אני חושב שצריך לעשות כמה שפחות דברים שלא קשורים נטו לדרך חיים שלנו כיהודים.
עם זה, נזם זה דבר יפה , ראיתי מישהי שיש לה נזם וזה כל כך מתאים לה . זה פשוט יפה
וגם שום דבר אחר לא מעיד ,
כל עוד הוא בגדרי ההלכה
לגבי אם יש איסור או אין , אפשר לברר .
קראתי עכשיו שאין איסור . בתשובות ששאלו רבנים ..
אני אישית לא הייתי רוצה שאישתי תילך עם נזם ,
אומר לך באמת ..אבל , אני גם לא חושב שזה מעיד על רמה רוחנית
אני מאמין שיכול להיות אדם סופר צדיק ויאהב דברים שנחשבים ל"תרבות גויים"
ותכלס? לא ברור אם זה תרבות גויים ..זה דבר שהיה תקף בעבר של אלפי שנים אחורה
גם לא ל"חוקות הגויים".
ומסתבר שמצד עצם התכשיט הזה, אין בו שום דבר לא צנוע (כמובן, כל תכשיט יכול להיות בצורה "לא צנועה", בוטה, אבל זה ענין אחר).
אלא שמסתבר שתלוי באיזו סביבה/חברה. האם זה משדר חריגוּת והתבלטות, חוסר עדינות וצניעות, או לא. קל וחומר אם בא כדי "להזדהות" עם מגמות כאלה.. אבל אם לא, ולא חֶברה שזה נראה כך, ובת יר"ש, שסתם זה נראה בעיניה "יפה לה".. נו... יש הרבה דברים שלבנות נראה "יפה להן", ואנחנו לא בדיוק מבינים מה הענין....
אני לא מכיר מצב של "סתם".
יפה זה עניין של הבניה, של למידה מה זה יפה.
אז מאיפה הגיע ה"יפה" הזה?
זו השאלה המרכזית בעיני...
אתה לא מכיר - אבל בנות מכירות..
יש דברים שנראות לבנות "יפה". זה לא תמיד ענין של הבנָיה ולמידה. לפעמים כן, לפעמים לא.
וכאשר מדובר במצב כמו שהזכרתי, חברָה שדבר כזה אינו נראה בה חריג או בוטה, ויש בת יר"ש שזה נראה בעיניה יפה - זה יכול להיות. יש להניח שאם כולן היו הולכות כך, ופתאום היתה מתחילה אופנה של עגילים, השאלה היתה על עגילים.
אז נכון, שה"התחלה" של משהו חריג, בוטה, היא הבעייתית. זה מראה על משהו.
יש בנות שלא תלכנה כך, וכך דומני, אם אני לא טועה, רוב הבנות שמגדירות עצמן ברמה תורנית גבוהה. כי הן עדיין רואות בכך דבר חריג, וממילא החצנה והבלטה יתירה. אע"פ שעם עגילים כן תלכנה, ותִראינה בכך חלק ממה שמתאים לבחורה צנועה.
ולהן באמת לא כדאי ללכת בצורה כזו, שמרגישות בה סתירה כלשהי לעדינות והצניעות.
אבל שיכולה להיות מישהי יר"ש, שבהתאם לסביבתה וטעמה, תלך כך, בוודאי שיכול להיות.
הוכח ללא צל של ספק שיופי הוא עניין חברתי לגמרי, כלומר אין דבר כזה יפה סתם...
אתה מוכיח את מה שאני אומר. רוב הבנות שמגדירות את עצמן ברמה תורנית גבוהה לא יעשו זאת,
ולכן יש בזה עדות אופי של האדם על עצמו.
אני לא טוען שלא יכול להיות שיהיה מצב כזה. אלא זהו מיעוט. וכמובן שזה תלוי בחברה.
או כפי כשכבר אמרתי- כשאפשר יהיה להגיד על בחורה שהולכת עם נזם כי הרבנית שלה הולכת עם נזם אז זו לא תהיה שאלה.
גם אם נאמר שיש השפעה חברתית מסויימת, כלומר שיש מי שנתן את הרעיון - אבל יש דבר כזה. בנות שאצלן משהו מסויים נראה "יפה", מעורר אותן, ויש כאלה שלא. זה לא סותר שאכן יש דברים שהם לגמרי תופעת "עדר". לא על זה דיברתי.
נכון שהרוב לא תעשינה כך, כפי שצינתי, כי ברוב המקומות, כך מקובל, ושם לרוב זה כנראה מראה משהו עליה. אבל, כפי שאמרתי, אם היה במקום שזה לא נתפס כחריגה או בוטות, לגמרי יכולה להיות כך. ויש כאלה.
[ומה שכתבת שאתה טוען, זה בעצם די מה שאני אמרתי..]
הלכות רוב ומיעוט אינן על זה.
וכאשר יש חברה/סביבה ששם אין הדברים נתפסים כך - אז הם לא כך. ויש חֶבְרות כאלה.
וחבל לנסות "לסכם" את הנושא בקלות ובאשליה. לא שאני דווקא "בעד" שילכו כך, כי לפעמים אכן יש בכך משהו מעבר לסתם "חוש יופי", וגם מעיד לפעמים או על רצון למשיכת תשומת לב יתרה, או על אי איכפתיות יתרה ממראה שנחשב לצנוע.
אבל בהחלט יכולה להיות מישהי יראת שמיים לגמרי, שהולכת כך.
הנטיה של בנות ליופי, בתחומי העדין והסביר, אינה סותרת כהו זה יר"ש. זה דבר מובנה אצל בנות, ומה ש"יפה למישהי", זה דבר שפעמים רבות אין לנו בו הבנה.
ססטיסטית-
הרוב של הבנות עם נזם הן לא. אז כשאתה רואה מישהי עם נזם, בלי שום מידע עליה.
זה מכניס אותה לתוך הסטטיסטיקה?
זה הלכות רוב. כשיש ספק, הסטטיסטיקה מדברת.
אם אתה יודע משהו אחר על הבחורה זה עניין אחר.
אני חושב שאפשר לסכם את המחלוקת שלנו בעד כמה עמוק אנחנו הולכים אחר חיפוש השורש של המעשה(מעמיד). לא את כל הדיון של כל העולם.
הנטיה של בנות ליופי היא אינה סותרת כהו זה יר"ש. אף אחד לא אמר משהו כזה מעולם.
אבל גם הנטיה הזו צריכה להיות בצורה מתוקנת.
אמרתי שני דברים: האחד - שאכן יכול להיות "יפֶה" בעיני בנות. יש להן טעם משלהן.
הדבר השני, שיכולה להיות מישהי יראת שמיים בתכלית, שתלך כך. ושאין בכך "פריצת גדר" אם היא בחברה שזה לא בלתי-מקובל, וזה בעדינות. וגם אין בכך "חוקות הגויים".
אלו הנושאים עליהם דיברתי בדיון הקצר שהתפתח כאן.
ב. אף אחד לא דיבר על "סטטיסטית" ביחס לכל החֶברה (לפחות לא אני..).
אתה כתבת, שבהיות שרוב הבנות התורניות לא הולכות כך, אז זו שהולכת כך מעידה על עצמה. ועל זה חלקתי. לא מעידה על עצמה. ואם היא נמצאת בחברה כנ"ל, אז גם מצד הזהירות שלא ייראה בלתי צנוע ביחס לסביבתה, זה לא כך.
הדגשתי בכל תגובותי, אם היא נמצאת בחברה שזה לא נתפס כבוטה.
אז להעביר את הדיון ל"ביחס לכל העולם", לגבי מישהי שלא יודעים מאיזהו חברה היא... זה לא הדיון. אין כל ענין לעסוק באיך אמורים "לשפוט" (עניינו של מי?..) סתם בחורה שהולכת כך ברחוב ולא ניכר עליה כלום ולא יודעים עליה כלום...
ואין לכך כל קשר ל"הלכות רוב" ו"מעמיד". חבל להעביר מושגים שלא מהענין (גם בהלכות "רוב", כשפרש ממקומו, לא הולכים אחר הרוב...). אם כבר, אם רואים בחורה שניכר עליה שהיא יר"ש וצדיקה, אז צריך לקיים בה "בצדק תשפוט עמיתך" ולהניח שאינה נמצאת במקום ששם דבר כזה נתפס כבוטה.
ג. אף אחד לא אמר, כמובן, שהנטיה ליופי לא צריכה להיות בצורה "מתוקנת". כאשר מדובר בתכשיט סביר, ובאמת יפה בעיני הבת, ואינו בוטה כלפי סביבתה, זו "צורה מתוקנת"..
מה הוא רחום אף אתה רחום וכו'.
"לפרוץ גבולות", זה לא טוב מצד הצניעות. בוודאי.
וגם ל"חוקות הגויים" יש הגדררות ברורות. לדעתי זה לא חוקות-גויים, אלא תכשיטי נשים. עוד מזמן התנ"ך (לא מיבעי למי שאומר שחוקות גויים זה רק בדבר שיש בו סרך ע"ז. אלא אפילו בלי זה, זה לא ענין של "גויים". כך נראה לי).
אלא מה? בוודאי שמגונה מאד לעשות דבר רק כי כך הולכות נשים בעולם.. צריך לבדוק מה מתאים לנו.
אבל כאשר דבר כבר נהיה מקובל, ואין בו פריצה עצמית של דרך צניעות, אז נראה שזה כבר ענין אחר.
אני מסכים שכנראה לרוב עדיין זה לא כך. כלומר, אצל רוב הבנות ה"חזקות" מבחינה תורנית, זה לא בגדר המקובל, וממילא מתקבל כבוטה במידה מסויימת.
אבל לא בכל מקום ולא אצל כולן. כך נראה לי.
רוצה לספר שגם היא חושבת שזה יפה
ואולי זה לא מקובל להגיד את זה בסביבה שלה או משהו כזה ..
חח שבנות רבות זה מצחיק .. 
!!מירב!!
חחח סתם .
אמ..למה? כל דבר זה פריקה , זה כמו שאני ילך למקום עם מלא הרים ויצעק משהו
בשביל לפרוק , ככה היא פורקת , בכתיבה ..
משה
רבינו
ראה
כאלה.
(ולמה זו "פריקה"?..)
"פחד מוביל לזעם. זעם מוביל לשנאה. שנאה מובילה לייסורים"
מאסטר יודה שם שם.
זה אומר הכל...
למדים זאת?
עוד עניין מעניין, לבנים קטנים היו עגילים בג'רבה. מדברי מרן הרב מאזוז שליט"א.
מה הפואנטה? הבעיה היא רק השוני, לא הנזם עצמו. אם היא בחברה שזה לא בולט בה וזה לא אקט מרדני, אין בזה שום בעיה (בעיניי זה מכוער, אבל זה כבר עניין של טעם).
יודעים אם אפשר לעשות אצלו עיצוב אישי?
או שזה הכל עיצובים קיימים ורק עושים התאמות?
מתלבט האמת אם כדאי לשאול פה או בנשו"ט...
לא רציתי עיצוב אישי
אז לא יודעת לענות על זה
אבל כן עשו התאמות והיו מאוד אדיבים וקשובים
תודה!
ועשו לה בעיצוב אישי. היא רצתה שילוב של כמה דוגמאות.
היא היתה מרוצה מהתוצאה.
אומרים לי שאני יותר מידי בררנית בשידוכים כי אני מורידה הרבה על נראות...
זה לגיטימי שאני מורידה על נראות ורק אם הבן אדם מוצא חן בעיני בחיצוניות אני מוכנה להקשיב לעוד פרטים (פנימיים יותר..)
זה ממש שטחי מצידי?
לק"י
לא, כי לא רצוי להתחתן עם מישהו שלא אוהבים גם את המראה החיצוני שלו.
וכן, כי תלוי במה מדובר. האם את מוכנה להפגש רק עם מישהו בעל מראה מאוד ספציפי?
אם כן, אז בעיני כדי להפתח ולנסות לפני שפוסלים.
מראה חיצוני רואים הכי טוב במציאות. ויכול להיות שחיבור רגשי לבנאדם, יוביל אותך לחיבור גם למראה החיצוני.
חסד ה' העליון החברה הכי טובה שלי התארסה.. ומחפשת רעיונות לספירה לאחור.
איך עושים? מי האנשים שסופרים וכו'?
כל מי משפטים שכותבים.. 😃
לדעתי עדיף לשניהם כי זה ימלא בקלות יותר אנשים.
מה הקונצפט? לתלות לה תמונות בחדר או קבוצת ווצאפ שבכל יום שולחים את הספירה וכל משתתפי הקבוצה רואים?
יש לה או לארוס שלה מעגלי חברים ממקומות מיוחדים? מחוג מיוחד או ממעגלים שונים מצה"ל או מהשירות?
כדאי להתארגן על אנשי קשר לכל קבוצת אנשים, ואיש קשר למשפחה של כל אחד מהם.
לשניהם בקבוצת ווטצאפ.
יום אחד חברים שלה ממעגל מקביל,
ככה לכמה מעגלים שונים,
יום לסבים וסבתות אם יש (אפשר יום לכל צד),
יום משפחה מורחבת (לכל צד),
יום אחים ואחיות (אפשר לפצל ליומיים) לכל צד,
יום הורים ב2,
יום של הזוג ב1
בבקשה, אנא מכם,
אל תחזירו תשובה חיובית עם כוכבית.
דהיינו - כן, אשמח להפגש אבל בא נבדוק את זה ואת זה...
זה מוריד, חד משמעית.
נניח הייתי אומר לך "אני רוצה להפגש איתך אבל אני בספק" או "את נשמעת מעניינת אבל אני לא סגור על זה"
איך זה היה מרגיש לך?
זה כמובן נכון לגבי בנים, אבל הרבה פעמים זה יותר נכון אצל בנות. למה?
כי בדרך כלל בנים מקבלים את ההצעה לפני שהבחורה יודעת בכלל עליה
ולכן הבנות בסוג של "פור". קיבלת את הפור הזה, בצדק, ואני סבבה שקיבלת את הפור הזה, הכי מפרגן
אבל תכירי בזה שקיבלת פור, תעריכי את זה ואל תקחי את זה כמובן מאליו
ולפיכך תדעי שגם מצופה ממך
לענות תשובה ברורה - כן כן, לא לא.
אני עשיתי המאמץ, קבעתי זמן לדבר עם חברה שלך, חשבתי על זה וגם לקחתי בחשבון שאני אחכה זמן שאותו אוכל להשקיע בהצעה אחרת.
אז כן - אני מצפה ממך לברר כמו שצריך, להחזיר תשובה כמו שצריך.
נ.ב -
יודעים מה, אם למרות הבירורים, בחורה רוצה לברר עניין מסויים בשיחת טלפון,
אם אין ברירה אחרת או שקרתה אי הבנה בטעות (כולנו בנ"א)
ברגישות, אפילו בקצת בושה - יכול להיות לזה מקום.
חלק מהרעיון של בירורים זה למנוע בדיוק את החוסר נעימות הזאת. אם אין ברירה, אז לפחות להודות בחוסר נעימות שיכול להגרם. זה שיא המוערך.
אם תשנה גישה, אתה תרויח יותר.
מתי מרויחים יותר ? בדרך הקשה.
מהי הדרך הקשה ? תתעלם מכל הקוסמטיקה הזו, מכל הכוכביות האלה.
או במילים אחרות - תהיה גבר.
בסופו של דבר זה גם ירגיש לך נכון יותר וגם תרגיש טוב יותר.
שהבחורה תברר גם עם 8000 כוכביות. זה לא אמור להזיז לך (קל לדבר קשה לבצע). זה לא העניין שלך. זה העניין שלה בלבד.
תחשוב על זה טוב טוב ותראה שזו האמת.
אותך מעניין דבר אחד : להפגש. לשדר מי שאתה. לא יותר. לא פחות. תפס ? מזל טוב.
לא תפס ? התקדמת עוד צעד בדרך לחתונה כי כל מפגש כזה מחדד אותך.
הכל בהכוונת השם יתברך.
לדעתי גם זה שתתעלם מהכוכביות האלה, זה חלק מהמבחן שהוא עושה לך.
אגו. גאווה. להעיף את הזה ממך.
תבחר בדרך הקשה. רק תרויח לטווח ארוך.
בהצלחה.
כן, יש עניין להחזיק מורכבות, ושאתה גבר יש בזה גם ציפייה או יכולת להחזיק שהיא עוזרת מאוד להתחיל ולהמשיך קשרים.
אממה, נראה לי כל בנאדם ירצה להיות עם מי שרוצה להיות איתו. זה אנושי לגמרי.
ברגע שאני מבין שהבחורה השנייה פחות רוצה ממה שאני חושב שהגיוני שתרצה או רוצה מעבר למידה שנראת לי הגיונית, זה מדליק נורה אדומה.
למה? כי יש לי מלאי כוחות מוגבל ואני לא אקח כל הזדמנות רחוקה לקשר.
לפני כל הצעה, אני לוקח בחשבון את הסיכויים ואת המחירים שאני אשלם אם אני יענה אליה לחיוב.
מבחינה סטטסטית הגיוני שמי שתעשה לי טובה פחות תרצה להמשיך ופחות יהיה לזה סיכוי. אז כן, זה משתכלל בחשבון.
אני מכוון לבחור בדרך הקשה, להקשיב לעצמי ולסמוך על האינטואיציה שלי. וואו, זאת דרך מאוד קשה ולא מובנת מאליה.
אבל אם יש לי התלבטות מאוד גדולה מרגיש לי רמאות לא לתווך את זה לצד השני .
נניח היה בחור שממש התלבטתי אם לצאת איתו והרגשתי שאני חייבת להגיד לו את זה .. זה לא סבבה לבזבז את הזמן של מישהו בלי להגיד לו את זה .
הוא בכל זאת רצה שנצא לא יצא מזה כלום כי זה עדיין הפריע לי .. אבל זכיתי להכיר בחור שמכיר לי היום בחורים איכותיים ואני לו .
ובנות דוחות הצעות של בנים.
יש לכאן ולכאן.
ורק אחרי שהם מחזירים תשובה חיובית אז הבחורה מקבלת את ההצעה.
אתה מתכוון למקרים אחרים מהמקרה הזה?
איך מגיעות אליך הכוכביות?
זה לא שהיא מאשרת את ההצעה בפניך.. היא אומרת למי ששידך, לא?
מישהו כזה?
פתחתי ניק חדש לשיתופים מהסוג - נשואים טריים
במהלך דייטים נראה לי פחות מתאים, אבל אחרי החתונה נשמע מהמם.
לא רוצה מישהו אובססיבי, ואני לא בטוחה שאני יודעת לזהות פוטנציאל כזה ולא להגדיר אצלי כמישהו אובססיבי. לפרגן, לפנק בדייטים זה מצוין, אבל באיזה שלב ואיך קריטי בעיני. איך יודעים לזהות את האיזון שמתאים לי?
בעיסוק והזמינות של הבעל, בדינמיקה הזוגית, בעומס החיים והמשפחה (גילאי הילדים, כמה ילדים).
אם הבעל הוא זה שאחראי על ארגון הילדים בבוקר, להעיר, להלביש, אוכל, לפזר למוסדות חינוך - פחות זמינות ופנאי לפנק בבוקר במיטה עם אלפחורס את האישה האהובה…
זה עניין של סדרי עדיפויות
לשים אלפחורס ליד הכרית עם פתק זו פעולה של פחות מ5 דק
זה דברים קטנים שעושים שינוי גדול בדינמיקה הזוגית
וההפך אם מכינים ארוחת בוקר לילדים אפשר להכין צלחת נוספת לאישה/ להזמין ארוחת בוקר עם שליח
זה עניין של מה חשוב
אם נהיה אובייקטיבים לאדם שאין זמן גם לא יהיה לו זמן להיות בפון או להתכתב עם אנשים או לעשות דברים שהוא אוהב ורובנו עושים את הדברים הנ"ל
אז שזוגיות זה דבר מספיק חשוב אפשר למצוא זמן למחוות יום יומיות של 5 דק
והקב"ה ידאג שתקבלי מישהו כזה.
את מתחתנת עם אדם, פרטנר, שרוצה לעשות לך טוב ואת לו.
להתחתן עם האחד המושלם שבדיוק נותן לך את החיזור המדויק שאת רוצה - אין כזה כנראה.
הסוד הוא תקשורת.
ולא רק בחיזור, בכל ציפיה מסוימת שיש לכם מבן/בת הזוג.
המטרה היא לא חיפוש אחרי שלמות, וגם לא מה שהכי קרוב לשלמות.
המטרה היא אדם שאפשר לתקשר איתו בצורה בריאה, שהוא קולט, שהוא רוצה שיהיה לכם טוב וששניכם מוכנים לעבוד על זה.
רוצה פרחים כל שישי? אפשר להגיד.
גם מתנה, אפילו איזו מתנה ספציפית.
זה לא גורע מאפקט החיזור.
וללמוד עוד לפני החתונה - לא לצפות מאף אחד להבין ללא מילים, בן/בת זוג לא אמור לקרוא מחשבות ולא הבעות פנים עמומות.
וזה לא קשור למידות טובות, מכירה אנשים מהממים שלא קולטים את הצורך המדויק של האישה ולא את שפת האהבה שלה.
תקשורת טובה זה הנתון הכי חשוב להצלחה בזוגיות.
רוצה לענות לך על כמה דברים
חשוב שתביני לא היינו נשואים דקה וחצי
זו זוגיות שנבנתה במשך שנים..כלומר לא התחתנו וישר הכל היה מושלם התחתנו עם הרבה אהבה ורצון להטיב אחד לשניה אבל כמו כל זוג עבדנו על הזוגיות דיברנו הרבה למדנו אחד את השני הסברתי לו בדיוק מה משמח אותי ומה פחות מדבר אלי ולאט לאט הוא הבין איך אני מרגישה אהובה ומחוזרת ומתוך זה שגבר אוהב אישה והוא רוצה לעשות אותה מאושרת אז הוא יעשה את הדברים שהיא הסבירה לו שמשמחים אותה
.אני חושבת כמו שרשמו לך מידות טובות זה הבסיס להכל..זה דבר שאני יכולה להעיד עליו היה לו מידות של בנאדם 1 לדור היינו נשואים כמעט עשור ואני יכולה לספור על יד אחת את מספר הפעמים שראיתי אותו כועס אז תחפשי גבר עם מידות טובות ורגוע
לגבי דייטים אני באמת מאמינה בתחושה פנימית אני יכולה לומר לך שבשניה שראיתי את בעלי ידעתי שהוא יהיה בעלי לא חושבת שכשתרגישי מחוזרת תרגישי שזה גובל באובסיסיביות ההיפך את תרגישי אהובה ושמישהו דואג ואוהב אותך
וגם בדייטים בעיני אפשר לראות הרבה..הוא דואג לבדוק אם הגעת הביתה. מציע לך לשתות/ מביא איתו משהו לפגישה/ יוזם/ בפגישות מתקדמות מביא פרחים או פינוק קטן
אבל זה דברים שעם אדם טוב ניתן גם לבנות יחד
מאחלת לך מכל הלב שתמצאי את שאהבה נפשך
בדברים הקטנים.
רגיש ביחס לזמן שלך, ביחס לנוחות שלך
תסמכי על עצמך שתדעי לזהות אכפתיות
מפה והלאה - תקשורת תקשורת ועוד תקשורת, ואז - השמיים הם הגבול
שממש סוגרים אותי
זלזול ברגש שלי או במה שאני מספרת.או לחלופין לצחוק עלי/לגחך .. פחות.
וגם חוסר עקביות ( פעם חם פעם קר) זו התכונה הכי גברית בעייני יציבות .. ברגע שאין אותה מבחינתי הוא לא גבר.
גם אם זה לפני דייט ראשון.. תוביל תשקף תהיה .
אימפולסיביות - להלחיץ אותי לפזר יותר מידי מחמאות
הגזמה - אין צורך להסביר מיותר להגיד אני אוהב אותך בדייט שני שלישי .. חרדה .
מה כן?
אמיתיות
יציבות הובלה ..
הקשבה .
הערכה
להתקדם איתי בקצב הגיוני לא מהר מידי ולא קר מידי
אם אתה עושה לי או למישהי שאני מכירה גאוסטינג תהיה בטוח שחצי מהנשים מהציבור הדתי לאומי יודעות לברוח ממך.. אף בחורה אם ישאלו אותה עליך. לא תרגיש בנוח להגיד שאתה אדם טוב
זה א. ב. של בן אדם לחברו
ואנשים טובים מתווכים
פשוט
לא מרגש אותי כל המחמאות שטויות
תן לי כנות עדינות יציבות זהו
עדיף צעד צעד מאשר שחור לבן מוגזם
שלום כולם
חברה הכי קרובה ,חברת נפש מתארסת
וכל כך קשה לי, ואני יודעת שזה נורמלי שקשה וככה זה
אבל אני רוצה אחרת!
אני רוצה לעבור את זה בטוב , אני מבקשת מכם כלים בשביל זה..
איך לעבור את זה בהכי טוב
כרגע אני ממש בלחץ וזה קשה לי כי זה חברה סופר קרובה בלב וגם אנחנו טכנית הרבה ביחד
בבקשה אשמח לטיפים איך להפוך את התקופה הזאת עד שאני בעז"ה אמצא את זיווגי לטובה וכיפית למרות שחברה הכי טובה מתחתנת
וגם חשוב לי לציין שאני וחברה שלי מדברות על זה הכי פתוח , על הקושי והיא הכי איתי ומבינה אותי
תודה רבה מראש
תדבר איתה על זה על החששות שלך ועל הרצונות שלך ברגע שהכל יהיה על השולחן אז אפשר יהיה ליצצור קשר בינכן שהוא עמוק יותר גם בתקופה הזו
היא כן ואת לא ?
לשמוח בשבילה ולבקש את אותו אור שימלא את החיים שלך. התחושה שאת מרגישה עכשיו זה בערך משהו כמו "לה יש ולי אין ואני מקנאת בה" (ואז גם עושה עבודה שכלית של לא רוצה לקנא בה)
ואני מציע משהו אחר
איזה כיף להם, אני רוצה גם. יש כזה בעולם, ואם יש כזה בעולם אז גם אני יכול/ה להשיג אותו.
פחות קרוב. לשמוח בשביל חברה שלך אפילו שזה לא קל לך.
אין על מה להתבייש. הרגשות שלך לא אומרות שאת לא שמחה בשביל החברה שלך.
להיפך, דווקא בגלל שאת כל כך שמחה בשבילה זה לוחץ לך על כפתור ה"מה איתי?". זרה לא היתה גורמת לך להרגיש כך.
כמה תובנות שכנראה בלי האלכוהול והאווירה שעשו את שלהם, לא היו עולות על הכתב.
עשיתי תנאי עם השם לפני החתונה בעניין כמה אנשים שאין לי רצון לראות אותם בעקבות תחושות קשות שעולות, והוא התקיים בחציו, והחלק שלא התקיים, דווקא ממנו באו דברים של מים צוננים על נפש עייפה ואחרי תקופה קצת לא משהו בלשון המעטה, יש דברים שאנשים רואים עליכם מהצד, ואתם פשוט לא כי אתם חיים אותם והם מאירים אותם בכם וזה נפלא מאוד. ממש הרגיש לי כאילו השם נכנס בדיבורים שלהם והרים אותי תודה אבא.
ואני מחפש פרח חברים, אבל פרח יפה, ממש.
