אצלי בהתחלה כמעט ולא הרגשתי צורך לקלח, התינוק ינק, לא פלט ולא התלכלך, ומצד שני צרח בהיסטריה כל פעם שהפשיטו אותו למקלחת - אז למה?
לעומת זאת, עכשיו בגיל שנתיים (ובזמן גמילה לא מבוססת בעליל) אני מרגישה לפעמים צורך לקלח פעם ביום או יותר. והילד משחק ונהנה

אז זה לגמרי תלוי. סמכי על התחושות שלך ותחשבי על טובת הילד (טובת האם נכללת בזה גם

זה לגמרי לגיטימי שלא נעים לך להחזיק אותה - אז אל תחזיקי אותה. זה הכול. ותשאירי לאמא את השיקולים שלה איך לגדל את הילדה.

וגם זה בגלל התחושה שלי שהם צריכים להיות "סטריליים" יותר.

מגיל מסוים (נגיד שלושה חודשים) - הילדים שלנו מתקלחים כל יומיים, אלא אם כן יש מקרה חריף של פספוס.

ואני ממש מבינה את בת-דודה שלך - הייתי במצב דומה (תאומים פצפונים ועוד שני ילדים בני שלוש וארבע וחצי), וזה היה קשה - גם כשלא התקלחו כל יום... (לא פלא שלימדתי את הבכורה שלי, ואת השאר אחריה, להתקלח לבד כבר בגיל הזה...)

כנראה שהיה משהו מסוים שגרם לתינוקת של בת-דודתך להיות מסריחה באותו זמן. או שהיא סובלת ממשהו קבוע שמביא לריח לא טוב. כי תינוק שלא זוחל ולא אוכל מוצקים - אין סיבה שיריח לא טוב גם אחרי כמה ימים בלי מקלחת...

הם רגישים יותר, למה לייבש להם את העור

לגבי התינוקת המדוברת, זה שהיא במעון עד ארבע כל יום אומר שהיא חוזרת מלוכלכת למדי. אחרי מעון הייתי מקלחת. אחרי יום שהבת שלי היתה בבית כל הזמן או יצאה איתי מרגישה פחות צורך לרחוץ.

מהמעון והגן הם חוזרים לפעמים ממש מלוכלכים!! והייתי אומרת אפילו מזוהמים..

כמו שאמרתי - זו סתם תחושה שלי...

אני תוהה איך היא מסתדרת כשהילד מנוזל כולו / מרייר / מתלכלך באוכל / ממלא טיטול... ועד כמה היא מצליחה לתת לילד יחס נעים במצבים כאלה... 

כשאני טיפלתי בילדים זה לגמרי לא הזיז לי. ב"ה.

בגלל שאת עובדת עם ילדים, חשוב לי לשמוע

אם כל סט הבגדים שלו חדש מהבוקר ומריח כביסה, שער נקי ומסורק. פנים וידים שטופים.

אז איך את מזהה ילד שלא התקלח?

ויכול להיות ילד שלא התקלח ומריח כמו ילד שהתקלח.
אין לך באמת דרך לדעת...
גם ילד מקולח ונקי יכול לעשות צרכים בלילה או בבוקר ולאכול משהו מלכלך כשהוא קם או לזחול ולמצוא משהו בריצפה...

מקלחת, קצת "התעמלות" ומשחק אחר כך (זה הזמן שמגיל קטן הוא היה מתפקע מצחוק וזה היה ממש כיף ככה לפני השינה), בגדים נקיים וטיטול נקי ולישון.

דווקא כשהם גדולים, בחורף זה 4 פעמים בשבוע (בקיץ כמעט תמיד כל יום), אבל כשהם קטנים, גם בחורף אני לא מוותרת, תהליך השינה הרבה יותר קל, הם מותשים אחרי המקלחת, המשחק וההלבשה.

וגם אצלי הם צורחים בשבוע הראשון, אבל לומדים להנות מזה מהר מאוד, אני ממציאה להם שירים וזה נהיה כיף.

באחרון, לא היה לי כוח כל פעם להכין בוילר מראש, אז קלחתי בכיור, יחסית רחב, שיש לנו בחדר אמבטיה - רק להרתיח קומקום, ולהוסיף עוד קצת מים מהברז - וזהו - יש אמבטיה...

אני לא בטוחה שמבחינת נקיות - באמת היה צורך.

במקומות מלוכלכים מדי.
יכול להיות שהיה במקרה מלוכלך אבל לא קשור לדעתי לחלוטין לתדירות המקלחות.

מלוכלכים. במים יש הרבה כלורין. מיבש את השער ןאת עור הראש. המים החמים אינם בראים ללחץ הדם אפילו לתינוק . הבטיה צריכה לעורר לא להרדים, אם הם נרדמים זה לא הכי בריא. כמו להיות בברכה או בים .בכול יום זה מכביד על כלי הדם וצנורת הדם. לא כופת רק חומר למחשבה ולעשות חיפוש בגוגל.

גם אני עם שלושה קטנים ומקלחת כל יום.

אם התינוק בבית אני מבליגה יום אחד

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...