לי אין צרות.

אבל סתם שאלה- מה זה נקרא 'צרה' לדעתך? ואל תשכחי שהכל יחסי...

וחוץ מזה שהכל עניין של הסתכלות על החיים...

לפעמים?

לכל אחד יש צרות... מוזרה..

עצב זה קשור לזה שיש דברים עצובים בעולם. זה לא קשור לרמת הצרות וכו'..אצלי לפחות.

לכל אחד יש צרות, השאלה מה הוא עושה מהן. יש אנשים ממש גיבורים שעוברים בחיים שלהם צרות נוראיות ועדיין מחפשים את הטוב ואופטימיים וכל זה... אנחנו צריכים לשאוף לזה, שאפילו עם כל הצרות להתגבר עליהן!

יש "צרה" ויש "עצב"... יש אנשים עם צרות, אבל הם לא נותנים לזה יותר מדי מקום - והחיים שלהם הרבה יותר שמחים משל אנשים עם מעט צרות.

השאלה היא איך מתמודדים עם הצרה.

ה"צרה" היא ההתמודדות הפסימית...

אולי יש. אדם שיש לו הרבה כסף, משפחה, ועוד דברים יהיה שמח באופן עקרוני.

אבל הוא יפסיד משהו חשוב, הוא יפסיד את החיפוש אל האושר, הוא יהיה שקוע בשמחה הגשמית ולא יחפש משו מעבר לזה.

ו...גם לא סופר לי על אדם כזה.

"מרבה נכסים - מרבה דאגה".
ברור שאדם שיש לו הרבה כסף יש לו הרבה צרות.

אדם רגיל >הוא לא חי בשקט.
הוא בד"כ פוחד מ...שאולי יקרה לו.
חוץ מזה , תמיד חסר לו משו. יש לו בעיה בריאותית. הוא מתבגר וכואב. יש לו בעיות עם הילדים.
יש לו בעיות עם הלימודים. יש לו בעיות עם העבודה. תמיד הוא יודע על משו רע -
זה עושה לו רע. הוא לא חי בשקט. יש לו צרות.

לכל יהודי בעולם >
אם הוא לא שומר תורה ומצוות [או שומר ש...] - לעניות דעתי , ברור שאין לו שקט נפשי.
הרי כל אדם מכיר אדם עם בעיות והוא דואג עליו....
חוץ מזה שאין לו ממה להיות מאושר. הוא לא יודע מה הוא הולך לעשות מחר.
"יש לו מנה , רוצה מאתיים" - הוא לא מסתפק במה שיש לו. הוא רוצה עוד.דואג לכסף...
[תבדקו אדם כזה אם הוא באמת מאושר...לא חושב שיש אחד כזה...]

אם הוא דתי ויודע את ה' באמת > אמנם יש לו ה-כ-ל. [מידת ההסתפקות - מידת הבטחון > מידת השמחה]
את כל מה שהוא צריך...
אבל - יש את הצרה [הכללית] הזו שאנחנו נמצאים בגלות.
"ראה נא בעונינו וריבה ריבנו - ומהר לגאולינו"

ככה שמחשבון פשוט לעניות דעתי - אין אדם שמאושר בחיים.
חוץ מ...אדם שיודע את ה' , שגם אם לא מאושר במאת האחוזים עכשיו -
עצם העובדה שהוא יודע מה מחכה לו - הוא האדם הכי מאושר בעולם!
[כמו אדם שיודע שזכה במילוני שקלים , אבל עוד לא קיבל אותם...]

שנזכה בעז"ה לגאולה שלימה! אמן.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....