האם הייתם ממשיכים להיות דתיים?
האם הייתם ממשיכים להיות דתיים?
נערך
הבזק תמידיכתבתי הרחבה לשאלה.. אבל לא רציתי שזה "יקרר" אנשים שמונעים מהמקום ההוא.. אז מחקתי.
לנו עמוק בתודעה, וגם אם נרצה לצאת אידאליסטים ולענות שאנו עובדים לשמה וכו', זה עדיין מתבסס על השלווה של הידיעה המושרשת שבסוף אכן יש עוה"ב (ואדרבה, אולי נקבל יותר שכר דווקא על האמירה הזאת...;) ).
וככלל, אנשים אידאליסטים (ולא חשוב איזה אידאל) באמת הם יקרי המציאות מאוד ולא יימצאו אלא זעיר פה זעיר שם. רוב ככל האנושות מונעת מאינטרס אישי, וזה כמובן טבעי ובסדר גמור. לרוב, בכל המתיימר להיקרא אידאליסט, אם תקלף מעט תמצא אינטרס אישי חבוי, ולפעמים האינטרס האישי הוא עצם הרצון להיות מוכר כאידאליסט...
פסידונית
פסידוניתאם כי במקור, הבקשה למקור התייחסה לציטוט הזה:
-'אני הייתי ממשיך להיות דתי גם אם על כל מצווה הייתי מקבל גיהנום ועל כל עבירה הייתי מקבל גן עדן.'
אניוהוא
ארץ השוקולדזאת שאלה שאין לאף אחד תשובה לגביה וזה עניין של אמונה פנימית. עדיין לא יצא לי לשמוע על בן אדם שמת וחזר לחיים מספיק זמן בשביל לספר איך הייתה החוויה.
הבזק תמידי
עצמי, אניאבל קראתי את השאלה, האמת שאלתי את עצמי הרבה פעמים מה יקרה אם בסוף אמות ואגלה שכל חיי היו שקר, שמנעתי מעצמי לעשות הרבה דברים בגלל שהאמנתי בדת.
אני מאוד מאמינה באלוקים, באמיתות התורה אבל תמיד יש את ההרהורים האלה שגורגמים לך לחשוב.
הגעתי למסקנה שגם אם חס וחלילה הייתי מגלה שהיהדות שיקרית (לא יקרה) אני עדיין אשמח על החיים שחייתי, על העומק, החוכמה, הערכים, העקרונות, הגבולות ששומרים עלייך והצניעות והטהרה.
להיות במצב שכבר הקמתי בית מתוך האמת הזאת שהובילה אותי כל חיי.
אז גם אם זה שקר (וזה לא), דרך החיים שהתורה מתווה לנו היא שווה את זה.
אני מניחה שהתכוונת שאין עולם הבא- שאין שכר ועונש.?
זה מפיל את כל הבניין.. אחד מהעיקרים חסר, זה כבר לא התורה. כך אני חושבת
כי אם התורה אמיתית, יש סיכוי גדול שהייתי מקיימת. אני בנאדם שמחפש משמעות בלי סוף
אם זה היה עושה לי טוב אז בכלל.
ב"ה, העולם בחוץ לא מושך אותי כ"כ. אני אוהבת את המוגנות הזאת שבעולם הדתי
הרבה ניקים מוכרים הם שלי אני פשוט חלק החלתתי להתנהג יפה חלק ליהות ימיני כל אחד משהו אחר
אני יגלה לך עוד אחד "יהדות לנצח"
בעקבות הרגשה שעולמם הרוחני והדתי של הרבה אנשים מבוסס על האמונה בעולם הבא, ושעולם הבא מקבל אצל לפעמים אצל אנשים מעמד של שחקן ראשי במשחק הדתי והאמוני שלהם.
עולם הבא הוא מושג שהיהדות לא המציאה, האמונה בחיים לאחר המוות היתה קיימת בהרבה דתות בעולם העתיק, ובפרט באימפריה המצרית שממנה יצאו בני ישראל. והדבר המדהים הוא, שהתורה וכל נביאי ישראל לדורותיהם לא העלו על דל שפתיהם את המושג עולם הבא. מעולם לא נכתבה הבטחה בתורה ובנביאים ובצורה ברורה - על עולם הבא ושקיום דבר ה' מביא לידי המושג "עולם הבא".
כ350 שנה לאחר ימי עזרא והתקופה המקראית - מפציע לאוויר העולם בפעם הראשונה בצורה כתובה המושג עולם הבא בספר חנוך (מהספרים החיצוניים - במאה הראשונה לפנה"ס ). כ300 שנה לאחר מכן המושג נכתב בתוך עולמה של יהדות - בקולמוסו של רבי יהודה מחבר ומסדר המשנה, והמושג מתגלגל ועובר אבולוציה ופרשנויות שונות בתוך עולמה של יהדות, ומחוץ לעולמה של יהדות - בדתות בעלות ממשק ליהדות.
מבחינה מדעית המדע חקר את הסיפורים על מתים קליניים, ואבחן את זה כחוויה חוץ גופית כלומר כפעולה שנוצרת בתוך המוח, זה גם מסביר מחקר על חצי מתוך 300 אנשים שחוו מוות קליני ולא ראו כלום, וזה גם מסביר סיפורים על מוסלמים שראו את מוחמד ונוצרים שראו את ישוע..
( מה שכתבתי זה לא כדי לומר שאין עולם הבא. אלא כדי להראות למה המושג לא ברור. ולמה לא נכון להשעין את העולם האמוני והדתי על מושג מעורפל. )
מסכים עם הנקודת מבט של ההתרכזות בעולם הזההבזק תמידיהייתי בחתונה עכשיו של חבר והיה 0 אנשים מהישיבה התיכונית שלנו (היום כבר נמצאים עמוק בעולם הישיבה) הגיעו מהישיבה התיכונית אני הרב שלנו וראש הישיבה עכשיו זה לא היה בחור שקט הוא בחור שבתיכוניץ היה מאוד פעיל ובאמת היה חבר טוב של כמה חבר'ה וחברמן עכשיו בסדר לא כולם חייבים לבוא אבל מינימום חבר אחד שניים טובים מה נסגר??
והלוואי שיתעוררו מחשבות
אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.
היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.
זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.
סיימנו תיכון לפני 3 שנים
ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים
אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם
יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם
האם מישהו מכיר אנשים דתיים שהיו רוצים לצאת למסע
לפולין - אתרים יהודיים שמלפני השואה, חמישה ימים?
חברים שלנו היו רוצים אך לא מצאו סוכנות נסיעות שעורכת
כזה עכשיו.
הם סיפרו שאחת מהסוכנויות הציעה לגבש קבוצה
של לפחות עשרה איש. דתיים המעוניינים בהכשר
מהודר, וצניעות.
נשמח לשמוע אם לאי מי יש רעיון עבורם.
הם רוצים לנסוע עכשיו. לא מאוחר יותר.
יישר כוח!
.
כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?
אם אתחיל לכתוב ביקורת על הגיליון האחרון של מגזין ''פנימה'' 🙈
כמעט בכל עמוד הרגשתי צורך לדפוק את הראש בקיר, אבל הצלחתי להתגבר על היצר 🥳
קפיץמה הקטע שלכם עם זקנים של גברים?
לא ידעתי שזה עדיין קיים. אז ברוכים תיהיו אנשים חדשים וישנים
בפעם האלף החלטתי שהפעם אני לא נסחף.
כאילו, שום דבר לא יעזור זה חזק ממני.
לא בקטע של צדקות או נפילה, פשוט נגרר, זה שורף זמן ואני מרגיש שאין לי שליטה על הזמן שלי.
מה יש באינטרנט שמטשט את גבולות הזמן, ותמיד תמיד תהיה עליו יותר זמן ממה שתכננת?