לפעמים מרגיש לי שלדבר איתה או שהיא מדברת עלי זה ניתוח..
ניתוח כואב, עם החלמה קשה, הרבה ייסורים..
אבל תמיד זה לטובה,
היא מחדדת לי מי אני,
מה אני בשום אופן לא רוצה להיות..
אז אני יודעת בסוף זה טוב..
אבל כולם מפחדים מניתוחים, אף אחד לא עושה סתם כי הוא רוצה..
אני מפחדת, מעדיפה להכיר את עצמי מעצמי ולא ממילים חדות ומכאיבות ..
אבל אני אוהבת אותה.. כ"כ..
ועוד נק' אם היא כבר מנתחת- שתשתף אותי במידע..
שלא תשאיר אותו אצלה.. אבל זה כואב, לא רוצה לדעת, לא רוצה כלום, רוצה לברוח, להעלם..