אונקלוס מתרגם "זר"[שאינו כהן] - "חילוני"

אבל חול זה לא משהו רע בעצם, אלא פחות מהקודש

מי שזה מפריע לו שיקרא לחילונים בכינוי אחר, אבל לדעתי אולי דוקא יש מקום להדגיש לעצמנו את ההבדל

עייני שוב בתגובתי הקודמת, שהראיתי ש'חול' זה יחסי ולא  'לא שווה הרבה'.

זה שיהודי עובר במזיד על כל התורה זה דבר נורא ואיום שצריך מאוד להפריע לנו, ובטח כשיש ציבור כזה, ובטח כשזה רוב עם ישראל.. אבל בגלל שהתרגלנו למציאות הזו, יש שחיקה בהסתכלות הזו, ואת יכולה גם לשמוע אנשים דת"ל שאומרים שהם "מזדהים עם החילונים יותר מאשר עם החרדים" כי הם לא מבינים עד כמה מהותי ותהומי הוא הפער בין שןומר מצוות למי שלא.

וכשאנחנו אומרים שהם שייכים (באורח חייהם, לא במהותם) לעולם של חול, אנחנו מזכירים ומחדדים לעצמנו את זה שאנחנו רחוקים מהם, ולא מתייחסים ב'סלחנות' לדרכיהם הרעות

וזה ממש הגיוני...!!!

"חילונים" בחב"ד זה חזק הם אומרים שעדיין אינם שות"ומ"

האדומי שהיה מהרודפים שלו ימח שמו והוא היה ראש הסנדרין ולא אוכל מחלל שבת בפרסיה שיהודי כזה נחשב כמו גוי

והוא לא נכלל בתוך התפילות שמתפללים על עם ישראל אבל לא משנה מה הבעיה לזלזל בביבי?

אבל סבבה, מסכים בגדול עם ההגדרה שלך רק שאני חושב שאפשר להוסיף עוד כמה כינויים לאדם חילוני ושאין בעיה להשתמש בהם

כלל ישראל אבל לא משנה, זה לא עיקר הנקודה

תורה ומצוות הוא עדיים לא חול.

והרבה גדולים הסכימו איתו.

אני אישית לא משתמשת בכינוי הזה.

כי יש ספר של הגרא (קול התור) ששי לו שם גדרים על מי ואת מי מותר לקלל 

ב. לפעמים צריך לעשות דברים שמחספסים את הנפש כדי להזכיר לעצמנו להתרחק מהרע 

ג. אנשים שהוציאו את עצמם מכלל ישראל אין בעיה לקלל אותם

תינוקות שנישבו והיום בעיקרון רוב מוחלט כן מכיר ברמה מסוימת את הדת, אבל בסדר, סתם חילוני מהרחוב אין לי עניין לדחות אותו אולי לא בפניו אני יקרא לו רשע וחוטא אבל סה"כ אפשר להסתמך על החזו"א ולקרב אותם ( שזה כן הדרך שלנו בגדול)

מי שחי בגישה של לא לקלל גם את הרשעים הכי גדולים אז סבבה אבל לסתם אנשים פשוטים לא נראלי שיש בעיה

אבל פושעים שמנהלים מלחמה בעובדי ה' (בכל מישור שהוא, שבת, א"י, גיוס בנות, עינוי קדושים בשבכ וכו') אנחנו מחזירים מלחמה! זה שאנחנו דתיים לא אומר שאנחנו לא יודעים להלחם 

לא שומרים תורה ומצוות לעת עתה.

 חילונים

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...