והזמינות של הבעל, בדינמיקה הזוגית, בעומס החיים והמשפחה (גילאי הילדים, כמה ילדים). 

אם הבעל הוא זה שאחראי על ארגון הילדים בבוקר, להעיר, להלביש, אוכל, לפזר למוסדות חינוך - פחות זמינות ופנאי לפנק בבוקר במיטה עם אלפחורס את האישה האהובה…

זה עניין של סדרי עדיפויות

לשים אלפחורס ליד הכרית עם פתק זו פעולה של פחות מ5 דק

זה דברים קטנים שעושים שינוי גדול בדינמיקה הזוגית

וההפך אם מכינים ארוחת בוקר לילדים אפשר להכין צלחת נוספת לאישה/ להזמין ארוחת בוקר עם שליח

זה עניין של מה חשוב

אם נהיה אובייקטיבים לאדם שאין זמן גם לא יהיה לו זמן להיות בפון או להתכתב עם אנשים או לעשות דברים שהוא אוהב ורובנו עושים את הדברים הנ"ל

אז שזוגיות זה דבר מספיק חשוב אפשר למצוא זמן למחוות יום יומיות של 5 דק

והקב"ה ידאג שתקבלי מישהו כזה.

את מתחתנת עם אדם, פרטנר, שרוצה לעשות לך טוב ואת לו.
 

להתחתן עם האחד המושלם שבדיוק נותן לך את החיזור המדויק שאת רוצה - אין כזה כנראה.

הסוד הוא תקשורת.

ולא רק בחיזור, בכל ציפיה מסוימת שיש לכם מבן/בת הזוג.

המטרה היא לא חיפוש אחרי שלמות, וגם לא מה שהכי קרוב לשלמות.

המטרה היא אדם שאפשר לתקשר איתו בצורה בריאה, שהוא קולט, שהוא רוצה שיהיה לכם טוב וששניכם מוכנים לעבוד על זה.

רוצה פרחים כל שישי? אפשר להגיד.

גם מתנה, אפילו איזו מתנה ספציפית.

זה לא גורע מאפקט החיזור.

וללמוד עוד לפני החתונה - לא לצפות מאף אחד להבין ללא מילים, בן/בת זוג לא אמור לקרוא מחשבות ולא הבעות פנים עמומות.
 

וזה לא קשור למידות טובות, מכירה אנשים מהממים שלא קולטים את הצורך המדויק של האישה ולא את שפת האהבה שלה.

תקשורת טובה זה הנתון הכי חשוב להצלחה בזוגיות. 

רוצה לענות לך על כמה דברים

חשוב שתביני לא היינו נשואים דקה וחצי

זו זוגיות שנבנתה במשך שנים..כלומר לא התחתנו וישר הכל היה מושלם התחתנו עם הרבה אהבה ורצון להטיב אחד לשניה אבל כמו כל זוג עבדנו על הזוגיות דיברנו הרבה למדנו אחד את השני הסברתי לו בדיוק מה משמח אותי ומה פחות מדבר אלי ולאט לאט הוא הבין איך אני מרגישה אהובה ומחוזרת ומתוך זה שגבר אוהב אישה והוא רוצה לעשות אותה מאושרת אז הוא יעשה את הדברים שהיא הסבירה לו שמשמחים אותה

.אני חושבת כמו שרשמו לך מידות טובות זה הבסיס להכל..זה דבר שאני יכולה להעיד עליו היה לו מידות של בנאדם 1 לדור היינו נשואים כמעט עשור ואני יכולה לספור על יד אחת את מספר הפעמים שראיתי אותו כועס אז תחפשי גבר עם מידות טובות ורגוע

לגבי דייטים אני באמת מאמינה בתחושה פנימית אני יכולה לומר לך שבשניה שראיתי את בעלי ידעתי שהוא יהיה בעלי לא חושבת שכשתרגישי מחוזרת תרגישי שזה גובל באובסיסיביות ההיפך את תרגישי אהובה ושמישהו דואג ואוהב אותך

וגם בדייטים בעיני אפשר לראות הרבה..הוא דואג לבדוק אם הגעת הביתה. מציע לך לשתות/ מביא איתו משהו לפגישה/ יוזם/ בפגישות מתקדמות מביא פרחים או פינוק קטן

אבל זה דברים שעם אדם טוב ניתן גם לבנות יחד

מאחלת לך מכל הלב שתמצאי את שאהבה נפשך

לא מרגש אותי כל המחמאות שטויות

תן לי כנות עדינות יציבות זהו

עדיף צעד צעד מאשר שחור לבן מוגזם

בנוגע ליציבות, זה שונה. גבר יכול להיות אחלה בכללי גם אם הוא לא הכי משרה יציבות, וכמובן זו תכונה, לא מעשה ספציפי. אבל גבר שעושה גוסטינג זה מעשה נלוז. (גם אישה כמובן.)

תדבר איתה על זה על החששות שלך ועל הרצונות שלך ברגע שהכל יהיה על השולחן אז אפשר יהיה ליצצור קשר בינכן שהוא עמוק יותר גם בתקופה הזו

היא כן ואת לא ?

לשמוח בשבילה ולבקש את אותו אור שימלא את החיים שלך.  התחושה שאת מרגישה עכשיו זה בערך משהו כמו "לה יש ולי אין ואני מקנאת בה" (ואז גם עושה עבודה שכלית של לא רוצה לקנא בה)

ואני מציע משהו אחר

איזה כיף להם, אני רוצה גם. יש כזה בעולם, ואם יש כזה בעולם אז גם אני יכול/ה להשיג אותו.

פחות קרוב. לשמוח בשביל חברה שלך אפילו שזה לא קל לך.

אין על מה להתבייש. הרגשות שלך לא אומרות שאת לא שמחה בשביל החברה שלך.

להיפך, דווקא בגלל שאת כל כך שמחה בשבילה זה לוחץ לך על כפתור ה"מה איתי?". זרה לא היתה גורמת לך להרגיש כך.

שאתה מרגיש שאתה יותר מדי משקיע וזה לא הדדי. אני טועה?

לא יצא לצאת עם בחורה שאחרי דייט שני שלישי הבחורה מעצמה שלחה הודעה בלי ששלחתי לה.

אולי אני המוזר?

אבל בזמנו, בטח שהיה תקשורת דו כיוונית גם מבחינת יוזמה. וכשאין, זה לגמרי חשוד בתור היא לא מתלהבת אבל "עושה מה שצריך".

יש הבדל ממש גדול בין התרבות כיום של הודעות וואטסאפ

לבין הודעות בש.א בפורום או סמס

אני יוצא כמה שנים ב"ה ולא יודע איך זה אצל בנות..

אחרי 3-4 דייטים, אז אפשר לעשות סוג של שיחת חתך (לא כמו בצבא, אבל יש קווים מקבילים ;) ) שבה בהם עושים תיאום ציפיות.

קודם כל אתה משתף איך אתה מרגיש ביחס לקשר ואז - 

איך את מרגישה ביחס לקשר?

במידה והכל טוב, אז שואל -

איך מפה ממשיכים?

ולאו דווקא שהיא תענה תשובות ברורות, אלא שניכם בונים את זה ביחד.

בגלל שבכל זאת מדובר במישהי מסוג בת, ובקשר קשר שמכוון להקמת בית בישראל, זה קצת שונה מתיאום ציפיות במערכות יחסים אחרות, וגם על זה כדאי לתת את הדעת. 

אני מאמינה שהבסיס לזוגיות תקינה זה תקשורת תקינה.

מפריע לך שהיא לא יוזמת?

תגיד לה את זה.

מצפה שגם היא תתקשר\תשלח הודעה מיוזמתה - תגיד לה את זה.

סביר להניח שיש לכם ציפיות שונות, עמדות שונות על המקום בקשר.

צריך לנהל את השיחה הזאת בחכמה, לא כביקורת על איך שהיא היתה עד כה, אלא -

עד כה היה לי טוב וחיובי, ואני רוצה לקדם את הקשר הזה עוד קצת - ומתוך המקום הזה לדבר. לבדוק אם גם היא נמצאת במקום הזה בכלל, אם גם היא רוצה להצמיח את הקשר, ולבדוק איך כל אחד מכם יכול לעשות את זה.

בהצלחה!

זה לא בהכרח מה שיקרה בפועל כמובן.

אם 5-6 פגישות, אז אם זה לא עולה בראשונה, גג בשניה- לא הייתי ממשיכה.

אם 3-4 חודשים- הייתי מחכה שבועיים- שלושה, עם 2-3 פגישות בשבוע

אם שנה- הייתי מחכה חודש-חודשיים.

תחשוב על עצמך איך אתה מרגיש כשאתה חושב על להיפגש איתה. משהו מעיק לך? טוב לך?

אם היית צריך להיות איתה עכשיו יום שלם. כמה מהר היית ממצה את העניין?

אתה מסוגל להיפתח איתה ולשתף אותה בדברים אישיים? רוצה בזה?

הייתי מעביר איתה יום שלם כי היא מעניינת, יש לה אנרגיות, ונחמד איתה סה"כ. מה שבטוח לא מעיק.

לגבי פתיחות אני פתוח עם הרבה אנשים, אז לא מרגיש שזה משהו מיוחד לספר לה דברים אישיים

אם תוך כמה מפגשים לא מתפתח משהו אחר, ביי.

מבחינת מראה, אתה מתחבר אליה? משהו מפריע?

יש משיכה כלשהי גם אם קטנה? 

דברתם על איפה עומד הקשר? אתה יודע איך היא מרגישה?

לנסות להגיע לקומה הבאה..

יותר לשתף לעומק וברגש.. לספר גם על חולשות, התלבטויות בעבר ובהווה..

וגם להביא אנרגיה אחרת ביניכם..

לאסוף אותה. /ללוות לתחנה

לשאול  אותה מה יעשה לה טוב ויפתח אותה יותר..

להחמיא (ברמה המתאימה)

לארגן פקל/מבשלים יחד משהו שאוהבת. וכו'

דבר זה יכול לאט לאט לפתח את הרגש.

בנוסף, ליצור מפגשים חוויתיים יחד ולא רק ישיבה וכד', אלא ממש דייטים חווייתיים,

לשוחח על חלומות, שאיפות,

וגם על קשיים או כאבים,

זה יכול יותר לחבר.

ובתוך הפגישה עצמה - להיות רק בה.

לא לנסות לחשוב ולנתח תוך כדי הפגישה,

אלא לשהות

להיות ברגע

בנוכחות

ולאחר ובין לבין הפגישה אפשר לחשוב על כך בצורה תחומה ומסודרת.

וגם לא למהר ולרוץ לשום מקום מחד

ומאידך לא סתם "למרוח" אם מבינים בוודאות שלמה שזה לא זה (באופן כללי, לא כהתבטאות לכאן או לכאן על המקרה הספציפי כמובן).

אבל כן, נתינת הזמן גם היא חשובה

והמקום ללב להיפתח

בטח אם יש לו או היו לו מחסומים או כוויות מהעבר

בטח אם הוא נפגע ורוצה לשמור על עצמו חזק

וגם אם לא - עצם הזמן, ההיכרות, העמקת ההיכרות, היצירה של התנאים להשביל להרגיש יציבות בתוך הקשר, רגש בתוך הקשר, ביטחון בתוך הקשר, שייכות בתוך הקשר - אלו דברים שבונים ונבנים ולא באים ב"פוף".

וכמובן הרבה תפילה לקב"ה שיכוון אותך גם תוך כדי וגם בכלל להחלטות הכי נכונות וטובות.

המון ברכה והצלחה ב"ה

דיברתי על נושאים יותר אישיים?

התקדמתם קצת בשיח?

אבל אצלי במבחן התוצאה זה לא עבד כך..

היו בנות שפגשתי והתפתח רגש מהר..

אבל כשפגשתי את אשתי, במשך חודש וחצי זה היה כמו שתיארת.

נעים, נחמד, מעניין וכו', אבל ללא התפתחות של רגשות.

בשלב הזה שנינו המשכנו, רק מפני שלא מצאנו סיבה מספיק טובה להפסיק.

אחרי חודש וחצי החלטנו שאנחנו הולכים לסדנא אצל מישהי שתעזור לנו לפתח את הרגשות.

שבועיים לאחר הסדנא כבר התארסנו (עם הרבה רגש אחד אל השניה).

מה עוזר לייצר רגש מאפס?

לי זה תמיד היה נראה שזה או שיש רגש או שאין. אי אפשר לייצר רגש.

נפגשתי עם אחת 10 פעמים, ועדיין לא היה שום רגש, למרות ששאר הדברים התאימו. שאלתי איזו יועצת בתחום מה לעשות, היא אמרה שאם רגש לא התפתח אחרי זמן כזה, כנראה גם שלא יתפתח ואין טעם להמשיך.

אם אין רגש, כנראה שגם אין משיכה, לא?

נניח שפיתחת רגש כלפיה, מה עם המשיכה? זה גם יכול להתפתח?

ובכלל, כמה זמן מחזיק הרגש שפיתחתם בסדנא? זו מניפולציה שצריך לתחזק כל כמה זמן?

כרגע מה שעולה לי לראש:

עשיית מעשים למען האחר,

חשיפה של נושאים רגישים,

צבירת חווייות משותפות

ויש כמובן עוד..

הסדנא מתחילה בהיכרות,

היא מנסה לאתר את חסם הרגש בקשר, ולתת כלים לזוג להתגבר על החסם.

כשהיא מזהה דפוסים לא טובים, היא גם יכולה לעזור לזוג להיפרד.

אני הגעתי אליה עם 2 בנות.

עם הראשונה הרגש היה לא הדדי (היא הייתה עם רגשות ואני לא).

היא הצליחה לשבור לי מחסום, התפתח לי רגש אבל הוא לא היה יציב.

בהמשך,יחד איתה הבנתי שבת-הזוג 'חונקת' אותי, והיא עזרה לי להיפרד ממנה (כי בת הזוג לחצה עליי להמשיך וזה לא היה לי פשוט).

עם אשתי,

היא נתנה לנו כלים שעזרו לנו להיחשף יותר זה בפני זו.

וגם המליצה לנו לצאת לטייל, להצטלם יחד ולצבור חוויות משותפות.

לגבי אי התפתחות רגש לאחר כ-10 פגישות.

אני מסכים שזה כנראה לא יקרה מעצמו, אבל מניסיון אישי זה יכול לקרות עם עזרה (כפי שהיה אצלנו).

לגבי משיכה, אם אין משהו שממש גורם לדחיה, אז זה יכול לקרות.

אצלנו המשיכה התפתחה יחד עם הרגש.

לגבי כמה זמן זה מחזיק מעמד..

עם הראשונה, זה אכן לא היה יציב.

עם אשתי זה מחזיק כבר כמה שנים ללא צורך בעזרה מאז.

רגש לא מחזיק אם יש שגרה יומיומית שוחקת, אז מדי פעם יוצאים לדייטים, טיולים, חופשות וכד'.

(כל זוג עם מה שטוב לו והתדירות שהוא צריך) 

מה שעולה מכאן שעבדתם על חסימה רגשית. זאת אומרת, הרגש הפוטנציאלי קיים רק שהוא חסום ולכן לא מופיע בפועל.

אבל ייתכן שבאמת אין שום רגש וזה לא עניין של חסימה. צריך פשוט לעבוד בהנחה שיש חסימה רגשית, ואם זה לא עזר אז כנראה שאין שום רגש פוטנציאלי.

הבנתי נכון?

רק אחדד שאם יש התאמה שכלית, *הערכה הדדית, דיבור נעים ואין דחיה מבחינת הנראות.

אז הסבירות לחסם רגשי היא מאד מאד גבוהה.

*לגבי הראשונה שהזכרתי לעיל, לקראת סוף הקשר היא אמרה לי שהיא מרגישה שאני לא מספיק מעריך אותה, עד אז לא שמתי-לב לזה, אבל כשהיא אמרה את זה פתאום הבנתי שזה נכון..

שווה להתייעץ עם איש מקצוע.

זה נשמע לי שאלה שיא הטריוויאלית.

ואולי איש מקצוע זה יהיה מאמן לחתונה.. איזה אנשי מקצוע עוסקים בזה?

@איזו

ויש מגוון עצום של אנשי מקצוע.

וצריך למצוא את הסוג והאדם המתאים לאירוע.

באופן אישי, נעזרתי באנשי מקצוע שונים לדברים שונים. לי חשוב ניסיון החיים של האדם, וגם סוג ההכשרה.

לא דומה בעיניי אדם שעשה קורס של חודשיים אצל מאמן אחר ומגדיר את עצמו כמאמן לחתונה ועוסק בזה שנה, לבין אחרים שלמדו טיפול בצורה רצינית יותר במסגרות אחרות, ועוסקים בזה מספר דו ספרתי של שנים.

יש היום המון גישות טיפוליות. יצא לי ללכת לאנשי מקצוע, להשקיע זמן וכסף, ולא התאים לי. יצא לי ללכת לאנשי מקצוע אחרים, שמאוד עזרו לי. מצאתי שהגישה של האחרים דיברה אליי הרבה יותר מהראשונים, שלא היתה לי מועילה. 

בעיני שווה להשקיע זמן ומאמץ למצוא אדם שיוכל לעזור לך, במיוחד אם מדובר במשהו שיש בו דפוס חוזר. אפשר לפתח מיומנויות וכלים, שלענ"ד יסייעו גם בחלק הבא של המסע הזה.

אורך ההכשרה ושנות הניסיון לאו דווקא מעידים על התאמה ואיכות,

וזה נכון לכל דבר ועניין..

לגבי טיפול, הפרמטרים החשובים הם התאמה בהשקפת עולם וחיבור בין-אישי.

לא הייתי ממליץ להכליל

האם אתה יכול להכיר בחורות נוספות בקלות ? כאלה שסיכוי סביר שתהיה התלהבות כמו שהיתה לך כבר.

אם כן, אז כנראה עדיף לך להמשיך הלאה.

אם לא, אז שווה לבדוק לעומק אם יש משהו לעשות כדי להתניע את הקליק. ברוב המקרים יש מה להתניע.

הרי אם זו היתה הבחורה היחידה בעולם, היית מתנהג אחרת. זה על אותו סרגל.

החלק הקריטי הוא שאין לך משהו שאתה לא אוהב אצלה וזה רק נייטרלי כזה. כל עוד נייטרלי אז הכל פתוח ולפעמים גם משתלם יותר,

כמו תבשיל טוב על אש נמוכה.

בהצלחה.

כשמגיעים הכי למטה -משם אפשר רק לעלות...  

אחי היקר!

לכל אחד יש סיכוי! 

חזק ואחוז עצמך!

כוון עצמך אל מי שאמר - והיה העולם!
בסך הכל הוא יכול והוא בטוח דאג לך כבר...

רק עוד קצת סבלנות...

הישועה כבר מעבר לפינה...

אתה יודע כמה פעמים גיליתי שיש תחתית יותר עמוקה ממה שהייתי?

וברצינות:

התחתית היא לא מציאות אובייקטיבית, של נקודה ספציפית שממנה אפשר רק לעלות.

לרוב בן-אדם יתחיל לעלות, בנקודה שהוא יבין ויפנים שהוא האחראי הבלעדי על האושר שלו ולא לתלות את האושר שלו בגורמים אחרים (כמו מציאת בת-זוג).

בונוס, כשזה יקרה הוא גם ימצא מישהי שמתאימה לאדם מאושר ולא מישהי שמתאימה לאדם מיואש.

תראה, כל כך הרבה שמרימים את ידיהם, עד שזה נראה כמו מוראלים בסניף😉

תהיה חזק בויה. שוק השידוכים קשוח מאוד אבל היעד הנכסף שווה את כל הסבל בדרך.

עוד כמה הרמות והורדות ידיים ותזכה להרים למישהי יד ולהשחיל בה טבעת

אני לא מחפש עזרה, תמיכה או עצה כאן. אני פשוט רוצה להבין איך אפשר להשתיק את הקול הקטן והמכאיב שעדיין מנסה וללמוד להמשיך בחיים בלי תקווה בכלל.

לא יודע למה אלוהים ברא ככה את העולם ולמה כל כך כואב, אבל עד שלא תפצח את זה אתה תגלה שאי אפשר להשתיק את הקול הזה, חרף הבזיונות והכאב. עד שלא תעז ללמוד את חוקי המשחק - החוקיות האכזרית של העולם תמשיך לטגן אותך.

"ודווקא כשרואים את האופק הלב נשבר מן המרחק

כאן לומדים איך לאהוב את זה

ואני עובד בזה

עד שהפחד בי יצחק"

כתב את זה רותם בר אור, אדם שהחיים כנראה פירקו לו את הצורה והוא לומד מחדש את חוקי המשחק

Short קצר ויפה שלו בנושא:

בהצלחה!

אם הציפיות מעמיסות מדי עדיף לוותר עליהן. 

וזה סוג של אתחול. אח"כ מפתחים תקווה טובה עם איזון נכון.

גם לקוות וגם לאזן את זה עם עומסים

ציפיות למשו גבוה יכולים להפריע, אבל זה לא חייב להעסיק אותנו 

אין מצב שאתה מרים ידיים אחי!!

אם אין לך דאודורנט טוב..

אתה לא מרים ידיים, אחי!!

בגללכם הייתי צריך לכתוב את הבדיחה המטופשת הזו.

הכרת הטוב.
להעריך את הקיים.
לא לקחת אותו כמובן מאליו.

עכשיו, יש לך 2 דרכים.
הדרך הארוכה 
תצטרך להגיע לכזו תחתית,
שגם אם תראה פרח ברחוב או תעשה הליכה קצרה בפארק ביום עם שמש טובה,
 הדופמין שלך, התחושה הנעימה, הריגוש,  יעלה כמו שחקן כדורגל שמבקיע גול בדקה 90 מול 50,000 צופים.

או הדרך הקצרה
זה שתתחיל ממחר בבוקר, שינוי בסיסי, סיבוב פרסה, בעזרת צעדים קטנים מאוד,
על מנת שתהיה מאושר ושמח בחלקך, גם במצב הקיים. וברור שזה אפשרי כי מיליונים בעולם עוברים ועושים את זה.

עכשיו למשהו יותר מעשי.
תעשה ניסוי.
נניח אתה בתקופה שאתה לא שולט במחשבות ומרגיש ריקנות. אין לך חשק לכלום. 
תתקין אפלקציה עם מד צעדים.

תתחיל לשים לב כמה אתה זז כל יום.
אם למשל אתה  זז 5000 צעדים ביום ועדיין רצות מחשבות לא נעימות,
אז תנסה לזוז 10,000.
ואם זה לא מספיק אז 25,000 צעדים ביום. פשוט תתחיל ללכת עם מוסיקה נעימה או פודקאסט שמדבר על נושא קליל מאוד.

דבר אחד בטוח :
כשעייפים  ממאמץ בריא במהלך היום, אז  בסוף היום, אין זמן לחשוב על הרמת ידיים נפשית,
פשוט רוצים לנוח בכיף והכל רגוע מאוד.  זה מדע בסיסי ופשוט. 
לאנשים עסוקים אין זמן למחשבות האלה.
אין לך במה להתעסק ? תמצא משימות קטנות ופשוטות שלא דורשות מאמץ מחשבתי ותסיים אותם.

למה חשוב שתעשה השתדלות ללמוד את הדרך הקצרה ?
כי גם אחרי  שתמצא זוגיות יש אתגרים חדשים שגורמים לבן אדם להתעייף וצריך ללמוד איך להתמודד טוב יותר בתקופות האלה.
עדיף כמה שיותר מוקדם.

בהצלחה.

גם רעב נובע מפעילות מוחית בעקבות מחסור באוכל. אחרת היינו שוכחים לאכול...

זה לא מוריד מחשיבות וחווית האכילה

התאהבות היא טובה וחשובה, בלעדיה היינו בודדים ומרוחקים.. זה מוסיף רגש וחיבור לאדם שאליו אנו רוצים להתקרב. 

התאהבות אבל היא דינמית, שיכולה להתעורר בשלבים שונים בקשר והיכרות.

 כנראה שלרוב היא לא תתעורר בדייט ראשון בו אנו יותר לחוצים ובוחנים אחד את השני. לכן כדאי לתת לזה קצת זמן ולראות אם מתפתח משהו 

כי בהקשר הזה העולם מתווך לנו דרך הפרשנות שלנו. אין פה עניין אובייקטיבי של אמת או שקר. יש מישהו שיהיה לך חיבור טבעי אליו ולמישהי אחרת לא יהיה, ולהיפך.

בנוסף לכך, המצע שעליו אנחנו מתנהלים זה המוח שלנו, נרצה או לא. אם למישהו יש לדוג' חסימה כלשהי, הוא לא יכול להגיד לעצמו "תתעלם ממנה, זו רק פרשנות שלך למציאות" וזה יפתר, כי המוח שלו מתנהל לפי החסימה גם בלי שירצה. ואפילו אם הוא כל הזמן יקדיש תשומת לב ויבדוק אם הוא מתנהל לפי החסימה או לפי מה שנכון, זה עדיין לא ישנה את המבנה הפיזיולגי שנוצר במוח שלו שיוצר את החסימה, וזה ישפיע על הרצון שלו. צריך "לחווט" מחדש את המוח.. ועם עבודה זה אפשרי. רק צריך קצת ללמוד איך המוח עובד כדי לעשות את זה בצורה הכי מהירה יעילה.

ולעצם העניין- חיבור יכול להיות טבעי ומיידי אבל גם יכול להיבנות עם הזמן. אם חושבים שזה חייב להיות כבר בהתחלה יכולה להיווצר במוח חסימה שתמנע מהחיבור לקרות גם בקשר שהוא כן היה יכול לקרות בו.

וגם יאוש יוצר דפוסים לא טובים במוח.. אז כדאי נסות לחשוב טוב

אהבה אמיתית זה דבר שנבנה עם הזמן והנתינה והקבלה וכל מה שזוג חווים

אבל את כל זה אין מספיק בהתחלה

וזה קשה או אפילו בלתי אפשרי לעבור את כל הדרך הזאת עד לשם בלי שיש לך כלום שמניע אותך

אז לכן הקב"ה ברא לנו את ההורמונים...שיתנו לנו את הכוחות בדרך להגיע לאהבה אמיתית

לגבי התהיה - אפשר לדמות את זה למצת ברכב. 

כדי שהרכב יתניע זה ניצוץ קטן שידלק ויפעיל את כל המערכת.

הניצוץ הזה הוא ההתאהבות.

זאת אולי תחושה שיטחית בתחילת קשר

אך בקשר יציב, וק"ו קשר ממוסד, התאבהות יכולה להיות ביטוי לאהבת אמת כלפי בן/בת הזוג.