זה חוסר אמונה בתשובה, חוסר אמונה באדם ובשינוי שיכול לעשות.

אדם יכול לבחור בטוב וזו כוחה של התשובה.

נכון- אם יש לו צלקת הוא לא יוכל למחוק אותה. אבל אם אין צלקות אז גם באמת יכול להיות ששום דבר לא נשאר ממה שהיה ולהפך.

ואגב "למחוק את העבר" זה בדיוק כוחה של תשובה- "אמש היה זה שנוי לפני המקום, משוקץ ומרוחק ותועבה; והיום הוא אהוב ונחמד, קרוב וידיד." רמב"ם הלכות תשובה ז ז

ומי שמשתמשת בשפה שהשתמשת בה, לא יכולה להגדיר את עצמה נקיה...

אז את באה כביכול מתוך מקום נקי, אבל מוכיחה על עצמך שאין שום נקיות בדברים שלך.

אם היא שמרה על עצמה והקפידה בהכל- אשריה ואשרי חלקה, זה לא בינה לבינו, זה בינה לבין בורא עולם.
אם הוא שמר על עצמו והקפיד בהכל - אשריו ואשרי חלקו, זה לא בינו לבינה, זה בינו לבין בורא עולם.

כשיתחתנו- יהיו חייבים זו לזה וזה לזו.
ויכולת להיות שדווקא בזכות ששמרו על עצמם זוכים לבעל\ת תשובה אמיתיים.

כשאדם עושה תשובה, המעשה שעשה נמחק מההיסטוריה. חז"ל דרשו את זה מהפסוק "מחיתי כעב פשעיך".

כמו שכשהענן סר, אז הוא לא משאיר סימנים בשמיים שהוא היה שם קודם לכן, ככה אדם שעשה תשובה (אמיתית, בלי משחקים), לא משאיר סימנים של העבר מאחוריו אלא הוא קרוב לה' כמו שהרמב"ם כותב

ואי אפשר לומר שלא מצינו בחז"ל דברים גם בכיוונים כאלה.

חבל שנֶאֶמר הפוך, שבגלל זה צריך לכתוב את זה.

כל אחד יעשה כפי שמתאים לו, כשמדובר בתשובה באמת.

ולגיטימי לגמרי לחוש ולדרוש כמו שרוצה פותחת השרשור. ומוטב למי שחש כך, שלא "ייאלץ" את עצמו לחוש אחרת, וגם שיאמר גלוי לצד השני, שמבחינתו מהותי לדעת. 

וגם אם עושים תשובה (לפחות לחשוש שלא יהיה מקח טעות). ואלה דברים שמתגלים בכל מקרה. אין איך להתחמק מהם. סתם יצור מריבות אח"כ.

בכל אופן, זה לא כזה ביג דיל. אנשים עושים טעויות... הדור שלנו סלחן הרבה יותר

לא נכון להגיד "טעות בידך" ש"נמחק". תלוי  מאיזו בחינה. אם אדם חוזר בתשובה שלימה, אז מצד המשמעות של חטא, אכן נמחק. ובתשובה מאהבה, זדונות נהפכים לזכויות.

אבל לדעתי, בהחלט לגיטימי שיפריע לאחד הצדדים משהו כמו שהזכרת. זה לא תלוי בהאם כלפי שמיא החטא נמחק, בדווקא. לפעמים מפריע מצד עצמו, לפעמים השלכות "פסיכולוגיות" וכד'. וזה שהדבר מפריע, יכול גם לנבוע ממידות מעולות אצל מי שמפריע לו. לא צריך לנסות להציג כאילו זו "בעיה" רוחנית שזה מפריע....

לפעמים יש שוני בענין בין בנים לבנות, מבחינת ההשלכות, וגם  מבחינת כמה מקפידים על כך.

יש כאלה שיפריע להם, יש כאלה שלא.

כל אחד כעניינו, לא צריך לרמות את עצמו. אדם יכול למצוא לעצמו מי שמתאים לו.

אבל אני לא מבין, מה הענין להעלות כאן שרשור כזה. 

אם אין שאלה קונקרטית למישהו, אז למה לסכן שפוגעים אולי במישהו/י שעשו תשובה באמת.

[כעת ראיתי שהשרשור נפתח ע"י בת, אז הבנתי שהיא בעצם יוצאת נגד חשש שלה. לגיטימי. בתחילה חשבתי שזה בן  שכותב "תיאורטית" על מישהו כזה..]

זה לא "עוד נושא, מבחינת נישואין. ועל כן גם לא שייך לומר לה "לא בהכרח שאת נקיה". היא כן.

לגבי שפוגע "שמזכירים חטאי עבר". בוודאי שאין להזכיר סתם. אבל כמו בהלכות לה"ר, יש מה שלצורך תועלת. יש עוד נושאים שמבררים כשרוצים לבדוק אופציה של נישואין, ולא בהכרח זה "נעים" או לגיטימי לדבר סתם. אבל אין ברירה - מוטב אז מאשר להסתבך אח"כ.  כמובן, הכל בטאקט ונימוס וכבוד.

וכי "לחתוך" בגלל מראה חיצוני - שזה הרבה פחות משמעותי - לא עלול "לפגוע"? אז מתחתנים כי לא נעים לומר? מוטב כעת מאשר אח"כ. "ואהבת לרעך כמוך" - שלאדם לא תהיה סלידה ממשהו אצל מי שהולך לחיות איתה  כמשפחה.

היא לא הולכת "לפגוע", אלא לברר אם מתאים לה.

ואינו צריך לחשוף או להיות פגיע. היא יכולה להבהיר בשלבים ראשוניים, שלגביה זה נושא קריטי, והאדם יוכל אם ירצה "לחתוך" כאילו על משהו אחר, בלי שהיא תדע את הסיבה האמיתית. אבל צודקת שלא ירמה אותה.

ציטטת: "לא בהכרח שאת נקיה"

ואני כתבתי: "בהכרח שגם את לא נקייה"

ואכן, היא לא נקיה..

אני מבטיח לך שיש לה מידות לעבוד עליהם שמשפיעות על הנישואין הרבה יותר מנפילה של בחור שחזר בתשובה..

זה שיש יצר ספציפי שהיא לא מתמודדת איתו, לא הופך אותה לנקיה ואותו למלוכלך.

אם מדובר על מישהו שלא חזר בתשובה - ניחא,

אבל אם הוא חזר בתשובה - מגעיל אותי ההתייחסות שלה.

ובנוסף, בגלל שהוא חזר בתשובה, גם החשיפה הזאת לא תהיה לתועלת..

ובשונה ממראה חיצוני,

א. במראה חיצוני לא מבקשים מהבן-אדם לחשוף את עצמו, פשוט מה שרואים זה מה יש..

    ואם למישהו מפריע שיש נקודות-חן או כתמי לידה,

    אתה גם חושב שהוא צריך לשאול את הבן-זוג אם יש לו פגמים חיצוניים נסתרים???

ב. כשחותכים על מראה חיצוני - לא אומרים לבן-אדם על מה חותכים (חוץ מכמה טיפשים שעושים זאת).

אני דיברתי בציטוט על הנושא הספציפי הזה.

ולגבי מידות שמשפיעות על הנישואין, כל נושא בפני עצמו. דובר על זה. היא לא טענה שצריך להתחתן למשל עם מישהו כעסן קשה, רק כי הוא "שומר מצוות".

מי שרוצה להשלות את עצמו כאילו עניינים כאלה הם בהכרח "שוליים" בשביל מי שיתחתן עימו, מרמה את עצמו. כל אחד כעניינו, משני הצדדים.

אני לא מקבל את הביטוי (שהיא אמרה) "מלוכלך", כי לא נכון לומר כך על מי שחזר בתשובה.

אבל בוודאי שלגיטימי לחלוטין שתרצה אדם שלא עבר משהו כזה עם מישהי, חלילה. אין לכך בהכרח קשר למעלת התשובה. כבר הסברתי (ובאמת, לפעמים בנות פחות מקפידות על כך מבנים).

בנוגע ל"מראה חיצוני", דבר כזה יכול להיות משמעותי יותר ויותר, בשביל מי שזה חשוב לו. זה כלל לא דומה ל"פגמים חיצוניים נסתרים". אינני חושב שיש טעם להאריך בזה כאן.

לגבי מה שאומרים לאדם או לא - אכן אמרתי שאין הכרח לומר. אבל לגיטימי לגמרי ליידע את הצד השני שזה משמעותי עבור האדם, והוא יוכל להפסיק בלי לספר.

ובניגוד ל"מראה", אני לא חושב שעוול לומר שזה בגלל זה. יכול/ה לומר שמאד מכבד, אבל לו אישית זה נושא "בלתי עביר". זה לא המראה הספציפי של אדם זה, אלא הבעיה הזו, אצל מי שיהיה.

ובוודאי שחלילה לפגוע באנשים. לכן גם צריך להיזהר מהעלאת דברים כאלו כאן שלא לצורך.

גם מי ש"באמת מצטער על זה" (לא תמיד זה בהכרח כך. אבל זו ההנחה לגבי דיון כזה), ובוודאי שמצד עצמו וכלפי שמיא הוא מעולה, אין זה אומר שהדבר לא יכול להפריע למי שרוצה להתחתן איתו/ה.  ולא בגלל שחושבים עליו חלילה שהוא "פושע" מבחינת מהותו הנשמתית, אם עשה תשובה.

אז חבל לנסות לשחוק לאנשים את התחושה הנקיה הזו. יש כאלה שבאמת בגלל דברים כמו שכתבת, ירגישו שיכולים. יש שלא (ואני לא בטוח שבגלל ש"אנשים נפגעו", היא צריכה לשנות לעצמה. הם ימצאו מי שכן מעונין. האם גם בגלל, להבדיל, שיש שנפגעו כי מישהו אמר שרוצה בחורה יפה, אז כבר ישנו את הרגשתם? כל אחד כעניינו).

יש הבדל בין להגיד- אני מעוניין באדם שלא עבר שום דבר כזה בחייו, לבין הדיון כאן.

האם מותר לי לרצות אדם נקי מדברים מסויימים? כן. בטח. זה רצון טבעי והגיוני.

האם יש מקום לפטרונות והתנשאות? לא.

הצורה הזו של, ואני מצטט:

"כי אם היא שמרה על עצמה והקפידה על הכל.

אז למה מה קרה שהוא יבוא כזה מלוכלך? "

היא צורה מגעילה להתבטא. אדם עשה טעויות, למד מהן.
מותר לרצות אנשים שלא עשו טעויות בזה. אין בעיה ברצון עצמו.

יש בעיה ביחס ובצורה.

ויש בעיה בלהגדיר אדם שניקה את עצמו כמלוכלך.

ובדיוק בגלל דעתה הרב אבינר אומר שיש דברים שלא מספרים אף פעם, בגלל חולשת בשר ודם לקבל את כחה של התשובה. זה לא אומר שזה לא בסדר לרצות משהו מסויים, רק שיש דרך להתייחס לאחרים.

ובמיוחד, על אחת כמה וכמה, בשפה שהיא השתמשה בה, על זה נאמר "טל קורה מבין עיניך".
עדיף אדם שחטא ושב מאשר אדם שנמצא במקום שהחטא עדיין דבוק בו.

"כזה מלוכלך", יש בעיה. זה לא בסדר להתבטא כך. כבר כתבתי בהודעה אחרת. והיה אפשר וראוי לנסח את כל הודעת הפתיחה בצורה קצת אחרת, אם כבר ראתה הכרח לכתוב אותה.

ואני לא חושב שזה בא מ"פטרונות ומהתנשאות", אלא היא בחורה ממש צעירה, וניסתה להביע את החשש שלה, שיסתירו ממנה משהו שמאד מאד משמעותי לה. כך אני הבנתי. אחרת, אין כל טעם סתם לכתוב הודעות שעלולות להקניט אנשים שמצטערים על דברים רעים שקרו (אם כי גם יכולות לשים תמרור אזהרה מול מי שאולי חושב/ת שאפשר לשחק עם דברים חמורים כאלה, ואח"כ לומר שזו "בעיה של השני/ה" אם לא יקבל שאח"כ אחזור בתשובה..).

ולגבי מה שאומר הרב אבינר שליט"א, צר לי, אינני יכול לקבל את זה. "חולשת בשר ודם לקבל את התשובה", זה לפעמים חלק מאדם בעוה"ז (עי' עין אי"ה על דוד ושלמה, "בחייך אין אני מודיעך, בחיי בנך אני מודיעך"), וזכותו להתחשב גם ברגשותיו בעולם הזה, על אף ידיעת הערך. 

ובכלל, לפעמים מרוב דיבור על הערך האמיתי של התשובה, "מדלגים" על הרגש הנכון של הבלעדיות של הנישואין, שאינו סותר כלל את מעלת התשובה.

על כן, כנ"ל, מי שלא מפריע לו, מחמת מעלת התשובה, אין בעיה. מי שמפריע לו - בין בגלל עצם הענין ה"טכני" שהיה, בין בגלל שחושש מהשלכות - גם כן לגיטימי לגמרי.

הכי גרוע לדעתי, אם מישהו מנסה "לשכנע" את עצמו בכח. עלול להזיק לו ולזולתו. 

1. מצטערת. אני יודעת הייתי בוטה. אבל זה כ"כ הפריע לי.

זה נבע לי מרגשות מעורבים - הרגשתי ששיקרו לי ושניסו לטאטא הרבה דברים מהעבר.

[ אני לא מדברת על אחד שחזר בתשובה בצורה רגילה ובאמת מצטער על כל מה שהיה וכו'..

 אלא על חרדי בישיבה  שעשה שטויות בלי טעם. היום קוראים לזה -"מתפתח" וכן בצורה נואשת.]

וכן לי זה לא מתאים. אני לא באתי ממקום כזה.

2. אני כן מאמינה בחזרה בתשובה אמיתית - אבל עם הרגשה באמת לא טובה על העבר ושרואים ומרגישים שבאמת הוא עשה זאת אבל מצטער!!

4. אומנם לא לומר זאת על ההתחלה .. אבל אם הקשר כ"כ מתפתח ורציני. אז אמורים לומר זאת . ומבחינתי מי שלא אומר זה מראה עד כמה הוא לא כנה עם בת הזוג. ובטוח שיש עוד דברים שהוא לא סיפר לה. 

3. ולא נראה לי שזה מכבד לומר:"בהכרח שגם את לא נקייה"

וגם: "אני מבטיח לך שיש לה מידות לעבוד עליהם שמשפיעות על הנישואין הרבה יותר מנפילה של בחור שחזר בתשובה.." . 

5. ואם כבר [@רינגטון] אמרתה ככה- אז אולי תסביר לאיזה מידות הכוונה שלך.

6. בכל אופן ממש שמחתי לשמוע את התגובות שלכם. מרגישה שקיבלתי הרבה דברים. תודה!

הנחתי, והיה ניכר מהודעתך - מה שכנראה לא כולם הבחינו - שאת כותבת מתוך תחושת עוול שניסו לעשות לך. צודקת.

וזה בסדר גמור אם "לא באת מקום כזה", אשרייך. לא צרך להתנצל...

ואת צודקת לגבי "חזר בתשובה באמת". אני כבר נתקלתי בכאלה (גם בנות), ש"סיימו" איזה ענין, ומבחינתם אוטומאטית זה נקרא "חזרו בתשובה", בלי שמץ הפנמה של חומרת הענין. ואז, למה שהשני/ה יהיה צריך לקחת מישהו/י שנראה לו/ה שנישואין זה "עוד מישהו בסדרה"... להערכתי, חלק גדול מהגירושין היום, באים בגלל אי תפיסה מופנמת של הייחודיות של הנישואין, ושזה אמור להיות ממש "טבעי".

וגם כש"חזר/ה בתשובה באמת", "מותר" לאדם, הגם שמאמין לגמרי בערך התשובה, לומר/להרגיש שזה לא מתאים לו. כל אחד כעניינו.

וניכר מהודעתך הזו, שבהחלט יש לך מידות טובות...

1. לא נעים בכלל. ואכן יכול להפריע ולהכאיב.

2. אין צורך להחזיר אדם לשם. אדם שחזר בתשובה באמת אפשר לראות שהוא חזר בכל שאר הדברים.

4. יש רבנים שאומרים לא להגיד כלל אף פעם. זכותך לרצות שיאמרו לך. זה לא מעיד על חוסר כנות בהכרח.

3. אם את רוצה דוגמא למשהו אצלך- השפה שכתבת בה בוטה מאוד. אני לדוגמא הייתי פוסל על שימוש בביטוי כזה(המילה בלועזית)

6. ניכר ממך שיש לך מידות טובות ורצון טוב ומוכנות לשמוע.

להבא, ממליץ לכתוב- פריקה. ואז ידעו מראש שבזה מדובר והיחס יהיה אחר.

צורם לי מאוד המשפט "אז למה מה קרה שהוא יבוא כזה מלוכלך?"

האם תרצי שבמקרה וח"ו תיפלי לאחר הנישואין ותימנעי מלספר לו, במיוחד אם זו נפילה גדולה ובמיוחד אם את מאמינה שעשית תשובה, וכשבעלך יעלה על זה, הוא יאמר לך - "מה זה מעניין אותי שעשית תשובה? אתה באה לי מלוכלכת".

עוד נקודה שקשה לי איתה זו האמירה - "שמרה על עצמה והקפידה על הכל", לא שמעתי על בן אדם אחד שהגיע לדרגה כזאת. אם תבדקי טוב, יהיה לך קשה לספור את כמות נפילות בענייני צניעות (כן, גם דברים שנראים פעוטים כגון הרהורים) ואולי גם בנושאים נוספים - לשון הרע ושאר עברות שאדם דש בהם. אז היכולת שלך להבדיל בין כמות ואיכות עוונות העבר שלך לבין אלו שלו, קצת דומה ליכולת של אדם על הקרקע להבדיל בין גובהם של שני מגדלי התאומים. (ויתכן אף שהגובה מבניהם שייך לך)

האמת שאני בתור גבר ששמר על עצמו כבר מגיל 14 כנראה אעדיף בברירת מחדל הרבה יותר בחורה שנפלה ועשתה תשובה ואין לה את הנטייה להתנשאות כפי שיש לך מאשר בחורה שכן שמרה על עצמה ובקלות יכולה לומר את הדברים שלך.

נ.ב אם את שואלת למה תימנעי מלספר לבעלך על נפילה. ישר אחרי, כי לא תהיי מסוגלת, קצת אחרי כי חברות שלך יגידו שאין טעם לספר

מצטרפת מכל הלב ❤️

שנה טובה ומתוקה, גמר חתימה טובה לחיים טובים, לשלום ולכל הישועות.

ב"ה גאולה שלמה פרטית וכללית לכולכם 🙏🌷🏠

שיתגשמו כל משאלות ליבכם לטובה,

גמר חתימה טובה

אבל מה הקשר לבדידות

ולמה שזה יפריע

ניסיתי לשכנע מישהי שתפסיק ושהוא סתם מבלבל אותה עם שטויות, לא מקשיבה...

בעיניי הכול עניין של מינון. הבעיה מתחילה כשנוצרת תלות- כשהוא הופך לכתובת הרגשית הקבועה או מחליף קשר אנושי.

הבעיה היא בין היתר שהוא מתחנף ומרצה ולא מאתגר.

להבנתי הוא נותן עצות לא רעות בכלל לנשים, והרבה פעמים לא מתאימות בכלל לגברים.

נתתי פעם תאור של קשר חצי רעיל (לא כזה שמרעילים בכוונה, אבל כזה שלא בריא לצד הגברי שבעניין).

GPT הציע להמשיך

ג'מיני ממש צעק שזה קשר רעיל ושנכון להפסיק אותו. אבל רק לאחר עוד קצת התכתבות.

גרוק לא זוכר מה הייתה התשובה. אבל יהיה מעניין לנסות. אני אחפש אם יש לי את השאלה.

ראיתי פה ושם התייעצויות עם GPT של נשים עם שאלות נשיות (וגם ניסיתי לבדיקה) והיה ניכר ממש שהוא מוטה לכיוון הזה.

מקום אחד שהיה בו מענה לא רע לגבר: מודלים סיניים לא מצונזרים. המצונזרים עושים את מה ש"נכון" ופמיניסטי.

GPT ודומיו מעולים בצורך לקחת משהו שאדם כותב ולעשות לו שיקוף. זה נותן תועלת בערך כמו לכתוב בשביל עצמך (תרגיל ידוע לניקוי הנפש מעומסים שעובד יפה) וגם קצת כמו המנגנון המקובל באחת החסידויות לכתוב ליהודי שכבר לא איתנו.

זה שהוא יכול לשנות את דעתו תוך כדי תנועה מאות פעמים אם זה מתיישר עם דעת השואל.

אז אני לא יודע כמה נכון לשפוט אותו כמישהו עם מערכת מוטה לצד כזה או אחר...

הוא פשוט נותן עצות לא נכונות. גם אם הוא "נוטה לכיוון".

אין לה באמת אינטילגנציה רגשית ויכולת חשיבה מורכבת זה ניתוח שכלתני של מה שאתה כותב לו. מעבר לזה יש סכנה שכשפורקים רגשית לבינה המלאכותית הוא גורם לנו לפתח אליו מעין מערכת יחסים שהיא מסוכנת בקלות היא יכולה לנתק אותנו מהחברים שלנו.

אבל, נראה לי שגרוק פחות מפחדים מהשטויות האלו

נסה גם את ג'מיני.

התלבטתי אם לנסות את deepseek ובסוף וויתרתי.

לא תקין, לא בריא, לא בעד

אבל כן...

לא צריך להיות בת בשביל זה... מסוכן ביותר.

למה זה רע?

וגם מבזבז זמן ותנסי לחשוב כמה זה מנתק אותך מהיום יום וחוסם את היכולת להיפתח רגשית לבני אדם

תלוי איזה שימוש עושים בו

אפשר לתעל אותו ואפשר להתבזבז איתו

ובAI זה בריבוע

כי בשימוש נכון הוא מתאים את עצמו והתועלת עולה

ובשימוש גרוע להיפך

קשרים פרונטליים...

העולם הולך לשם בכל מקרה, צריך לחשוב מה עושים ואיך לוקחים את זה לטוב, אם זה אפשרי...

והוא לא משאיר את הנעליים בסלון

בסוף הבינה המלאכותית חשופה לכל המידע שקיים ברשת, חשופה להרבה מאמרים פסיכולוגיים וידע מקצועי. למה לא לנצל את זה?

בנוסף יש לה מוח גדול, אמנם מלאכותי אך עדיין מתפקד והיא יכולה לעשות סדר במחשבות ולעזור ולהעלות נקודות.

כמובן שצריך להשתמש בה בגבול הטעם הטוב. אני מכירה מישהי שכשבחור מסוים נפרד ממנה אמר לה שזה בעצת הצ'אט. זה מוגזם בהחלט.

אבל אם סתם מתבכיינים לו, בעיני סבבה.

*ולמה הדגשת שהן תורניות? אם זה בעיה זה בעיה לכולן בכל המגזרים.

אבל הוא לא גאון רגשית, חוץ מזה תחשבי גם על ניצול הזמן שלך מולו

צריך לפעמים להקשות עליו, להגיד לו להעלות רמה, ולדייק אותו. כלומר להעלות אותו על המסלול האישי שלך.

על מישהי שנפרדה מהחבר שלה בגלל שהיא הבינה שהיא פשוט נמצאת בתוך לולאת צ'ט. הוא פשוט אמר לו מה לעשות והוא עשה.

הוא לא באמת יכול להחליף בן אדם

הוא גם קוטע כל רגע ומביא מלא עצות

הוא נכשל בתור גבר או אישה

שתהיה שנה טובה! בע"ה כולנו נמצא את החצי השני שלנו ולא נזדקק לפתרונות ביניים.

זה שהAI עושה את זה זה לא הבעיה, הבעיה אם יש עוד מעגלי תמיכה או אין.

לא נתקלתי בזה

יש כאן כמה שיקולים:

1. לאיזה כיוון היא חזרה בתשובה? מה עולם הערכים שלה? האם המנטליות שלה קרובה לשלי?

2. זה שהיא הייתה בקשרים עם בחורים לפניי החזרה בתשובה זו גם שאלה. ברור שהלכתית יש כאן בעיה האם אחרי שהיא חזרה בתשובה אני צריך להתייחס לזה?

   אני אישית חושב שרק אחרי הבירור הזה יהיה ניתן לענות ואם ז מתאים לא אשלול (בתנאי שזה באמת מתאים למנטליות ולעולם הערכים שלי

ההתאמה - שתי הנקודות הללו לא יפריעו.

השאלה הזו נשאלה בפורום הזה במהלך השנים עשרות פעמים על בנים ובנות רק ברגישות יתר, בדיסקרטיות ובצנעה בלי להכניס את הבעיה שכולם מבינים לתוכן ההודעה ובניסיון לא לפגוע באף אחד מהמשתמשים.

מכל המעלות שהתורה יכלה לספר על רבקה, הדבר היחיד שהתורה כתבה הוא שהיא הייתה בתולה.

לא צריך להגזים, יש אנשים שמפריע להם להיפגש עם חוזרים בתשובה בגלל המשפחה, יש כאלה בגלל תרבות, אז הוא דייק לנושא שמפריע לו.

אם היא חזרה בתשובה לכיוון של פולחן צדיקים (וד"ל) אז התשובה היא לא. אבל אם היא פשוט החליטה לשמור מצוות - למה לא? בגלל שזה פורום דתי אני נמנע מלהשתמש בשפה גסה, אז הניסוח הכי מעודן שאני יכול לומר זה שלא משנה לי עם מי היא הייתה כל עוד היא לא החליפה בני זוג כל שני וחמישי.

ושבת גם איתה לא הייתה יוצא?

היא כנראה הייתה דוסית מדי בשבילי 😅

ושום דבר אחר, חחחחחחחח

באופן טבעי, אישה מסוג זה ואורח חיים כזה, תמצא חתן מתאים.

או אלו שנוהרות אחרי הצדיקות שמפעילות אירועי הפרשת חלה עם משפיעניות רשת - גם הן מוצאות חתנים מתאימים. ושם די בוודאות יש הרבה מאוד חוזרות בתשובה.

אך אני לא הייתי לוקח אותן

אם יש יכולת לגשר על הפערים השמיים הם הגבול. אני כן אומר שהאתגר הוא השפה שיש מנטליות שיש בה שפה מסוימת זה מאתגר לגשר בה על הפער אם הצד השני לא מכיר ונמצא שם זה אפשרי אבל מאתגר

הארה מול האפלה: חזון הנצח וייעוד האדם מול תפיסה חומרית חולפת

יש המתבוננים במשפחה ברוכת ילדים ורואים בה "דלות" או "כניעה", אך מבטם נעצר במעטפת החומרית בלבד. השאלה המהותית היא: מהי מטרת הבריאה ומהו תפקיד האדם עלי אדמות בשנותיו הספורות? אם התכלית היא נוחות רגעית ומיצוי עצמי אנוכי, הרי שדבריך "מתאימים" לך. אך אם נרכיב את משקפי התורה והמצוות, נגלה עולם אחר לגמרי.

המצווה הראשונה בתורה, "פרו ורבו ומלאו את הארץ", אינה רק ציווי ביולוגי, אלא היסוד להמשכיות האלוקית. ההשקעה במשפחה היא השקעה נצחית, המביאה להתעלות הנשמה ללא הפסק בנצחיות של הבורא. המטרה העליונה היא חיבור לבורא יתברך וגילוי אלוהות בעולם הזה התחתון. דווקא מתוך הריבוי והעמל, נבנה בניין עדי עד שמתקן את השלילה שנגרמה מחטא עץ הדעת, כפי שמבארת תורת הקבלה.

כל ילד הוא נשמה נצחית וחלק מהתוכנית להפוך את היקום למשכן לו יתברך. מי שחי בתפיסת "אכול ושתו כי מחר נמות", מחמיץ את המהות האמיתית של הקיום ובוחר בחיי שעה על פני חיי עולם. אנו לא משועבדים לערכים עבשים, אלא מחוברים למקור החיים ולחוקים שמובילים לשינוי מהותי וחיובי בנפש, עד להשגת חיים נצחיים ושונים בתכלית. כפי שנאמר: וזרח בחשך אורך ואפלתך כצהרים (ישעיהו נח). וכן: כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם (דברים ח). וגם: ונגלה כבוד יהוה וראו כל בשר יחדו כי פי יהוה דבר (ישעיהו מ). האמת אינה נמדדת במטרים רבועים של מגורים, אלא בגודל השליחות ובנצחיות הנשמה.

גם גרושה לא בתולה, וגם לא אלמנה. ר' עקיבא נשא את אשתו של טורנוס רופוס הרשע. לא הייתה בתולה. אם אתה כהן גדול הסיפור שונה.

אם היא "נורמלית" כפשוטו, ולא מתוסבכת, זה מצוין. היא תרים אותך ואת הבית כלפי מעלה.

המנטליות כן

אני מניחה שאם הייתי רווקה, אז התשובה שלי כרגע היתה לא. ואם זה היה עוד כמה שנים, הייתי עלולה להתפשר על כן.

אבל אין לי בעיה עם חוזר בתשובה, בכלל. הדבר היחיד שהיה מפריע לי, זה הפחד שהוא יחשוב על הקודמת (קודמות?) וישווה. לא בגלל ההתנהגות והמצב שלו אלא בגלל שאני לא רוצה להרגיש בתחרות סמויה עם מישהי. ולכן אני גם קוראת לזה להתפשר- כי זו סיטואציה שלא הייתי מוכנה להכניס את עצמי לתוכה.

הייתי ממליצה לחוזרת בתשובה לא לצאת איתך או עם כל בחור שמתכנן לשאול שאלה כזרת חסרת טאקט ופוגעת.

מרגיש לי כ"כ מתנשא להיות "הדתי השמור מבית", מדובר בנשמה שיצאה מהמקומות שהייתה בהם ובחרה בדרכי תורה, שרוצה להקים בית של קדושה.

עם כל הכבוד כאשר אלה הדברים שאתה מסתכל עליהם עוד לפני שהכרת בחורה כזאת, אז גם אם תצא עם חוזרת בתשובה לא באמת תכיר אותה כי תגיע מהמקום המתנשא והשיפוטי, שלא יהיה מפגש חוץ מהמחשבות האלה.

צריך להגיע עם הרבה אומץ והכלה לפגוש משהו שיש בו גודל, עוצמה ואנושיות.

ואחת כמה חוסר מושלמות. בטוחה שגם אתה לא בבחינת מושלם.

זאת זכות, לא פחות ולא "ברירת מחדל" או "סוג ב'." וכל הדברים האלה.

עשתה תשובה, בחרה וחיה דרכי תורה- אז מה יש להזכיר לה את החטאים שלה?

אף אחד לא מגיע עם פנקס לפגישה ומזכיר לך על מה אתה עברת ומה אתה לא שמרת.

בראש ובראשונה, הפז"ם הדתי שלה. מן הסתם, במשפחה שלכם אימא לימדה אתכם קריאת שעל המיטה, אולי שרה את "מודה אני", קראה ספרים של סופרי ילדים דתיים וכו'. השאלה היא אם חוזרת בתשובה הספיקה להכיר את התכנים הללו ותאורטית, בכוחה להעביר אותם לילדיכם המשותפים.

נקודה נוספת: כיצד ההורים שלה מתייחסים לדת, ומה תהיה מידת ההשפעה שלהם על הנכדים.

בעלות תשובה, שבחרו (בעצם, שהשם גרם להן לבחור..), הן, לענ"ד, משכמן ומעלה.

לעזוב הכל, ולהתחיל לקיים חיים שיש בהם עול. כן. עול מצוות. זה לא פשוט בכלל.

הן לא גדלו כך. האין זה אומר הרבה לזכותן?

אבל לא באנו כאן לדבר על מעלתן ומעלתם של החוזרים בתשובה, אלא:

מה חשוב לך.

אם הדברים שציינת חשובים לך, ועלולים ללוות אותך אם יווצר ביניכם קשר

רציני - אתה צריך לחשוב על זה שוב. לא לכל אחד זה מתאים.

מכל מקום, חושבת שבעלי תשובה מתאימים...זה לזו. בדרך כלל, אותה מנטליות,

אותם שלבים בחיים, אותה התמודדות.....

אלא אם כן, הדתי מאוד מכיל, עם "ראש גדול"......

אנקדוטה:

לרב אהרן שטיינמן זצק"ל, הגיע בחור חרדי כדי להתייעץ איתו על הצעה

שהוצעה לו:

בחורה חרדית ש"ירדה" מהדרך ושבה בתשובה שלמה.

על השולחן ניצב בקבוק יין. הרב שטיינמן דפק על השולחן

והוא, שהיה שיא העדינות והשלמות בין אדם לחבירו,

אמר בקול קשה: אני אוסר עליך לגעת בבקבוק הזה;

אתה כופר!......

אם אתה לא מאמין באפשרות של החזרה בתשובה,

אתה כופר!

עם כל הכבוד לכל מי שמייעץ כאן. נראה לי לחפש תשובות אצל מי שנמצא בעניין.

מכירה זוגות שאחד חזר בתשובה והכל נפלא, ויש כאלה שעוברים משבר (קוראים לזה משבר 15 השנים) ופתאום מתגעגעים להמון דברים שהיו בילדות/נערות/בית אבא.

ואז פורקים עול בצורה קטנה או

בצורה גורפת.לצערי מכירה מקרה שאישה עם 4 ילדים שחזרה בתשובה אחרי כעשור החליטה שזה לא מתאים לה ועזבה הכל.

מאוד מורכב.

אבל לא יודעת מה היחס ביניהם לבין החוזרים בתשובה שחוזרים שוב בשאלה...

מכל מקום, רוב בעלי התשובה המוכרים לי, יציבים, מאוזנים וגם....סוג של צדיקים. וגיבורים. באמת.

תלוי אולי לפני כמה זמן היא חזרה בתשובה, אם היא לא קיצונית מדי, אם היא מאוזנת כבר, בריאת

נפש.... איך הקשרים שלה עם משפחתה (כמובן שצריך להיות מודע לעובדה שסבא וסבתא הם

לא שומרי מצוות ואיך לשמור על הילדים מצד אחד ולשמור על יחסים טובים מצד שני - אבל זה

לפי דעתי, לא אקוטי. אבל שוב, זה מאוד תלוי בך: כמה אתה גמיש, רחב אופקים, יודע להכיל,

מאוזן, יכול להציב גבולות בצורה נעימה, לא היסטרי.....)

יש אגב בעלי תשובה שנכנסו ממש לעולם הדתי, כל כולם והתנתקו ממש מכל העבר ויש

כאלה שלא; שמתגעגעים לפעמים לספרים שאהבו, מוסיקה שאהבו, לבטן גב בחוף

גדול, רחב, נדיב לעומת פיסת חוף צרה, חנוקה, צפופה, חורקת זיפזיף מתחת לכפות הרגליים

הנרתעות..., וכו'. רוצים באמת להיות על טהרת הקודש, אבל לא מצליחים באמת להיות

שם. אולי זה סוג של נשמה, או מבנה נפשי, או עד כמה החילוניות השפיעה עליהם....

ועדיין, מנסים לשמור בכל כוחם, ככל שביכולתם, על המצוות, אוהבים שיעורי תורה

רוצים להשתפר במצוות שבינם לבין המקום ובינם לבין הזולת....

לא יודעת מי יותר נחשב אצל השם.... מי יכול לדעת?

אז, תלוי איזה סוג היא ותלוי.....איזה סוג אתה!

בהצלחה!

זה מאד תלוי באיזה אופן היא מתנהגת עכשיו.

לעיתים לחוזרים בתשובה אין אפור. רק שחור או לבן.

וזה עניין הרבה יותר מהותי ממה שציינת.

בשבילי אם היא יפיפייה, עדינה ומאוהבת בי -

אז כן.

אם ההפך,

לא הכי יפה, מחוספסת ואין לה ניצוץ בעיניים -

ועוד היה לה גברים לפניי?!?!?

אני בורחחח!!!!

לא ממש הבנתי איך הוא עובד ולא ענו לי מהתמיכה הטכנית של האתר

ובאתר שלהם יש רשימת שדכנים עם מספרי טלפון. תחפש את מי שהכי קרוב אליך ולנסות ליצור קשר ישירות.

אולי המיזם לא התרומם, ורק נשאר אתר...?

וזו בדיוק תובנה #1 שלי:

תובנה #1 - לקראת נישואין וזוגיות

זה הבסיס, וצריך ללמוד על זוגיות.

אבל נראה לי יותר עקרוני מזה:

אם אני מבינה נכון, שניכם עוד בשלבים ראשוניים של גיבוש זהות עצמית. אלו השנים של עיצוב האישיות הרוחנית. כשאנחנו במסגרת של תיכון, יש פחות מקום של בחירה ועצמאות, וזה מתבטא בשנים שאחר כך - מהן הבחירות שאני עושה? ממי אני בוחר ללמוד?

המקום שבו גדלנו, אותו ההורים שלנו בחרו, זה לא בהכרח מה שאנחנו נבחר - ובטח שלא אחרי שינוי משמעותי של שירות צבאי (או לאומי). איך שאתם היום, כפרטים וכזוג, יכול להשתנות בצורה דרסטית בשנים הקרובות, לכל כיוון.

מעבר לזה, כמה עניינים נוספים:

1. כבני זוג, אנחנו לא אחראים על עבודת השם של השני. נכון, יש כיוון, יש דרך, יש שאיפות משותפות לבית - אבל בפרקטיקה, אני מאמינה שאין לי מקום להתערב.

   במילים אחרות: אנחנו מתחתנים עם האדם, לא עם קיום המצוות שלו. נכון, זה צד מסוים של האישיות - אבל יש עוד הרבה.

   אני מניחה שלא כולם יסכימו איתי, וזה בסדר, אבל מה יקרה אם בת הזוג שלך תחליט יום אחד להיות חרדית? חב"דניקית? גוראית? חילונית? מסורתית?

   אני חושבת שלעמדה הרוחנית יש השפעה גדולה על הקשר, ואנחנו רואים זוגות שנפרדים על רקע זה - אבל גם כאלו שמחליטים להישאר יחד, בגלל האדם שאיתו התחתנו. (אאלט כך קרה למנהלת כאן).

   [וגם צריך לשאול מה יקרה לחינוך הילדים - בהנחה שהיא לא משתנה, האם זה קו אדום מבחינתך?

2. זוגיות זה מקור של אור וחום, התעצמות וגדילה - אבל לא של טיפול. לטיפול הולכים לאנשי מקצוע. לברוח מבעיות בבית לתוך קשר זה רחוק מאוד מפתרון, ועלול גם להזיק לקשר.

3. האם בחרת נכון? עוד לא באמת בחרת, אבל שים לב - תמיד יהיו בנות צנועות יותר, וכל X אחר שתרצה. מה שהופך בחירה להיות נכונה זה המחויבות ההדדית שלכם. אם כל הזמן תפקפק בבחירה, אז זה לא יאפשר לקשר שלכם להתרומם. פזילה לצדדים לא תקדם אותך למטרה.

זה בסדר גמור שאתה רואה משהו ורוצה אותו, ולאף אחד אין זכות לכעוס עלייך בשל זה.

צריך לזכור כמה דברים-

1. פער דתי יכול להתרחב ולהצטמצם בלי קשר למה שהיה לפני החתונה. החיים קורים, דברים משתנים, לאנשים מוצאים את עצמם במקום אחר ממה שהתחתנו.

2. תחפש מידות ולא מעשים. כשיש בסיס מוצק וטוב של התנהלות נכונה ומידות טובות, השאר כבר יבוא מעצמו. ז"א אם האשה שלך מחוברת לעצמה ולאמת שלה, שואפת לבית של תורה פשוט עדיין קשה להם זה כיוון טוב.

   לעניות דעתי זה עדיף מישהי שמתלבשת צנוע אבל מסוכסכת עם עצמה, חסרת ביטחון ועושה דברים כי צריך ולא כי היא רוצה ומחוברת..

3. תסתכל על המכלול. לכל אחד יש חיסרון. האם הפערים האלה מהותיים ההתנהלות החיים או פשוט לא מתכתבים עם מה שדמיינת לעצמך?

אתה צריך לבנות לברר עם עצמך מה חשוב לך, לבנות סולם ערכי, ללמוד תורה, להתחבר לישיבה ולרבנים, ומתוך כך להחליט.

כמו שאמרתי בתגובה הקודמת, אפשר לעשות את התהליך הזה עם הבחורה. אבל תברר איתה קודם מה היא חושבת. אמרת שהיא הולכת למדרשה, דבר איתה על ערכים, על השאיפות…

ולומר לך שהכי לגיטימי בעולם הרצון שלך שאשתך תתלבש צנוע!!

ירגמו אותי כל הפמיניסטיות הפרוגרסיביות אבל חוסר צניעות של האישה חד משמעית פוגם משהו בקשר האינטימי שלהם. הוא הופך משהו שאמור להיות רק שלהם כזוג, מקום של "סוד", מקום שהוא אינטימי ומיוחד להם- לנחלת הכלל. ברור שזה פוגע בזוגיות!! ברור!

אני לא יודעת אם בהכרח רואים את זה תמיד על פני השטח, אבל ברור שבפנים- זה משפיע. מותר לך לרצות שאשתך תשמור על צניעות ובכך תשמור על האינטימיות שלכם. מעבר לזה, ברור שחוסר צניעות חיצונית זו אמירה, וסופר לגיטימי שלא יתאים לך מבחינה תורנית האמירה הזאת.

האם בגלל זה נכון שתיכנס לה לעבודת ה'? לא. אבל מותר לך לחפש ולרצות אישה שמתלבשת בצניעות.

ביחס לשאלה המרכזית שלך- אני לא מומחית גדולה באיך מגשרים על פערים דתיים ותורניים, כי אחד מכללי הברזל שלי כשחיפשתי בעל זה שיהיה לנו שיח תורני משותף, שנסתכל על התורה מאותה נקודת מבט. וב"ה זכיתי וזאת אכן המציאות ואין ברכה כזאת! תענוג עצום!

הדבר היחיד שכן עולה לי זה שלפני שאתה ניגש לגשר על פערים אני חושבת שלפני הכל אתה צריך להחליט עד כמה זה חשוב לך. ואל תוותר על משהו מכוח האנרציה, כי זה יכול להתהפך עליך יום אחד ותהיה מתוסכל שויתרת על עצמך ועל משהו שחשוב לך.

זה לא אומר שאם תחליט שזה מאוד חשוב לך אז אוטומטית שווה להיפרד, אבל כן כשדברים יותר מבוררים לך באופן אישי, אז יותר קל לנהל שיח של גישור על פערים.

אגב זה לא סותר את מה שאמרתי מקודם לגבי לא להיכנס לעבודת ה' שלה, כי מראש שיח של גישור על פערים הוא לא שיח של "תשתני" אלא של "וואי אני מרגיש שהעקרון הזה נורא חשוב לי כי.... ומצד שני..... מה את מרגישה כלפי זה? איפה זה פוגש אותך?" ומשם מתגלגלים ומנסים להבין איך מגשרים על הפער ובמקרה של לפני נישואין- האם זה שווה לנו לגשר על הפער.

זה מתחיל בקטן וממשיך בגדול.

סליחה שתוקפנית.

מכירה יותר מדי מקרוב את ההשוואות הבלתי פוסקות האלה.

אם אתה רוצה דוסית תתחתן עם דוסית.

ואל תצפה ממישהי שכרגע לא דוסית להפוך לכזו.

אתה מתחתן עם אישה שאתה אוהב?

או עם שמלה?

הייתי מתייחסת לפזילות שלך החוצה.

אבל כתבת שאתה צעיר לקשר (תיכון?) + נכנסת לזוגיות ממקום של קושי נפשי + פערים + פזילות החוצה לחיפוש יותר טוב.

אולי פשוט קחו הפסקה אחד מהשני.

אתה עדין צעיר, תבנה את עצמך, תבין מה חשוב לך, כל אחד יפנה לחייו ולהתפתחות שלו ותדברו בעוד תקופה אם מתאים.

אני לא חושבת שבשלב כל כך מוקדם בחיים צריך להיות במקום של "להילחם על הקשר"

אישית, לא מעמיק בהלכות, שמח שלשנינו זה אתגר כי זה סימן שאוהבים ומקיימים את ההלכה כי צריך למרות הקושי ויודעים שזה זמני (מאורסים)

קיבלתי החלטה, ואני יכול לעמוד בה.

הרי בשבת לא היית מדליק חשמל בגלל רצון רגעי או דחף עז להכין משהו

בגמרא בסוף מסכת עבודה זרה מובא מקרה בנוגע ליין נסך של יהודים שיושבים עם פרוצה גויה, שהיין לא נאסר. והסיבה: שאמנם גובר על היהודים יצר העריות, אך עדיין לא מוכנים לשתות יין נסך (ולכן לא סביר שהם נתנו לגויה לגעת ביין). עיין סט:

או כמו שאמרו במקום אחר, גזל ועריות - נפשו של אדם מתאוה להן ומחמדתן.

זה לא קשה

והאם יש לכם שיעורים שאתם אוהבים לשמוע בנושא ובנושא זוגיות בכללי?

מחפש בסגנון הרב שרקי כזה רציונלי פשוט ובהיר

פשוט לו אין הרבה

סדרה יפה. עוסקת בעיקר בדייטים כפי הזכור לי אבל לא רק

מרב המוגדר חרדי, ממליצה מאוד על הרב אבנר קבאס (הרבה הומור....)

ורבנים נוספים העוסקים ומרצים בנושא. לצערי איני זוכרת את

שמותיהם, אבל שמעתי ברדיו וכן ראיתי ביוטיוב.

ישנם ביניהם כאלה שממש מפרטים מהפגישה הראשונה. באתר "הידברות". מצויינים.

אגב, באתרי השידוכים השונים ביוטיוב יש טיפים טובים מאוד

ומאמרים טובים מאוד בנושא.

בהצלחה!

"מגע הקסם" לא יודע אם אפשר להשיג אותה בחנויות אולי באינטרנט אפשר.

אם לא היה קושי זה היה נורה אדומה. כדאי שתתרגלו, זה הולך לחזור בראונדים כל חודש

ועכשיו ברצינות - אין פתרון קסם. רק אני יכול לומר שזה קשה וצריך להסתכל קדימה. לזכור שזה תחום בזמן ושיש ודאות מתי נגמר. ותכלס חזרתי על מה שארץ השוקולד אמר

לק"י

זו הערה לגבי מי שלא מרגיש קושי, שלא ייבהל שמא משהו לא בסדר בקשר.

וגם נראה לי שיש קצת הבדל בתחושות לפני החתונה ואחריה.

האם אתם מנהלים את הזמן שלכם, או שהוא מנהל אתכם?

כולנו רצים סביב השעון, מודדים דקות ומנסים להספיק כמה שיותר. אבל האמת היא שמהירות היא לא הסיפור – האיכות היא הסיפור.

ספר הזוהר חושף סוד שמימי מדהים על כוחה של הבחירה לעצור את השלילי:

"כַּד אִתְכַּפְיָא סִטְרָא אַחְרָא לְתַתָּא, אִסְתַּלַּק יְקָרָא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָא עַל כֹּלָּא, יַתִּיר מִשְּׁבָחָא אַחְרָא"

ובתרגום פשוט לעברית: כאשר כוחות הסיטרא אחרא (הצד האחר, השלילי) נכנעים ומכופפים למטה, כבודו של הקדוש ברוך הוא מתעלה למעלה מעל הכל, יותר מכל שבח אחר.

המשמעות היא עצומה: בכל פעם שאנחנו מונעים מעצמנו מעשה שלילי, אנחנו לא רק נמנעים מרע – אנחנו אקטיבית ממשיכים ומגלים את אור האינסוף של הבורא בכל העולמות כולם.

זהו עומק כוונת שלמה המלך בפסוק: "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן" (משלי י"ח, כ"א). הבחירה לעצור, לבלום את הדחף ולבחור בטוב הופכת את ההווה החולף למציאות נצחית שמאירה את הקוסמוס כולו באור אלוקי בלתי מוגבל.

אל תתנו לזמן פשוט לעבור – חברו אותו לאינסוף על ידי הבחירות שלכם בכל רגע מחדש.

מה התנועה האיכותית הבאה שאתם בוחרים לעשות כבר עכשיו

אולי נגיד שכשאתם הולכים

אם זה לא מציק

אז שיהיה לך חפץ אחר ביד שאתה משחק איתו

כדור כזה של התרמות דם או מפתחות

קנס של מאה שקלים, אם לא עומדים בהחלטה. אתה תעמוד בהחלטה. הכי טוב לא להיפגש. לא תהיה לך שום בעיה.

צריך להכיר טובה לה' שהפגיש ביניכם, זה ממש לא מובן מאליו, ולשמור את מה שהוא מצווה.

לזכור שלצד השני גם יש אח שלא רוצה שמישהו יגע באחותו בלי מחוייבות.

לצאת מהפרספקטיבה המצומצמת של מה אני מרגיש, להסתכל מלמעלה על העניין ולהתחבר לאמת המוסרית והתורנית שלא נוגעים לפני חתונה.

לזכור שמטרת האיסור היא לא רק סור מרע אלא גם עשה טוב - זה הזמן הכי טוב להתחבר לצד של "וארשתיך לי לעולם" ושל "אחותי כלה". לקשר הפנימי השורשי שהוא הרבה מעל הגוף והמגע. עכשיו אתם באורות הגבוהים המיוחדים שבהמשך החיים אתם תכניסו אותם לכלים, ואם עכשיו אתם מצמצמים את האורות, זה יכול להשפיע על כל העתיד שלכם.

האם אתם מנהלים את הזמן שלכם, או שהוא מנהל אתכם?

כולנו רצים סביב השעון, מודדים דקות ומנסים להספיק כמה שיותר. אבל האמת היא שמהירות היא לא הסיפור – האיכות היא הסיפור.

ספר הזוהר חושף סוד שמימי מדהים על כוחה של הבחירה לעצור את השלילי:

"כַּד אִתְכַּפְיָא סִטְרָא אַחְרָא לְתַתָּא, אִסְתַּלַּק יְקָרָא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָא עַל כֹּלָּא, יַתִּיר מִשְּׁבָחָא אַחְרָא"

ובתרגום פשוט לעברית: כאשר כוחות הסיטרא אחרא (הצד האחר, השלילי) נכנעים ומכופפים למטה, כבודו של הקדוש ברוך הוא מתעלה למעלה מעל הכל, יותר מכל שבח אחר.

המשמעות היא עצומה: בכל פעם שאנחנו מונעים מעצמנו מעשה שלילי, אנחנו לא רק נמנעים מרע – אנחנו אקטיבית ממשיכים ומגלים את אור האינסוף של הבורא בכל העולמות כולם.

זהו עומק כוונת שלמה המלך בפסוק: "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן" (משלי י"ח, כ"א). הבחירה לעצור, לבלום את הדחף ולבחור בטוב הופכת את ההווה החולף למציאות נצחית שמאירה את הקוסמוס כולו באור אלוקי בלתי מוגבל.

אל תתנו לזמן פשוט לעבור – חברו אותו לאינסוף על ידי הבחירות שלכם בכל רגע מחדש.

מה התנועה האיכותית הבאה שאתם בוחרים לעשות כבר עכשיו

מזכיר את התפיסה כאילו מי ש"אחראי" על "טוהר האישה" זה לא היא אלא הגברים בחייה..

או כמו הקטע הדפוק שיש לחלק מהגברים לכבד אישה רק כתלות בהאם יש גבר בסביבתה שאותו צריך לכבד.

הרבה פעמים אם מישהו מתחיל עם מישהי והיא לא בעניין, היא יודעת שהוא לא יפסיק לנדנד עד שהיא תגיד "יש לי חבר". כי אז יש פה גבר שהוא צריך לכבד, אם סתם האישה בעצמה לא רוצה זה לא מספיק

אני לא מאשימה אותך ברעות החולות האלה, אבל צריך לשים לב שלא נגררים לשם בטעות

זה לא משנה אם בפועל יש לה אח או לא, זה בא לשקף לבחור תחושה מצד מה ששנוא עליך.

אז אם כבר מתאים יותר לשאול- ומה אם אין לבחור אחות (למרות שלך תוכיח שאין לו)

למה שמישהו ירצה "שלא יגעו באחותו" כאילו היא איזה אובייקט שברשותו, מילא היית אומר "שרוצה שאחותו תשמור מצוות" וגם על זה היו לי קושיות

הרגזתי אותך? מצויין.

חלילה לוותר.

קח את הכעס הזה שקפץ לך הרגע, ותחשוב מאיפה הוא מגיע.

זה פשוט לא שייך. 'נישט שייך'.

להשקיע את זה עמוק בנפש.

זה פשוט לא שייך.

בנוסף, מבחן המרשמלו.

תחזיק חזק. הגעגוע בונה את הקשר.

כ "תקופת אימון לעתיד"

ואז כשקשה לנו לשמור (גם אנחנו שומרים) אנחנו זוכרים רגע שאנחנו לא כאן בשביל הרגע.. אלא בשביל להתכונן למשהו גדול יותר שיבוא אחרי החתונה.

וגם לזכור את החומרה של זה וללמוד (כל אחד לבד) על החשיבות של זה עוזר מאוד.

כל כך יפה ונכון! תודה!

כך פסק החפץ חיים. (מצד איסור קריבה לנידה). אמנם ברמת ההתפרטות ההלכתית יש מקום לדון לגבי סוגים שונים של נגיעת חיבה, אך הגבול דק מאד. רגב זה רלוונטי גם לקשיים אחרי החתונה כשאסורים. ומחומרת העוון נלמד על שכר הנזהר ממנו.