זירוז בלידה ראשונהחדשה.
בע"ה אמורה לעבור זירוז בשבוע 36.
אשמח לשמוע ממי שחוותה-
איך זה עובד? עם איזה זירוז מתחילים?
מה כדאי לעשות לפני / להביא כדי לייעל ולהנעים את התהליך?
אם לוקח הרבה זמן עד שזה מתקדם לצירים- איפה אני בינתיים? הרי אני מבינה שלא יכניסו אותי לחדר לידה כשאין בכלל פתיחה, או שהיא לא משמעותית (מתכוונת ללדת בתל השומר בע"ה).

תודה רבה רבה!
עוזר לך גם מידע מהקורס? לא מניסיון?מק"ר
לנו המיילדת אמרה שמכניסים בתחילה איזה חומר ששכחתי את שמו... שאמור לרכך את צוואר הרחם. למשל כשש שעות או שמתחיל להשפיע קודם )עד 3 סבבים). זה טבליה עם מוליך שמכניסים לנרתיק. ואחר עוברים לפיטוצין (בהנחה שזה מה שיתנו לך).
מכניסים לחדר לידה כשמתחיל לידה בפועל, עד אז מאושפזים בנשים. יכול להיות שבעניין הזה זה מדיניות שלבית חולים. וגם תלוי עומס. ..

אבל תלכי למנוסות ממני , גם בטיפים. ...

בהצלחה יקרה ויעבור בקלות והידיים מלאות!
כן, שמעתי את זה, מחכה לעצות ממנוסותחדשה.
תודה בכל מקרה
עונה מניסיונילהתחיל מהתחלה

לידה ראשונה בזירוז ועוד בשבוע 36 זה די מורכב, כי לא מאמינה שיהיה לך תנאים למשהו,

אני ילדתי בשע"צ שבוע 41, בודקים אותך ולפי התנאים מחליטים,

לי שמו בלון ל24 שעות ואז פיטוצין,

עד שיש לך פתיחה מספיקה עד שוכבת במחלקת נשים.

יש תור לזירוז (והבנתי מהרופא שלי שהם לא אוהבים להכניס לידה ראשונה כי זה תוקע את התור...)

לעשות לפני- לא הייתי ממליצה לך לנסות זירוזים, כי את גבולית... (את לא באמת רוצה ללדת לפני 36) הדבר היחיד אולי, שמן נר הלילה ולשתות תה עלי פטל (תתייעצי עם דולה או מישהי שמבינה)

תביא ספר ועוד עיסוקים.

בהצלחה! 

תודה רבה!חדשה.
תנאים ברמה של לידה באמת מן הסתם לא יהיו לי, אבל צירים יש כבר וגם הצוואר קצת קצר (אני עכשיו באמצע 34).
אז מקווה שזה יעזור לי
הי.לעניין0
אני עברתי.
יש 3 אפשרויות.
1. בלון. מכניסים סוג של בלון לצוואר הרחם במטרה לפתוח אותו וכך להתחיל תהליך לידה. הבלון אמור ליפול כשצוואר הרחם מספיק פתוח. פתיחת הצוואר אמורה לגרום לצירים ולתחילת לידה.
2. נר וגינאלי - פרופס. מכניסים לנרתיק. מטרתו לרכך את צוואר הרחם ולהתחיל כך לידה. מכיל פרוסטלגינים, בדומה לחומר שיש בזרע ושמזרז. כל נר מכניסים ל12 שעות, ואחריו עוד אחד. ככה עד 3 פעמים. (כלומר יממה וחצי אפשר רק לנסות את הפרופס...) בפועל כמובן המטרה שזה ירכך מהר, ושהלידה תתחיל גם הרבה קודם.
3. פיטוצין. גורם לצירים. פיטוצין נותנים כשיש כבר תנאים ללידה - פתיחה ומחיקה ברמה כלשהיא. לרוב בלידה ראשונה אין תנאים מספיקים ולכן לא יתחילו בפיטוצין אלא יביאו אותו לאחר פרופס או בלון.

תכיני את עצמך לתהליך.
קודם כל, לפעמים מאשפזים לפני שמתחילים בתהליך, כי יש תור לזירוז. ומי שיותר דחופה נכנסת. מי שלא מתאשפזת. ואלה שעות או ימים מורכבים, את מתוחה, לחוצה, בבית חולים, ומשעמם. מכיון שאת יודעת שאת הולכת לזירוז, הייתי בוחרת בית חולים גם לפי מחלקת נשים!!! כי את תהיי שם באשפוז, ואולי גם בשלב הראשוני של הלידה - עם הבלון או הפרופס, יש מקומות שמשאירים במחלקה. ולכן חשוב מאוד שיהיה לך שם נעים, ושהצוות יהיה חם ומומלץ. (הייתי אומרת שלי זה היה יותר משמעותי מהמחלקה אחרי הלידה...)
הלידה עצמה. יכולה להיות ארוכה. עם יותר התערבויות.
(מציינת. שאחרי קיסרי, לידה בזירוז זה לא פשוט. אסור פיטוצין - או מותר רק ברמה נמוכה. וגם פרופס מאוד נזהרים. למעשה בלון זה האופציה. לכן אם צפוי לך זירוזים גם בהריונות הבאים, כדאי לדעת שהמשמעות של קיסרי אצלך, היא שקרוב לוודאי תצטרכי קיסרי תמיד. אני כותבת את זה כי אולי זה ישנה שיקולים שונים - לקחת דולה או לא לקחת, איפה ללדת, באיזה תודעה להגיע ללידה...)
אחרי הלידה בשעה טובה ומוצלחת - בשבוע 36 רשמית מדובר בפג. כנראה לא יתנו לך ביות מלא, ועקרונית התינוק יהיה חייב להיות בתינוקיה ולא תוכלי להוציא אותו. בפועל יש גמישות וזה מאוד תלוי בבדיקות שלו ובמצב שלו ובמשקל... אבל צריך להיות מוכנים לכך נפשית.
אם תסחבי עד 37 ותלדי במשקל טוב (2500+) אז לא תהיו אמורים להיות בתינוקיה.
יש מצב שיש הבדל בהנחיות בין בתי חולים, שווה לשאול מראש כדי להתכונן ושזה לא יפול עלייך מהשמיים...

ואחרי הכל חייבת לומר שהתחלתי ככה לידה מאפס, והיתה לי לידה קלה, מהירה, בלי נזקים, תינוק בריא, חווית אשפוז מצויינת.
אז הכל יכול להיות, כמו בכל לידה, תבואי עם הרבה תפילות ואמונה שהקב"ה נותן לך מסלול מדוייק עבורך.
תודה רבה רבה על הפירוט!חדשה.
מחלקת נשים- זה לא מחלקת הריון בסיכון? כי הייתי מאושפזת כבר ושמו אותי בהריון בסיכון, והתנאים והצוות היו מעולים.

לסחוב עד 37 כנראה פחות רלוונטי, גם כי כבר יש לי צירים שבועיים אז נראה לי שבאופן טבעי זה יכול לקרות עוד לפני 37.. ובעיקר כי רפואית במצבי מעדיפים מאוד לא לחכות, כי קיים סיכון לעובר וב36 הוא אמור להיות מספיק חזק כדי להיות בחוץ, ממה שהרופא הסביר לי.
לגבי פגייה וביות מלא, את חושבת שיתנו לי אם התינוק יהיה מעל 2.5 למרות שזה יהיה לפני 37? כרגע בהערכת משקל הוא 2.250, ויש עוד שבוע וחצי בע"ה.
תודה על מה שכתבת לגבי קיסרי, לא ידעתי. אנסה לבדוק את זה..
השאלות שלך ספציפיות לבית חולים...לעניין0
מחלקת נשים או מחלקת הריון בסיכון- תלוי בבית חולים. מן הסתם תלוי גם ברגע האמת בתפוסה...
אבל אם היה לך טוב, בטח הייתי הולכת על זה. המקום סהכ מוכר לך וזה משמעותי לתחושת הבטחון והנוחות. גם הצוות אולי מכיר אותך ואולי יצרת קשרים וזה גם מקל מאוד...

ביות מלא/פגיה - יש סיכוי, בהחלט, אבל תכיני את עצמך לאפשרות שלא.
ביות מלא מהרגע הראשון קשה לי להאמין....... אבל שוב, מן הסתם יש הבדל בין בתי חולים. ובין סיטואציות.
אבל בגדול מתחילים בתינוקיה ואם הכל תקין ואת ממש מבקשת, יש מצב שיעבירו אלייך.
אני עצמי לא נתנו לי, אפילו לא להוציא מהתינוקיה למחלקה.
לחברה שלי למשל כן נתנו אחרי יום, שבוע 35 במשקל מעל 2500...
בסוף כמו כל דבר בלידה, תלוי על מי נופלים (איזה שליחים יש לך... רופאים, אחיות...)
תודה רבה חדשה.
אנסה לברר באמת מה הנוהל ספציפית בת"ש.
תגובה לא מעודדת אבל תודה..חדשה.
לא שמים בפגיהאמא הטובה
אחרי שבוע 36+1. אני ילדתי בשבוע 36+3 , משקל 2,100 ושמו בחדר נפרד בתוך התינוקיה. הסבירו לי שאחרי 36 זה כבר לא נקרא פג, אבל בגלל שהתינוקת היתה צריכה חימום וזונדה אז היתה בחדר נפרד עם השגחה יותר משאר התינוקות.
מה אמרתי? תינוקיה. לא פגיה.לעניין0
לגבי ההגדרה עצמה, האם פג או לא, זה באמת פחות משנה בשלב זה.
כן יכולה לומר שכשיש עיכוב התפתחותי, לפחות אצלנו מייחסים את זה ללידה מוקדמת ותופעות שרואים אצל פגים, למרות שילדתי אפילו ב37.
מפה אני יודעת שמתחת ל37 נקרא בעקרון "פג" כי תמיד אנשי מקצוע אומרים לי את זה (שהוא על גבול הפגות...).
תודה לשתיכן על הדיוק!חדשה.
באמת חשבתי שהתכוונת פגיה והתבלבלת, אבל אני מבינה שלא.
בע"ה זה יהיה ב36+4 וההערכת משקל היא 2.250 (ויש עוד שבועיים) ככה שאני אופטימית
גם לי אמרותאומיםאחרונה
התאומים נולדו בשבוע 37+0

ואמרו לי שאם היו יום פחות, היו מתייחסים אליהם כפגים.

ב"ה הם בסדר גמור מבחינת התפתחות אז לא יצא לנו להיתקל בזה הרבה.
אבל לפעמים צריך חמצןתאומים
ונראה לי שכן מעבירים לפגייה.

חברה שלי ילדה בשבוע 36 +כמה ימים והיחד היה עשרה ימים בפגייה, כי היה עם חמצן.

פשוט לא היה בשל, אולי פשוט ביוץ מאוחר.
לי היה זירוז בשבוע 37, מסיבה רפואיתצביה22
אבל בלידה שניה, כך שזה שונה. וגם לקחנו רופא פרטי, אז כל ההתנהלות היתה אחרת ואני לא ממש יודעת לענות על השאלות שלך...

בכל מקרה, הנה כמה קישורים לשרשורים שהיו בעבר בנושא, אולי יהיה שם מידע שיעזור לך:
נשים שעברו זרוז מאפס- התקבצו לשרשורי - הריון ולידה

זירוז לידה.. אשמח לעידודים - הריון ולידה
ועוד משהו-צביה22
אני מניחה שכן בדקת את זה, אבל ממליצה להתייעץ עם רופא מומחה לגבי הצורך בזירוז. יכולים להיות מצבים שיש דעות שונות לגבי אם צריך זירוז או לא, ואם רופא מומחה יגיד שאפשר לחכות אז בטח עדיף (אפילו שבוע נוסף זה משמעותי)
(אצלי הלכנו לייעוץ נוסף אצל רופא שהמליצו לנו עליו, דרך שר"פ. הרופא בסוף גם אמר שחובה לזרז וגם הסביר למה, כך שהייתי יותר רגועה ובטוחה שזה הדבר הנכון לעשות...)
תודה,חדשה.
רפואית חייבים לזרז בגלל סיכון לעובר.
בתל השומר מזרזרים על זה ב36, אבל יש מקומות שמזרזים ב37.
אני לא בטוחה אם כדאי לי לנסות לעכב/ללכת לרופא מומחה וכו'- הרי מזרזים כי העובר בסיכון, אז לא עדיף שהוא יהיה בחוץ וחי בע"ה מאשר עוד שבוע בפנים אבל בסימן שאלה?
ברור שאם יש סיכון אז לא מחכים...צביה22
אבל אם יש רופא מומחה שאומר שאפשר לחכות ל37 וזה עדיין בסדר אז אני הייתי מעדיפה לסמוך עליו כי כל יום נוסף בפנים הוא משמעותי (רק אם זה רופא טוב שאני יודעת שלא יגיד סתם).
אני לא יודעת מה הסיבה לסיכון אצלך (את לא חייבת לפרטים אם לא מתאים לך) אבל אצלי הרופא הראשון שהייתי אצלו אמר לזרז ב37-38,ואז כשהלכתי לרופא מומחה הוא התעקש דווקא על 37 ובאמת זה מה שעשינו. אז אני ממש לא אומרת לחכות יותר למרות הסיכון, רק לבדוק שמי שאמר לך זה מישהו שאת מספיק סומכת על הידע הרפואי שלו..
ממה שביררתיחדשה.
גם מהרופא שאמר לי את זה וגם מרופאת נשים קרובת משפחה, זה שזה תלוי בית חולים, אם לזרז ב36 או 37.
אין להם דרך לדעת לגביי ספציפית כמה הסיכון גדול, זה סטטיסטיקה..
את חושבת שבכל זאת יש עניין לבדוק עוד?
שנקל שלילעניין0
יש לך רופא שאת סומכת עליו? מרגישה אמון?
ליווה אותך לאורך זמן? מכיר את התיק?
אם כן, לכי איתו.
בסוף יש לרופא מטפל אינטואיציה להגיד - עכשיו זירוז.
ואם הוא ליווה אותך לאורך הדרך, האינטואציה יותר מבוססת.
רופא אחר או שפחות יקח סיכון (כי אין לו אינטואיציה לגביך) או שיקח סיכון, אבל אני אישית הייתי חוששת.
כמה שזירוז בשלב כזה הוא לא פשוט, ויכולות להיות לו השלכות לטווח מאוד ארוך,
לא הייתי מסכנת את ההריון עוד......

(דעתי המאוד אישית, מחויה דומה. זורזתי מאוד מוקדם לשלב שבו אמורים לזרז אותי, והיו רופאים שחלקו, אבל לרופא שלי היה אינטואיציה מאוד חזקה והוא התעקש. הלכתי איתו. ויש לי ילד בריא ב"ה. אי אפשר לדעת מה היה קורה אילו היינו מחכים, ועדיין אני חושבת שפעלתי נכון וכך אעשה גם להבא... ללכת לאורך הדרך עם רופא אחד שסומכים עליו.)
הבעיה היא שיצאחדשה.
שאין לי רופא שמלווה את ההריון.
הייתי בתחילת ההריון אצל רופאה מסוימת ובאיזשהו שלב עברתי לרופא אחר. הספקתי להיות אצלו פעם אחת, ומאז יצא שביקרתי רק במוקד ובמיון.. כל פעם בגלל משהו אחר. בהתחלה עוד עדכנתי את הרופא ההוא, אחר כבר כבר לא כי לא ראיתי טעם סתם לספר לו מה שלומי כשאין לו מושג מי אני.
זו בהחלט מסקנה להריון הבא בע"ה.. שצריך רופא
לדעתך שווה לחפש רופא מומחה וללכת לייעוץ? או לזרום עם הרופא בבי"ח שראה אותי ואמר 36? אני מאמינה שהידע שלו נרחב, הוא סגן מנהל מחלקת נשים שם.
לא יודעת מה הייתי עושה במקומך...צביה22
הסיבה שאני הלכתי לייעוץ נוסף היתה גם בשביל לברר אם בכלל צריך את הזירוז. אם בכל מקרה ברור שצריך לזרז, ואת אומרת שאין באמת דרך לדעת מה רמת הסיכון, אז יכול להיות שמספיק לסמוך על הרופא שראה אותך.
במצב הזהלעניין0
כן הייתי הולכת לרופא הריון בסיכון פרטי, וסבלני, לשבת איתו פרק זמן ולפרוש את כל התמונה, כל מה שהיה במהלך ההריון, ולשמוע מה הוא ממליץ וחושב.
כי בבית חולים אין לרופא זמן להתעמק, ויש יותר התנהלות מערכתית ומובנית.
דווקא זה שהוא סגן מנהל פחות מרשים אותי... יו.תר מערכתי ויותר עסוק ואולי פחות פנוי לנהל סיכונים.
(ככה נראה לי. אני מעדיפה ללכת לרופא מומחה שלא בעמדת ניהול אלא יותר אוהב ומתעסק בליווי נשים)

כנראה שהתשובה תהיה אותה תשובה... לא יהיה איזה חשיבה שונה דרמטית. כי אם תהיה כזאת, יהיה לך קשה לסמוך עליו.
אבל אם זה יתן לך בטחון, לכי על זה
תודה לשתיכן, אחשוב על כך חדשה.
מי הרופא הזה?יונתו
בת"ש יש רופאים מעולים. אפילו המתמחים במיון מאד מקצועיים. הרופא שלי למשל הוא רופא בתה"ש ואני ממש סומכת עליו. הוא אגב מנהל שם את מחלקת הריון בסיכון.
אם את רוצה אני יכולה לתת לך פרטים עליו באישי. אולי תלכי לבדיקה אצלו פעם אחת ותתיעצי על הנושא הזה. הוא יוכל גם להיות שם בלידה כנראה במיוחד שאת תדעי מראש מתי זה יהיה...
ההמלצה היחידה שאני יכולה לתת לך מניסיוניליאן
אומנם לא היה לי זירוז מאפס אבל לאחר התקדמות איטית ביותר נתנו לי זירוז . הצירים אחרי הזירוז כואבים פי 10 מצירים רגילים. אל תהססי לקחת אפידורל . אפילו לפני שמתחילים עם הזירוז...
למה הצירים כואבים יותר?חדשה.
ואיזה זירוז נתנו לך?
פיטוצין . מוסיפה משהו שתחיה רשמה בעברליאן
>פיטוצין הוא חומר כימי
שמדמה את פעולת הורמון האוקסיטוצין.
האוקסיטוצין כידוע הוא ההורמון שמייצר צירים
(אפשר לקרוא פה עוד על אוקסיטוצין)

הפיטוצין מועבר דרך הוריד וגורם להתכווצויות ברחם.

מתי משתמשים בו?
לעיתים בהשראת לידה ולעיתים במהלך לידה.



השראת לידה-
התחלת לידה מאפס בלי שיש תנאי מקדימים
לפעמים בגלל סיבה שקשורה לעובר
למשל כי העובר קטן ומניחים שיוכלו לעזור לו רק כיילוד.
לפעמים בגלל משהו שקשור לאמא
למשל כי יש מחלת רקע שמסכנת את האמא
אבל בגדול מהחלטה שיש צורך שהלידה תקרה בזמן הקרוב.



במהלך לידה-
כשכן מתפתחת לידה באופן טבעי
ומסיבות שונות יש צורך לזרז את הלידה



מה טוב בפיטוצין?
תראו בתמונה,
זה מחשב שמזרים את החומר,
אפשר להגיד לו כמה טיפות לשגר בדקה
(פה לצורך העניין המינון הוא 72 לדקה)
האישה מנוטרת וככה אם רואים שהצירים חזקים מידי
או שהעובר לא מתמודד איתם טוב
אפשר במיידי להפסיק או להנמיך את המינון
אם רואים שיש צורך ביותר מזה אפשר להגביר.

התמונה פה למשל צולמה בלידה שליוויתי,
שהתחילה אמנם באופן טבעי
אבל מאד בעצלתיים והיה סיבה לזרז
(חוסכת פרטים בשביל צנעת הפרט כמובן)
התחילו עם מינון של 25 טיפות,
ובמהלך הלידה לפי הצורך הגבירו בהדרגה.
כאן זה עוד לא השיא שהגענו אליו בלידה הזו.



מה הדברים שצריך לשים לב אליהם-
הפיטוצין עובד כמו מחשב,
מבצע הוראות.
הצירים עובדים ועובדים טוב
ובד"כ הצירים יכאבו לאישה הרבה יותר
למה?
כי אוקסיטוצין, החומר הטבעי מופרש ביחד עם אנדרופינים-
משככי הכאב של הטבע.
הפיטוצין מגיע ישר לוריד ולכן משפיע ישירות.
עוד עניין בגלל שהצירים עלולים להיות חזקים יותר
הוא יכול לגרום לירידות דופק חמורות לעובר.



כמו כל דבר,
יש יתרונות ויש חסרונות.
כשאנחנו יודעים יותר מי ומה
קל לנו יותר לבחור מה נכון בכל סיטואציה
משהו קטן מחוויה אישית-שמחה!!
אומנם לא בשבוע 36, אבל לפני שבועיים עברתי זירוז בשבוע 40(בעקבות חשש להתפחות של רעלת הריון...)

הייתי בבילנסון , ואושפזתי במחלקת "אם ועובר"- מחלקה שבה נמצאות כל הנשים שלפני חדר לידה מסיבות שונות... החויה במחלקה הזאת הייתה מדהימה מבחינת הצוות, האחיות והרופא היו מדהימים, באו לבדוק עליי בערך כל 20 דק-חצי שעה וממש עזרו לי ב14 שעות שהייתי שם. וזה היה לי משמעותי (באיזה שהוא מקום יותר מהמיילדות ומהאחיות במחלקת יולדות אחכ..) דווקא כי החוסר וודאות של תהליך הזירוז והכאבים של תחילת הצירים וכו'-הליווי שם היה לי משמעותי מאוד.
עוד משהו לטובת בילנסון- לא היתי צריכה לחכות דקה לזירוז. מיד כשהרופאה במיון המליצה , והחלטנו שהולכים על זה-ישר נתנו לי את הפרופס.

בנוסף, לדעתי, תכיני את עצמך נפשית שזה תהליך. ויכול להיות ארוך וכואב. אני חושבת שיש משמעות גדולה להכנה הנפשית הזאת. תביאי ספר או משהו לקרוא בהמתנה לזירוז והמהלך הזירוז עצמו , או כל דבר מרגיע. קחי גם בחשבון שבשעות הלילה בדכ בעלך לא יוכל להיות(אצלי בעקרון היו מאפשרים לו,אבל בתחילת הלילה-סביב 23:00 ראינו שעוד לא התחיל כלום והעדפנו שילך לישון קצת לצבור כוחות... בסוף רוב הלילה בילתי עם צירים...), ואם זה זמן של צירים, תצטרכי לעבור אותם לבד.. לכן ספר לי עזר מאוד כי גם ככה לא ישנתי.. ספר ומשחק בפלא'

ומסכימה עם ההמלצה לקחת אפידורל כבר מההתחלה. זירוז זה כואב מאוד....


בהצלחה ובע"ה בידיים מלאות!!!
אותי זירזו בשבוע 42 עם ציטוטקדורשת קרבתך
האמת אם לדייק זה השראת לידה ולא זירוז, בגלל שלא היו לי תנאים להתחלת לידה.
וממליצה לפתוח את הראש ולהתכונן לזה שבמקרה הצורך לוקחים אפידורל.. צירי זירוז זה לא נחמד לי היה שעות של פתיחה 2.5 - 3 וצירים ברמה של פתיחה 9 (ציר על ציר ברצף)
בהצלחה ולידה קלה ביידים מלאות
אנייונתו
עברתי לידה של שלושה ימים בערך.. אבל ב"ה בלי חומרים למינהם. עשו לי סטריפינג. התקדם בעצלתיים מאד אבל התקדם... כשהיתה כבר פתיחה משמעותית וצירים סדירים והתקדמנו כבר כמעט לסוף הלידה נתנו לי חומר מרכך צוואר אין לי מושג מה שמו(בוריד) שזירז מאד ולא היה צורך בפיטוצין בסוף, ב"ה .
לדעתי אל תחכי עד שלא תוכלי לסבול יותר עם האפידורל. קחי ישר כשנותנים לך אופציה. זה מעייף ומתיש וכדאי שישאר לך כוח לטפל בקטנצ'יק. אומרת לך בתור אחת שממש ממש לא רצתה אפידורל אבל נכנעה אחרי שעות של סבל...
לא קראתי את הכלמדי פעם פה

עד שמתחילה הלידה מחכים במחלקת נשים.

והדבר הכי הכי חשוב בעיני: לא לקחת פיטוצין לפני שמקבלים אפידורל. במיוחד לידה ראשונה (צירים בעייתיים כי אין בהם הפוגות, ואת לא רוצה שבדיוק המרדים לא יהיה פנוי כשזה מתחיל לפעול..).

תודה לכל העונות!חדשה.
מחכה כבר לכתוב לכן חוויות טובות מאחרי בע"ה.
טוב, אז ענו לך על הרוב..נעם א-ל
היה שלב בהריון שלי שגם הייתי אמורה לעבור זירוז מאפס. (חושבת שכתבתי על זה פה בפורום..) אמנם זה היה מתוכנן לשבוע 37+, אבל בהחלט מבינה אותך. זה פתאום מסיט את כל התכנונים ו"נופל" עליך- גם עצם זה שאת הולכת ללדת עוד רגע!! (משנה בטטוס- להיות אמא, הריון ראשון..) וגם במקרה שמתכננים ומדמיינים את הלידה באופן מסוים- זה כביכול מוציא את השליטה מהידיים, ונכנסים למעין סרט נע כזה- שיש לו מסלול קבוע וזמנים מוגדרים מראש. (עד כמה שאפשר בלידה..)
אחרי שביררתי בזמנו, גם אני החלטתי ללכת לתה"ש במקרה כזה (למרות שבעיקרון תכננתי במקום אחר), אז גם אספתי סיפורים...
חברה טובה שלי ילדה שם גם בזירוז מאפס (השראת לידה ליתר דיוק) בגלל מצוקה עוברית, והיתה לה חוויה מדהימה! נתנו לה פרופס- שזו הטבליה לנרתיק שאמורה להתחיל קצת צירים, אח"כ פיטוצין, ואיפשרו לה להיות במוניטור אלחוטי, כך שיכלה לזוז ולהשתמש בתנועתיות כדי לקדם את הלידה.. באיזשהו שלב ביקשה אפידורל, וישר הביאו לה.. (אולי עניין של מזל וסיעתא דשמיא שהמרדים היה זמין)
באמת אחרי הלידה ישר הריצו את התינוק שלה לניתוח, ואח"כ הוא היה תקופה ארוכה (חודשיים וחצי!) באינקובטור ומעקב צפוף, אבל הם מאד הקפידו למלא את הבקשות שלה- שיתנו לו רק חלב שאוב שלה וכו'...
היא גם סיפרה שבאשפוז ביממה לפני היה לה מאד נעים ונוח.
בקיצור- בע"ה מאחלת לך לידה בריאה, טובה, קלה, שתיזכר כחוויה מעצימה ונעימה. נכון שזה לא מה שתכננת, אבל הכל מנוהל משמיים, וב"ה שהיום יודעים לבדוק ולעלות על בעיות עוד בשלב הזה, ושיש פתרונות טובים! זו זכות!!
רק בריאות ושמחה
תבשרי בשורות טובות!
תודה רבה רבה לך!חדשה.
הרגעת אותי
משתדלת באמת להאמין ולהפנים שאם זה מה שהקב"ה מוביל אותנו, אז זה מה שהכי טוב.
בע"ה התינוק שלנו אמור להיות בריא, ז"א אין לו איזשהו סיבוך שבגללו מזרזרים אלא משהו אצלי שעלול לסכן אותו ולכן רוצים שהוא יהיה בחוץ הכי מוקדם שאפשר.
מעולה שאמרת על מוניטור אלחוטי, לא ידעתי שיש שם אפשרות כזו, אבקש.
שוב תודה!
חייבת לשאולקטנה67
במקרה מדובר בתפקודי כבד גבוהים?
את לא חייבת לענות אבל אם כן, תדעי שבשערי צדק מזרזים בגלל זה רק בשבוע 38 לרב כיוון שמהשבוע הזה יורד משמעותית החשש לסיכוני פגות וזה מספיק משמעותי כדי לקחת סיכון ולחכות.
בכל מקרה, בנוגע לזירוז עצמו. אני גם עברתי לידות מדהימות שהתחילו מאפס עם זירוז ( דומה למה שתואר מעלי) אז מאחלת לך גם!
אני מרגישה בגיהנוםמטפחת:)

הפה שלי מלא פצעים-

כבר שבוע. הרופא טוען אפטות. יש לי בערך חמש עשרה חלק על הלשון חלק בחיך.-

כואב לי לדבר, לשתות. לאכול בכלל לא באופציה. הביא משחה זה לא עוזר. פשוט רוצה שירדימו אותי הפה שלי בוער

יאייי. זה נורא!!! 🫂אחת כמוני

אוי ואבוירקאני

תנסי חלב עיזים

וואי. איזה סיוט. מסכנה.רק טוב!

אם אני זוכרת נכון טחינה גולמית על בפצעים גם עוזרת.

ותשאלי את הצאט אולי יהיה לו רעיונות נוספים.

לרופא יש הסבר ממה זה וכמה זמן לוקח לזה לעבור?

וואי, חיבוק!מתואמת

לפני כמה שנים כשהייתה לי קורונה היו לי אפטות נוראיות-נוראיות, ברמה כמו שאת מתארת... (סובלת מדי פעם מאפטות, אבל לא ברמה הזו) ב"ה הן עבאו אחרי כמה ימים (נדמה לי עוד לפני שהחלמתי לגמרי מהקורונה)

יכול להיות שיש לך וירוס? עשית בדיקות דם?

תנסי לקנות עוד תכשירים שאמורים לעזור...

הלוואי שיעבור לך מהר!!❤️

לי אמרו זיהום ובסוף זה היה פטריה.מרימוש!

כשהגיעו לאבחנה הנכונה טיפות ניסטדין וכדו' פלוקנול או משהו כזה פתרו את הבעיה.

לקחו לך משטח? תחזרי לרופאהמקורית

רפואה שלמה♥️

יאא ♥️אונמר

אולי תנסי רופא אחר? איזה כואב זהה

תקחי משככי כאבים, כדי שתוכלי לשתות ולאכולרוח הרים

כמו שצריך. תרגישי טוב!

יש ארטיק מיוחד בשם לימזוררינת 24אחרונה

שאמור לעזור לפצעים בפה…

החלמה מהירה!!

מה אתן מכינות לשבת בצהריים?רינת 24

לילדים שלי נמאס מעוף…

מחפשת מתכון לבשר טעים ומיוחד שאפשר להניח על הפלטה בבוקר (ללא נוזלים ושלא יתייבש).

חוץ משניצל וחמין 🙏

קציצותכורסא ירוקה.

אבל זה גם תלוי מה המנהג שלכם מבחינת נוזלים. יש קציצות עם מעט רוטב. אפשר נקניקיות אם אוכלים אצלכם

פאי רועיםמישהי מאיפשהו

או בורקס בשר (בצק עלים/פילאס ממולא בבשר טחון מבושל עם בצל, פטריות, תפוא, תבלינים).

אפשר גם פרגיות לבד, או פרגיות עם אורז

טורטיות\ בורקס בשרשנהב

טורטיות יותר טעים

יכולה לפרט על הטורטיות?כורסא ירוקה.

..שנהב

מטגנים בצל, מוסיפים בשר טחון, אפשר גם פטריות\צנוברים תבלינים

מטגנים את הכל ככה טוב ומפוררים את הבשר תוך כדי.

כשמוכן שמים בערך שתי כפות מהתערובת בתוך טורטיה, מגלגלים כמו סיגר, סוגרים עם ביצה שלא יפתח

מורחים מעל ביצה ומפזרים שושמשום, אופים עד שמשחים

אצלנו מכינים את המלית:קנמוןאחרונה

מטגנים בצל, פותחים בו תבלינים (שום גבישי, מלח, אפשר טיפה פלפל שחור, גריל עוף, קינמון-מוסיף המון עומק וניחוח לטעם) מערבבים היטב את התבלינים עם הבצל והשמן (זהירות לא לשרוף את התבלינים), ומוסיפים חזה טחון.

מטגנים ומוסיפים תוך כדי קצת סילאן.

לוקחים טורטיות, ממלאים בכל אחת כמות מכובדת מהמלית,

מקפלים בצורה של: מגלגלים ואז מקפלים את השוליים משני הכיוונים לאמצע, כך שהטורטיה תהיה סגורה ולא יישפך המילוי החוצה דרך הקצוות.

באותה מחבת מטגנים קלות כל טורטיה מ2 הצדדים: הצד העליון והצד שהקצוות מקופלות כלפיו.

לשובע

אפשר קבבוניםהשקט הזה

חזה עוף שלם בתנור שפורסים לפני ההגשה

פרגיות/ חזה עוף. אולי לחמם על תבנית ולזמן קצריעל מהדרום

לזניה בשריתכתבתנו

קציצות מטוגנות מפשירות ממש יפה על הפלטהחושבת לעצמי

ואם את שמה בתערובת גם קצת ירקות היא נשארת עסיסית

אצלנו ממש הולך פאי רועיםשמש בשמיים

התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

כנ"ליעל מהדרום

לק"י

אולי בהריון הראשון ניסיתי קצת לעשות עיסוי.

וטוב שלא התאמצתי לשוא, כי בסוף ילדתי בקיסרי.

ובהמשך גם קראתי שזה לא מומלץ.

ילדתי 4 ילדים בלידות רגילות בשכיבה על הגב, וב"ה רק באחת נקרעתי קצת.

2 לידות עם אפידוראל- באחת מהן נקרעתי קצת.

בשלוש לידות שפכו שמן שקדים בלידה עצמה.

ברביעית נראה לי שלא. או שלא שמתי לב....

(בדיעבד אחרי הלידה נזכרתי שלא הוצאנו את השמן מהתיק. אבל אולי השתמשו בשלהם. לא בטוחה. אבל זה משהו שכן הייתי עושה- זה לא מזיק, ונראה לי עשוי רק להועיל).

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדנית

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

תראי לי היה סיוטטטטטהרמה

ההחלמה היתה קשה קשה קשה

מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.

השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה

ובדקו את התפרים כשזה כאב כל כך?ירדנית

מה היה ב2 הלידות האחרות?

יש גם קרעים מאד רציניים..כל הישועות

יש בזה דרגות ומאחלת לכן לא להכיר את הרציניים.

הפחד לא תמיד יותר ממה שזה באמת

ברור שיש קרעים בדרגה גבוההירדנית

שלהם עוד יותר ברור לי שעוד שמן או עיסוי לא יעזרו, אלא עניין גנטי וגודל התינוק..

קרע דרגה 2 לא אמור להיות כזה נורא

לא אמור להיות אבל יכול להיותשמ"פ

מה שכן, מניסיון אם אחרי שבועיים זה לא משתפר ללכת להבדק

במיוחד אם זה מחמיר

ולפותחת - לידה ראשונה עשיתי עיסויים גם עם מכשיר היה לי 3 תפרים בדרגה 2

לידה שנייה עשיתי הרבה פחות נקרעתי פחות למרות שהתינוק היה יותר גדול

בשניהם שפכו לי שמן בכמויות מה שכן בשני לא הפסקתי לחפור להם שממש יעזרו לי עם זה כי בלידה הראשונה תפר אחד הזדהם ותפר אחד לא תפרט טוב והייתי צריכה ניתוח ו

לא צריך לחכות שבועיים, לפני שחרורירדנית

לבקש שיסתכלו אם אפשר לפתוח תפר זה מאוד מקל

אוי היה לי יותר כואב מהצירים והכלנעומית

כאב בסדר הזה

תפרים

הנקה

צירים ולידה

בלידה הזו הייתה בלי אפידורלחזקה בעורף

בכל הלידות אני יולדת על הגב.

חלק עם אפידורל חלק בלי….

הסיבה היחידה שעולה לי, זה אולי בגלל שהעובר היה עדיין מאוד מאוד גבוה, למרות שהייתי בפתיחה מלאה והייתי בלחיצות הרבה מאוד זמן ובשלב מסוים המיילדת עזרה קצת לתינוק, כדי למנוע מצוקה ומשכה אותו. אז הגיוני שזה גרם לקרעים.

מסכימה איתך שהתפרים זה סיוט, בלידה השניה הייתי בהלם מההבדל עם תפרים או בלי תפרים.

לי אישית היה ממש סיוט ומגעיל לעשות עיסוי כל פעם, ואז בזמן אמת ראיתי שזה לא עזר לי בכלל אז לא חשתי שום צורך לעשות בלידות הבאות.

חושבת שאם לא מפריע לך, תעשי, מה תפסידי?

לא הייתי משקיעה בטירוף ובטח לא עושה דברים לא בטיחותיים.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות, הכי חשוב❤️

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

כל מה שכתבת בטיחותי אם עושים אותו נכוןאמא לאוצר❤

ולא יכול לעשות שום נזק... הוא אולי לא יועיל אבל גם לא יזיק. הכל תלוי כמה זה חשוב לך וכמה השתדלות את רוצה לעשות.... זה דברים שיכולים לעזור ויכולים גם לא❤️ לא ממליצה להשתגע, כן להשתדל בגדר האפשר

לגבי עיסוייעל מהדרוםאחרונה

לק"י

יצא לי לקרוא בפורום שיש מי שאומר שזה לא מומלץ, שזה יכול לגרום לעור להיות פריך יותר ולהיקרע. ושמה שמשפיע זה סוג העור ולא העיסוי שעושים.

אני לידה ראשונה עשיתי מלא עיסוייםובסוף ילדתי קיסרידיאן ד.

לידה שניה לא התאמצתי בכלל, היו לי מספיק חששות ופחדים בלידה

ונקרעתי חבל על הזמן (דרגה 2) וההתאוששות היתה די קשה.

אני אישית לא כזה מאמינה שזה עוזר כל הדברים,

בעיניי לנסות ככה בכייף, מה שמרגיש בנח ובסבבה

בלי להיות היסטריים.

אולי יהיה פה רעיון למי לפנות.. (טריגר הפלה)קנמון

כמה שבועות אחרי הפלה.

כתבתי פה באלול איזה פוסט כאוב על כמה כואב לי לקבל שוב ושוב את הלא ולחוות את אי-המענה מה'.

יום למחרת בהפתעה מוחלטת, כי היו סימני מחזור מקדימים, גיליתי הריון.

לא היה גבול לאושר.

כשנפל, חשבתי, לפחות קבלתי תזכורת מה' שלא ארגיש שהוא לא רואה אותי.

אבל האמת, שברון הלב כל כך גדול..

חיכיתי כמה שנים, עברתי כמה הריונות כימיים ו..כבר חששתי שלא יקרה. אני גם מעל 40.. ופתאום כשזה קרה, וואו.. כל כך כל כך שמחתי. הרגשתי שהלב שלי מתמלא ושאני מתחייה מזה ממש.

ואז, זה נגמר.

אז יש את הצער הגדול.

אבל חוץ מזה, יש גם כל מיני תופעות גופניות שלא עוברות.

אני חושבת שהאחת העיקריות בהן היא הרגשת כאב מטורף באגן.

כואב לי כל כך.

בעיקר אחרי שאני עומדת /הולכת רצוף נניח חצי שעה,

מרגישה שהאגן עוד מעט צונח לי מרוב כאבים.

האזור מאחורה של עצם הזנב בוער,

הצדדים,

מקדימה- שיפולי הבטן.

יש לציין שאני עם עודף משקל ועם בטן מכובדת כולל צורה 'מהממת' שנוצרה בה בעקבות קיסרי שעברתי.

אבל אלו נתונים שמלווים אותי כבר כמה שנים

ואילו הכאבים באגן חדשים.

למי לפנות?

כבר הייתי אצל רופא משפחה (בעקבות עוד תופעות ומצב גופני ירוד- חולשה, כאבי ראש, ועוד..) ששלח אותי לסדרת בדיקות דם ושתן.

בדיקות הדם בגדול תקינות. ב''ה.

מרגיש לי שזה יותר תחום פנימי בגוף. השאלה של מה- עצמות? רחם? יציבות? וואט אבר?

קיצר, אם יש למישהי כיוון יצירתי למי לפנות ואיך לטפל- ממש אשמח, כבר אין לי כח להרגיש לא טוב..

תודה מראש..

רופא משפחה יכל לשלוח אותך גם לאולטרהסאונד בטןהמקורית

מכל מקום הייתי פונה לרופא נשים קודם האמת

חיבוק♥️ תרגישי טוב!

למרות שהרבה מהכאב הוא בעצם בגב?קנמון

ובאולטרסאונד שעשיתי אחרי לא נמצאו שאריות,

והבטא כבר מאופסת..

מה שכן, המחזור שהיה לי אחרי היה כבד ונורא. דימום מאסיבי במשך כמה ימים רצוף

לא יודעת לגבי הכאביםילד בכור

אבל מחזור ראשון אחרי הפלה הוא ממש קשוח

תודהקנמון

כן. אם שרירי הבטן חלשיםהמקורית

אפשר לא לזהות מה מקור הכאב בדיוק

אולטרהסאונד רחם בודק רק רחם, לא את כל חלל הבטן אגב

בגלל שזה קרה אחרי ההפלה דווקא אז הייתי מנסה אצל רופא נשים

אוקי.. הבנתי.. אולטרסאונד לכל הבטן..קנמון

החכמתי. תודה

חיבוק ענק!! ❤️פרח חדש

יש מצב שמה שיש לך זאת דלקת באגן?

אני סבלתי מזה כמה פעמים

ויכולה להגיד לך שלא כל הרופאים יודעים לזהות את זה

וואלה. מחשבה מעניינת ויכול להיות מתאיםקנמון

השאלה שלי- איך עולים על זה?

אני בלי חום.

לפעמים במישוש באזור הרחםפרח חדש

אם מרגיש כואב או אי נעימות.

זה לא מחייב לגרום לחום, בדכ מצריך טיפול אנטיביוטי חזק של כמה סוגים יחד

תודה. אבדוקקנמון

נחת מספיק אחרי ההפלה?אביול

אני גם אחרי הפלה לצערי, ורק עכשיו, כשעברו שבועיים, התחלתי ללכת יותר מחמש דקות...

יכול להיות שהגוף שלך צריך פשוט מנוחה....

נחתי המון. שכבתי מלא.. הייתי חלשה ברמות.קנמון

גם קיבלתי עירוי ברזל כפול.

ולמרות זאת החולשה המשיכה.

לכי תדעי, אולי כואב לי באגן מרוב שכיבה(;

חיבוק על ההפלה. באמת צריך זמן..

מציעה לך להתייעץ עם רופאאביול

יכול להיות שזה מצביע על עוד צורך במנוחה, או על משהו אחר...

רופא נשים כמובןאביול

תודה על החיבוקאביול

וכן לאמר...

זה יכול להיות דלקת ברחםמבורכת

תודהקנמון

יקרההריון ולידה

יש כל מיני טיפולים של עיסוי רחם או דברים דומים.

העיסוי חיצוני כמובן

נשמע שהגוף שלך זועק את הנפש, ויש דרך לטפל בנפש דרך הגוף. אני לא מכירה מישהי ספציפית אבל תנסי לחפש בכיון.

בהצלחה, התאוששות טובה ושלמה והרבה כוחות!

(כמובן האפשרות של דלקת באגן שהעלו פה גם קיימת, וכדאי לבדוק ולטפל במקביל(

אמן. תודה. נשמע כיוון טובקנמון

וואו איזה כאב לברק לרגע9

ממש משתתפת בצערך.

הכאבים נשמעים באמת כמו איזו דלקת, אבל אמרת שעשית בדיקות דם ובטח היו רואים מדדים של דלקת שם. הייתי מנסה אצל רופאת נשים האמת ולא רופא משפחה. אולי שם תמצאי מענה יותר טוב.

בנוסף, אולי זה לא קשור אבל אני ממש ממליצה על יוגה. אני ראיתי לאורך השנים שזה ממש פותר ומונע כאבים מכל הסוגים. זה מחזק את שרירי הליבה בעדינות ואני רואה שבתקופות שלא עשיתי באמת היו לי כל מיני סוגים של כאבים.

אם אין לך חוג בסביבה יש מלא ביוטיוב, יכולה להמליץ לך על דברים ספציפיים אם תרצי.

מנסיון דלקת באגן לא מחייב עליה במדדי דלקתפרח חדש

טוב לדעתרק לרגע9

אז באמת כיוון טוב לבדוק את זה

אשמח להמלצה.קנמון

רחוקה מיוגה כרחוק מזרח ממערב.

יותר בתחום של ספורט קיצבי.

כל תנוחות היוגה האלו נראות לי לא רלוונטיות ל(חוסר) יכולת שלי.

אבל מוכנה לנסות.

אז אשמח להמלצה למשהו לא מורכב מדי ביוטיוב..

ותודה!

ממליצה על לאה יוגהרק לרגע9

תכתבי 'לאה יוגה' ביו טיוב.יש לה ערוץ עם המון שיעורים בכל מיני אורכים, שמתאימים לכל מיני מקומות בגוף. נגיד שיעור לגב תחתון וכו'. אני לפעמים מחפשת נגיד שיעור של רבע שעה אם אין לי זמן, יש לה גם קצרים, גם ארוכים בכל מיני רמות. תעשי קודם למתחילים.

ממש תודה (:קנמוןאחרונה

מציעה רעיוןבארץ אהבתי

מבחינה רפואית - אולי כדאי גם ללכת לפיזיותרפיסטית רצפת אגן. לפעמים הכאב קשור במשהו בשרירים שם ויש להן איך לעזור.

ועוד רעיון - לי לאחרונה היה איזה כאב באזור האגן, והלכתי למישהי שעובדת בשיטות טבעיות (יש לה הכשרות בהרבה תחומים - עיסוי, דיקור, אוסטאופתיה ועוד). והיא הצליחה לזהות את הבעיה ולטפל.

אני יכולה בשמחה לתת לך את הפרטים בפרטי (אם את מאזור ירושלים. למרות שאני יודעת שיש כאלו שמגיעים אליה גם מרחוק...).

גם כיוון מעניין..קנמון

אשמח להמלצה בפרטי.

אני לא מאזור ירושלים אבל לא שוללת הגעה.

תודה!

תודה לכל הנשים היקרות על העצות הטובותקנמון

ועל התמיכה.

זה נותן כח..

שהשם יברך אתכן בטוב!

כמה עולה לכם כל האוכל לשבת?פצלשהריון

אם מסכימות לרשום בגדול מה הוא כולל וכמה נפשות?

כולל חטיפים, שתיה, בורקסים, עוגות חלות וכו...

זוג+2 באזור ה400 מפרטתפיצישלי

ליל שבת

סלטים כ10 סוגים חלק קנויים באזור ה70 שח

דגים -50 שח

מרק קובות ביתי 30 שח

שבת בבוקר

בשר 80 שח

ממולאים או אורז עם עוף 50 שח

סעודה שלישית סלטים

מלבד זאת חלות 50 שח

עוגות ופיצוחים וחטיפים 80

כאבי גב תחתון בשבוע 38ילד בכור

התחילו לי בימים האחרונים

זה לא מרגיש צירים

לאורך היום פשוט כואב ממש

מה זה? מרגישה כמו לפני מחזור

נשמע שזה התחלה של ציריםהשקט הזה

אולי עוד לא כאלה שממש מובילים ללידה

אבל הרחם מתחיל לפעול

זה לא מרגיש כמו הצירים שהיו לי בלידות הקודמותילד בכור

אבל אולי הפעם זה מרגיש אחרת?

כאילו זה לא ברור כמו ציר- התחלה אמצע סוף..

השאלה אם זה יכול לקחת גם שבוע עד שיתפתח משהו

כי ממש מתלבטת על שבת בקצב הזה

אולי התבססות באגן?הרמה

מענייןילד בכור

זה לפחות סימן טוב? אם זה מה שיעזור לו להתבסס אז באהבה

גם לי נשמע כמו ציריםכל הישועות

לא יןדעת באיזה רמה וכמה רציניים..

תשתי הרבה ותהיי במנוחה..

זה פשוט נשמע שאת בשבוע 38 😌באתי מפעםאחרונה

הכל נורא כואב, מתרחב, העובר מתבסס באגן , אם זה לא בא בגלים אלא כאב רציף נראה לי קלאסי למצבך. את ממש קרובה לסוףףף

בדיקת דם לגילוי הריוןאנונימית בהו"ל

עשיתי הבוקר בדיקת דם ועדיין אין תוצאות

אוףף

דרך כללית

תכנסי באפליקציה לתוצאות. תוצאות מתאריך עד תאריך..רק לרגע 1

זה לא מופיע בראשי

אם לא מופיע תתקשרי מחר למרפאה

זאת התוצאה, מה המשמעות?אנונימית בהו"ל

פעם ראשונה שאני בודקת בבדיקת דם

זה אומר שאת בהריוןהשם שלי

יאאא איזה כיף!אנונימית בהו"ל

תודה על התשובה, לא מבינה במספרים האלה

בשמחההשם שלי

בעיקרון תוצאה מעל 5 זה חיובי.

את יודעת מה לעשות הלאה?

כן, אני קבעתי תור לרופאאנונימית בהו"ל

מעל 25 זה חיובי. בין 5 ל25 זה גבוליאמהלהאחרונה

או שזה הריון צעיר מאד או הריון כימי.

ולפותחת- זו תוצאה נהדרת ב"ה, שיהיה בשעה טובה!!! בבריאות, בשמחה ובידיים מלאות

כמה זמן את אחרי איחור?

נשבר לי הלב עכשיואנוונימית1

הבת שלי עדיין לא בת 5.. קמה מלאאאא בלילות בגלל חלומות רעים. זה מתיש ברמות. במיוחד בזמן מילואים.

עכשיו לפני שהיא הלכה לישון שאלתי אותה מה החלומות הרעים שלה.

היא: שאבא ילך לכמה ימים לצבא.

אני: ומה נורא בזה שהוא הולך? (הייתי בטוחה שהיא תגיד שהיא מתגעגעת).

היא: שהוא ימות!

ומתפרצת בבכי.

והמחנק עלה לי לגרון.

וב"ה בעלי כרגע לא נמצא בגיזרה מסוכנת. אבל החזקתי את הדמעות שלי מהידיעה שהילדה שלי מתמודדת עם הפחד הזה ברמה היומיומית.

ועוד ילדים רבים במדינת ישראל. ושלא כל הילדים (אני לא נכנסת לסוגיית הגיוס. רק משתפת מהתחושות שעלו לי).

ושחלק מהילדים חוו את האובדן שהם כל כך פחדו ממנו... ומסתובבים עם חור ענק בלב ליתר חייהם.

וואי איך המציאות הזאת מפעם לפעם נותנת כאפה של החיים.

וואוו קשוח. באמת שובר את הלבהשקט הזה

כל כך קשה. בשביל שתיכן. חיבוק גדולכורסא ירוקה.

וואו חיבוק. איזה מתוקה ורגישה.רקלתשוהנ

מאמי 💔😥 חיבוק גדולבאתי מפעם

מסוג הפעמים שאני יכולה רק לשלוח חיבוק 💓שושנושי

חיבוק גדול, באמת נשבר הלב💔חזקה בעורף

איזה יופי אבל שהיא משתפת ויודעת להגיד מה מפחיד אותה! נשמעת ילדה נבונה!

יש באזורכם מרכז חוסן פעיל? אולי שווה להתייעץ ולקבל כלים איך לעזור לה להתמודד עם הפחדים. או בעזרתך ואפילו בעזרת כמה טיפולים של איש מקצוע. במיוחד שאת אומרת שזה לא חד-פעמי וחוזר על עצמו😔

מניסיון, יש להם כלים טובים!

מצטרפת להמלצה על מרכז חוסן^כיסופים^

ואם נשארה לכם יתרה לטיפולים משפחתיים המילואים נשמע ששווה להשתמש

וחיבוק גדול♥️♥️

אני גם מרגישה שלראשונה מזה 3 שנות מלחמה ומילואים פתאום נופלים האסימונים לגדולה שלי (בת 4)

תודה רבה! אני לא מכירה האמת אבל אנסה לברראנוונימית1

אוף זה ממש קשה. חיבוק גדול והרבה כוחותסטודנטית אלופה

היא נשמעת ילדה מדהימה וחכמה. אני מתנחמת בזה ששלי עוד קטן ולא מבין, למרות שבסוף הכל נחקק בפנים

אוף מתוקה קטנה. טוב שמשתפת אותךהרמה

זה שהיא מוציאה ומשתפת ואפילו אם זה בחלומות זה נורמאלי וטבעי ואפילו בריא מאשר לאגור את החרדה והפחד בתוכה.

הרבה כוחות וחיבוקים 🫶🫶🫶

בשאגת הארישומשומונית

בעלי גוייס. ובת ה4.5 אמרה לי באחד הימים: אמא, בואי נגיד תהילים שאבא לא יפצע. (אמנם לא דיברה על מוות, אבל גם פציעה זה לא רחוק...)

ישר עלו ךי דמעות (הייתי אז גם מאוד הורמונלית בהריון😉). וכמו שכתבת זה נתן לי כאפה שזו המציאות של הקטנים שלנו...

כמה התמודדות💔 אצלנו בתחילת המלחמהחזקה בעורף

לצערנו התמודדנו עם מוות של מישהו ממעגל יחסית קרוב, הילדים הכירו אותו ויש ילדים חופפים בשכבת גיל.

זה קרה בזמן שבעלי היה בעזה מנותק קשר.

כשסיפרו לי על המוות שלו, הייתי מחוץ לבית אבל כשנכנסתי הביתה הילדים כמובן ראו שבכיתי.

וישר הם שאלו אם אבא מת😔

כמובן, שדיברתי איתם וסיפרתי להם ואז אחד הקטנים שאלה נכון x (אישתו) הרבה יותר עצובה ממך עכשיו?

נכון כשאבא ימות את תהיי יותר עצובה ממה שאת עצובה עכשיו??

הזכרת לי… אנחנו קרובים של החטופיםחמדמדה

אחד מהם חזר ב"ה

וכמובן גם הילדים ידעו שנחטף והתפללו

וכשהשתחרר הגיע לבקר ואחד הילדים רץ אליו איך שנכנס וצעק לו 'הייייי *** (השם שלו) לא נרצחת?????'

ילד בן שלוש🙈🙈

מדהים פשוט

כשסיפרתי לבעלי בערב (הוא בבית) הייתיאנוונימית1אחרונה

בהלם שזה ממש הציף לו דמעות בעיניים לשמוע את זה... הוא אחד שבוכה פעם באף פעם.

אבל זה באמת כל כך הפריע לו לדעת שהמילואים האלה עושים צלקת בנפש שלה... וזה קשה ללכת בידיעה שאתה לא יודע מה יכולות להיות ההשלכות על המשפחה (חוץ מהמובן מאליו שמתגעגעים והעול של הבית עליי וכו')