בס"ד
אוך!
התחושה הזו..
כמה שאני שונאת שפתאום היא עולה ומכה בי,
ואין לי מה לעשות איתה.
דווקא אז אני מחפשת את ההפך ממנה-
ולמרות שאני מנסה אני לא מצליחה להשיג את זה..
אז כדי לא להישאר עם התחושה הזו
אני מרימה עיניים למעלה, פותחת את הלב
מדברת איתו, אומרת לו תודה
מאמינה!
וזה עוזר ב"ה!
אבל לא מעביר את הכל..
כי עדיין נשאר איזה חלק שמרגיש אותה
את התחושה..
אבל גם הוא לא רוצה בה
אז הוא לוקח נשימה עמוקה, נשיפה-
חוזרים להמשיך לתפקד, להמשיך בחיים, לחיות!
וזה עובד!
עד שהיא מגיעה שוב,
התחושה.
[מן הסתם זה לא מובן.. דברים שכתבתי לעצמי ושיתפתי אחרי שהורדתי כמה דברים יותר אישיים..]





