בהיסטוריה למשל שיש הרבה פרטים,

הייתי עושה לעצמי ראשי תיבות שעוזרים לי להיזכר.

במקצועות קודש חשוב להבין את ההיגיון והעקרונות,

למשל בקושי ותירוץ של פרשנים - ללמוד את סוגי הקשיים שיש

וללמוד לאתר לבד את הקושי בפסוק,

אז לא צריך לזכור הרבה חומר אלא למצוא אותו בתוך הכתוב.

אני פשוט הולכת לאמא שלי\חברה\אבא\דודה\ או אפילו ילדה בת שנתיים ופשוט מלמדת אותם את מה שאני צריכה ללמוד, זה נכנס לי ככה ממש טוב לראש

ללמוד עם חברה, לסכם, להסביר לחברה (כמו מורה)

את פשוט מסתגרת בחדר ומלמדת את עצמך את החומר כאילו את המורה לי זה ממש נכנס לראש מעולה

אני בקושי לומדת אני צוחקת. מדברת....

אני מורה למקצוע רב מלל, השאלה הופיעה בעמוד הראשי של הפורומים וכך הגעתי לענות לך...

1. קחי בחשבון שיש שונות בין לומדים - כמו שכתבו לך יש הרבה שיטות ולפעמים צריך לנסות עד שמגיעים לשיטה המתאימה.

2. כדאי להפעיל שני חושים במקביל כדי לקלוט טוב יותר את החומר, דוגמאות: לקרוא עם העיניים ולסכם בכתב, לקרוא עם העיניים ולמרקר, לקרוא בקול (להשמיע לעצמך) ולמרקר, לקרוא בקול וללכת בחדר במעגלים או שמיניות.

3. סיכום של החומר לא חייב להיות כתיבה של כל הספר או המחברת מחדש. סיכום של החומר יכול להיות ביצירה של ראשי תיבות, יצירה של תרשים זרימה, ציור שמבחינתך יש לו משמעות.

4. בחלק מהזמן - לעבוד עם מישהו נוסף: להשמיע למישהו את החומר, (כמו שאמרו כאן אפילו לילד קטן), לפתור שאלות יחד עם חברה.

5. אם יש במקצוע סיכומים מוכנים של החומר (מיקודיות וכד') אני ממליצה לתלמידים לעבוד עם הסיכומים ולהתמקד בפתרון שאלות לדוגמא. (כמו לפתור בחינה עם חומר פתוח). דרך פתרון השאלות את לומדת לתרגם את עומס הפרטים לתשובה מסודרת שמכילה את כל מה שנדרש. 

6. תכנון הזמן הוא מאוד קריטי במבחנים עם הרבה חומר. נניח שאת יודעת שבעוד שבוע יש לך בחינה. חלקי את החומר למנות קטנות ואל תשאירי מסה גדולה לרגע האחרון, כי אז נוסף גם אלמנט הלחץ שמקשה על הלמידה. אחרי בחינה או שתיים כבר תדעי כמה זמן לוקח לך ללמוד פרק אחד - ואז תכנון הזמן בפעם הבאה כבר הרבה יותר קל. כמו כן לפעמים יש עומס של בחינות בטווח זמן קצר, ואז- כן, מותר לך לומר לעצמך שיש מקצוע שאת מקדישה לו יותר זמן ומקצוע שאת מקדישה לו פחות זמן. יצירת סדר עדיפויות היא דבר שתצטרכי לעשות גם בכל מהלך חייך הבוגרים, וזה כלי חשוב בניהול זמן.

בהצלחה רבה!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...