אציין שאני נשוי, ולא מרבה להגיב כאן או בכלל אבל זה עניין חשוב.
כאדם שלמד ולומד במקומות שונים מבחינה השקפתית (יש אומרים חרדים) בשטח אני רואה במה מדובר.
אני חושב שחלק גדול מהסיפור הוא כפי שכותב הרמב"ם
"דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר רעיו וחבריו נוהג כמנהג אנשי מדינתו"
באוניברסיטה למשל לא פעם שומעים "יש רבנים שמתירים כיסוי ראש חצי" - לא באתי לדבר על כיסויי ראש אלא על השקפה של יהודי.
אני לא יודע מי הם 'הרבנים שמתירים' כפי שאמר לי הרב בכולל.
אישית אני יודע מה הרב אליעזר כותב וכידוע לי הוא בכלל לא מחפש חומרות.
ובאמת? העניין העיקרי הוא מי אני בעבודת השם.
האם אני אדם שמחפש להתקרב לבורא עולם ולתורה? או מחפש לקרב את התורה אל עצמי?
האם אני מושפע מהתרבות המערבית וחושב שהיהדות היא ליברלית או שאני מכיר במציאות - שהיא לא.
והעניין הוא שכאשר אתה נמצא בתרבות מסויימת שדבר מה מקובל אתה נשאב לשם - והיום זה קל.
אתה יכול להיות בחור שסיים ישיבה כמה שנים ישיבה ויש לך פייסבוק.
ולמה? כי כנראה שזה נתפס לך לא חמור ואולי גם מקובל.
אבל מה עם העיניים שלך? מה עם עבודת השם שלך והיראת שמיים?
לפעמים אתה צריך לשמוע גם את אותם אנשים שיגידו לך 'רחמנא ליצלן'.
וכן - גם אני חושב ככה גם בהשקפת התורה - וגם בהשקפה כללית של יהודי.
לפעמים כל אחד צריך שמישהו יעורר אותו על דבר מסויים שהוא לא בסדר.
ומי שזכה - גם אם לא יבצע לפחות יקבל שהוא לא בסדר.
בעיניי ברור שאי אפשר להכשיר תוכנית לא צנועה וגם אם היא כן מותרת על פי ההלכה השאלה היא מה מעסיק אותי, לימוד תורה? או שטויות של הדור.
מטרת התגובה היא לא חלילה לומר מי בסדר ומי לא. אלא להעיר לגופו של עניין