הן לא מתו בסוף, החמניות.
אולי אני בזן הלא נכון.
..משתדלת יותר
..משתדלת יותר
רק אני מרוב אהבה שותק
..משתדלת יותר
יש שלב שהאהבה מעבר לגבולות הגוף.
אז שותקים, זו הצרחה הכי גדולה שתתקבל. וכל המילים מכונסות בה.
..משתדלת יותר
אנחנו לא כותבים, זה כולא כל פיסת רגש אפשרית
אינסוף לא כולאים.
אסור לרצוח.
..משתדלת יותר
אולי אצלך 
אצלי אחרת, הרגש הוא האינסוף.
גולמי הוא לא.
השתיקה היא היא הזוהר בכבודו, היא המימד האחר.
..משתדלת יותר
זה בטח חייב להיות מתיש
לחיות בשביל כל כך הרבה אנשים
לא?
..משתדלת יותר
אתה לא אמור לחיות בשביל מישהו אחר
או לנסות לחשוב במקומו
או להרגיש
או לדעת עליו יותר מעצמו
..משתדלת יותר
ניסית להסביר לי איך הרגש שלי פועל.
ואתה
ושלי
אומר הכל
תמידמשתדלת יותר
..משתדלת יותר
וכן, ללמוד לכתוב אני צריכה
זה לא אומר שהרגש שלי לא שונה משלך
..משתדלת יותר
הרגש שלי אינסופי
אולי שלך גולמי
הכתיבה עוזרת לך לסדר ואולי לתמחר את עוצמת הרגשות
להניח הכל בקופסא של ריבועים שחורים קטנים, למסגר
המילים יכולות להיות עוצמתיות, מתישהו
זה מתחיל לחזור על עצמו, וככל שתשתמש במילים בעלות קונוטציה גבוהה
הגירוי יפחת, ותחפש מילים אחרות
המילים סופיות, הצירופים שונים. בסוף
לא לכתוב, זה השחרור הכי גדול של הרגש.
לשים שתי נקודות על דף, וליצור עולם שלך ואינסופי, בין שתי הנקודות.
..
יש שם עולם. והוא שלי.
..משתדלת יותר
ואז, אז מה מטרת הכתיבה?
..משתדלת יותר
זה בסדר להיות חלוקים בדעות.
..משתדלת יותראחרונה
אפשר לומר שזה בסדר לומר שאתה חי?
ככה הכאב, אין צורך להודות בו, הוא קיים
(זה יותר מבסדר לקבל עזרה
ויותר מורכב שיש אגו)
..משתדלת יותר
זעקה אילמת.
כנראה חמניות זה הפתרון.
(בעיקרבעיקר, לגסוס בגשם, להתייבש בשמש. ולשתוק)
--מחכה לרחמים~
אבל למה
למה מרגישה הכל יותר מדי
למה הכל כואב
למה הכל
למה
--מחכה לרחמים~
ומה עושים עם זה
ואיך משיגים את העור הזה
ולמה
ומה
ואיך
--מחכה לרחמים~אחרונה
תציל אותה
ואותי
ואותם
..דף תלוש
זה אשכרה העלה לי דמעות
לכתוב את כל זה
יצא ארוך
וזה אפילו לא כל מה שיש לי להגיד
ובאלי שהיא תבין
היא אמרה שהיא תגיב כשיהיה לה זמן
נראה מתי זה יהיה ומה היא תגיד
אבל פאק איך זה הגיע לזה בכלל
למה עלו לי דמעות
זה לא פייר. וזה לא כזה פשוט "לא להתייחס" ו"לשחרר" כמו שהיא אמרה
אופ
..דף תלוש
I don't know why I'm so scared about it
?It's gonna be okay, right
She said it's the first step
Kind of
And it is, but it's also not
I don't know how to explain this
Even to myself
I just want it to go well
After this I'm going to Jerus and I hope it will help
I'm so confused but also know what I want and it's scary like hell and I'm kinda freaking out
I have nothing to worry about
?Right
God
I know I'm mad at you
But please show me this is okay
That I'm loved
And I'm not something disgusting like I feel
I need to accept this and why this is so hard
Oh god
I hate this
Why am I so anxious about it
It's gonna be alright
?Right
למה תמיד קוראים להxmasterx
ככה
למה תמיד זו מיכל
מה יש שם שזה קורה
אין דבר כזהxmasterx
זה הייאוש בהתגלמותו כנראה שמזמין אותו לשם
וככה זה מתגלגל
כמו כדור קוצים במדבר בולדר ענק
שאין לו מעצמו כלום
רק גורר אחריו את כולם
תירק דם
תמולל את כל 24 התפילות
אסור להיות עדין מדי זה הכלל של העולם הזה
קח מחשבוןxmasterx
תחשב
ותפסיק לבכיין על הגנטיקה והמטריקס
בוא נלך
טראסט דה פרוסס ודי לחפור הכל מאוד עתיק כאן בסוף
ראיתי אותך בשוק של רמלה לוד מסתכלת על בגדיםxmasterxאחרונה
שאי אפשר למדוד
לא מתחזקת עם ימימה וכל מה שהולך עכשיו
רק על כביש 1 בין ירושלים לתל אביב
עומדת זקופה ויפה בלי יוגה כשכואב הגב
מנקה את הבית בתנועות המוכרות
ורק רוצה לדאוג לו שוב
התגעגעתי אז חזרתייאיר_
זה היה צריך לקרות מתי שהואיאיר_
על אף כל הדחיות שלי
הכל בסדרמבולבלת מאדדדד
אני בוחר את הקרבות שלי, ועם מי בדיוק אני יוצא לקרב…
אתה עדיין סמוראי.
בדיוק ☺️יאיר_
..מבולבלת מאדדדדאחרונה
--מחכה לרחמים~
אל תוותרי אהבה שלי
אל תוותרי
אל תתייאשי
עוד לא
עוד קצת
רק עוד קצת
תיכף יהיו מים מתוקים
--מחכה לרחמים~
כן
נכון
הכל מבולבל
הכל מוזר
לכי לישון
תיכף תקומי חדשה
אל תחשבי יותר מדי
--מחכה לרחמים~אחרונה
באלי לצעוק עלייך
וגם קצת לנער
זה מים מלוחים
והצמא רק מתגבר
ואת ממשיכה לשתות
את יודעת שזו טעות
אבל את שותה
כי את צמאה נורא
וכשצמאים שותים הכל
לא משנה אם מלוח או מתוק
אבל זו טעות אהובתי
זו טעות
זה מים מלוחים
אל תשכחי
זה מים מלוחים
עוד יהיו לך מים מתוקים
--מחכה לרחמים~
מים מלוחים
אל תשכחי
זה מים מלוחים
את מופתעת כל פעם מחדש
פשוט תזכרי את זה
זה מים מלוחים
זה לא הדבר האמיתי
עוד יהיה לך מים מתוקים
😔זיויקאחרונה
...ביחד ננצח
הרבה דברים קרו מאז שהייתי פה פעם אחרונה
נולד לי אח
סיימתי קקצ
קיבלתי תפקיד
התחילה המלחמה
קיבלתי שיבוץ מעולה למחזור הבא
התפרקתי
והייתי מאושרת
ואז התפרקתי
והייתי מאושרת שוב
והמלחמה הזאת אין לה סוף
רק עבודה נון סטופ
כבר 3 חודשים שהחיים לא אותו דבר
הכל הפוך, ומפרק
וגם הכל מאושר.
אני לא יודעת איך נפלה בחלקי הזכות להיות איפה שאני היום
במלחמה שקורית היום
ולהיות חודש הבא
במקום שאפילו לא יכולתי לחלום עליו.
ולפעמים המלחמות בתוכי מתפרצות
אבל הם תמיד חוזרות
ויש מספיק אנשים שאני אוהבת
ושאוהבים אותי
אני מקווה.