לפני עשור וחצי סגרתי דלת.
סגרתי? טרקתי אותה. די בכח. מחוץ לאותה דלת שטרקתי בניתי לי ארמון מבסיס נתונים וכמה קבצי aspx.
משך שנתיים אחר כך עוד יצא לי להתכסח איתם פה ושם, הן בכתב והן בעל פה.
הם בתורם השיבו לי מלחמה עם נקמה קצת כואבת שהגיעה עד ynet. אני בתורי כתבתי עוד כמה שורות קוד כדי להתגבר עליה.

עכשיו הם מארגנים כנס ומישהי תמימה שלא הייתה בסוד העניינים צירפה אותי כי חשבה שיעניין אותי.

נכנסתי

והלב שלי הוצף בכל השאר.

מה שלא הציף הלב, הציף החומר שנמצא במחשב. ומצאתי שם הרבה.

הקשר כמובן נותק. גם עם מי שהתעצבן עליי ולצערי גם עם שאר האנשים החיוביים שהיו לי באותה תקופה.

ועכשיו אני מתלבט
להתייחס? לשתף פעולה ממקום נקי?

או לתת לעבר לשקוע?

_

"לפני עשור וחצי"

3/5/2004  בשעה 16:53 נפל הפור. כל מה שהיה אחר כך היה רק המשך.

אבל למה

למה מרגישה הכל יותר מדי

למה הכל כואב

למה הכל

למה

זה אשכרה העלה לי דמעות

לכתוב את כל זה

יצא ארוך

וזה אפילו לא כל מה שיש לי להגיד

ובאלי שהיא תבין

היא אמרה שהיא תגיב כשיהיה לה זמן

נראה מתי זה יהיה ומה היא תגיד

אבל פאק איך זה הגיע לזה בכלל

למה עלו לי דמעות

זה לא פייר. וזה לא כזה פשוט "לא להתייחס" ו"לשחרר" כמו שהיא אמרה

אופ

I don't know why I'm so scared about it

?It's gonna be okay, right

She said it's the first step

Kind of

And it is, but it's also not

I don't know how to explain this

Even to myself

I just want it to go well

After this I'm going to Jerus and I hope it will help

I'm so confused but also know what I want and it's scary like hell and I'm kinda freaking out

I have nothing to worry about

?Right

God

I know I'm mad at you

But please show me this is okay

That I'm loved

And I'm not something disgusting like I feel

I need to accept this and why this is so hard

Oh god

I hate this

Why am I so anxious about it

It's gonna be alright

?Right 

ככה

למה תמיד זו מיכל

מה יש שם שזה קורה

אל תוותרי אהבה שלי

אל תוותרי

אל תתייאשי

עוד לא

עוד קצת

רק עוד קצת

תיכף יהיו מים מתוקים

מים מלוחים

אל תשכחי

זה מים מלוחים

את מופתעת כל פעם מחדש

פשוט תזכרי את זה

זה מים מלוחים

זה לא הדבר האמיתי

עוד יהיה לך מים מתוקים

הרבה דברים קרו מאז שהייתי פה פעם אחרונה

נולד לי אח

סיימתי קקצ

קיבלתי תפקיד

התחילה המלחמה

קיבלתי שיבוץ מעולה למחזור הבא

התפרקתי

והייתי מאושרת

ואז התפרקתי

והייתי מאושרת שוב

והמלחמה הזאת אין לה סוף

רק עבודה נון סטופ

כבר 3 חודשים שהחיים לא אותו דבר

הכל הפוך, ומפרק

וגם הכל מאושר.

אני לא יודעת איך נפלה בחלקי הזכות להיות איפה שאני היום

במלחמה שקורית היום

ולהיות חודש הבא

במקום שאפילו לא יכולתי לחלום עליו.

ולפעמים המלחמות בתוכי מתפרצות

אבל הם תמיד חוזרות

ויש מספיק אנשים שאני אוהבת

ושאוהבים אותי

אני מקווה.