זה מפתיע.
החיים מהירים לי למדי
זה אומר שיש הרבה פחות זמן בית ספר מחר, אבל זה יתקזז לי בחמישי
איכ
זה מפתיע.
החיים מהירים לי למדי
זה אומר שיש הרבה פחות זמן בית ספר מחר, אבל זה יתקזז לי בחמישי
איכ
זה אומר שמחר ישלי פאדיחות באולפנא.
לעזאזל.
החליטה שהיא רוצה להיות באיזה וועדת מוזיקה של האולפנא ועכשיו היא צריכה לנגן בהלל מול כל האולפנא. מקסים, נכון?
אני נראלי אצא מזה. לוידעת מה חשבתי לעצמי שהסכמתי כשסינג'רו אותי חודש אחד.
תבריזי מזה
או תעשי את זה, אם את שם את לגמרי מסוגלת
אני מסוגלת, רק שאני חסרת כוחות בשביל זה
גלידת לימוןאחרונה|שולח כוחות|
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)