באמת שיבושם לה, לא התבאסתי שהיא יודעת, כמו זה שהיא מעבירה את זה הלאה...

אם נגיד היה מדובר בגסיתי בת 17, אולי הייתי מבינה. אבל מדובר באישה בוגרת, שבעצמה לא סיפרה בהריונות שלה...

אנחנו בעננים ב"ה. וואי איך אני מחכה לראות את הפנים של חמי וחמותי כשיגלו שזה בת (חלום חייהם לקבל כבר נכדה). יש לכן רעיון איך מספרים להם פנים לפנים כשאלד?

הטקט שלהם, או האושר שלהם

אולי בשיחת וידיאו...

זה כל כך לא מקובל אצלנו...

הקטע שחוץ ממנה אף אחד לא מנדנד, זה בכלל לא נושא.

בהתחמקות ולהתבאס בסוף שנכשלתי בלשוני.

מה כן?  חותכת. עם אמירת מאד ברורה שאני לא מעונינת שיחפרו לי. מידת הנעימות של האמירה תלויה בטיב העומד/ת מולי. זה נע בין משפט עדין ונעים גם אם אסרטיבי וחד משמעי לבין משפט חד ובוטה לחסרי הטקט שחופרים ולא מרפים.

ולא מתפתה לענות על שאלות/עקיצות

שיתעסקו בחיים שלהם ויעזבו אותי לנפשי

לדוגמא חברים או בעבודה- שאלו אם אנחנו מספרים, אמרתי שלא. ומאז לא מזכירים את הנושא.

במשפחה, כמו שכתבתי, זה בכלל לא עניין, לא צריך לשאול אפילו אם אנחנו מספרים או לא...

תודה על התגובה

תודה על התגובה

לא היה כזה קשה להסתיר עד עכשיו... לא יודעת מה נפל עליה בשבת האחרונה...

נראה לי היא מנסה להגשים את החלום שלה לבת (שלא התממש עדיין...) דרכנו 

מה שמעצבן אותי זה שהיא לא מכבדת את ההחלטה שלנו שלא ידעו ומספרת. אין לה זכות לעשות לנו את זה...

אני טיפוס כ"כ סקרן שאין מצב שאני עומדת בזה!

רעיון

עם כל העיצות והאובר דאגה לפעמים.

משהו להשאיר לעצמנו....

וכל כך מתחברת למשפט האחרון. אולי הורמונים?

מה גם שלא הייתי עומדת בעצמי בלשמור סוד עד סוף ההריון

לבנתיים בדיוק ההפך.

זה היה ברור..

כי ככה זה מקובל אצלינו

מה שמעצבן זה שאנשים שלא מספרים שואלים מה אתם לא מספרים?

גם אם היינו מספרים.. לכם לא!!

חח

אה ואין סיכוי שלא הייתי בודקת את זה מראש...

היתתי חייבתתתת לדעת

למרות שבצד אחד לא מבינים מה הקטע לשמור את זה בסוד, ובצד השני יש זוג שמספרים בכיף. ולמות שהילדים שלנו סקרנים מאוד, ומנסים להוציא את זה מאיתנו בדרכים מתוחכמות .

זה סוד שלנו וזהו.

אבל אם זה התגלה בטעות (וקרה לי באחת הפעמים שפלטתי לאחד האחים...) - משתדלים לא לעשות עניין.

אבל - אנחנו לא עומדים במסכת לחצים מכוערת כמו שתיארת... (רק סתם בדיחות, וכאילו ניסיון לתפוס על המילה - ואנחנו "משתפים פעולה" וממציאים פליטות פה וכו'... )

לא יודעת מה היינו עושים במצב כזה...

מה שכן - בשני ההיריונות הראשונים אנחנו בעצמנו לא ידענו מה המין אז חסכנו לעצמנו חפירות . אולי יתאים לכם בהיריון הבא (בעתו ובזמנו) לומר שאתם פשוט לא יודעים מה המין?

רק לאחותי סיפרתי לפני הלידה הראשונה כי יכלה לשלוח לי מלא בגדים מחו"ל...

זה כיף כל הספקולציות והדיונים,

עד הרגע שבעלי חייב לעשות איזושהי פליטת פה

בהריון שני סיפרנו שהוא לא יודע ואני כן (נשמע מטומטם אבל זה מה שהוא רצה)

די עזבו אותנו....

מספיק משהו קטן

אנחנו לא מגלים וגם לנו משגעים את הראש

בעלי מבלבל בכוונה

אני מתה מזה

באמת החלטתי שאם ידעו שידעו מה אני יעשה?

ובאמת זה רק 2 אפשרויות לא כזה קשה לנחש

סורי על ההתנפלות, אבל ממש מפוצץ אותי לראות אנשים כ"כ חסרי טקט.

אני אישית סיפרתי להורים שלי, ואחיות שלי.

ההורים של בעלי קבלו עידכון לגבי מין העובר בחודש בתשיעי.

שאר בני המשפחה שטו בניחושים.

לחברות קרובות סיפרתי, למה לא...

בד"כ הסביבה כמעט ולא חופרת בעניין הזה כי מבינים שיש דברים שלא צריך לאמר.

ואם גיסה או חברה היתה מנדנדת לי כמו גיסתך. ואו הייתי ממש אבל ממששששש מתעצבנת.

אז כל הכבוד לך שאת מבליגה 

האמת שכשנפלט לבעלי לידה- לא כ"כ היה אכפת לי... ידעתי שמתישהו תבוא פליטת פה או ממני או ממנו.

אבל אחרי שהיא העבירה הלאה את המידע- אז כבר לא כ"כ הבלגתי ושלחתי את בעלי להבהיר לה מעל לכל ספק שזה נשאר סוד...

וחוץ מזה שעכשיו לא בא לי לראות אותה עד הלידה הכל בסדר...

זה ממש מעניין:

(חלק ענו תשובה שמשתנה מהריון להריון אז הכנסתי פעמיים, אחד בכל קטגוריה).

לא מספרות בכלל-8

מספרות רק למשפחה הקרובה-3

מספרות בלי בעיה- 9

לא יודעים בעצמם- 5

תאומים, תאומות, חלום חיי!!

ואז ברור שלא נספר, הכי כיף הפתעה במצב כזה

סיפנו להורים שמדובר בתאומים, כי רצינו את עזרתם...

אבל לא סיפרנו שמדובר בברית כפולה

הכוונה מעבר להורים... ידעו אפילו לא מעט (ההורים של שנינו, דודה של בעלי שליוותה אותי ממש כל הטיפולים וכולל בהריון, שתי חברות טובות וקרובות... חחח התכוונתי לשאר העולם שלא סיפרנו)

שזה הכעיס אתכן...

מה השלב הבא? יכעיס אתכן שחברות לא מספרות על קשיים בזוגיות שלהן, למשל?...

סליחה שאני חריפה...

אז גיסה שלנו גם היתה בהריון של תאומים ויש לנו קשר מאוד חזק שבתות ביחד וכו ,

אין לי בעיה שבחרו לא לספר מקובל אצלינו מאוד ,

אבל יש התנהגות כלשהיא שהם ציפו שנבין אותם בלי לתת הסבר,

אתן דוגמא הם היו גרים בדירה פיצפונת אז הם חיפשו דירה לעבור והם חיפשו שהחדר שינה יתאים לשני תינוקים אבל הם לא שיתפו שזה המטרה מכיון שהם כל הזמן שיתפו ותרצו מיליון תירוצים על דירות שזה לא מתאים אז יצא שאמרנו להם שהם מפונקים קצת,

אז אחרי הלידה הם אמרו לנו אתם רואים שאנחנו לא מפונקים ההיתם צריכים לדון אותנו לכף זכות...

או שהם שיתפו וחפרו לידינו בניתוח המיועד אז שאלנו למה ניתוח אז הם אמרו כי עכוז בתור חברים טובים/גיסה עם קשר טוב  ניסיתי לעזור לה בענין היפוך עובר...שהניתוח היה בגלל התאומים,

אני לא כעסתי שהם לא שיתפו אלא שהם היו חסרי טקט אתם יודעים שיש לכם שיקולים שאתם לא משתפים אז מה אתם חופרים ומצפים שנבין אותכם...

או לא מצפים אולי נהנים שאתם מצליחים לעבוד עלינו...

הם בחרו שלא לספר, ולכן היו צריכים לתת הסברים דחוקים.

אולי ההערה שלהם לגבי הלימוד לכף זכות לא הייתה במקום - אבל זה לא סותר שזה נכון... כל אחד ואחד צריך לנסות לדון את זולתו לכף זכות...

זה לא היה מתן הסברים דחוקים!

זה היה ברמה של לשתף נון סטופ ולצפות שנבין אותם ,

אם את יודעת שיש לך מטרה בדירה שתענה על ציפיות איקס או מטרה בניתוח ואת לא מתכוונת להעביר את כל התמונה אז למה היא חופרת לי בנושא ובאופן טבעי בתור גיסה קרובה אני ינסה לעזור...

זה לא היה שיחה סתמית וגם לא קצת יותר מיזה זה היה שיחות ושיתוף ברמת קשר מאוד גבוהה אז מה אנחנו מלאכים?

מה אתם באים להתיעץ ולשתף בלי הפסקה! שאתם יודעים שאתם מספרים חצי תמונה???

אגב אני לא כעסתי ,

אחרי הלידה הם כאילו הסתכלו עלינו נו עכשיו אתם מבינים אותנו  וכאילו אנחנו ההינו הלא בסדר...

מבינה את כעסך עליה...

ויש אנשים שלא מבינים את הקטע בזה...

כל אחד והגישה שלו. אין טעם לכעוס בכלל-בכלל.

לא יודעת מה קרה עם אותה חברה ספציפית שלך, אבל אני אישית ממש לא ציפיתי ל"פרסים" כלשהם מהסביבה... (ולהפך - אני לא אוהבת שאומרים לי "איזו גיבורה" כשאני מספרת על התאומים. מה, אני זו שבחרתי בזה??)

ההורים שלנו תומכים ועוזרים לנו עם הילדים, עם ההקשבה... האחים עוזרים גם - אבל זה לא שהם "מחויבים" לזה, וזה לא שישנה להם מה בדיוק יש לי בבטן כשהם באים לעזור...

ובטח שסתם אנשים מהסביבה... (איך שנאתי כשאנשים אמרו לי: "יש לך תאומים, נכון?" בקול של מגלי אמריקה... סליחה! גם אם אתם חושדים, תשמרו את זה לעצמכם בבקשה... אם בחרתי להסתיר את זה, זה ענייני, אתם לא צריכים לחפור... חוץ מזה שמישהי סיפרה לי שבאחד ההיריונות שלה היה לה עובר גדול מאוד, וגם הרבה אמרו לה שיש לה תאומים... למה לא לקחת בחשבון אפשרויות כאלו??)

אנשים....

רק שתדעי שיש היום נשים שמתעסקות עם זה

במכון פועה ובעוד ארגונים

זה הכי מובן הקושי שלך

ממליצה לך לחפש מישהי כזאת שתרגישי בנוח

לתחתונים

במיוחד שבמקרה שלי זה כל הזמן

באמת שבחצי שנה האחרונה אולי חודש וחצי במצטבר היינו מותרים

נשמע קשה כל כך!

אולי כדאי לך לעבור לגלולות?

אני עם יסמין, ומצרפת חפיסות וחודשים ברצף אני בלי מחזור. אם את גם ככה רוצה למנוע זה יכול להיות פתרון טוב

אני לא רוצה למנוע

ועוד OCD והרבה טבילות והרבה שאלות. ממש חיבוק ענק זה סיוט נוראי.

אני רואה שכתבת שאת לא מונעת, את בבירור רפואי כלשהו על מה הדימומים? אני לא מבינה בזה רק מעלה, מניחה שכבר חשבת על זה.

הלוואי שייגמר כבר במהרה, וכל המתח הזה ילך איתו.

כרגע אומרים לי שזה תגובה של הגוף אחרי התקן הורמונלי

אבל כברו כמה חודשים והדימומים התחילו עוד עם ההתקן

לק"י

מכירה אישית את מי שפרסמה, ומניחה שהיא חלק מהתוכנית (אשה מקסימה):

בעיקר מזדהה עם האובססיה בהכנה

לוקח לי שעות

אשמח לדבר. 

וגם אני מכירה את המי שפירסמה את התוכנית "ותמצאנה", מומלץ.

האמת כרגע שOCD זאת הבעיה הקטנה

אני רוצה לטפל בזה בלי קשר

אבל גם בלי זה יש כאן חתיכת התמודדות 

אני רק אתן לך חיבוק חזק חזק חזק!!!!

מבינה עד כאב עד כמה זה קשה וכואב

הרגשתי את זה על בשרי יותר מדי...

אני בימים כאלו הייתי מפצה את עצמי באוכל שווה, קניות מפנקות, מזמינה סל מפנק בשיין (גם אם את רובו החזרתי)

היינו יוצאים למסעדה, לטיולים. מנסים להיות הכי ביחד בכיף שיש גם אם זה מרחוק.

הלוואי והייתי יכולה להסתכל לך בעיניים ולהגיד לך- עוד יבואו ימים טובים.

הם יבואו בעז"ה,

אבל כרגע, אני יודעת עד כמה החור שם עמוק ושחור

אתפלל עלייך שתזכי לטבול בקרוב בבריאות, שבמחה , בקדושה ובטהרה, ללא שום עוגמות נפש בדרך

ותזכו לשפע ברכה והצלחה.

זוכרת אותך

וזה ניסיון שבאמת אין לי מושג איך הצלחת לעבור

 מרגיש כאילו האמצעי מרחיק מהמטרה... (גם אם איננו יודעים את טעמי המצוות)

אני לא רב מן הסתם, אבל חייבת לציין כשקוראת אותך:

לא יודעת מה את כן היית שומרת בעבר (כשאת אומרת שאז שמרת פחות), אבל "ליבת האיסור" מצומצמת משמעותית ממה שנהוג היום, כמו שאת בטח יודעת, ואם זה מביא לכל כך הרבה כעס, ובלשונך "שנאה", ומרמור - הייתי משתפת את בעלי בעשיית חושבים שוב בעניין הזה, ושוקלת לחזור במקרה הייחודי שלכם לשמירת "ליבת האיסור" ולו לתקופה מוגדרת. ההתחזקות שלו לא אמורה לפגוע ככה בזוגיות שלכם.

בטח כשזה נוגע להלכות טהרת המשפחה

לבי על פותחת השרשור

היא מתארת מצב כואב מאוד!

והלוואי וימצא פתרון

אבל ממש להזהר עם עצות הלכתיות בתחום

בטח באופן פומבי

מי שרוצה יש לו לאן לפנות ועם מי להתייעץ

ובעיקר שולחת חיבוק

מאחלת שכנגד כל הצער תזכו לשפע ברכה 🙏🏻

היא לא פירטה פה. אבל הגיוני שיש צבע אוסר, גם עם הרב הכי בקיא בעולם.

מה שכן, אם הוא לא רב עם ניסיון רב, אז אולי באמת שווה להתייעץ עם רב מנוסה.

אז בהחלט להחליף רב.

כתם לא אמור לאסור.

רק על עד.

אבל ברגע שמצלחים לטבול אם יש רב שיכול להתיר להם לא ללבוש תחתון לבן אין שום סיבה בעולם לאאסר מכתמים

לא משהו שאפשר להתיר

לפעמים אני חושבת שזה איזה תיקון על תקופות שלא הייתי שומרת

אם אתם רוצים למנוע ותהיי במצב של עצות,

ייתכן ויש לי עצה בשבילך.

(ייתכן כי אי אפשר להבטיח אם זה יעבוד אצל כל אשה)

מבינה אותך מאוד!

באמת אין לי מה להוסיף חוץ מזה שזה סיוט ושאני מבינה אותך. באמת שנסתרות דרכי ה'

אולי אפשר להבא לצרף מכתב עם הסבר שלך. כך הדריכו אותי, מפרטת ממש איזו בדיקה זו, וֹאם כאב לי נגיד כשבדקתי, וכמה זמן כבר ננסה,  ומתי ההתקּן הוצא וכו וכו כל מה שיכול להיות קשור.

ואת ככ גיבורה שכבר 3 חודשים מנסה שוב ושוב בדיקות.

בהצלחה ושתזכי להנות בחוש (-להרגיש ממש) משכר הטרחה

99 אחוז עלי ואני מתמודדת עם כזה הרבה

אז את המעט שהוא כן יכול לעשות, שיעשה כמו שצריך

והרב הזה פשוט לא מספיק בקיא

ואם הוא היה שולח לרב אחר אני חושבת שלא היתה בעיה

ועכשיו גם הבדיקה עצמה נעלמה

ואני פשוט לא מתכוונת להשתגע שוב עם בדיקות והפסקים, באמת שלא.

מצד שני זה היה הרב הכי קרוב

ואת כל המרמור שלי אני מוציאה עליו

והוא לא יודע לתמוך נפשית ובורח למערה שלו

ורק מעצבן אותי יותר

052-846-5585

לא התמודד בקלות עם הכתמים שיש על הרצפה שלנו, היה כבד מדי בעיניי ובעיקר עשה רעש שלא יכולתי לסבול.

נראה לי שזמן העבודה שלו כן היה ארוך. לא בדקתי אותו מספיק בשביל להיות בטוחה.

אני אישית משתמשת במגב שפריצר (יש הרבה סוגים), זה זול והכי נוח לי. על כתמים קשים אני שופכת מים לפני כן ולא מסתפקת בשפריץ מי הסבון מהמיכל, אבל בעצם גם עם הטינקו הייתי צריכה לעשות את זה, והוא התמודד פחות טוב עם שאיבת המים המלוכלכים...

סליחה אם ביאסתי

אבל זה כן הרגיש לי מאמץ בגב וגם בעיקר מרח..היתי צריכה לאאטא יותר מדי טוב לפני אחרת מרח לכלוך..ולאט לאט הפסקתי להשתמש..

הוא היה נחמד אבל רציתי משהו שעושה עבודה יותר טובה ופחות במאמץ

הטובים הם ממש יקרים ולכן הבעיה

אני לא מכירה אותו

אבל קניתי לאמא שלי את הדרימי 14 בערך ב1,000

והוא עושה את העבודה

בית עם תינוקות וילדים

אז השואב שוטף לא יהיה במקום שטיפה לגמרי

זה עוזר לתחזוקה של הניקיון

אבל אחרי כמה ימים צריך שטיפה רגילה

זה מנסיון אישי ולא חושבת שזה קשור לדגם השואב שוטף.

לכן אני דווקא חושבת שלא צריך דגם יקר ולשלם עליו כמה אלפים.

אני קניתי לא יקר

נותן לי את המענה הנ"ל וזהו.. גם לא מצפה מעבר.

בית עם ילדים צריך שטיפה מידי פעם ולא נוכל לברוח מזה..

אין לי כרגע ידיים םנויות או זמן לשטיפות באמצע ..גם לא כח במילא הכל מתלכלך תוך רגע

ולכן כל מה שקשור לדלי וסמרטוט לא בלקסיקון

אבל כן מבאס כי באמת המטבח מלוכלך מאוד

אם באמת הטינקו הזה עושה עבודה גם אם לא מושלמת אבל רן עושה נעים יותר אולי זה כן שווה

אבל אם יתקלקל אחרי שנתיים אז כבר לא שווה לי

הוא באמת עוזר לשמר נקיון

ובטח כשהאופציה השניה זה לא לנקות ולא לשטוף בכלל

הבית שלי מאוד מתלכלך ב"ה סיבות טובות

ויש לי קצת נטיה לפדנטיות שלא באה לידי ביטוי בפועל כי למדתי לשחרר

לכן אני יודעת להגיד שזה מנקה ועוזר

אבל אף פעם זה לא תחליף לשטיפה

הוא יכול להיות תחליף לשטיפה במצבים שלא חשוב נקיון 100 אחוז. או כשאין אופציה אחרת או זה או כלום

לא שוטפת רצפה כמעט בכלל, פעם ב..כזה שיש זמן

ברגע שעושים עם זה כל יום-יומיים לא מגיעים לכתמים קשים והבית נשאר נקי תמיד

מה שכן כל הניקיון של המכשיר קצת מבאס אבל עדיין זה עוזר לי מאוד  ממש שינה לנו את החיים

היתה תקופה שהפסקתי להשתמש בגלל זה

הפריע לי מאוד הריח

שופכים לאסלה

ומעבירים צחצוח באמבטיה

לא הרגיש לי מורכב מידי

אולי זה משתנה בין אחת לשנייה

החומר בערבוב הלכלוך מסריח מאוד

ואת המיכל של המים המלוכלכים צריך לשטוף מידי פעם

לא מספיק רק לרוקן

ומידי פעם צריך לנקות את החלק של המברשת

בחורים מהמברשת למיכל מצטבר שם לכלוך מידי פעם, זה מגיע עם מברשת ייעודית ארוכה וצרה לנקות שם אבל זה מגעיל..

זה משהו שאין לך בדלי מים סמרטוט ומגב..

אני מסכימה שזה דבר שעוזר ומיקל בחיים

אבל צריך גם להגי את האמת

לפחות בעיני זה לא מושלם כמו שמצטייר מהתגובות פה

תודה רבה. אולי באמת אני אקנה את הטינקו s5+

כי רוצה לקנות את זה עם שובר שקיבלנו אז מוקבלת לאתר מסוים וזה מה יש..ויוצא לי שמשלמת עליו רק 400שח..וזה בטוח שווה את ה400

הדרימי 14 עולה שם איזה 2000+ לכן לא רלוונטי לי

שווה אפילו כדי לראות איך זה משתלב לך בבית

אם תהיי אולי בעתיד תשקלי לקנות דגם יותר משוכלל.

אגב רוב הדגמים היותר יקרים הם לאו דווקא יותר טובים בביצועים. בדקתי את זה

זה פשוט כל מיני פונקציות נוספות שאפשר לוותר עליהם.

מה שחשוב לדעתי זה

אורך חיי סוללה

עוצמת שאיבה

גודל מיכל

ופונקציית שטיפה וייבוש עצמי

כל הדברים האחרים אפשר לוותר לדעתי

שימי לב שיש חובת פיקוח מרגע שיש במשפחתון 7 ילדים. גם שלך נחשב בספירה (אם הוא איתך במשפחתון).

דבר שני תעשי ביטוח. זה לא קשור לפיקוח, אפשר גם אם המשפחתון לא מפוקח.

במעט תינוקות בערך 3.

ביטוח למה הוא מיועד?

נראלי אמרו פעם שזה 50 לשנה לילד אם לא טועה..

לק"י

שיכלול:

מספר ילדים שבטיפולך.

ימי עבודה ושעות.

ממתי עד מתי בשנה את עובדת.

האם כולל אוכל או לא.

מה עושים במקרה של עזיבה (יש מקומות שמבקשים תשלום על החודש שאחרי העזיבה).

מה עושים במקרה שאת חייבת להיעדר.

מה קורה במקרה של איחור מצד ההורים.

מה הנוהל לגבי תינוק חולה (לא לשלוח מראש עם חום/ דברים מדבקים, ואם חולה באמצע היום- שההורים יבואו לקחת).

המטפלת אצלינו מודיעה מראש בחוזה שהיא לוקחת 3 ימי חופש במהלך השנה, ומודיעה עליהם שבוע מראש.

בתחילת שנה לתת לוח עם ימי חופשה.

להוסיף סעיפים- במקרה ופורצת מלחמה (או לכי תדעי...עברנו כבר קורונה) הילדים לא מגיעים.
מה אז?
האם הכסף יוחזר להורים, או ישאר אצלך?
בזמנו המטפלת של בני הייתה הוגנת ומחצית מהכסף חזר להורים מחצית הלך אליה.

חוזה כזה מפורט זה הכי חשוב!!

ובאמת מקקובל 3 ימי חופש שאת יכולה לקחת לך, עם עדכון מראש.

לדעת מה עוד יהיה בדור הגאולה שלנו.

לק"י

בדיוק השבוע חתמתי על חוזה לשנה הבאה, אבל אנחנו איתה עוד מלפני הקורונה, ועברנו יחד גם קורונה וגם מלחמות😅

אולי באמת נשאל אותה.

בכל מקרה לא משלמים על שירות שלא קיבלתי...

למטפלת שעובדת נקי ומפרישה לעצמה ביטוח לאומי- במקרה של חלת תקבל פיצויים מהמדינה

מטפלת שלא דואגת לעצמה- בעיה שלה...

(יום יומיים שבוע אני אספוג... חודש כמו בקורונה- אין מצב )

לק"י

ככה לפחות זכור לי.

והמטפלת שלנו עובדת מסודר והכל. אז היו פעמים ששילמנו רק חצי תשלום, היו פעמים שהיא החזירה, והמדינה שילמה לה.

בכל מקרה, הייתי דואגת שזה יהיה מעוגן בחוזה.

לא חושבת שזה קורה בשום מקום אחר בשוק הפרטי

וזה לא שיש למטפלת הרבה הוצאות במקאה של השבתת משק אלא אם כן היא דוכאפרת מקום

ולרוב התשלומים התבססו על הוכחת ירידה בהכנסה... אז מי שה

ביטולים של 'כוח עליון' כמו מלחמה מי משלם עליהם?

אוכל- מי מביא? איך הילדים ישנים במה וכמה זמן.

האם יש הגבלה על מספר הילדים

מה עושים כשאת או ילדייך חולים ח"ו

איך משלמים? מתי?

בכללי מציעה לשאול את הai על נקודות שצריך לים לב אליהם. אולי הוא יכול להכין לך גם חוזה.

המטפלת שלנו הכניסה לחוזה, שהילד יצולם בתמונות וסרטונים. לא יודעת כמה זה נצרך.

אותן ללוז וזה היה תענוג..

בהתחלה היא כן זורמת עם הלוז שלהם ולאט לאט מזיזה אותם לכיוון הלוז של כולם..

נגיד התחילו להיות עייפות בשמונה וחצי אז משכה אותן עם משחקים עוד רבע שעה עד שבסוף התחברו לשנת בוקר של כולם בתשע.. או להפך, השכיבה אותם עוד לפני שהתחילו להיות ממש עייפים.. בהתחלה קצת שכבו עירניות במיטה ואז התרגלו לשעה הזו. 

את החוזה של המטפלת של הבת שלי

ולהשיג ציוד בשביל זה..

אפשר מקבוצות מסירה

מאוד מקל שיש לך תשתית נוחה לטיפול..

נגיד טרמפולינות שיוכלו גם להירגע וגם לאכול בהם

משטח פעילות גדול שיהיה לכולם מקום לשחק

מזרונים לשינה או שיביאו עגלות..

ולהגדיר אם הם מביאים אוכל מהבית

לעשות לך סלסלאות לכל דבר

בקבוקים תמל טיטולים בגדי החלפה

או נגיד מקום נוח להניח את התיקים ואת יכולה לשלוף לכל אחד מה שהוא צריך..

למוצצים עדיף שיגיעו עם מחזיק מוצץ

ואם לא אפשר לתלות מוצצים על מתלה ייעודי..

או שבטרמפולינות התכוונת להאכיל מבקבוק?

מניסיון עם המטפלת של ילדיי

1. חוזה מסודר. מה קורה בימי מלחמה מבחינת תשלום, שעות, מועד תשלום, ימי עבודה בחגים ובחופש, מה קורה כשאת חולה למשל, תשלום ביטוח, אוכל ראש

2. ביטוח כמובן

3. תנאים ראויים - לולים והאכלה בטיחותית בכסא אוכל. מקום מגודר, משטח פעילות איכותי ומשחקים

4. הצהרת בריאות שלא ידוע על אלרגנים וכד

בהצלחה!

זה כלכלי ומשתלם

גיל 4 חודשים זה מושלם

זה זמן בטן, אוכל, שינה ושוב בטן/גב פחות או יותר

ביטוח זה חשוב גם אם זה פרטי זה לא משנה

חשוב שיהיו לך את הכללים שלך להורים מין הודעה כזו שלא יהיו אי נעימויות לגבי תשלומים, לוח חופשות וכו

לולים שאת צריכה לקנות, משטח פעילות ומשחקים

זה מה שעולה לי כרגע

אני הפסקתי רק כי היה לי קשה להיות בבית כל היום, אם יש לך עוד שאלות נשמח לענות 🙂

1. כי את אוהבת את זה

מכירה הרבה נשים שהגיעו לזה מתוך שיקול כלעלי, חוסר בהשכלה לצאת לשוק העבודה, רצון להישאר בבית עם התינוק שלך

בסוף בסוף- כל הנל לא ישנה אם זה לא משהו שאצ אוהבת (לא רק בסדר עם זה... ממש אוהבת)

זה עבודה קשה גם אם משתלמת, לבד. ושוחקת

ובסוף הנסיבות למה התגלגלת לזה לא יעזרו לך אם אין לך את הדרייב הפנימי וההנאה מלטפל בתינוקות

(ומי שאוהבת את זה ממש זורחת ורואים עליה... וזה גם מגיע לילדים)

2. תנאים

המקום צריך להיות מותאם לטיפול בתינוקות, כם טם זה הבית, צריך להיות נקי ובטיחותי יותר ממה שאני מקפידה בבית שלי...

שיהיה ציוד מתאים

3. יכולת להתמודד עם הורים... להיות מטפלת זה לא רק לטפל בתינוקות... מאחורי כל תינוקת עומדים הורים עם דרישות וציפיות והם לא תמיד נחמדים

4. שקיפות... כלפי ההורים בעיני זה המפתח להצלחה, רוב התקלים זה על דברים שלא ציפו להם, אם הכל יהיה גלוי  סעיך 3 יהיה יותר קל

5. חוזה מסודר על *הכל*

ימי חופש, בלתמים. מחליפה, שעות עבודה, תפריט, ציוד, השבתת המשק, תשלומים, עזיבות, מספר ילדים, אוגוסט - הכל!!!! - כנל סעיף 3 יהיה יותר קל

6. ביטוח- חשוב מאוד וזה גרושים, זה מושת על ההורים וזה מעיד גם על רצינות

כשאני שומעת מהמטפלת גם על זמנים פחות טובים של הילד, או כשהיא שולחת לי הודעה- אם היה משהו בבוקר, כי הוא לא כרגיל, זה נותן לי תחושה שהיא לא מייפה את המציאות.

(לא אומרת לבעס את ההורים כל הזמן, ולנסח דברים בצורה נעימה. אבל כן לשתף ולחשוב איתם אם נראה שמשהו לא כרגיל אצל הילד).

ובמקביל, לשתף בדברים טובים, לספר סיפורים שהיו. זה תמיד כיף לשמוע.

לק"י

בהתחלה הייתי מעדכנת במהלך היום איך הילד- מתי נרדם, מתי אכל.

בהמשך אפשר לשחרר, ולעדכן בסוף היום.

אבל יש הורים שבטח ירצו יותר עדכונים במהלך היום, בעיקר אם זה ילד ראשון. אז כן חשוב להגיע איתם לאיזושהי החלטה. כי מן הסתם שאת לא עם הפלאפון כל היום וכל היום מצלמת ושולחת להורים תמונות. רצוי שתהיי עם הילדים🤭

ובכללי מנצלת אחסון לגובה כמה שאפשר.

אם את שומרת בגדים גם שקטנים עליהם אז שקיות ואקום בתוך ארגזי מצעים או מדפים עליונים/מעל ארונות

חייבת אותה

ואני שואלת לגבי בגדים של יומיום לא אחסון

שכל המיטות יהיו עם ארגזי מצעים עמוקים זה המון אחסון..

אפילו שולחן סלון ראיתי שיש עם כמו ארגז כזה.

ואם אין ארגז מצעים אז אפשר לשים קופסאות שקופות גדולות מתחת למיטב של הילדים ולאחסן שם.

אם יש אפשרות לאחסן אצל ההורים בגדים שכבר קטנים/עגלות /ציוד שמשתמשים רק פעם ב...

אני אישית מעבירה הלאה בגדים שקטנים לנו אבל לשמור אצל ההורים זו אופציה טובה.

השידה נמוכה ולכן עדיף במקומה ארון גבוה עד התקרה.

את יכולה גם לתלות ארון מעל המכונת כביסה שיתן לך עוד אחסון.

אם יש מקום במסדרון אפשר לשים ארון צר כזה לעוד אחסון

אני מחפשת איל להוסיף ארון או מקום לבגדי היומיום שלי ושל בעלי

אחסון אני מאלתרת

אבל להתלבש נמאס לי מהצפיפות הנוראית הזאת במדפים

סליחה על השאלה...

אצלנו הבגדים של כולם מאוחסנים בשני ארונות של דלת אחת, ארון של שלוש דלתות, ארון תלייה אחד ברוחב של דלת וחצי וחמישה מגירונים. 11 נפשות... (האחסון מתחלק בין החדרים כמובן)

באופן כללי אני לא מאמינה בארונות גדולים בבית, כי בעיניי הם תופסים מקום...

אני שמתי בארון של הילדים מדף נתלה, שמאפשר לי לאחסן יותר דברים בארון.

ואני שמה בארון דברים בשתי שכבות, קדמי ואחורי.

לילדים שבני 4 ו 6, לכל אחד יש מדף אחד, הדברים הקטנים נמצאים במדפים הנתלים, וחוץ מזה יש מקום לתלייה לכל הילדים.

מהמקס סטוק מדפים כאלה של סידור נעליים, והנחתי את זה מעל השידה, והשתמשתי במדפים לשים בגדים במקום נעליים. מקווה שהבנת למה התכוונתי. עלה לי בזמנו בערך 100 שקל

שמה לך פה דוגמא למשהו דומה:

https://www.ace.co.il/5770029?utm_source=google&utm_medium=cpc&utm_content=731896064861_177204583129&utm_term=&matchtype=&gad_source=1&gad_campaignid=22192422213&gbraid=0AAAAAD9Br5B90G3fJUbCaNw4VGbSF3I30&gclid=Cj0KCQiAnJHMBhDAARIsABr7b854x8zSZ03mL1J1vasi-mqteNlfHCY9qHigZ4eOH9D1glMHstPokPQaAqDHEALw_wcB

איפה הארון נמצא כרגע? הוא לא בחדר שלך?

אם לא ישאיר מקום לעריסה ואת מתכוונת להישאר בדירה לטוח ארוך ובעז"ה עוד ילדים - לדעתי חבל להכניס ארון לחדר אם לא ישאיר מקום למרות שאת לא חייבת ארון עמוק או גדול מאוד.

אצלי ארון עומק 60 ונכנסים בו בגדים גם ב2 שורות אז אפשר פחות ועדיין יהיה לתועלת

זה מאוד תלוי גם מה גודל החדר. אצלי ארון על קיר כמעט שלם 3.2 מטר (הזמנתי 2 ארונות אותו דבר והצמדנו אותם) אם הייתי לוקחת ארון אחד 1.6 היה נשאר לא מעט מקום לעריסה אם הייתי צריכה

ויש גם ארונות במידות שונות שאולי יוכלו להתאים ואפשר אולי להכניס לחדר של הילדה. אצלי באחד מחדרי הילדים יש ארון 1.2 מטר וזה אחלה

אני בכל אופן כן בעד ארון נוסף. וגבוה ככל שניתן. אולי בחדר אחר אפילו? יש לכם? אני אוהבת שלכל דבר יש מקום מוגדר זה פחות בלאגן בעיניים וההפרדה ביניכם לבין הילדה זה יתרון

חדר ממד וחדר הורים

בממד יש את הארון בגדים

מדף אחד לילדה

2 לבעלי

3 לי

2 למצעים ומגבות

ותליה מפוצצת של בעלי ושלי

אני מחפשת להכניס ארון בחדר הורים אפילו שאני ממש לא רוצה

מהארון שלכם

אני אישית שמה מצעים בארגז מצעים של המיטה (שלנו) ואצל הילדים מתחת למיטה יש לי תיבות פלסטיק ענקיות על גלגלים שאני מאחסנת בהן מצעים בין היתר

מגבות - הייתי קונה ארונית שירות לשירותים. חבל על המקום וזה גם לא ככ פרקטי בעיניי שזה לא במקלחת. יש בעיצובים ממש יפים

הארון בממד תופס את כל הקיר? לא נשמע שהוא מאוד גדול. או שהחדר מאוד קטן..

אולי כדאי להחליף אותו לאחד גדול יותר שיהיה על כל הקיר

הפוטרים תופסים הרבה מקום

ואני לא אוהבת 2 עמודות 

לק"י

ואז קל להוציא גם מה שמאחורה.

פשוט שולפים את כל הסלסילה

שלא מתחיל מהרצפה אלא מהאמצע ללמעלה

ואז הרצפה פנויה

או פינטרסט פתרונות אחסון עם ניצול חכם של החלל. אלו פתרונות של נגרות בהתאמה אישית

אבל אם זו הדירה שלכם ואתם מתכננים להישאר ב"ה לאורך זמן שווה להשקיע בזה כספית בעיני.

דוגמה לרעיון - לעשות ארון במסגרת מסביב למיטה כולל נישה מהצד שתשמש אותך כמו שידת לילה אם את צריכה.

מה גודל הארון שיש לכם? נשמע בית ממש ממש פיצי אם את אומרת שבהכנסת ארון לחדר שינה לא יישאר מקום לעריסה..

ארונות מטבח (קצרים ועמוקים) שתולים צמוד לתקרה, משמש כאחסון ולא תופס מקום בחדר/במסדרון. אפשר לבגדים ששומרים, נגיד של העונה הבאה או של מידה קטנה או גדולה. ולעשות שרינק בשקית וואקום שייקח פחות מקום.

מדפים עליונים למשחקים/ספרים/סלסלות אחסון, במסדרון גם אפשר.

ארון מזנון יפה בכניסה לבית שמשמש כאחסון לתיקים מעילים.

ספסל צר קטן שהוא ארגז אחסון לנעליים מחוץ לדלת הבית.

מדף עליון/ארון עליון בשרותים לנייר טואלט או חומרי ניקיון.

אולי אפשר להוסיף מדף יפה במטבח איפשהו ובסלסלות מעליו לשמור גם דברים שלא קשורים למטבח כמו אביזרים לשיער של הילדה.

ופעם שמעתי את הרבנית ימימה מזרחי מתארת את הדירה הקודמת שלהם שהיתה קטנה כברכה ממש, במילים לא מדויקות: עומדת מושיטה יד אחת מגיעה לסיר מושיטה יד שניה מגיעה לנענע העגלה שבסלון.

זה כיף בית קטן, זה מגבש, כולם ביחד. לומדים לא לאגור ציוד מיותר. 

הכל עניין של הסתכלות

ומזל שאני מסודרת וממיינת

וזה באמת מחייב להיות במיון מתמיד

באלי לפעמים להזניח אבל אי אפשר 😂

ותודה על הרעיונות

זה יכול לתת כיוון

אנחנו עכשיו בבירור גם של הנושא.. ממה שהבנתי לבדוק זה לא מזיק

יצאו קצת דברים, עוד כמה דברים ברמה נמוכה.

ברור שלא מזיק לבדוק, אבל זה זמן והתעסקות.

לרוב בתפקודים האלו.

זה גורם לקשיים לימודיים ועלול גם לפגוע בקשרים חברתיים. מביא לקושי בניהול משימות, ארגון הזמן והמקום, איבוד חפצים ועוד.

ממליצה מאד לבדוק את הנושא כבר עכשיו.

כיום ישנן מרפאות בעיסוק מומחיות בשיטת קוג פאן שעובדת בדיוק על התחום הזה של תפקודים ניהוליים.

בהצלחה רבה.

כי ממה שאני רואה, זה קושי יותר ספציפי

ואם באמת זה נובע ממקור אחר, הטיפול הוא אותו טיפול?

ולפעמים זה גם עובר כשגדלים קצת

לא יודעת לגבי טיפול..

מסלולים אין לי כוח ללכת הרבה, זה עושה לי ממש רע אח"כ

סדנא זוגית (חימר נגרות זכוכית או בסגנון)

צימר עם בריכה ואז זה ממלא הרבה זמן וכיף ביחד..

כן יכול להיות רלוונטי, כאלה עם חניה קרובה. אפשר גם שמורות טבע שאפשר לעשות בהם הליכות קלילות ומוצלות.

אני עשיתי עם בעלי בשבוע 39 את נחל הקיבוצים ( ללכת הרבה לא הייתי מסוגלת אבל לשחות כן... 🙃 ) חוץ מזה אפשר להביא איתכם גם משחקי קופסא או משחקים זוגיים וללכת לסיור במקום סגור 

במים המשקל הרבה פחות מורגש וזה ממש מקל.

אנחנו לקחנו צימר עם בריכה (היינו בחופש באמצע שמיני) וטיילנו קצת באזור. הייתי בלי הרבה כוח, אבל ידעתי שללכת קצת כן יעשה לי טוב. אבל ממש אפשר פשוט מקומות עם מים. הכנרת עכשיו ריקה וכיפית וככה גם כל המעיינות בעמק המעיינות ועוד מלא מעיינות בארץ וממש חונים צמוד.

אם את רוצה המלצות מסויימות תכווני באיזה אזור בארץ.

בא לי גם חופש משפחתי מלא זמן לא עשינו,

וממש בא לי צימר עם בריכה אבל הנחתי שבעונה הזו חייבים בריכה מחוממת. 

אני מאמינה שכל דבר בא על חשבון משהו אחר.

אם האמא משקיעה בניקיון-זה בא על חשבון הזמן והסבלנות לילדים.

ובכללי למדתי בחיים לא להשוות את עצמי לאחרים. מחליטה מהם סדרי העדיפויות שלי ונוהגת על פיהם.

כמובן במקביל לחנך את הילדים לשמור על הסדר והניקיון (אבל שוב, בלי הגזמה)

כלים בכיור, כביסה לא מקופלת, בלאגן של משחקים

הכל בסדר, זה בית וחיים בו

או שרק בשכל אבל בפועל הבלאגן מעצבן?

אני קוראת אותך ומסכימה אבל בפועל מתחרפנת

ברור שיותר נעים כשהבית מסודר, אבל לא מספיק בשביל להקים אותי מהספה😅

בשעות הערב או הבוקר משתדלת שהבית יראה סביר- הדחת כלים, פינוי השיש, לפני שהולכים לישון לאסוף משחקים וספרים...

אבל הבית שלי ממש לא נראה מבריק ונוצץ, הזמן היחיד שהוא נראה מבריק זה בערב שבת, בשאר הזמן הוא נראה כמו בית שיש בו משפחה עם ילדים במגוון גילאים והאמא עסוקה בהרבה משימות בבית ובחוץ והן לא רק לתקתק את הבית.

אני ממש לגמרי בסדר עם זה, אבל באופי שלי אני לא מסודרת במיוחד ומעדיפה לבלות את שעות אחר הצהריים בקריאת סיפור, יצירה או משחק ולא בלסדר או לנקות

לא להשוות אף פעם זה סתם מפחית מהערך!

יתכן שהילדים הרבה מול המסך ופחות ממש במשחקים

ילדים מאד רגועים וממושמעים לסדר וניקיון ועוד...

זה בדם שלהן, אין אפשרות לקום מהשולחן בלי לפנות ולשטוף את הכלים..

גם אצל חמותי זה ככה, אין מציאות של כלים בכיור.

לא לכולם זה קשה להחזיק ככה את הבית, זה בא להם באופן טבעי, הילדים רגילים לבית מאורגן, לאכול מסודר וליד השולחן וזה גם גלגל שמזין את עצמו.

ומתרגלים שמפנים ומטאטאים את הרצפה - זה בהחלט יכול לקרות

בעיניי זה שינוי הרגלים

לא שאני שם לגמרי, כן? בתקופה האחרונה בכלל לא לצערי, אבל זה אפשרי.

לגבי האיך - כשהילדים סיימו לאכול צהריים,מה את עושה? לאיזה משו אחר את מתפנה?

ואז רגע אחד לנסות לנשום בכל זאת אני אחרי יום עבודה ונסיעות וגם אני בן אדם אס אם יהיה לי רגע אחד של ידיים פנויות וילדים לא בוכים או רבים אני כנראה אברח לחדר לנשום רגע של שקט.

או שאהיה עם הילדים בספה

זה לא שאף פעם לא אסדר ..פשוט אתזמן את זה למתי שנח לי ולא ככלל שחייב לקרות בזמן ספציפי

ולכן גם אצלי סביר שתמצאי בלכן  קבוע

בערב מסדרת כמה שיכולה ואס נופלת לספה..יחד עם התינוק על הידיים 

הרי לך התשובה איך את כך ואחרות אחרת

קצב החיים שלך שונה

אולי האמהות האחרות עובדות פחות? אולי הילדים יותר מווסתים? אולי הן לא רעבות ומניקות אחרי שהילדים אכלו? אולי השקט שלהן זה לסדר?

אגב, גמני אוהבת לסדר בערב. מתוך הרגל כי אני עובדת ומעדיפה שהילדים יישנו מוקדם ויהיה לי יותר שקט לסדר כי קשה לי לעצור את עצמי לכל התייחסות שלהם ולהמשיך אז רוב אחהצ פה סביר אבל לא מתוקתק. אני מחכה שיגדלו ובינתיים עובדת קשה על דילול חפצים בימים האחרונים כדי שיהיה פחות בלאגן

אפשר כך ואפשר אולי אחרת. כל אחת והקצב שלה ♥️

כמעט תמיד הבית מסודר ונקי (לא הכל אבל המראה הכללי)

אבל אין לנו ילדים קטנים

וגם כשהיה קטן

היה אחד

לא כמה

אנחנו פנויים לסדר ולנקות באופן שוטף 

ביום רגיל

וביום שסידרתי....

גם אחרי שאני מסדרת הבית לא מתוקתק

ובוודאי אם לא סידרנו....

אצלי גם בדיוק כמוך

רק סוף יום ( או יום למחרת)  עושה סדר

לא מסוגלת להיות סביב זה כל היום

תמיד הכניסה לבית תיהיה נקייה ומזמינה.

שריטה מבית אמא…

זמן הבלגן הוא בדרך כלל בארוחת ערב עד אחרי ההשכבות (כשעה)

שאז אני מיד אחרי האוכל מארגנת את הילדים לשינה והאזור של האוכל נשאר מלוכלך עד שאתפנה לנקות.

כך שאם מישהו יכנס אלי אחר הצהריים בהחלט יראה בית נקי. 

תמיד יש חפצים בכל מקום: תיקים של הילדים, סוודרים, יצירות שהביאו מהגן.

הכביסה תמיד איפשהו בדרך לארון: בסלסילה, במכונה, מחכה לתליה, מחכה לקיפול.

תמיד יש כלים בכיור ואם שטפנו איך שסיימנו גילינו שיש צלחת על השולחן שלא נשטפה או שיש כוס קפה מלוכלכת.

ואנחנו כל הזמן כל הזמן מנקים ומסדרים מנקים ומסדרים.

אבל הכל בנחת ובכייף וברוגע.

לא דחוף לי בית מצוחצח, כן דחוף לי בית רגוע ושלו (ומסודר בגבולות ההגיון כי זה עושה לי רוגע בראש).

בואי אלינו, יש בלאגן בשפע

עד שהילדים הולכים לישון בטח.. אבל גם אחרי לא מתוקתק

והיו גם תקופות שהיה ממש מבולגן באופן קבוע...

בכל מקרה לדעתי הכי חשוב זה להשתדל לא להשוות לאחרים, לחשוב מה משמעותי בשבילך ועל זה להתאמץ ולהשקיע.. 

ופשוט חונכנו לזה. אוכלים וישר לכיור, מסיימים ארוחה שוטפים כלים. אמא ששוטפת את הבית כל יום וכו..

ולדעתי זה גם הרבה תחזוק בשגרה ופחות הגעה למקרי קצה.

להגיד שזה הדבר המושלם, 🤷‍♀️

בסוף היה כיף לחיות בבית מבריק ושכיף להיכנס אליו, אבל זה בא על חשבון דברים אחרים (שנים לא היה גואש או פלסטלינה בבית, רק בחצר בהשגחת אבא😅)..

וכיום גם אני לא מסוגלת שהבית שלי לא נקי, גם אם זה אומר לנקות תנור עם מסיר שומנים בהריון וכן הלאה.. (למה? סתם כי לטעמי הוא לא מספיק נקי 😒).

שורה תחתונה לכל דבר יש פלוסים ומינוסים ובעיניי הכי חשוב לילדים זה לגדול בבית בריא ושמח😄 

בהריון

תקראי על זה קצת וזה יתן לך כוח להימנע..

בעיקרון ממש לא מומלץ מסיר שומנים הוא חזק מאודדד

ואקונומיקה גם לא מומלץ..

ב. אפשר להשיג כמעט כל דבר אם מוכנים לשלם תמורתו. תחשבי אם המחיר שווה לך.

ג. תמיד כדאי לבדוק לאן את רוצה להגיע ומה יכול לעבוד בשבילך בדרך לשם.

ב- כשיודעת שצריכים להגיע אליי, משתדלת לסדר קצת.. אולי מה שאת רואה זו לא המציאות הקבועה😉

יש בתים כאלה

נדירים עד מאוד

היא אמרה לי לי זה מאוד נעים לראות בלגן אצל אחרים

נותן תחושה טובה שלא רק אצלנו ככה😅

ביקורים ברגעים אמיתיים בחיים.

אמר שתמיד אנשים רואים בתים של אחרים כשמושלם שם, ואז אוכלים את הלב

ואצל רובינו בפועל הבית לא נראה כל היום מושלם

אני רואה שצדק...

אני יכולה להצטרף לצוות

אם תגיעי אלינו ביום ראשון אחה"צ, סביר להניח שתראי בית מסודר, פשוט כי הוא עדיין מסודר ממוצש. לעומת זאת, אם תגיעי אלינו בחמישי- הכי בלאגן שיש..

חוץ מזה, בעלי ורני עובדים משרה מלאה מחוץ לבית, והבנות שלנו במסגרות עד 16:00, אז כמה כסר בלאגן יכול להיות אם לא נמצאים בבית?

היתה לי היום אורחת לא צפויה באחת וחצי.

ש-י-א הבאלגן של החיים. כל הבאלגן של כל השבוע + בישולים לשבת + קניות שטרם נפרקו על הרצפה (ובשביל להוסיף- גם שני ילדים בוכים ועצבניים).

ואז נשמתי עמוק, ואמרתי לעצמי-

כל הכבוד לי. אני עושה לה שירות חשוב שהיא תרגיש טוב עם עצמה.

מקווה רק שתעיז לבוא שוב אחרי מה שהיה כאן.