ולא, לא נראה לי ששכח שהיה לבד, או לפחות מרגיש היטב שתופסים את מקומו. בהתחלה התינוקת היא כאילו כלום, לא זזה כזאת, אבל עכשיו היא כבר יותר נוכחת ועושה דברים שתופסים תשומת לב והוא מרגיש את זה. אצלי קנאה מגיעה הרבה פעמים בשלב הזה.

חבל לחשוב רחוק. זו הסיבה הכי מתבקשת לדעתי.

שזה בגלל התינוקת והלחץ שלך - לחץ מאד מאד טבעי, מובן ואנושי - אבל עליו זה משפיע חזק.

לפעמים אין מנוס מללמוד להתנהל להתנהל יותר בנחת למרות הלחצים

בבית - לתת לו המון חום ואהבה, לא לבוא אליו בדרישות, לא להכנס איתו לעימותים של ראש בראש

קורה שאחרי שיש עוד תינוקת הוא נראה לכם כבר "גדול" אבל האמת היא שהוא עדיין לא כל כך גדול וצריך המון יחס ואפילו יחס תינוקי מדי פעם כדי למנוע קנאה

לומר לו כמה את אוהבת אותו, לחבק ולנשק.

לספר לתינוקת איזה אח גדול ומדהים יש לה, כמה הוא חמוד ומתוק וחכם וכו וכו בנוכחותו - זה מאד מעצים את הילד. אני ממש רואה איך זה משפיע עליהם לטובה.

לגבי המטפלת - לבדוק טוב טוב מה קורה אצלה.

איך הוא בבוקר - הולך בשמחה, רוצה ללכת או מביע התנגדות ולא מעונין ללכת למטפלת?

איך התקשורת שלך עם המטפלת - יש לך אמון בה? אם את מדברת איתה שתבין את הילד ותתייחס אליו ביותר חמימות היא מבינה אותך ומשתפת פעולה או שאין עם מי לדבר?

זה מעון או משפחתון/מטפלת פרטית? אם מעון - לערב את המנהלת שתעקוב ותבדוק. אם משפחתון - לבדוק עם עוד הורים איך הם רואים את התפקוד שלה. 

בהצלחה רבה!

לחבק הרבה, לעשות פעילויות משמחות יחד,

לבדוק בנוגע למטפלת - אולי היא לא מתאימה לו.

אפשר להיעזר ברסקיו כדי להקל על הלחץ והמתח. ואם לא מספיק, לפנות לטיפול אלטרנטיבי מעמיק יותר כדי לטפל בגורם הרגשי ולתת לו כלים ותמיכה.

לבת שלי (כיום בת 4) היה מצמוץ בעיינים בגיל בערך 8 חודשיים (בגיל הזה לא ממש מדברים אבל אם היא הייתה מדברת יכול להיות שגם הייתה מגמגמת) הלכתי לרופאים אפילו עשיתי בדיקת אפילפסייה שלא נדע.. ואז התופעה נרגעה ואז שוב חזרה אחרי כמה חודשיים ושניסיתי לברר ממתי בדיוק זה התחיל ולשחזר שמתי לב שכל פעם שהיינו מקפיצים אותה למעלה ומשחקים איתה כאילו שמרימים אותה מלמטה כלפי מלעלה בשביל משחק היא נבהלת מזה וזה קרה לה פשוט מפחד.. ומאותו רגע ששמתי לב לזה הפסקנו לעשות את זה ומאז ב"ה אין לה את זה...

מה שאני מנסה להגיד שתבדקו שהילד לא נבהל ממשהו פתאומי או שהוא לא מפחד ממשהו/ מישהו.. כי ממה שאני יודעת זה נובע הרבה פעמים מפחד..

אני לא הייתי מתעלמת מזה וכן פונה לגורמיים מקצועים.. אולי המכון להתפתחות הילד?? 

יש לנו ילד סופר רגיש, הכי רגיש במשפחה,

חווינו איתו תופעות שונות - כאבי ראש, כאבי בטן, הקאות, מצמוצי עיניים, כחכוחים בגרון, נשיכת שפתיים וכדומה.

כל זאת במהלך 9 שנים, עם הפסקות קצרות/ארוכות.

היה לנו ברור שזה יושב נטו על צד רגשי.

ואכן בתקופות רגועות יותר בבית או בביה"ס או בחופשים זה הפסיק,

רעש/עומס/כעס/העלבות וכדומה הביאו אותו למצבים האלו.

חשוב לשים לב - מה הכוונה לאחרונה?

לנסות לאתר האם יש משהו חדש בתקופה המסויימת הזו?

אולי קשור ללידה?

אולי קורה משהו חדש במעון?

האם יש שינוי בהתנהגות סביבו שמשפיעה עליו?

כדאי לברר - מכיוון שהוא וחבריו בגיל לא קטן, ייתכן שהמטפלת נאלצת להרים את קולה כדי שיקשיבו לה, אולי תבואו במשך היום להטות אוזן?

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות