שאלה לבנותחלל הפנוי
עניין החצאית. מה הסיפור?
אנסה לדייק
האם אתן רואות את אורך החצאית כדבר הלכתי נטו? או שבעיניכם יש גם פן אחר?
אשמח למי שתרצה ותסכים לפרט ולהרחיב בעניין.
ידוע לי שבתור גבר אין לי מקום להעיר ולהגיד משהו בעניין הזה. אז אני מנצל את הבמה הזאת רק כדי לשמוע את דעותכן.
תודה מראש
חודש מדהים עם גאולה פרטית וכללית!
אענה בתור דוסית.. קח בערבון מוגבללב אוהב

אצלי חצאיות זה עניין דתי אבל גם משהו שאני אוהבת... 

כאילו מבחינתי ארוך זה יפה וצנוע יותר, אצילי יותר.. קצת פחות מתאים אומנם להרבה בגדים ולכן זה באמת מגביל.. אבל אם יש אפשרות אז אני מעדיפה...

 

 

תשובתישמשועננים

בעיניי חצאית זה נטו עניין דתי-הלכתי. שהיופי בה הוא איך גם בדור של היום יש נשים שלא נכנעות לצווי אפנה כי הן מאמינות בערך גדול וחזק יותר.

למרות שאני חושבת שיותר יפה חצאיות קצרות וצרות, אני מקפידה שלא ללבוש אותן כדי יראו לי את הברך. וזה מאד קשה! אבל ההלכה שאני הולכת לפיה מתייחסת לגבולות של הגוף הכוללים בין היתר מרפקים, עצמות בריח וברכיים.  

ומחברות שלי אני יודעת שיש כאלו שזה יותר קל להן ויש כאלו שזה יותר קשה להן. 

האמת שכןסוסה אדומה
עניין הלכתי נטו.
בוא נגיד שעד גבול מסויים.

כמה סנטימטרים טובים מעל הברך זה כבר מעבר לעניין ההלכתי, כי זה כבר נוגע בתחושה וזה באמת מרגיש פחות צנוע ופחות מכבד.

אבל מעבר לזה, אין לי מושג מה לא צנוע בברך, אבל זה מה שההלכה אומרת ואנחנו משתדלות להבין שלא הכל אנחנו מבינות, ושצריך לקיים גם מה שלא מבינים.

וזאת דוגמה לשאלה שאפשר לסבול אותה בנושא הזה. אלא אם כן יתפתחו עליה דיונים שעדיף שכל גבר ישמור לעצמו ויתעסק במה שיש לו לתקן בצניעות שלו.

גם וגם..!!מירב!!
מבחינה הלכתית-
חצאית ארוכה זה יותר צנוע.
אבל אם לא ארוכה,אז אחרי הברכיים +גרביים😌

אני אישית לא הולכת עם ארוכות כי זה פחות מחמיא לי,
ואולי בגלל שהתרגלתי מאוד לאורך שלי.
אז כן כנראה שזה מדבר על פן אחר אצלי לצערי.

בעז"ה כולנו בשאיפה לעלות מעלה מעלה בעז"ה.
גם הלכתיהשקט הזה
ואפשר להגיד שקודם כל הלכתי, כי בסוף אני משתדלת לעשות דברים קודם כל כי צריך ורק אח"כ למצוא את הטעם (נעשה ונשמע)
אבל מעבר לזה, אני מאמינה שהחיצוניות צריכה לשקף את הפנימיות.. ואם מבפנים אני מרגישה דוסית, וההשקפות שלי הן כאלה, אז חשוב לי שזה גם יראה כלפי חוץ. .
וכמובן אני מאמינה שזה מכבד אותי וכו'..
עניין הלכתי*שלי*

חצאית קצרה לא צנוע....

אשמח להבהיר( בעקבות שאלות שפנו)חלל הפנוי
אתן דוגמא מהבנים: יש מחלוקות עד איפה צריך להיות הפיאות. והדעה המחמירה ביותר אומרת עד הלסת. יש סיפור שהרב קרליבך מספר על איזה חסיד אחד שהיו לו פיאות עד הכרסולים. שאלו אותו בשביל מה? הרי אין שום דעה כזו. אז הוא ענה להם שהוא מעריך עד הכרסולים הבן שלו שם עד הברך ואז הנכד יאריך עד המותניים והים עד החזה והבן נין עד הכתפיים וכן הלאה... כדי שיהיה המשך דורות. עכשיו יש פוטנציאל גם את הפן ההלכתי אבל יש פה פן נוסף. האם אתן רואות את החצאית גם בתור פן נוסף או רק מפן הלכתי
סבתא שלי בלי כיסוי ראשסוסה אדומה
ואמא שלי כן... מה זה אומר?

לכל אחד יש בחירה, וממה שראיתי לא תמיד יש תאום בין הצניעות או המראה החיצוני למה שמתרחש בפנים. לטוב ולרע.

אני מאמינה גדולה בבחירה חופשית ובגלל שאני לא מגדירה את עצמי כדתיה, אני בוחרת כל רגע ורגע לשמור ולעשות, ואני לא נרדמת בעבודת ה' וכן מעריכה את המצוות שאני מקיימת וזה מה שנותן לי כח לקיים. ואם ח"ו קרה שלא שמרתי משהו, זה לא מה שמגדיר אותי. אני לא אוטומטית הופכת להיות "חילונית" שההשלכה של זה היא שאני מתנערת מחובה שחלה עלי בין אם אבחר ובין אם לא - כי אני יהודיה ולא כי החלטתי להגדיר את עצמי כ"דתיה" או מנגד כ"חילונית".
את לא הבנתחלל הפנוי
את סיבת הדוגמא..
למה זה נושא שכל כך בוער בך? זה ממש מפריע לך.
הבנתי מעולה סוסה אדומה
להסביר?

נתת דוגמה לטעם נוסף לשמירת צניעות (או לחצאית) וביססת את זה על סיפור של הרב קרליבך.

ולמרות שזה לכאורה לא הכי קשור לנושא, ניסיתי לומר שאני קצת חולקת על החסיד ההוא בסיפור של הרב קרליבך, מותר לי, נכון?
למה אני חולקת עליו?

כי במציאות אני רואה שלא תמיד זה נכון.
מה זה אומר?
שלפעמים אתה רואה דווקא תופעות הפוכות.
למשל, אבא שהפאות שלו ארוכות עד הברכיים, והילד שלו דווקא בגלל זה בלי פאות בכלל.
או סבתא שהולכת בלי כיסוי ראש, והבת שלה דווקא כן הולכת עם כיסוי ראש.
(לא זה מה שישפיע על הבחירה החופשית של הילדים שלי. הרצון והאמת הפנימית שלי ובדרך הנעימה שבה אעביר אותה הם אלו שישפיעו יותר מכל חצאית ארוכה יותר. ושיהיה ברור שאני לא מזלזלת לרגע בחצאית ארוכה. אני רק שמה את כבודה במקומה).

והוספתי שבעיניי, מה שמגדיר אותנו זאת לא ההגדרה "דתי" או "חילוני", כמו שהמראה הדתי או החילוני שלנו הוא לא זה שמגדיר אותנו.

למשל, אני מכירה 4 בעלי פאות ארוכות עד החזה שמרשים לעצמם לעשות דברים שאני די בטוחה שאתה לא מרשה לעצמך בחלומות השמיניים שלך (לפחות כרגע, ואני מקווה שימשיך ככה).
ואגב, אני לא בטוחה שההשוואה בין הפאות הארוכות לחצאית הארוכה היא נכונה... אבל לא חשוב.

יש לי חברה (ויש לה גם חברות כאלה) שהולכת עם חצאית של מאה שערים רחבה וגרביים, אבל היא עושה דברים שה' ישמור.
ואני ח"ו לא שופטת אותה ולא אומרת את זה בשביל לקטרג עליה, אלא רק בשביל לומר שלא כל הנוצץ זהב. ואני מכירה הרבה הרבה כאלה.

אז אם היא תמשיך עם זה, אולי אולי אולי אולי הבנות שלה תבחרנה בחצאיות של בני ברק ולא של מאה שערים (לפי החסיד הזה) אבל לך תדע איזו צניעות פנימית תעבור להן בירושה?

חצאית ארוכה ופאות ארוכות זה לא העיקר.
זה רק תוספת.
ולפעמים נדמה לי שאנשים מתמקדים בתפל.
גם אם מדובר בחצאית שהיא לא לפי ההלכה, ונכון שזה לא תפל, זה תפל ביחס לצניעות המהותית.



ולמה הנושא הזה מפריע לי?
קודם תענה לעצמך למה זה משנה שזה מפריע לי.







ואענה לך חלקית, כי תכלס אין סיבה שלא.
(אגב, אם שמת לב, זה לא הדבר היחיד שמפריע לי, ואם תשים לב עוד יותר, רוב הדברים שמפריעים לי קשורים לאותו שורש )

והסיבה היא בין היתר, כמו שאמרתי, שדי מפריע לי כאחת שמחפשת אמת, לראות שאנשי אמת מתמקדים בתפל ועושים ממנו אישו גדול, וזו הסיבה שהילדים שלהם כתוצאה מזה, עוזבים גם את התפל וגם את העיקר.
הם לא פראיירים, אם לחיות בשקר, אז עדיף שקר נוצץ. לא חראם?

ואם דיברת על נושא הצניעות דווקא, (אז קודם כל הוא לא היחיד), וזה עוד עניין שאין לי כח לפרט עליו כי דיברתי עליו מספיק, אבל גם הוא נכנס בין היתר בעניין הזה.

ואחרי הכל, ובקיצור, לא... זה לא טעם מבחינתי לשמור על צניעות.
קראתיחלל הפנוי
מותר לחלוק על החסיד בסיפור. ואני מסכים איתך שיש אנשים( אנשי החינוך באלפונות וכו') שהפכו את עניין החצאית למה שקובע אם מישהי דתיה או לא. וזה עוול רציני כי כמו שאמרת רואים מה קורה במציאות. אבל עש לי משהו אחד להעיר. נתת דוגמא לאנשים עם פיאות או חצאיות ארוכות שעושים דברים של ה' ישמור. ונכון יש כאלה גם. אבל זה אומר שזה פסול? לא רק את הבאת דוגמאות כאלה.. דיברתי עם כמה בנות *וכולם* הביאו את הדוגמאות האלה.. אבל זה שיש כאלה, זה לא אמור לפסול את זה שיש עניין בצניעות חיצוניק שמשקיפה את הצניעות הפנימית. האם צניעות פנימית מספיקה? יכול להיות. אני לא יודע. אני כן יודע שכל אחד מתלבש איך שהוא מתלבש כי היא בחר ככה להציג את עצמו בעיניי הסביבה. טכנית קל לשנות בגדים כמו תחפושות אבל ללכת ככה ביום יום כן אומר משהו על האדם( לפחות ככה נראה לי.. שוב יכול להיות שאני טועה.. אבל ככה אני מרגיש). אמת זו אמת שלימה ולא רק אמת פנימית. בעיקר בין אדם לחברו. בין אדם למקום זה משהו אחר. מזכיר לי סיפור/בדיחה.

זוג התחתנו הכל טוב ויפה כעבור בערך 20 שנה( הגזמתי בכוונה) האישה אומרת לבעל אני רוצה ללכת לטיפול זוגי. הוא מסכים ובפגישה היא אומרת למטפלת שהיא רוצה להתגרש. הבעל בשוק! שואל למה? והיא אומרת לו: כי אתה לא אוהב אותי יותר. הוא בשוק ואומר: בטח שאני אוהב אותך מה גורם לך לחשוב שאני לא אוהב אותך? והיא עונה לו: אתה לא אומר לי שאתה אוהב אותי. אז הוא ענה לה: בטח שאמרתי, בחופה... היא אומרת לו: עברו עשרים שנה מאז! לא אמרת לי מאז כלום. והוא עונה בפשיטות: כי שום דבר לא השתנה.

הבאתי את זה בגלל כדי להגיד שבעצם בפנים יכול להיות משהו אחד אבל ביחס בין אדם לחברו /לעולם זה לא מספיק בעיני רק פנימיות. אלא צריך גם וגם. לא מספיק רק להאמין צריך לעשות.
אני כותב את המילים האלו ולא בטוח שאני מדייק אז לא לכעוס חחח.

ומה זאת אומרת למה זה משנה אם זה מפריע לך? מעניין אותי לדעת מה כל כך מפריע כששואלים ממקום של לשמוע ולהבין ולהתדיין בנושא ולא ממקום שיפוטי בכלל.( זה לא רק את זה בנות בכלל בנושא הזה. )

מקווה שהובנתי כמו שצריך
הובנת מעולה...סוסה אדומה
אבל אני מרגישה שדווקא אני לא הובנתי. שים לב

אני אתחיל מהסוף.

דווקא השאלה שלך לא הפריעה לי, בדיוק בגלל שלא חשתי בה משהו שיפוטי, ושהבנתי שאתה שואל ממקום של לשמוע ולהבין. אדרבה, ציינתי את השאלה שלך כדוגמה לשאלה נסבלת בענייני צניעות.

ואחזור להתחלה.
קודם כל, מסכימה שיש עניין גם בצניעות חיצונית. שים לב שכתבתי "ושיהיה ברור שאני לא מזלזלת לרגע בחצאית ארוכה. אני רק שמה את כבודה במקומה"
כלומר, אני יודעת שיש חשיבות גם לצניעות חיצונית, אבל צריך לזכור שהיא חיצונית ולפעמים היא עוד מצווה שמישהי מקיימת, ולא מצווה שמעידה על משהו פנימי.

ולצערי, זה לא רק אנשי חינוך באולפנות, אדרבה, אנשי חינוך אמיתיים יודעים לעשות את ההפרדה.
הבעיה העיקרית היא דווקא אצל הבחורים בגילך.
אני נכנסת לפורום הכי דוס באינטרנט, ומעולם (יכול להיות שהיו ולא ראיתי) לא ראיתי שרשור שעוסק בצניעות פנימית.
כולם מדברים על אורך חצאית וגרביים. והרבה...... הרבה מאוד.
בלי להיכנס עכשיו בכלל ללגיטימיות של השרשורים האלה בעיני.

הבעיה היא שהשרשורים האלה מעידים על נקודת הנחה לא נכונה בעיני.
חשוב לך שאשתך תלך עם חצאית ארוכה יותר ממה שהיא מתפללת?
מילא היית מדבר איתי על צניעות פנימית, עוד הייתי מבינה.

אבל צריך לזכור שבאמת זאת עוד הלכה, לא יותר חשובה מרכילות, לשון הרע, ברכות, תפילה וכו'.

אני מכירה אישה נשואה שהולכת ארוך וכו' אבל היא עושה עיניים לכל גבר שהיא רואה.
בוא נגיד שבעלה אולי התרשם מהצניעות החיצונית שלה כי הוא התמקד בתפל, אבל שכח את העיקר.
לא כי העיקר לא חשוב לו, אלא פשוט כי הוא לא יודע שצניעות חיצונית זה קריטריון, אבל לא בטוח שהוא הקריטריון החשוב ביותר. ומה שבטוח, שלא תמיד זה מעיד על משהו, לא לטוב ולא לרע.

ואני אומרת את זה פה דווקא. כי פה קמים כל השרשורים האלה.
כואב. כואב לראות כמה אנשים מתמקדים בתפל.
ששוב, הוא לא תפל, אבל הוא תפל ביחס לעיקר. ועל העיקר אין דיבור בכלל. (וזה לא שאני באה לעודד דיבורים על זה ח"ו, אני רק מנסה להגיד שיש פה בעיה שמפריעה לי).

לסיכום, כל הכבוד למי שהולכת עם חצאית ארוכה, אבל זה לא מספיק ולא העיקר.
ומי שקשה לה בזה, שבע"ה ה' יעזור לה כי חשוב לשמור גם על צניעות חיצונית, ובוא נזכור לא לשפוט מישהי רק כי החצאית שלה קצרה. יכול להיות שתופתעו מאוד.
זהו.

אני מאוד מסכים איתךע מ
כמעט...
ההבדל היחיד הוא היחס לחיצוניות.
אני מסכים שהעיקר זה הצניעות הפנימית, והחוץ בלי הפנים לא שווה.

אבל אני אחפש בחורה שלובשת חצאית אחרי הברך, ואבדוק עד כמה היא מחזיקה במידת הצניעות. ולא אחפש, וכנראה אסנן, מישהי שלובשת חצאית קצרה, גם אם יגידו לי מראש שהיא מדהימה מבחינה פנימית.
כי אני רוצה מישהי שיש התאמה בין החוץ לפנים, ואני רוצה מישהי שמקפידה על ההלכה. וכמו שאם יציעו לי מישהי צדיקה ש"רק" מדברת לשון הרע, או אוכלת לפני הקידוש, אני אוותר, כך אם יציעו לי מישהי צדיקה שרק מתלבשת טיפה פחות מההלכה, אני אוותר.

(כמובן שאם זה לא ככה ב"הגדרה", אלא רק כ"נפילות", ההתבוננות תהיה שונה לגמרי).

זה טפל (אגב, עד כמה שידוע לי - טפל זה טפל, ותפל זה חסר טעם) ביחס לעיקר, אבל אני מחפש את שניהם. את העיקר מלווה בטפל.

זה בנוגע לשידוכים. לגבי סתם אישה ברחוב, שאין מה לחשוב על שידוכים בכלל - ברור שלא אשפוט לפי מראה חיצוני את אופיה הפנימי. אולי רק מין נטייה כזאת, כי בכל זאת אפשר להצביע על רוב של נשים צנועות שגם מתלבשות צנוע ורוב של נשים לא צנועות שגם מתלבשות לא צנוע, אבל זה לא מספיק בשביל להכריע - היא כזו והיא כזו.

אני גם לא בטוח שכל השרשורים כאן שדיברת עליהם חושבים אחרת. אולי הם מודעים לכל הדברים שכתבת ומתלבטים בקול עד כמה לתת דגש לצניעות החיצונית? ואדרבה, זה ששואלים על צניעות חיצונית זה מראה שהם מבינים שזה לא חזות הכל... ניסית לדון לכף זכות ולא הצלחת?

אנחנו מסכימים או חלוקים?
אני מסכים^^חלל הפנוי
עם כל התגובה ובעיקר ניסיתי ולא הצלחתי לתת דגש על העניין הזה תודה לע מ. באמת העובדה שלא מדברים כל כך על צניעות פנימית זה כי אולי זה מובן מאליו וברור שצריך צניעות פנימית. ודנים על הדברים שהם יותר "תפלים" כי לא על פי כולם זה מה שחשוב ואנשים מוותרים על זה וכו'...
אני די מסכימה איתךסוסה אדומה
אני לא חושבת שהיחס בנינו לחיצוניות כל כך שונה. כי כמו שאמרתי גם צניעות חיצונית זו הלכה.

רק שאם תשאל אותי "זה או זה" אני אומר שאני מעדיפה מישהי שהחצאית שלה קצרה ובכל השאר היא בסדר מאשר מישהי שנראת צדיקה ובתכלס היא מזעזעת. (לא אוהבת להשתמש ולחשוב על אנשים בצורה הזאת, זה רק לצורך הדוגמה).

ולצערי זה לא קשור ללדון לכך זכות. צריך לדעת מה זה בכלל "לדון לכף זכות".
זה שאני מצביעה על בעיה זה לא אומר שאני לא דנה לכף זכות
אני חושבת אחרת ממך ביחס למה שכתבת בפיסקה האחרונה, כי אני רואה גם במציאות כמה אנחנו שמים משקל על החצאית וגודל הכיפה וכו' ופחות על רכילות ולשון הרע והלבנת פנים וגאווה, והתנשאות, וצניעות אמיתית פנימית.

אני לא אומרת שאנשים לא מודעים לזה, אבל המינון בינהם לא הגיוני בעיני.


(וצודק, כותבים טפל. אני תמיד לא סגורה על עצמי מתי זה עם ת ומתי זה עם ט חחח)
לא מבינה מהקשור שצניעותריפונזל100אחרונה
זה 'לא העיקר'. אם מישהי הולכת צנוע, יש לה שכר מצווה על הצניעות. כי ללכת צנוע זו הלכה. ואם יש לה ניסיונות ונפילות בתחומים אחרים, תחומים שהיא פחות חזקה בהם - אז מה, זה מבטל את הצניעות שלה? זה פשוט לא קשור אחד בשני.
כ-לתת דוגמא!בהחלט! 😌!!מירב!!
זה בא מעניין הלכתי..אנלי מושג..

אבל זה לא נטו.  כי יש גם את הפן הזה שהרבה פעמים לשים חצאית זה יותר יפה ממכנס,

משוחרר כזה , נח ונשי.

הלכתי אבלכשמש וכירח .
אני יודעת שיש סיבה עמוקה לזה. וזה משליך על הרבה דברים אחרים ביום יום מעבר להלכה נטו. אם זה יחס מהסביבה או הרגשה שלי שמשתנה בעקבות הלבוש. וחשוב לי לבטא את עצמי ואת האמונה שלי. אם אלך עם מכנסיים ארגיש שאני צבועה עם עצמי. שיש סתירה גדולה בין הפנים לחוץ ולא אצליח באמת לחיות עם זה בשלום.

וברור שמכנסיים זה משהו שהרבה הרבה הרבה יותר נוח וקליל. והרבה פעמים יש ניסיונות בעניין הזה של הצניעות (לפחות לי), כי זה דורש התעסקות הרבה יותר גדולה ולפעמים באמת שקשה למצוא דברים שמוצאים חן. אבל זה חלק מעבודת ה'. ואני מוצאת את עצמי מתחזקת בהרבה אמונה בגלל הקשיים האלה שצצים לפעמים.

ואין ספק שכשרואים מישהי צנועה עם חצאית זה מראה הרבה יותר מכובד ויפה. ומייצג גם משהו הרבה יותר יפה ואמיתי.
הלכתי (בעיקר כשאני משתדלת שהן יעברו את הברך)חופשיה לנפשי
כמה נוח זה היה אם הייתי יכולה פשוט לקנות כל חצאית שמוצאת חן בעיניי בלי לבחון אותה מכל זווית ולא במחירי משכנתא בערך.

ובעבודה אני בטוחה שהיה לי הרבה יותר נוח עם מכנסיים וגם בטיולים.

ז"א עם מכנסיים אני לא מרגישה בכלל שיש לי ניסיון, אבל חצאיות שצריכות להיות אחרי הברך/שעולות/שצמודות/שיש להם שסע, אוהו איזה עצבים זה מביא לי.
אני מרגישהקצת נחת..
שזה פשוט ניסיון ממש קשה
לא אוהבת חצאיות ואני חושבת שמכנסיים זה הרבה יותר יפה ומחמיא ונוח

אני לא רואה יופי בחצאית.

אולי בשמלות - כן, כי זה נשי יותר.. לכן אני משתדלת ללכת בעיקר עם שמלות
בשבילי זה הרבה עניין הלכתי אבל לא רק..לב טהור:)

בס"ד

 

הרי הפוסקים שאני הולכת לפיהם קובעים באמת שצריך לכסות את כל הרגל, אבל שאפשר גם ללבוש חצאית קצרה יותר אם הולכים עם גרביים אטומות.

אז למה אני עדיין מתעקשת דווקא על חצאית ארוכה?

הרי לא תמיד זה יפה... לפעמים זה מגביל..

הרבה פעמים זה גם ממש לא נוח בכלל..!- כבר לא יכולה לספור את כמות הפעמים שאני עולה לטרמפ והרגל שלי מסתבכת בחצאית איך שאני באה לעלות.. או שהילדים בגן דורכים לי בטעות על החצאית ותמיד אני חוזרת עם חצאיות מלוכלכות... ועכשיו בחורף כשיורדים גשמים החצאית ממש נרטבת למטה משלוליות ומתלכלכת מבוץ..

באסההה נכון?

 

אבל לפני כמה שנים כשבחרתי להתחזק יותר, בחרתי בלב שלם ללכת רק עם חצאיות ארוכות כי אני מרגישה בזה יראת שמיים.. ושזה לא רק בגלל שצוותי ללכת ככה אלא כי יש בזה ביטוי חיצוני למשהו פנימי ועמוק יותר שבתוכי!

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ותכלס תכלס.. חצאית ארוכה זה באמת צנוע יותר מללכת עם חצאית קצרה שכל הזמן צריך למשוך אותה למטה.....

ההערה האחרונה שלך כל כך נכונה ומתסכלתחופשיה לנפשי
עד כאןכְּקֶדֶם

מי יודע כבר כמה קשרים הלב הזה חווה

וכמה אמרו לך שאתה זוהר ושאתה משהו אחר ושהעולם צריך אותך באמת. ואיך זה שאתה כזה כל כך? והלוואי שהרגע הזה אתה ואני לבד יהיה לתמיד.  ושאם היה אפשרי הייתי נשארת איתך לנצח אבל אנלא יכולה להקים איתך בית. ועוד אינספור פתגמים מאינספור שהלב שלי נתן להן להיכנס בלי מעצורים. והן הביטו ברהב ונגעו בקצהו ונחרדו ונעלמו.

ולהבדיל גם קשרים עם חברים טובים מאד שהחליטו שדיי.

אה וגם הוא, שאמר לעולם דיי. גם איתו רציתי להגיע הכי רחוק שיש יותר מהכל וגם אתה מתי שככ התקרבתי אליך טרקת לי את הדלת בפרצוף. כמו כל האחרים.

ואולי אני באמת תמים ונאיבי אולי לא הרגשתם אליי כמו מה שאני הרגשתי ומרגיש אליכם עד היום. אולי באמת ניצלתם כל רגע אתי רק כדי לחוות עוד קצת , כמה שמתאפשר.


אבל הגיע הזמן שלי. שעכשיו אני איעלם.

הגיע הזמן שאומר לעולם - דיי.



התוהו קדם לעולם. 

נוגע, לא נוגע

עצוב וכואב לשמוע

 

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

נעמת לנו… חבל שאתה מחליט לעזובפ.א.
וואלה לא קלטתי שזה שרשור פרידהadvfb
כתיבה יפהאדם פרו+
מבטאת את ההרגשה
כואב ממשארץ השוקולד
מאחל רק טוב
חבר יקרכל היופי

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.


אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.


מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

חולה עליךךךadvfb

אחלה כתיבה

 

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!

בהצלחהברוקוליאחרונה
זה נהיה טרנד?הפי

לדבר עם בחורה ולברוח?

2 נשים שלוותי השבוע היו מפורקות מבכי עד כדי מצב של חולי.

אם אתם לא מתכוונים לצאת לדייט תגידו את זה מראש

ולא ברור לי איך גבר שמגדיר את עצמו דוס עושה שטויות כאלה.

ובעצם דוס או לא לא מתנהגים ככה

לא סתם שולחים הודעות בוואצפ לבחורה שהעבירו לך את המספר בשביל שידוך ..ואז בורחים .

איך זה גורם לשדכן גם להרגיש?

ולא סתם קובעים עם בחורה דייט ומבטלים באותו יום


 

שלא נתחיל לדבר על שגרירים/ שליש/ וחבריו

ששם בכלל פותחים הודעות מדברים ואז יום אחרי נעלמים .

מדוע?


 

אני תמיד אומרת אף בחורה לא כועסת שלא רוצים אותה בחורה כועסת כי הראו לה שרצו אותה (בואי נקבע דייט )

ובסוף הלכו בלי הסבר בבום


 

אני כבר התרגלתי לזה שיש כאלה שדיבורים לחוד ומעשים לחוד ..

ואני אומרת את זה בכאב אם אדם בוחר להתנהג ככה או ניצלתי.. עוברת הלאה ..

אבל לא כולן לוקחות את זה ככה

יש בנות שלא רוצות לשמוע על דייטים בזמן הקרוב בגללכם..


 

באמת קחו אחריות.

גוסטינג זה גועל נפש

אתם גועל נפש

 

השרשור מופנה לאדם שבורח/ מבטל דקה 90 בלי לזכור שיש צד שני לסיפור.

אדם אשר לא יודע לבטא את רגשותיו ..

נכון לא תמיד אפשר להביע מה אתה מרגיש אבל אפשר שיהיה לך עמוד שדרה . אל תגיד סתם דברים .. מזה??

(אפילו הודעת נימוס יהיה מתאים .. מצטער על הזמן שלך.. בכל זאת אני חושב שלא מתאים .קשה?

 אפשרי גם אם לא מסתדר הכל בסדר .מידות יש פה צד שני לעזאזל 

 

דרך ארץ

 

כנל הפוך!! כלפי גברים

 

יש לי בכלל סיכוי?מה כבר ביקשתי

אני יודע שהשאלה בכותרת קצת חריפה מדי אז אסביר...

לא יודע אם זה שייך לפה או לאר"מ אז כותב בשניהם.

עברו כמעט חודשיים מאז שהיא חתכה אותי. (לא יצאתי מאז מסיבה טכנית שקצת מנעה ממני להיפגש, ואני מרגיש שאולי זה קצת הזיק לי שאותה גברת ישבה לי במוח כל הזמן הזה ומצד שני גם עלו לי הרבה תובנות לגביה שלא חשבתי עליהם קודם אז אולי כן היתה מזה גם תועלת...לא משנה, זה לא העיקר. וגם סרו המניעות אז בעז"ה ממשיך.).

הנקודה היא שאני מרגיש שאני אולי קצת רגיש מדי. בכללי בחיים. ובדייטים זה מתפרץ במאתיים אחוז. כבר כתבתי על זה פה פעם אבל אז זה היה בהקשר של פרידות. עכשיו אני מתכוון בהקשר של אישיות.

זה היה הקשר הארוך יחסית הראשון שלי. יצאתי עם כמה בחורות לפניה ועם אף אחת לא התקדמתי באמת וגם תכלס לא היה כל כך שייך. כבר שראיתי את הפרטים שלה בהצעה הרגשתי שזה משהו אחר. וזה באמת היה. הבעיה הגדולה היא שלא הצלחתי באמת לקדם את הקשר. בכל רעיון שעלה לי חששתי שזה ילחיץ אותה, שהיא לא תגיב לזה טוב וכאלה. מפה לשם היא הרגישה שאני לא מוביל מספיק ועל זה (לפחות ככה אמרה) חתכה. היתה לנו שיחה ארוכה מאוד לפני שהיא קיבלה את ההחלטה, והמסר העיקרי שקיבלתי שם הוא "אתה באמת אדם טוב. באמת. לא פגשתי הרבה בחורים כאלה וגם אומרים שזה די נדיר אצל גברים. באמת התנהלת מדהים במהלך כל הקשר. הרגשתי שיש מי שרואה אותי ואכפת לו ממני. גם עוד לא פגשתי מישהו שמבין אותי ככה. יש לך לב כל כך טוב, וזאת אחת ה-תכונות החשובות לי. לכן ממש קשה לי לוותר על זה. באמת רציתי שזה יצליח. אתה מה שאני מחפשת. אבל אני מרגישה שזה לא מה שאני צריכה בחיים. אני צריכה מישהו חזק, יציב, שאני אוכל לסמוך עליו. ומבחינת הרגישות אני מרגישה שאנחנו קצת דומים מדי. וזה לא מה שאני צריכה לפחות בשלב הזה של החיים...".

מה שאני שמעתי זה "היית יכול ממש להצליח בתור בחורה. אתה לא גברי, אתה לא מסוגל לספק לאישה את מה שהיא צריכה בחיים, אתה רגיש מדי, מי שאמור לבכות בבית זה לא אתה זו אני, אין לך ביטחון עצמי, אתה לא החלטי, ובקיצור- בתור חברות היינו יכולות להסתדר יופי, אבל בתור בעל? תשכח מזה."

וכאן אני שואל כבר חודשיים ולא מצליח לקבל תשובה- למה אני אמור לצפות? מאז שאני זוכר את עצמי זה מי שאני. רגיש, מתחשב, אכפתי, דואג, שמח בלשמח מישהו אחר, מתכלב בשביל שמי שאני אוהב יהיה בנוח, וכו. אני לא מחפש מישהי גברית ושנחליף תפקידים. יש בי את הרצון הגברי הבסיסי הזה של לספק משענת, להוביל, להיות הקול השפוי. אבל בפועל זה לא מתבטא. בפועל היא נפגשת מיד עם הלב הטוב שלי, זה משמח אותה שיש גברים כאלה בעולם, ובזה מסתכמת התועלת שלה מהקשר. ואני? אני רק מאבד עוד את מעט הביטחון העצמי שנשאר לי. מי תוכל לראות אותי מעבר? ומי תוכל לאהוב את התכונות האלה באמת? יש מישהי שתשמח בזה שאני לפעמים לוקח דברים ללב והם משפיעים עלי? שאני חווה את העולם בצורה יותר עמוקה? שהלב שלי לא מסוגל לשמוע מישהו ובמיוחד מישהי שמחמיא לי בלי שיעלו לי דמעות?

זה קצת מייאש כל העסק הזה ובמיוחד הכנות שבה היא אמרה שאני אשכרה מה שהיא מחפשת ולמרות זאת החליטה לסיים את זה...

קלעת בולמה כבר ביקשתי

היא אמרה על עצמה שהרגש שלה לא נמצא איפה שהיא מצפה שיהיה ושהיא מאוד מקווה שיתפתח, ככה שכנראה באמת זה שלא היה שם שינוי משמעותי היה הטריגר העיקרי להיפרד. היא דיברה עם מישהי שהדביקה את החוסר התקדמות ברגש בהובלה שאולי חסרה מצידי, וזה היה נראה שהיא קצת נתלתה בזה בשביל לתרץ למה היא רוצה לסיים. בזמן הפרידה נאמרו הרבה דברים שאני כבר לא ממש זוכר, והאמת שמעדיף כבר לשכוח...

בעז"ה שבקרוב ממש נזכה למה שאתה מתאר ושבנתיים אצליח לחיות באמונה ובביטחון... 

מכיוון שאינני ראוי להיות הגאון של הדור,חסדי הים

אני חייב להתחתן עם אשה שתהיה מוכנה לגדל את גאון הדור הבא.

"יִבְחַר לָנוּ אֶת נַחֲלָתֵנוּ אֶת גְּאוֹן יַעֲקֹב אֲשֶׁר אָהֵב סֶלָה".

שדכנים לחוצניקים ודומיהםTachyon

האם מישהו מכיר שדכנים לחוצניקים או בכללי אנשים שיכולים מצד אחד להיות מאוד דוסים ומצד שני מאוד פתוחים לעולם? 

אתה יכול לפנות אלי במסר (לא בשיחה אישית) ואתן לךחסדי הים
מספר של שדכנית שעוסקת בזה.
אשמח גםראומה1
התחתנתי לתוך קהילה של חוצניקים רווקיםתמיד בבטחה

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

פניתי ראומה1
יש קהילה של חוצניקים רווקים כאן? סקרנת...מתוך סקרנות
זה סביב ישיבת מיר?
תודה, מכיר קבוצת ווצאפ שלהםמתוך סקרנות

יש להם גם קהילה פיזית?

בוודאיארץ השוקולד
תשאל בקבוצה איפה הם גרים ואיפה המניינים שלהם, לרוב זה סביב אוניברסיטאות לדעתי.
מעניין, טוב לדעתמתוך סקרנותאחרונה
תודה רבה! אם יש עוד איזה שדכנים מאזור בית שמש?Tachyon
יש בתחתית רשימת השדכנים בשרשור הנעוץלגיטימי?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

הייתי מחפש באינטרנט על JLICארץ השוקולד
ראיתי עכשיו זוג בדייטהפי

הבחורה כמעט מתעלפת מקור

והבחור מדבר על מטבע ביטקון או משו כזה..

הבנת מה אני אומר?

אחי , היא בעולמות עליונים

ביטקוייןמשה

זה באמת מקום לרחף בו.

כמה קשה לומר קר לי?בחור עצוב
בנות תמיד צודקות ובנים תמיד טיפשים וחסרי תשומת לבצדיק יסוד עלום
יותר קשה מלאכול סרטים אחר כך שהוא לא שם לב אלייךיוני.ו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

ברור שהיא צריכה להגידהפי
לא ציפיתי שידע לבד
הצעתי לכמה בחורות את המעיל שליבחור עצוב
כולן סירבו. אולי הגיע הזמן לכבס אותו. 
נראה לי שזה בסיסי להיות רגיש למזג האווירadvfb
כדאי שיהיה תשומת לב מצידוארץ השוקולד

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

 

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

חחחח לא נראליהפי

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????


והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים


קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

אז תקבעו מראש במקום סגורבחור עצוב
ואי אני חושבתהפי

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.


שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

אז אפשר לעבורבחור עצוב

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).


אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

ברור שאמרתיהפי
סוף טוב הכל טוב?בחור עצוב

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

אפשר להגיד בטל ומבוטלהפי
לא הבנתיבחור עצוב
קורה לי הרבה בשרשור הזה
אולי זה דייט בין הראשוניםמישהי נשואה

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

את ההרצאות בנושא כלכלה שהיית נושא בפני😂יעל מהדרום
אשה היא לא יועץ השקעותבחור עצוב
אשה היא אכן לא יועץ השקעותאריק מהדרום
אבל אתה הולך לאחד את ההון שלך וההון שלה להון אחד.


זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.


המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.


וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

זה לא אומר שצריך לאכול לה את הראש על זה בפגישותבחור עצוב
ולגמרי אין לי בעיה לקחת אחריות על הצד הכספי בקשר. לא כל אחד חייב לדעת לעשות הכל. 
אכן לא כל אחד חייב לדעת לעשות הכלאריק מהדרום
אבל בנושא הספציפי הזה זה מאוד חשוב לעבוד יחד כי ישנן החלטות מאוד גורליות.


אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.


אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.


וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

אתה יודע שזה בערך מה שקרה בקיבוציםמשה

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

אני תוהה אם מספיק ששני הצדדיםארץ השוקולד

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

המצב הנפוץאריק מהדרום
הוא שיש צד אחד מאוד מעורב בפיננסים וצד אחד לא מעורב בכלל, העובדה שזה מצב נפוץ לא אומר שזה בריא, במקרה של גירושין או מוות או נכות פתאומית שתמנע מהצד המעורב לתפקד זה יקשה מאוד, מקרים שבו צד אחד לא רק שאין לו את הקוד לחשבון בנק, אלא שבכלל לא הוריד את האפליקציה לחשבון זה יהיה ללמוד להתנהל הכל מאפס.


בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

אם תרצהאריק מהדרוםאחרונה

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.


אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

ברור שמספיקברגוע
חחח גדולהפי
הרהורים בעקבות שירשורים: למי לדעתכם יש יותר סיכוי?יוני.ו.

ולמה

 

1. "לא הולך לי בדייטים/מערכות יחסים, לא מתקדם לשום מקום, למרות שאני משקיע/ה ומנסה זמן רב." >> "זאת הסיבה שהפכתי להיות פריק/ית ומוזר/ה" >> "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה"

 

2. "אני פריק/ית ומוזר/ה" >> "זאת הסיבה שלא הולך לי בדייטים/מערכות יחסים, לא מתקדם לשום מקום, למרות שאני משקיע/ה ומנסה זמן רב." >> "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה"
 

נגיד שאלו שני סוגי האנשים. שניהם לא אידיאלים, אבל כנראה יותר נפוצים מהסוג האידיאלי, אז תנסו להתייחס אליהם, ולא לשבור לסוג שלישי. אם תקלטו את הלך הדברים תגלו שיש הרבה פחות מקום לקטנוניות.

 

(חסכתי את הניסיון לעדן/ פוליטיקלי קורקט למינהם)

מסכים ומחזקאביעד מילוא

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

אתה מה זה צודקadvfb

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

לא הבנתיהרמוניה

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

לראשון יש יותר סיכויadvfb

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

 

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

תלוי ביחס בין כמה שהוא חושב שהוא פריק ומוזרנוגע, לא נוגעאחרונה

לבין כמה שהוא באמת

שוב נר בלי ביתאנונימיכלשהו

כל משב רוח מכבה אותו. נשארה רק פיסת שעווה חסרת צורה.

בעז"ה שנה הבאה 'נר לבי בית'חסדי הים

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

היום זה עדיין "זאת חנוכה" וההשפעה עדיין קיימתנפש חיה.

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

 

 

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

רק לומרנגמרו לי השמותאחרונה

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"

אולי יעניין אותך