משהו מטורף.
ה'. אני רוצה לבכות. אבל אני לא יודעת.
אני רוצה לבכות את כל מה שעשיתי. הכל.
כי איכ אני.
אני... אני... לא יודעת מה.
אסור לי לעשות יותר כלום.
אני חייבת לשתוק. דחוף.
כואב לי. בלב. כאב עמוק עמוק עמוק. שלא מרפה. שחותך כמו סכין.
כואב לי ואני לא יודעת איך לשחרר.
אין איך.
אין בכי.
הכל פה כל כך הזוי.
כל אחת והתגובה שלה.
ואני כל כך מטוטמטמת.
בגללי. בגללי היא בכתה. בגללי המצברוח שלה היה ברצפה.
בגלל שאמרתי כל מיני דברים.
אני חייבת חייבת לשתוק. דחוף.
או לחילופין להיכחד מפה כבר.
ואז אמרתי עוד משהו וגרמתי לזה להיות רק יותר גרוע.
די. די.
אלוקים.
כבד עלי.
אני לא מסוגלת לשתוק.
אני חייבת לשתוק.
גדול עלי אבאאאא
אני לא יודעת מה אני אמורה לעשות פה.
אוקיי.
יצאתי מהקבוצה הזאת.
ואז כל אחת והתגובה שלה.
היא. היא... אני לא יודעת מה אני אעשה כשאני אפגוש אותה מחר. זה יהיה... לא יודעת. אין לי מושג איך זה יהיה.
פשוט... לא יודעת. באמת לא יודעת.
ה'. בבקשה בבקשה בבקשה.
שהיא תבין שאני כל כך מצטערת.
בלי שזה יגרום לה שוב לבכות.
די ה'. אני לא יכולה. גדול עלי כל כך.
אני באמת באמת כמעט בוכה.
אבל לא. לא יוצא דמעות.
אילו היא היתה יודעת שהיא גרמה לי להוציא רגש.
להרגיש.
שאני כל כך מצטערת.
שאני רוצה לבקש סליחה באמת באמת מעומק הלב.
שהיא באמת באמת כמעט גרמה גם לי לבכות.
אילו היא היתה יודעת.
אימאלה ה'.
מחר אני אפגוש אותן.
אימאלה אימאלה.
מי יודע איך זה יהיה.
ה'.
בבקשה. שיהיה טוב.
די לא אני לא ראויה לכלום. פשוט כלום.
והאמת. נמאס לי לקוות.
נמאס לי להתפלל. זה כבר ממזמן.
נמאס לי מהטעויות.
נמאס לי מהחיים.
נמאס לי שאני גורמת עם הרע שלי שלאחרים יהיה רע.
נמאס לי.
אני באמת צריכה להיכחד מפה.
אימאלה די.
אסור שמחר יבוא.
אני לא יודעת מה אני אעשה כשאני אפגוש אותן מחר. זה הולך להיות מזעזע.
די ה'.
באמת שכבר די.
אני קורסת.
אני חושבת לא לקום מחר.
אולי זה פשוט יקרה מעצמו.
השעה רבע לאחת בלילה.
אני צריכה לקום מחר.
אבל אני כל כך לא רוצה לעשות את זה.
אלוקים די. כל כך די.
נמאס לי. מהכל.
פשוט.
די.