אחרי הבדיקת זרע, שהייתה חתיכת דבר (איך זוג דתי אמור לתזמן להיות ביחד בין השעה 7-10 בבוקר?!? בהנחה ששניהם עובדים...)
הגענו לצילום רחם. קראתי כל מיני נשים שתיארו את הכאב... מתתי מפחד.
ביקשתי מאמא לבוא, שתחזיק לי את היד- אבל רגע לפני הכניסה לחדר אמרה האחות שאסור למלווה להיכנס, כי יש קרינה. וואלה על זה לא חשבתי...
אז נכנסתי בגפי והתחלתי לעשות להם הצגות, צחקוקי חשש, ורמה מסויימת של שגעון שאני מכירה בעצמי בזמני לחץ...
להפתעתי- לא היה כואב בכלל!! בכלל!! גם לא הייתה *שום* אי נעימות, (לקלתי אדוויל איזו שעה קודם, אבל באמת לא הרגשתי התכווצויות וכאלה) מלבד התנוחה הנוראית של רגליים למעלה פתוחות. (וקררררר לי)
כנראה שבורכתי בגוף שמסנן כאב ואי נעימות, אבל חוץ מזה כנראה שההרפיה והאמונה בטוב משתלמת. וגם הצוות היה עדין וקשוב. (ממליצה על ביח העמק... )
אז שתדעו שיכול להיות אחרת,
ושנזכה לידיים מלאות, ולנפש בריאה בגוף רפוי ומאושר!



לא ידעתי אם גם במסגרת פרטית זו בעיה