לא יודע מה שמעת, אבל ההלכות בזה בכלל לא כאלה מפחידות.

ובכלל, עדיף לא להתעסק בזה כרגע, מסיבות שלא קשורות לבהלות כאלה ואחרות

חוויתי גם.
ממליץ מאוד מאוד ללמוד עם משהי. אפילו הרבנית שפירא, להרים טלפון, לספר, לבקש הכוונה ולא להרפות. ולא להרפות!

בהצלחה ושנזכה שיהיו כל מעשינו וכוונותינו לשם שמים.

אני מאוד מאמין בפתיחות וחוויה חיובית כלפי הנושאים הללו.

לא יודע מה שמעת ואילו "גדרות" את חושבת שהמציאו לתורה(סתם התבטאות חסר הבנה בדברים, כי הגדרות בנושא הזה ברוב ישראל הן ממש טובות ורצויות, לא מדובר במיעוט שקיבל על עצמו כל מיני ענייני פרישות)
אבל חשוב לדעתי להבין שלכל דבר זמן ומקום. לכל נושא יש עניין של בשלות מסויימת שצריך להגיע איתה אליו,

ויש דרך לגעת בדברים בצורה נכונה, לא כל מי שיודע לקרוא שולחן ערוך נמצא במקום הנפשי הנכון ללמוד את כולו(מה גם, שדווקא באבן העזר יש מקומות שמסבירים את השו"ע להלכה בצורה שמי שלא מכיר את הסוגיות יכול לטעות טעויות חמורות ביותר).

הכי טוב, ללכת למדריכת כלות באמת ולעשות לעצמך סדר בראש. זה חלק חשוב מההכנה לנישואים, וחלק חשוב כדי לעזור לך להתמודד עם הזעזוע. אבל למה לעורר שדים אצל אחרים? לרבים וטובים הכי טוב זה להגיע לזה לקראת החתונה בצורה מסודרת.

החינוך למיניות בריאה בהחלט לוקה בחסר הרבה פעמים, בגלל הפרשי דורות לצערנו, ויותר מהמורים בישיבה\אולפנא, אחראים לזה ההורים שלנו, כי הם אלו שטובעים בנו את היחס לנושא הזה הרבה לפני המורים.

יש לאן להשתפר בנושא הזה. מי שזה מעסיק אותו מאוד, שייגש למדריך חתנים או מדריכת כלות וידבר איתם על כל הנושא.

אם לענייני טהרת המשפחה מתי מותר מתי אסור אז זה בסך הכל הגיוני שבימים מסוימים לא עושים את זה ואיך יודעים מתי כן מתי לא

אם את מתכוונת לענייני אישות עצמם כמעט אין שם שום איסורים כל עוד זה בין בעל לאישה ובצניעות. 

בעיקרון הכי הגיוני שתשאלי את אימא שלך או חברה נשואה או מדריכת כלות, אם את בגיל בוגר אין שום סיבה שלא תדעי את הנושא. 

א- תודה על התגובות, ותודה למבינים, שבהחלט יש בזה סוג של נחמה.

ב- מבקשת לדייק אותי במילים ולא להמציא לי מילים שלא אמרתי. המילה "חירטטו" לא הייתה קיימת במה שכתבתי ולא עוד מילים בסגנון, אין לי עניין להתבטא ככה כלפי חז'ל והתורה...

ג- אז מרוב התשובות שעולות פה >> הבנתי ש'התפקיד' חל עליי, ועד כמה שזה חבל לי שזה המצב, באמת התחלתי ללמוד. לבדי. כנראה שככה זה עולמנו בנתיים..אם אין אני לי וכו...

ד- למי שחשב שאני אולי עדינה או ילדה בת 19 אז לא זה ולא זה. תמימה כן. וממה שהבנתי לא רק תמימים כמוני לוקים ב'חוסר ידע מובהק' שכזה

לומדת מהספר "הטהרה- בהלכה ובאגדה". ספר שמקיף הכל...

דברי ברור למה את מתכוונת ואם את מתכוונת להלכות טהרה ואיך עושים בדיקות וכו' פעם היו מעבירים את זה מאם לבת היום יש מדריכת כלות וכל אחת שהולכת להירשם לנישואין (בקרוב אצלך) עוברת הדרכה כזו יש כאלה לוקחות פרטי ויש כאלה לוקחות מה שנותנת הרבנות, ההלכות האלה הם קשות זה נכון אבל הן עתיקות מאוד ויש משניות מפורטות בנושא אולי יהיו דברים שמשה רבינו לא חשב עליהם אבל אני מאמין שאת הרוב המוחלט הוא יכיר גם כי ככה הוא עשה וגם כי אומרים שכל חידוש שמישהו יחדש בבית המדרש הקב"ה לימד את משה רבינו

ההלכות לא קלות ומצריכות בעיקר מאמץ מהנשים אבל כשיבנה בית המקדש במהרה בימינו גם הגברים יצטרכו לעשות את אותה טהרה שנשים עושות חוץ מבדיקות פנימיות כמובן שאין להם בגלל שוני פיזי בין גבר לאשה

כל טוב

זה ניבול פה גמור לדבר על נושאים כאלה שלא לצורך.

אין שום היתר לדבר על נושאים שאחרי החתונה בשלב כזה

חוץ מזה,

אם את חושבת שהגדרות האלה מידי גדולים זה רק אומר שאת לא יודעת כלום וטוב שכך.

בתור מישהי שהיתה נשואה פעם, מחריד לגלות לאיזה של בן אדם יכול להגיע בלי גבולות

התורה הרבה יותר חכמה ממך!!!

את סתם קטנה ולא מבינה העולם חי כך כבר כמעט 6 אלף שנה

מה את חושבת שאת חכמה יותר מגדולי ישראל בדורות קודמים  שהיו כמו מלאכים?

זה מאוד כללי, לא כתבת מה באמת מפריע לך.

האם החוסר שוויוניות, או ההזגמה לדעתך קיימת.

בכל מקרה, תדעי שכל מי שפרץ את הגדרים האלה לא נשאר ממנו כלום (והוא הפך לחילוני ובהמשך התבולל, זה לא קורה תוך יום זה תהליך של דורות)

לא נראלי שזה המקום לדון בנושאים כאלה אינטימים

זו גם שטות וגם חוצפה לומר "איזה גדרות מיותרים הוספנו לה".. 

חז"ל אומרים שכל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש, נאמר למשה מסיני. אנחנו לא קראים - יש דרך של דרישת התורה. אל תבואי "בשם התורה" נגד התורה. זה לא מוסיף כבוד...

דבר שני, לתומי חשבתי שהזדעזעת סתם מ"מושגים ועניינים" בחיי אישות, שבאמת אין ענין להתוודע אליהם טרם שיש ממש נישואין על הפרק. והנה, לא זה ה"זעזוע" - אלא ה"גדרים"... מוזר. בעיני דווקא זה אולי מזעזע.

מה שאבא שלך אמר, כנראה לא מדויק. בישיבות פשוט לא מדברים על נושאים כאלה, בגלל צניעות בסיסית, עד שמתקרבים לזמן נישואין בפעל.

וכיום, מלמדים בכללי הלכות וכו', גם באולפנה. לא יודע אם זה טוב או לא - ומכל מקום, אין ענין יותר מידי טרם שזה קרוב למעשי.

ואם יש לך שאלות, מה הבעיה? מה הרעש? פשוט תשאלי. למה את חושבת שרב או רבנית, או  מי שיודע ומיושב בדעתו - לא יענה לך? מאיפה מגיע ה"הלם"?...  מי שמתענין, בצניעות ונורמליות, יכול למצוא מספיק אנשים כשרים וצנועים ונורמליים שיענו לו.

ולא צריך לחשוב שכל מה שפתאום "קופץ" לאחד, זה כך אצל כולם. לא פעם כתבו כאן, בנים ובנות, שהם לא מעוניינים "לדעת יותר מידי" טרם שזה יהיה רלוונטי להם. אפשר מאד להבין את זה.

אבל אני בסדר. 

ובקצרה ממש,

משפט הסיכום שלך מעיד על הדברים.

הזכות לדעת כל דבר נובעת ממקום לא נכון.

ידועים הדברים לגבי 'הכל יודעים כלה למה נכנסת לחופה'

לא כל דבר צריך לדעת. לא על כל דבר צריך לדבר.

אם את חושבת שיש דברים שצריכים ללמד עליהם יותר - קחי אחריות, פני לרבנים, למחנכים ולאלו שבאחריותם ללמד, ותאירי את עיניהם.

ואל תדאגי למשה רבינו, הוא יקום וישמח שיהודים עובדים קשה בשביל ריבונו של עולם, אפילו אם הם טועים לשיטתך.

עד שתגיעי בעזה לשלב שחיים אלו יהיו רלוונטים אלייך בעז"ה

כדאי לך לקחת מרחק מהנושאים הללו,

פשוט כי אנחנו לא בלופ. אנחנו עדיין מחוץ לו.

בהצלחה!

גם רעב נובע מפעילות מוחית בעקבות מחסור באוכל. אחרת היינו שוכחים לאכול...

זה לא מוריד מחשיבות וחווית האכילה

התאהבות היא טובה וחשובה, בלעדיה היינו בודדים ומרוחקים.. זה מוסיף רגש וחיבור לאדם שאליו אנו רוצים להתקרב. 

התאהבות אבל היא דינמית, שיכולה להתעורר בשלבים שונים בקשר והיכרות.

 כנראה שלרוב היא לא תתעורר בדייט ראשון בו אנו יותר לחוצים ובוחנים אחד את השני. לכן כדאי לתת לזה קצת זמן ולראות אם מתפתח משהו 

כי בהקשר הזה העולם מתווך לנו דרך הפרשנות שלנו. אין פה עניין אובייקטיבי של אמת או שקר. יש מישהו שיהיה לך חיבור טבעי אליו ולמישהי אחרת לא יהיה, ולהיפך.

בנוסף לכך, המצע שעליו אנחנו מתנהלים זה המוח שלנו, נרצה או לא. אם למישהו יש לדוג' חסימה כלשהי, הוא לא יכול להגיד לעצמו "תתעלם ממנה, זו רק פרשנות שלך למציאות" וזה יפתר, כי המוח שלו מתנהל לפי החסימה גם בלי שירצה. ואפילו אם הוא כל הזמן יקדיש תשומת לב ויבדוק אם הוא מתנהל לפי החסימה או לפי מה שנכון, זה עדיין לא ישנה את המבנה הפיזיולגי שנוצר במוח שלו שיוצר את החסימה, וזה ישפיע על הרצון שלו. צריך "לחווט" מחדש את המוח.. ועם עבודה זה אפשרי. רק צריך קצת ללמוד איך המוח עובד כדי לעשות את זה בצורה הכי מהירה יעילה.

ולעצם העניין- חיבור יכול להיות טבעי ומיידי אבל גם יכול להיבנות עם הזמן. אם חושבים שזה חייב להיות כבר בהתחלה יכולה להיווצר במוח חסימה שתמנע מהחיבור לקרות גם בקשר שהוא כן היה יכול לקרות בו.

וגם יאוש יוצר דפוסים לא טובים במוח.. אז כדאי נסות לחשוב טוב

אהבה אמיתית זה דבר שנבנה עם הזמן והנתינה והקבלה וכל מה שזוג חווים

אבל את כל זה אין מספיק בהתחלה

וזה קשה או אפילו בלתי אפשרי לעבור את כל הדרך הזאת עד לשם בלי שיש לך כלום שמניע אותך

אז לכן הקב"ה ברא לנו את ההורמונים...שיתנו לנו את הכוחות בדרך להגיע לאהבה אמיתית

לגבי התהיה - אפשר לדמות את זה למצת ברכב. 

כדי שהרכב יתניע זה ניצוץ קטן שידלק ויפעיל את כל המערכת.

הניצוץ הזה הוא ההתאהבות.

זאת אולי תחושה שיטחית בתחילת קשר

אך בקשר יציב, וק"ו קשר ממוסד, התאבהות יכולה להיות ביטוי לאהבת אמת כלפי בן/בת הזוג.

דבר שני די כבר עם האין 

יש הכל גם גברים יציבים 

אם מצידך, אז זה מזעזע שאתה כותב את זה. רוצה להוריד כי היא לא יפה בעיניך? עניין שלך. אבל לכתוב שבגלל שהיא מכוערת היא רווקה, זה לא לעניין.

אם מצידה, זה עדיין לא בסדר שאתה כותב ככה על עצמך.

(וסליחה על ההבדל בין איך אני מגיבה כשזה קשור לבנות או לבנים. פשוט יופי זה משהו מולד ושאפשר טיפה לשחק איתו עם איפור וכדומה, אבל כמה תפילות אתה מתפלל ביום זו לגמרי בחירה שלך, וזה פשוט אומר שאתם לא באותו מקום ולא מתאימים)

ויש הרבה מאד בחורות יפות שהן רווקות, וגברים יציבים שהם רווקים. וכמובן מכוערות וגברים לא יציבים שנשואים. אז לא להכליל.

ואל תדאג, בע"ה שלך תגיע בקרוב🙏 המושלמת שלך☺️

אנחנו מדברים על המקרה הסטנדרטי. 

ואני מבינה שעל השאר אתה מסכים איתי, אם לא הגבת על זה?

בכל מקרה לא מדברים ככה לא על הצד השני ולא על עצמך.

בואו נוריד לרמת הפרקטיקה..

אני אתחיל

די לאיפור

מוזמנים להמשיך

אנשים עוד לפני שהם קולטים מראה חיצוני הם קולטים עם איזו אנרגיה הגעת לפגישה. מכיוון שאנחנו לא באמת מצליחים להגדיר "אנרגיה" (למרות שהגוף קולט אותה נהדר) אז אנחנו אומרים דברים אחרים.

למשל "היא מכוערת"  או "לא היה לי חיבור איתה" או "אני מרגיש לא נעים לידו". זה הכל שמות של אותו דבר. הצד השני לא עשה שום דבר רע במודע אבל אנחנו לא רוצים להיות שם. אז אנחנו צריכים להסביר לעצמנו משהו אחר.

רק לא הצלחתי להבין איך זה קשור ליופי כל כך, אם מישהי יפה בעיניי אז היא יפה ואם לא אז לא, בלי קשר לאנרגיה שלה, יכולה להיות מישהי עם אנרגיה וואו אבל לא כזאת יפה-נכון שפה יש כאלו שיגדירו אותה כיפה כי היה להם כיף איתה וכו על זה אתה מדבר?

וכל השמות האחרים שלה. של אנשים שנותנים לתחושה הזו שמות אחרים.

אבל יש הבדל בין "היא יפה" שהכוונה שהיא באמת יפה בעיניי לבין להגיד שהיא יפה כי אני לא יודע איך לתאר שכיף לי איתה..לא חושב שיש בחור שיתאר ככה מישהי אבל איני מכיר ויודע כל אז יכול להיות שאנוכי טועה.

ולכן, וכו.

אבל גברים יציבים, לא חושב שזה כל כך נכון… 

כשמגיעים הכי למטה -משם אפשר רק לעלות...  

אחי היקר!

לכל אחד יש סיכוי! 

חזק ואחוז עצמך!

כוון עצמך אל מי שאמר - והיה העולם!
בסך הכל הוא יכול והוא בטוח דאג לך כבר...

רק עוד קצת סבלנות...

הישועה כבר מעבר לפינה...

אתה יודע כמה פעמים גיליתי שיש תחתית יותר עמוקה ממה שהייתי?

וברצינות:

התחתית היא לא מציאות אובייקטיבית, של נקודה ספציפית שממנה אפשר רק לעלות.

לרוב בן-אדם יתחיל לעלות, בנקודה שהוא יבין ויפנים שהוא האחראי הבלעדי על האושר שלו ולא לתלות את האושר שלו בגורמים אחרים (כמו מציאת בת-זוג).

בונוס, כשזה יקרה הוא גם ימצא מישהי שמתאימה לאדם מאושר ולא מישהי שמתאימה לאדם מיואש.

תראה, כל כך הרבה שמרימים את ידיהם, עד שזה נראה כמו מוראלים בסניף😉

תהיה חזק בויה. שוק השידוכים קשוח מאוד אבל היעד הנכסף שווה את כל הסבל בדרך.

עוד כמה הרמות והורדות ידיים ותזכה להרים למישהי יד ולהשחיל בה טבעת

אני לא מחפש עזרה, תמיכה או עצה כאן. אני פשוט רוצה להבין איך אפשר להשתיק את הקול הקטן והמכאיב שעדיין מנסה וללמוד להמשיך בחיים בלי תקווה בכלל.

לא יודע למה אלוהים ברא ככה את העולם ולמה כל כך כואב, אבל עד שלא תפצח את זה אתה תגלה שאי אפשר להשתיק את הקול הזה, חרף הבזיונות והכאב. עד שלא תעז ללמוד את חוקי המשחק - החוקיות האכזרית של העולם תמשיך לטגן אותך.

"ודווקא כשרואים את האופק הלב נשבר מן המרחק

כאן לומדים איך לאהוב את זה

ואני עובד בזה

עד שהפחד בי יצחק"

כתב את זה רותם בר אור, אדם שהחיים כנראה פירקו לו את הצורה והוא לומד מחדש את חוקי המשחק

Short קצר ויפה שלו בנושא:

בהצלחה!

אם הציפיות מעמיסות מדי עדיף לוותר עליהן. 

וזה סוג של אתחול. אח"כ מפתחים תקווה טובה עם איזון נכון.

גם לקוות וגם לאזן את זה עם עומסים

ציפיות למשו גבוה יכולים להפריע, אבל זה לא חייב להעסיק אותנו 

אין מצב שאתה מרים ידיים אחי!!

אם אין לך דאודורנט טוב..

אתה לא מרים ידיים, אחי!!

בגללכם הייתי צריך לכתוב את הבדיחה המטופשת הזו.

זה לא בהכרח מה שיקרה בפועל כמובן.

אם 5-6 פגישות, אז אם זה לא עולה בראשונה, גג בשניה- לא הייתי ממשיכה.

אם 3-4 חודשים- הייתי מחכה שבועיים- שלושה, עם 2-3 פגישות בשבוע

אם שנה- הייתי מחכה חודש-חודשיים.

תחשוב על עצמך איך אתה מרגיש כשאתה חושב על להיפגש איתה. משהו מעיק לך? טוב לך?

אם היית צריך להיות איתה עכשיו יום שלם. כמה מהר היית ממצה את העניין?

אתה מסוגל להיפתח איתה ולשתף אותה בדברים אישיים? רוצה בזה?

הייתי מעביר איתה יום שלם כי היא מעניינת, יש לה אנרגיות, ונחמד איתה סה"כ. מה שבטוח לא מעיק.

לגבי פתיחות אני פתוח עם הרבה אנשים, אז לא מרגיש שזה משהו מיוחד לספר לה דברים אישיים

אם תוך כמה מפגשים לא מתפתח משהו אחר, ביי.

מבחינת מראה, אתה מתחבר אליה? משהו מפריע?

יש משיכה כלשהי גם אם קטנה? 

דברתם על איפה עומד הקשר? אתה יודע איך היא מרגישה?

לנסות להגיע לקומה הבאה..

יותר לשתף לעומק וברגש.. לספר גם על חולשות, התלבטויות בעבר ובהווה..

וגם להביא אנרגיה אחרת ביניכם..

לאסוף אותה. /ללוות לתחנה

לשאול  אותה מה יעשה לה טוב ויפתח אותה יותר..

להחמיא (ברמה המתאימה)

לארגן פקל/מבשלים יחד משהו שאוהבת. וכו'

דבר זה יכול לאט לאט לפתח את הרגש.

בנוסף, ליצור מפגשים חוויתיים יחד ולא רק ישיבה וכד', אלא ממש דייטים חווייתיים,

לשוחח על חלומות, שאיפות,

וגם על קשיים או כאבים,

זה יכול יותר לחבר.

ובתוך הפגישה עצמה - להיות רק בה.

לא לנסות לחשוב ולנתח תוך כדי הפגישה,

אלא לשהות

להיות ברגע

בנוכחות

ולאחר ובין לבין הפגישה אפשר לחשוב על כך בצורה תחומה ומסודרת.

וגם לא למהר ולרוץ לשום מקום מחד

ומאידך לא סתם "למרוח" אם מבינים בוודאות שלמה שזה לא זה (באופן כללי, לא כהתבטאות לכאן או לכאן על המקרה הספציפי כמובן).

אבל כן, נתינת הזמן גם היא חשובה

והמקום ללב להיפתח

בטח אם יש לו או היו לו מחסומים או כוויות מהעבר

בטח אם הוא נפגע ורוצה לשמור על עצמו חזק

וגם אם לא - עצם הזמן, ההיכרות, העמקת ההיכרות, היצירה של התנאים להשביל להרגיש יציבות בתוך הקשר, רגש בתוך הקשר, ביטחון בתוך הקשר, שייכות בתוך הקשר - אלו דברים שבונים ונבנים ולא באים ב"פוף".

וכמובן הרבה תפילה לקב"ה שיכוון אותך גם תוך כדי וגם בכלל להחלטות הכי נכונות וטובות.

המון ברכה והצלחה ב"ה

דיברתי על נושאים יותר אישיים?

התקדמתם קצת בשיח?

אבל אצלי במבחן התוצאה זה לא עבד כך..

היו בנות שפגשתי והתפתח רגש מהר..

אבל כשפגשתי את אשתי, במשך חודש וחצי זה היה כמו שתיארת.

נעים, נחמד, מעניין וכו', אבל ללא התפתחות של רגשות.

בשלב הזה שנינו המשכנו, רק מפני שלא מצאנו סיבה מספיק טובה להפסיק.

אחרי חודש וחצי החלטנו שאנחנו הולכים לסדנא אצל מישהי שתעזור לנו לפתח את הרגשות.

שבועיים לאחר הסדנא כבר התארסנו (עם הרבה רגש אחד אל השניה).

מה עוזר לייצר רגש מאפס?

לי זה תמיד היה נראה שזה או שיש רגש או שאין. אי אפשר לייצר רגש.

נפגשתי עם אחת 10 פעמים, ועדיין לא היה שום רגש, למרות ששאר הדברים התאימו. שאלתי איזו יועצת בתחום מה לעשות, היא אמרה שאם רגש לא התפתח אחרי זמן כזה, כנראה גם שלא יתפתח ואין טעם להמשיך.

אם אין רגש, כנראה שגם אין משיכה, לא?

נניח שפיתחת רגש כלפיה, מה עם המשיכה? זה גם יכול להתפתח?

ובכלל, כמה זמן מחזיק הרגש שפיתחתם בסדנא? זו מניפולציה שצריך לתחזק כל כמה זמן?

כרגע מה שעולה לי לראש:

עשיית מעשים למען האחר,

חשיפה של נושאים רגישים,

צבירת חווייות משותפות

ויש כמובן עוד..

הסדנא מתחילה בהיכרות,

היא מנסה לאתר את חסם הרגש בקשר, ולתת כלים לזוג להתגבר על החסם.

כשהיא מזהה דפוסים לא טובים, היא גם יכולה לעזור לזוג להיפרד.

אני הגעתי אליה עם 2 בנות.

עם הראשונה הרגש היה לא הדדי (היא הייתה עם רגשות ואני לא).

היא הצליחה לשבור לי מחסום, התפתח לי רגש אבל הוא לא היה יציב.

בהמשך,יחד איתה הבנתי שבת-הזוג 'חונקת' אותי, והיא עזרה לי להיפרד ממנה (כי בת הזוג לחצה עליי להמשיך וזה לא היה לי פשוט).

עם אשתי,

היא נתנה לנו כלים שעזרו לנו להיחשף יותר זה בפני זו.

וגם המליצה לנו לצאת לטייל, להצטלם יחד ולצבור חוויות משותפות.

לגבי אי התפתחות רגש לאחר כ-10 פגישות.

אני מסכים שזה כנראה לא יקרה מעצמו, אבל מניסיון אישי זה יכול לקרות עם עזרה (כפי שהיה אצלנו).

לגבי משיכה, אם אין משהו שממש גורם לדחיה, אז זה יכול לקרות.

אצלנו המשיכה התפתחה יחד עם הרגש.

לגבי כמה זמן זה מחזיק מעמד..

עם הראשונה, זה אכן לא היה יציב.

עם אשתי זה מחזיק כבר כמה שנים ללא צורך בעזרה מאז.

רגש לא מחזיק אם יש שגרה יומיומית שוחקת, אז מדי פעם יוצאים לדייטים, טיולים, חופשות וכד'.

(כל זוג עם מה שטוב לו והתדירות שהוא צריך) 

מה שעולה מכאן שעבדתם על חסימה רגשית. זאת אומרת, הרגש הפוטנציאלי קיים רק שהוא חסום ולכן לא מופיע בפועל.

אבל ייתכן שבאמת אין שום רגש וזה לא עניין של חסימה. צריך פשוט לעבוד בהנחה שיש חסימה רגשית, ואם זה לא עזר אז כנראה שאין שום רגש פוטנציאלי.

הבנתי נכון?

רק אחדד שאם יש התאמה שכלית, *הערכה הדדית, דיבור נעים ואין דחיה מבחינת הנראות.

אז הסבירות לחסם רגשי היא מאד מאד גבוהה.

*לגבי הראשונה שהזכרתי לעיל, לקראת סוף הקשר היא אמרה לי שהיא מרגישה שאני לא מספיק מעריך אותה, עד אז לא שמתי-לב לזה, אבל כשהיא אמרה את זה פתאום הבנתי שזה נכון..

למשל, אם אתה לוחם ומתאמן הרבה וגם ממש אכפת לך מהחברים לצוות, וקופץ מתחת לאלונקה. זה חלק ממך…

זה דברים שאתה פרקטית עושה.

ומסכימה שהטייטל לא חשוב (גבעתי או סיירת מטכל? זה בעיקר טייטל)

להסתיר? נגד. לא חייב לספר הכל בדייט ראשון. אבל להתחתן בלי שהיא יודעת שיש לך דירה? אחרי שהתארס לא מספיק סמך עליה בשביל לספר?

או כשהם ממש היו כשהחתונה על הפרק וברור שזה רציני?

וכהערת שוליים אכתוב שגם מתגובה לטייטלים יש מה ללמוד על האדם… אין דבר שיותר מעורר בי בחילה מאנשים שמתלהבים על טייטלים…

אני למשל ידעתי שבעלי הייטקיסט אבל רק אחרי שהתארסנו גיליתי במקרה כמה בדיוק הוא מרוויח. ורק שבוע שעבר גיליתי כמה יש לו בחסכונות...

אבל זה ממש תלוי אם זה בהסתרה או פשוט כי זה לא חשוב.

לא היה לי משנה הכסף, אס לא טרחתי לשאול, אבל אם הייתי שואלת הוא היה עונה בלי בעיה וזה מה שחשוב. זה בהחלט עוזר לביטחון של הקשר לדעת שהכסף הוא בכלל לא חלק מהשיקולים - הרי התארסתי איתו בלי לדעת מה המשכורת, אבל להסתיר בכוונה תחילה זה בעייתי

נפלאות תחילת השנה הלועזית ומשהו קשור.

לק"י

פעם הוא היה באמת פעיל...

(למרות שנראה לי שעכשיו שוב יש בו יותר פעילות).

פעם הייתה פה סוג של קהילה נקרא לזה.

היו דיונים מחכימים על כל המסביב, כולל דיונים תורניים מחשבתיים עמוקים, צחוקים בכמויות, גם מריבות..

היה אחרת לגמרי. אני חושב שגם לא מעט דייטים יצאו מכאן.

קורעים את הים שידוכים קבוצה 21

בונים באהבה 19-29 ❤️ 5

טובים השניים- שידוכים למגזר דתי💜