*לומדים,אוכלים,ישנים ומתבגרים!! (בעיקר מתבגרים!)

ודאי שזה גיל.

ודאי שזו התבגרות. 

תמיד מתבגרים, גם בחור בן 20 מתבגר עד גיל 27 המון.

אבל משום מה- גיל זה מיוחד ע"י רוב העולם. לפחות החלק שאותו אני מכיר.

אם יש איזו שאלה מתוך  איזה דבר  אני רוצה להתבגר התשובה תהיה תורה.

אישיות של תורה.

הדבר הזה הוא עניינים באישיות כלומר- מידות.

לכן מה שצריך להבנות זו משמעת עצמית.

עבודת  המידות.

כנות.

ודאי שכדאי לחיות מסביב לדברים האלו.

לימוד התורה הקדושה בגיל צעיר מקנה עמל תורה אהבת תורה וידיעת תורה. זה ודאי.

אבל גם לדעת לישון בזמן. לאכול בזמן. ולנהל חיים- זה דבר שיפה נכון וצריך לרכוש בגיל הזה.

הוי נחמיה

אני חולה לקרוא על דברים שאתה כותב - לא שוכח אפילו פרט שולי וזה נחמד ביותר יש לציין.

יש משפט בשם האדמור מאיפושו שאמנם אדם צריך להתגבר כארי בבוקר. אבל שלא יצפה לעשות את זה אם הוא הלך לשיון כמו כלב..

צריך לשים לב מתי ישנים..

אם זה קריטי אברר לך איזה אדמור זה.

בעצם זה קריטי.

דבר בשם אומרו.

גאולה.

אסתר.

פורים!!

אני אבדוק...

מעבר לפעולות הבסיסיות האלה יש עוד המון דברים קטנים וגדולים שנכנסים לדוגמא סניף, חברים, התנדבות, לימוד עצמי ועוד ועוד ועוד...

אני חושבת שהעיקר בשנים האלה הוא ללמוד להכיר את עצמך, להכיר את העולם, לבנות אישיות ותפיסת חיים, ובמילה אחת: להתבגר.

בתשובה לשאלה שלך - 

אם באמת הדבר היחיד שעושים הוא ללמוד, לאכול ולישון - אז לדעתי זה לא טוב וחסר בזה משהו, אבל אפשר גם למלא את הרווחים ואת השגרה בתוכן ובפעילות (ללמוד תורה או ללמוד דברים אחרים, להתנדב, להדריך וכו)

בהצלחה לכולנו

ללמוד!! גמרא, משנה, תנ"ך, הלכה, אמונה, מוסר.

להתחיל לעבוד על עצמנו!! אם עכשיו פספסנו, ד' ירחם! אנחנו יכלים לצאת מכאן עובדי ד' אמיתיים!!

בהן בונים את האישיות שלנו לקראת היציאה לחיים... גיל מבלבל, אבל צריך לקחת אותו במתינות ולנצל אותו לדברים והרגלים טובים.

למשל להקשיב באמת בשיעורים כאלה שהם יותר לחיים כמו הלכה וכאלה... בכללי להקשיב לעצות של מורים... לייצב את עצמך ולגבש עמדת חיים.

זה שנים חשובות מאוד!

בנימה אישית אומר, שבעיניי יש כאלה ששמים דגש על לימודי קודש ובגרות יותר מדי.

צריך לזכור שזה שנים שלא יחזרו, לא רק בגלל שזה גיל שמכונה "גיל ההתבגרות", אלא כי זה גיל שבוא קל יותר לעשות שינויים ולעבוד על עצמנו (לא בקטע שלילי).

אני אסביר קצת: בעצם כל בנאדם מתבגר במהלך כל החיים שלו. וכל החיים שלו בנאדם יכול ואף עושה שינויים. אממה, ככל שאתה פחות מבוגר, ההסתגלות לשינוי ובכלל היכולת להשתנות- גדולה יותר וקלה יותר, אם כי חשוב לציין ששינויים מהותיים זה אף פעם לא דבר קל.

אז מה עושים בשנים האלו?

אם אתה צריך/רוצה/שואף ויכול לצאת עם בגרות, אז מומלץ ללמוד ובאמת לצאת עם בגרות.

רק שים לב שהמירוץ שיש לפעמים אחרי הלימודים לא יבוא על חשבון המידות והעולם הרוחני שלך.

הם הרבה יותר חשובים ומהותיים מהציון שיופיע לך בסוף בבגרות. הרבה יותר!

אז יש התמודדויות שהחיים מזמנים לנו,

יש התמודדויות שהלימודים מזמנים לנו

יש כאלה שהחברה שבה אני חי

ויש כאלה לפעמים גם אני יוצר לעצמי.

הכל יכול להימצא שם והכל דורש אותך.

עוד לא ראיתי את "המדריך הפרקטי לנער המתבגר", אבל גם אם מישהו הקדים אותי וחשב על הרעיון, אני לא חושבת שהוא חכם.

כי כל בנאדם הוא שונה

ולכל אחד יש התמודדויות שונות.

ואתה זה אני אומרת גם בלי קשר לגיל.

אלא מה, בגיל הזה יש לך גם לימודים על הראש, וגם את האידיאליזם בעוצמות מטורפות

יש גם את הרצון הזה של לעשות מה שאני רוצה ומחליט ולא מה שאחרים החליטו שנכון לי (שאת זה אגב, ברמה כזו או אחרת יש לעניות דעתי בעוד גילאים).

התמרון בין מגוון דברים הוא לא תמיד פשוט.

מה שאני כן יכולה לומר

זה שגם אם מורכב לפעמים, וגם אם קשה ולא פשוט-

אחד הדברים היותר חשובים זה סבלנות לעצמך!

כי בכל זאת יש לך מלא דברים שצורכים אותך במקביל

ושוב- חשוב לזכור שהמידות והעולם הרוחני הרבה יותר חשובים מהציון הסופי בבגרות.

אם אתה בפנימיה, זה אחלה זמן לפתח את היכולת שלך בלקבל אנשים שונים ממך, עם דיעות אחרות ורצונות ותחומי עניין אחרים. וגם כאלה ששונים ממך כמו כאלה מסודרים וכאלה שבדיוק הפוך

זמן מדהים להשקיע בעם ישראל, אם זה בהדרכה/התנדבות (נו, אז יש יתרונות לשעות התנדבות שמחייבים..) או כל דבר אחר.

לפתח קשר עם האחים שלך, שאתה לא רואה כל הזמן

לפתח את היכולת להתחכך עם אנשים גם שאין לי כוח ולהתמודד עם זה.

והכי חשוב- לפתח את  עצמך בעצם. שזה מתבטא גם דרך כל הדברים שאמרתי עכשיו וגם דרך המון המון דברים אחרים.

אה, ועוד דבר חשוב, שעולה לי עכשיו. אולי הוא ייראה קצת שולי, אבל אם תרצה או לא, הוא חשוב- יכולת והרגלי למידה. לפתח אותם! שיהיה לך משהו כזה.

בנוסף- יכולות חברתיות, כשרונות, תחומי עניין- לך על זה. תשקיע, זה ימלא אותך.

ואל תשכח סבלנות לעצמך כי לא תמיד זה פשוט.

חלק מהדברים כאן בטוח נכונים גם לחבר'ה שלא בפנימיות. כתבתי בתור אחת שכן הייתה

יכול להיות שציירתי את התקופה הזאת כתקופה מורכבת וקשה וכזו שאתה רק רוצה שתעבור כבר.

אז זו לא המטרה פשוט כן צריך לדעת שגם אם יש קשיים, זה טבעי ובסדר לגמרי.

וגם אם אתה אומר "נו, בחייאת שיפסיקו לקרוא לי מתבגר, ושהעולם קצת יירד ממני עם כל הסטיגמות על הגיל שלי", אז תדע לך שכולנו עברנו/עוברים אותו.

לא סתם לא נהפכים בשניה מסטטוס של ילד לסטטוס של מבוגר.

זה שלב כל כך קריטי בחיים שגם אם הוא לא פשוט, הוא מדהים!

מה יש לי עוד להוסיף?

שנראלי שבכל זאת קצת שידרתי שזו תקופה לא פשוטה.

כנראה כי לא תמיד היא פשוטה.

וכנראה גם כי אין מה לעשות והיא באמת מבלבלת

בכל אופן מלא בהצלחה!

ונהנתי לכתוב כאן את הגיגיי אם רוצים הרחבה או פירוט- בכיף!

אה, ודבר חשוב שאני כבר לא סגורה אם אמרתי מספיק בבהירות-

כולנו מתבגרים כל החיים! עצם העובדה שמגדירים שלב מסויים כהתבגרות, היא דבר די מעצבן אבל יש לו גם הרבה יתרונות. 

אז בקיצור,

תפתחו את עצמכם, תשקיעו בעצמם ובעם ישראל, תהיו עם סבלנות לעצמכם, לתהליכים ולעולם, ותשמרו על עצמכם. כי אנחנו רוצים את הדור הבא בריא וגדול.

גדול גם במידות ובערכים, לא רק פיזית

יצא לי נאום ארוך

וכנראה שגם קצת חוזר על עצמו.. תתמודדות (אפרופו התמודדויות...)

ואני לא כותבת כאחת מבוגרת וכל כך גדולה, אם חששתם בטעות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...