אז.. מלוה מלכה. נראה לי אני אקח את זה איתי לנוג"ה - נסיונות פעילים
אדים עולים מכוס תה.
"במוצאי יום מנוחה המצא לעמך רוחה....."
ממתי נתחיל?
אולי מההתחלה?
אין הרבה זמן. אני רוצה לישון איזה שעה ככה.
טוב.
אז...
שבת שלפני שבת שעברה (כלומר פרשת ויגש)
היתה גם היום הראשון שסיימתי עם הפורום.
היינו המשפחה ביחד במושב נוחם.
ראיתי את מאיר אטינגר.
יש לנו הרבה דברים משותפים.
אני מכיר שני אחים שלו. גיס שלו. אח של גיסה שלו. אבא שלו. תלמידים שלו. אחיין שלו. דעות שלו. כתבות שלו במחיל אל חיל ובקול היהודי.
וכן, גם סבא שלו (נחשו איזה צד...) אבל כשרציתי לדבר איתו- הוא היה באמצע קריאת הפרשה (כנראה שמו"ת)
טוב.
במושב הנ"ל יש שלשה בתי כנסת - שאמי, בלדי והודי. כך שווזווז כמוני מנסה לתמרן בין כולם כאחוז טירוף.
מוצ"ש- חוזר לישיבה.
שבת ישיבה ראשונה שלא הייתי בה (באישור מרן) אחרי שנה וכמעט חצי שנה שלא החסרתי שבת אחת.
ככה. זה וגם אלו שתי שבתות ישיבה רצופות.
את העבודה הפינימית אני כבר לא זוכר וגם את מה שכן אזכור- ודאי לא אעלה פה על הכתב.
סה"כ- אני אדם די עלוב.
עצה מהחפץ חיים ב"שם עולם" איך לגרום לרצון ללימוד לשבר הדמיונות כאילו אני לומד-
לשבת ליד ש"ס גמרא שלם ולראות שאפי' מסכת אחת אין לי.
יום שני- ז' טבת- היו לי כמה מחשבות בעקבותיו שלא הספקתי לכתובם. זה היארצייט של הרב שלי בת"ת צהרים ביישוב.
קשה לקרוא ליום רצח "יארצייט" כמו כל שאר ימי הפטירה. אבל זה מה שזה. כמה זמן עבר? 8 שנים. שמונה שנים מאז הכדור שפגע ברב מאיר הי"ד. זו נראה לי היתה השניה הראשונה, לפחות מאז שחזר בתשובה, שהפסיק לחייך.
בערב- תפילה לרפואת הרב אלישע בן בלהה ברטה ושיעור של הרב מרדכי שטרנברג שליט"א (ראש הישיבה) הרב דוד תורג'מן ושיעורו הקבוע של הרב נשיא הישיבה הרב שמואל שליט"א.
יום חמישי- מחכים להסעה שתקח אותנו לעצרת התפילה עם הרבנים הראשיים.
היתה תאונה ליד מכמש.
היה קטע שכתבתי על זהביני לבין עצמי. בשלושים אולי אעלה לפה. ר' שי פרידמן נהרג. זה פשוט ממש ממש עצוב. כשאנשים טובים וצדיקים מתים.
תבינו- הוא היה ראש תכנית אמונה בכולל. הוא חזר בתשובה לבד בן 15. הלימוד שלו באמונה היה משהוו גדול אבל האישיות שלו שמחה ועם פשטות כזו. חבל על דאבדין ולא משתכחין. אחרי העצרת- הלכתי ללויה. ברור שבכיתי! הוא צדיק. הוא היה מדהים. הוא היה גם
צעיר
עם אישה צעירה ושלשה ילדים צעירים יותר.
עצוב. ברור שעצוב.
חזרתי מאוחר ממש ליישוב. לישיבה.
שישי שבת- שבו"שים! שניים מהת"ת שלי!
איזה יופי. שבת שבת וכו'
ו....
שובבי"ם!!!
תעניות. תעניות דיבור.
ואני?
איפה אני איפה!
טאטע.
שבו"ש בישיבת לנתיבות ישראל. שתי קפיצות לעטרת כהנים. דברתי עם הרב שליט"א והייתי בשיעור שלו.
אחלה ישיבה לנתיבות ישראל. באמתת מדהימה. אולי אפי' מושלמת.
הלאה-
שישי הסוער ב"ה מגיע הביתה דיי מהר.
סבא קנה לי מצלמה חדשה שעוד לא למדתי לתפעל.
הקומונרית בקשה ממני בערך שעתיים שלוש לפני שבת להעביר פעולה.
אמרתי סבבה רק שלא אהיה במפקד מעורב.
שבת.
(הייתי חזן ערבית! אורות! "מגן אבות בדברו"!!)
אחרי המדרשוקו (כבוד!) שהיה טוב למרות הנוכחות של שני חניכים בכל הסניף. (אותה נוכחות של הפעולה.)
ירדתי למטה. הם עשו מפקד- אני הוצאתי את המצות שהבאתי איתי. התפללתי מנחה גדלוה (מנחה גדולה בשבת - תענוג)
סעודה שלישית!
חמסתי (באישור) מעט טונה מהסעודה שלישית של בית הכנסת ואכלתי סעודה שלישית עם דגים!!!
(@חוני המעגל פינות- ככה עושים את זה בלי להיות מזרוחניק ולעגל פינות)
קיצור אין נוכחות של השבט שאליו אני אמור להעביר פעולה (דוקא הכנתי פעולה נחמדה מאוד אחלה מסר. ואחלה פעולה. אבל בסדר. לא נורא. תכננתי אותה בערך איזה שעה בראש נטו אולי אפי' פחות. בזרימה כזה. העיקר שהמדרשוקו היה טוב) אז אני חוזר הביתה.
סוגשל סעודה שלישית.
ערבית.
מלוה מלכה.
בזבוזמן על ספר טפשי.
והנה אני פה.
לילה טוב.
אה. סליחה- בוקר טוב.
שבוע טוב, קיצור (מלוה מלכה ממש מעפן)
"אדיר איום ונורא..." (ברסלב)
"חדש ששוני..." (השמח)
"אלי חיש גואלי..."
"שיר המעלות"
ברכת המזון.
ו.... שחרית, ני ני...
)
