יש בחור שאני מכירה משם, אשמח להכיר לך אותו אם זה ייראה מתאים... 

את יכולה לכתוב לי בפרטי וב"נ ב"נ אתפנה לכך!

בהצלחה! 

את מודעת לזה שכמעט כל הבוגרים פורשים מהדרך? פורשים ומפתחים לעצמם אידיאולוגיה.. ברגע שנפגשים עם המציאות כל אחד צומח בפני עצמו. זה נכון עלי ועל מי שלמד איתי ויצא.

אין ספק שמבחינת רמת למידה של גמרא אין על הר המור. ואם את הולכת על זה בגלל הלימוד שם, סבבה.

אבל מבחינת אידיאולוגיה... אנשים גדלים! אנשים יוצאים משם ומבינים הרבההההה דברים. בלי לפתוח את דעתי האישית על האידיאולוגיה.. 

ואני לא חושב שאני מסכים איתך על המציאות וההגדרות שבחרת להשתמש בהן.

זה שאתה וקבוצת חברים מרגישים משהו או חושבים משהו לא אומר עדיין הרבה על כל הישיבה.
המושג "פורשים" מהדרך הוא חריף מדי. ולמעשה לא רלוונטי לכאן כי היא לא מחפשת בוגרים, היא מחפשת מי שנשאר שם עד כלות.
אני מכיר כמה וכמה קבוצות של בוגרים שמאוד דבוקות בישיבה ומאוד מחוברות לדרך. גם כבעלי בתים שנים ארוכות.

אז אני לא חושב שאני מסכים איתך על ההגדרה "פורשים" ולא על הטענה שלך על המציאות של "כמעט כל".
אבל זו כבר מחלוקת במציאות וחבל להיכנס לכל זה.

רק להציג את העובדה שיש גם מי שרואה מציאות אחרת.

ובמציאות אין דבר כזה מי שנשאר במקום מסוים עד כלות. ברגע הכל יכול להתהפך. האידיאולוגיה המדוברת היא לא שורשית באנשים שם. זה מה שאני מדבר. כמה אנשים בהר המור הדברים מושרשים אצלם? זו השאלה. האידיאולוגיה שהיא מחפשת יכולה להיות מושרשת פי 100 אצל בחור במעלה גלבוע.. שתחפש את השורש. את העומק. 

ואגב, בהר המור כמעט לא מבלבלים את המוח על אידיאולוגיה וכל מיני כאלה. לומדים גמרא. לומדים אמונה (ברמה גבוה והרוב לא שייך למחלוקות אקטואליות).

אבל כשאתה מציג את הדברים כ"בתור בחור שלמד בהר המור" ושואל אם היא "מודעת" לעובדה מסוימת, היה לי חשוב לאזן את ה"עובדות"

שהצגת. 

במציאות הכל יכול להשתנות. אתה יכול מחר לחזור להר המור ואישתו של ראש הממשלה יכולה להתגלות כסוכנת קג"ב. זה שדברים משתנים זה משהו שצריך לקחת בחשבון. ועדיין אתה תקום בבוקר ותלך ברחוב למרות שיכול להיות שבדיוק מחר מכונית תסטה מהדרך ותדרוס את מי שיעמוד שם. כללו של דבר- אנחנו הולכים לפי העקרונות הבסיסיים של החיים ולפי היגיון מסוים. 

עכשיו, לא רצית ואין לנו עניין להיכנס לדיבור על ישיבה מסוימת. גם לא להעלות שמות של ישיבות ולעשות "תחרות".
היא לא מחפשת שידברו, היא מחפשת מי שחי חיים כאלו. ולכן זה לא משנה. נכון שאף בן אדם לא יכול לדעת מה יקרה עוד 20 שנה, אבל

מי שמצהיר שזו כוונתו אז יש יותר סיכוי שזה מה שיקרה ממי שלא. וישיבה שזה ה"קו" המרכזי שלה, תצמיח באופן הגיוני יותר אנשים כאלו.

ואני מסכים איתך שצריך לחפש את העומק.

צריך ללכת לפי הגיון מסוים.

ולכן מה שבאתי לכתוב זה שההגיון של ללכת על פי מקום מסוים ששם אנשים חיים בצורה מסוימת. זה הגיון לא עמוק, רדוד, לא משקף את המציאות (או משקף אותה מאוד בצמצום)

ואחרי שלמדתי קצת הרב שג"ר על החר"דלים (ממליץ לך בחום ללמוד את דעתו) בכלל הדבר התיישב לי על הלב.

ואם כבר כן נכנסים לעומק של מי שלמד בהר המור, מהניסיון חיים שלי, מי שלמד שם, גם אם נהיה דתל"ש גם אם ירד מהארץ וחי היום עם גויה, הוא נפגש עם גודל. ופגישה עם גודל, גם אם היא גרמה לאדם הקטן להיחנק היא השאירה בו סימנים רבי משמעות ושילוו אותו לאורך כל חייו.

כשקבוצה מסויימת מגדירה את עצמה כX, הגיוני שרוב הקבוצה הזו מתאימה לX הזה.
אלא אם כן הקבוצה הזו היא שקרנית ואז זה כבר משהו אחר.

הרב שג"ר הוא מדהים. הוא עצום והוא גדול. למדתי את דעתו. למדתי מכמה וכמה תלמידים שלו. עדיין לא הגעתי למסקנות שלך בהכרח(גם לא הם). אני ממליץ לכל אחד ללמוד את כל התורה. לא לצמצם אותה להסתכלות חד ערכית. אבל כל אחד בונה את הבסיס שלו במקום אחר וזה עדיין יוצר גיוון.

הגודל משאיר חותם, זה נכון.
 

על מדרש כלשהו, שמשום מה היה נראה לי מוזר שאברך מבוגר יתקשה בשאלה כזאת

אבל ממה שהכרתי, הם לא כאלה שטחיים כמו שאתה מתאר...

אז שחרר אותי ממנו..

לבחורה יש רצון מסוים, יכול להיות שהוא שטותי וילדותי וכו' אבל זה הרצון ואפשר ורצוי לכבד אותו.. לכל אחד יש חופש בחירה לטוב ולמוטב.

ולעניין- אם זה חשוב לך ויש לך את מספר השדכן של הר המור ממליץ לא להתייאש ולנסות שוב לבנות איזה שידוך, אולי גם פה בפורום מישהו יוכל לעזור..

ואם זה בחור שהיה יכול ללכת להר המור ולא הלך?

אני מכיר כמה חבר'ה משם, לא יודע אם התחתנו כבר אבל.

אם תרצי אני יכול לנסות לברר

נסי להגשים אותו! תפני לשדכן\אחר ותבקשי במפורש שאת רוצה חתן מהר המור וזה מה שיעשה אותך מאושרת! באמת אין מה להתלבט... אין לשדכן מישהו? תפני לאחר, ולעוד אחר ולעוד אחר. חבל על הזמן. הלוואי שהיתה לי הברירות שלך, כי אז הייתי טס למטרה. אם אחרי נניח שנה+ של נסיונות אינטנסיביים לא תצליחי, אז אפשר לפנות לאפשריות אחרות (ישיבות אחרות). אבל ויתור מלכתחילה והתפשרות היא כישלון עצמי בהגדרה.. (ממש לא מסכים עם רוב המגיבים...) ואת נשמעת איכותית מדי בשביל זה! 

זו ממש לא קשור לקטנות אמונה בעיני..!

הייתי שם כמה ימים השנה, האמת לא התחברתי לשיעורי אמונה ולדרך לימוד, אבל החבר'ה שם הם האיכותיים ביותר שפגשתי, בכמויות! אנשים של צורה ומרשימים (ונראים טוב...) אם הייתי בחורה דת"ל כנראה הייתי לוקחת חתן משם

אם את רוצה רק מישהו משם יש לי אפשרות לקשר אותך לשדכן או לחבר'ה אחרים משם, וזאת אעשה בפרטי.

מצד שני, אם אין אף-אחד בקרבתך שהוא קשור לשם,

אז סתם שתדעי שמעבר לאיכות הלימוד שם, יש לישיבה הזאת השקפת עולם ייחודית שלא מתאימה לכל אחד.

ואם רק שמעת על הישיבה ולא מכירה מישהו משם, יכול להיות שיתברר שהשקפת העולם הזו לא באמת תתאים לך.

בשונה ממה שאנשים כתבו כאן, לא מדובר רק על ניואנסים אלא על הסתכלות שונה על החיים.

אישית, למרות שבהרבה נושאים אני לא מסכים עם השקפת העולם שלהם,

דווקא בנושאי זוגיות יש להם הסתכלות מאד בריאה וחיובית בעיניי..

לשדכן של הר המור מדי פעם, יכולים להיות לו עוד רעיונות.. הוא מוצלח מאוד, שידך למעלה מעשרים זוגות תוך שנים ספורות.

וכמו שכתבו יש עוד ישיבות בסגנון דומה

מחשבה יפה. למה "ילדותית מידי או קטנת אמונה"?...

(ובחור משם לגמרי לא צריך להיות "ילדותי"..)

תנסי שוב. 

כשמגיעים הכי למטה -משם אפשר רק לעלות...  

אחי היקר!

לכל אחד יש סיכוי! 

חזק ואחוז עצמך!

כוון עצמך אל מי שאמר - והיה העולם!
בסך הכל הוא יכול והוא בטוח דאג לך כבר...

רק עוד קצת סבלנות...

הישועה כבר מעבר לפינה...

אתה יודע כמה פעמים גיליתי שיש תחתית יותר עמוקה ממה שהייתי?

וברצינות:

התחתית היא לא מציאות אובייקטיבית, של נקודה ספציפית שממנה אפשר רק לעלות.

לרוב בן-אדם יתחיל לעלות, בנקודה שהוא יבין ויפנים שהוא האחראי הבלעדי על האושר שלו ולא לתלות את האושר שלו בגורמים אחרים (כמו מציאת בת-זוג).

בונוס, כשזה יקרה הוא גם ימצא מישהי שמתאימה לאדם מאושר ולא מישהי שמתאימה לאדם מיואש.

תראה, כל כך הרבה שמרימים את ידיהם, עד שזה נראה כמו מוראלים בסניף😉

תהיה חזק בויה. שוק השידוכים קשוח מאוד אבל היעד הנכסף שווה את כל הסבל בדרך.

עוד כמה הרמות והורדות ידיים ותזכה להרים למישהי יד ולהשחיל בה טבעת

..

אני לא מחפש עזרה, תמיכה או עצה כאן. אני פשוט רוצה להבין איך אפשר להשתיק את הקול הקטן והמכאיב שעדיין מנסה וללמוד להמשיך בחיים בלי תקווה בכלל.

לא יודע למה אלוהים ברא ככה את העולם ולמה כל כך כואב, אבל עד שלא תפצח את זה אתה תגלה שאי אפשר להשתיק את הקול הזה, חרף הבזיונות והכאב. עד שלא תעז ללמוד את חוקי המשחק - החוקיות האכזרית של העולם תמשיך לטגן אותך.

"ודווקא כשרואים את האופק הלב נשבר מן המרחק

כאן לומדים איך לאהוב את זה

ואני עובד בזה

עד שהפחד בי יצחק"

כתב את זה רותם בר אור, אדם שהחיים כנראה פירקו לו את הצורה והוא לומד מחדש את חוקי המשחק

Short קצר ויפה שלו בנושא:

בהצלחה!

זה לא בהכרח מה שיקרה בפועל כמובן.

אם 5-6 פגישות, אז אם זה לא עולה בראשונה, גג בשניה- לא הייתי ממשיכה.

אם 3-4 חודשים- הייתי מחכה שבועיים- שלושה, עם 2-3 פגישות בשבוע

אם שנה- הייתי מחכה חודש-חודשיים.

תחשוב על עצמך איך אתה מרגיש כשאתה חושב על להיפגש איתה. משהו מעיק לך? טוב לך?

אם היית צריך להיות איתה עכשיו יום שלם. כמה מהר היית ממצה את העניין?

אתה מסוגל להיפתח איתה ולשתף אותה בדברים אישיים? רוצה בזה?

הייתי מעביר איתה יום שלם כי היא מעניינת, יש לה אנרגיות, ונחמד איתה סה"כ. מה שבטוח לא מעיק.

לגבי פתיחות אני פתוח עם הרבה אנשים, אז לא מרגיש שזה משהו מיוחד לספר לה דברים אישיים

אם תוך כמה מפגשים לא מתפתח משהו אחר, ביי.

מבחינת מראה, אתה מתחבר אליה? משהו מפריע?

יש משיכה כלשהי גם אם קטנה? 

דברתם על איפה עומד הקשר? אתה יודע איך היא מרגישה?

לנסות להגיע לקומה הבאה..

יותר לשתף לעומק וברגש.. לספר גם על חולשות, התלבטויות בעבר ובהווה..

וגם להביא אנרגיה אחרת ביניכם..

לאסוף אותה. /ללוות לתחנה

לשאול  אותה מה יעשה לה טוב ויפתח אותה יותר..

להחמיא (ברמה המתאימה)

לארגן פקל/מבשלים יחד משהו שאוהבת. וכו'

דבר זה יכול לאט לאט לפתח את הרגש.

בנוסף, ליצור מפגשים חוויתיים יחד ולא רק ישיבה וכד', אלא ממש דייטים חווייתיים,

לשוחח על חלומות, שאיפות,

וגם על קשיים או כאבים,

זה יכול יותר לחבר.

ובתוך הפגישה עצמה - להיות רק בה.

לא לנסות לחשוב ולנתח תוך כדי הפגישה,

אלא לשהות

להיות ברגע

בנוכחות

ולאחר ובין לבין הפגישה אפשר לחשוב על כך בצורה תחומה ומסודרת.

וגם לא למהר ולרוץ לשום מקום מחד

ומאידך לא סתם "למרוח" אם מבינים בוודאות שלמה שזה לא זה (באופן כללי, לא כהתבטאות לכאן או לכאן על המקרה הספציפי כמובן).

אבל כן, נתינת הזמן גם היא חשובה

והמקום ללב להיפתח

בטח אם יש לו או היו לו מחסומים או כוויות מהעבר

בטח אם הוא נפגע ורוצה לשמור על עצמו חזק

וגם אם לא - עצם הזמן, ההיכרות, העמקת ההיכרות, היצירה של התנאים להשביל להרגיש יציבות בתוך הקשר, רגש בתוך הקשר, ביטחון בתוך הקשר, שייכות בתוך הקשר - אלו דברים שבונים ונבנים ולא באים ב"פוף".

וכמובן הרבה תפילה לקב"ה שיכוון אותך גם תוך כדי וגם בכלל להחלטות הכי נכונות וטובות.

המון ברכה והצלחה ב"ה

נפלאות תחילת השנה הלועזית ומשהו קשור.

לק"י

פעם הוא היה באמת פעיל...

(למרות שנראה לי שעכשיו שוב יש בו יותר פעילות).

פעם הייתה פה סוג של קהילה נקרא לזה.

היו דיונים מחכימים על כל המסביב, כולל דיונים תורניים מחשבתיים עמוקים, צחוקים בכמויות, גם מריבות..

היה אחרת לגמרי. אני חושב שגם לא מעט דייטים יצאו מכאן.

קורעים את הים שידוכים קבוצה 21

בונים באהבה 19-29 ❤️ 5

טובים השניים- שידוכים למגזר דתי💜

למשל, אם אתה לוחם ומתאמן הרבה וגם ממש אכפת לך מהחברים לצוות, וקופץ מתחת לאלונקה. זה חלק ממך…

זה דברים שאתה פרקטית עושה.

ומסכימה שהטייטל לא חשוב (גבעתי או סיירת מטכל? זה בעיקר טייטל)

להסתיר? נגד. לא חייב לספר הכל בדייט ראשון. אבל להתחתן בלי שהיא יודעת שיש לך דירה? אחרי שהתארס לא מספיק סמך עליה בשביל לספר?

או כשהם ממש היו כשהחתונה על הפרק וברור שזה רציני?

וכהערת שוליים אכתוב שגם מתגובה לטייטלים יש מה ללמוד על האדם… אין דבר שיותר מעורר בי בחילה מאנשים שמתלהבים על טייטלים…

אבל אם את רצינית,

אז רק תדעי לך ש**** ו****

וגם *******

סיננתי את עצמי כדי לא לעבור על לשון הרע.

וכן אני יודע שגם כך זה לשון הרע, אבל פחות חמור...

קהילה דוסית (בסגנון די הר המורניקי נראה לי).

זה סוג של ישיבה גבוהה כזו

/forum/f76

ביישוב עינב יש כולל מאוד חמוד וגם קהילה גדולה ובנו עכשיו שכונה חדשה 

עלי?

אלון שבות?

האזור מאוד יפה לטיול שקט ורומנטי.

הרבה מאוד מעיינות, חלקם לא מוכרים אז יתכן שתהיו בשקט שלכם. אפשר לנסוע לכוכב הירדן ולהנות מהשקט והנוף (אתם תהיו שם לבד, מובטח לכם שאף אחד מגיע לחור הזה...).

אטרקציות וכדו אני פחות מכיר.