מפוקח יותר
פתאום קצת יותר יציבות
אני מרשה לעצמי לגעת
בעומק של השחור
לנקות..לקוות..
לתת לנשומה להאיר אותי
לא להשתגע אחר החיפוש
ולמצוא את הקושי השקרי
שהוא בכלל לא
אני
אני מרימה את העיניים
ומפסיקה להתבוסס בתקופה הזאת
מוחה דמעות ומביטה קדימה
ורואה איך אבא פילס והאיר לי את
הדרך...