"חזקה". ההגדרה הזו מזמן כבר לא שייכת אליי.
כבר מזמן שנשבר לי להיות כזו. (צחוק וחיוך ענק לא אומר כלום, שתדעו).
נמאס לי להילחם
נמאס לחייך
נמאס לי לשרוד
נמאס לי להחזיק את החיים עם ציפורניים סדוקות
איך, איך אפשר כשהכל שם מפורק לאלפי רסיסים?
שהלב כבר לא מכיל כאב, שהעיניים יבשות מדמעות.
כל כך המון תקוות היו לי, כל כך הרבה ציפיות.
והנה, הכל קרס מול עייני. ככה פתאום.
אין לי כוח. יגיד העולם מה שיגיד, אין לי.