עומד בבית המדרש
עודו בטלית ותפיליו
והנה נכנסים חיילים
ישירות פונים אליו.
בנך פצוע קשה
כך אליו אמרו
מיד יצא אליהם
בדרכם השקיטוהו
נסע לבית החולים
חיכו ימים רבים
גוף מרוטש, ולחיים-
כאפס סיכויים
צפיות מנופצות
ואחרות באות נבנות
והנה יש תקווה
מפיצים החדשות
לאט לאט התחזק
לאט לאט החלים
ניתוח רודף ניתוח
והנה יש כבר פנים
לביתם חוזרים בשמחה
אם כי נשארים בשיקום
והדיה של הגילה
הגיעו אף לבקו"ם
הפצוע הקשה ביותר
של עופרת יצוקה
והנה כבר הם עמדו
נמצאים בחתונה
כמה שנים מאושרות
הוא ר"ם בהסדר שומרון
ממשיך הוא בחייו
מודה על כל יום
כותב את הספר
מפיץ אותו ברבים
"בלבב פנימה"
מחזק יהודים
והנה שוב בשורות
קשות מאוד מנשא
יש לך גידול גדול
ומי יודע אם תבוא...
חזר נכנס ושוב יצא
מתחנן לרפואה
משתדל ומבקש
אך מקבל את הגזרה
התדרדרות ושוב יצוב
לימוד של שעה
הולך לישיבה
ברכת הודיה
קורעים שערי שמיים
תפילות המוניות
גומרים ספרי תהילים
ומצפים לישועות
מבינים שזה הסוף
אך כלל לא נכנעים
ממשיכים בדרכם
כמו כל הימים.
חיוך אחד חיוור
וזעקה אחת שקטה
מבט אחרון מלטף
והנה עזבת
לא נשכח אותך כלל
את החיוך המאיר
את התקווה הזוהרת
את השיש והגיל
לא נשכח אותך.
לא נשכח.
ועתה שאתה שם
מביט עלינו ממרומים
אנא שמור עלינו
כבכל הימים.
לעילוי נשמת הרב זאב בן רות.
- לקראת נישואין וזוגיות