לגבי רישיון ורמת הכנסה לא מעניין ולא משפיע עליי.. 

לגבי רמה רוחנית- מפריע לי שהגבר פחות ממני, גורם לי פחות להעריך אותו 

אז ככה:

ברגע שאחד מהשאלות שכתבת יפריעו לאחד מבני הזוג, זה אומר דבר אחד: שהאהבה שלו תלויה בדבר.

במילים אחרות, הוא אוהב את הנתונים הללו ולא את הבן אדם עצמו.

לכן אני אפילו רוצה במידה מסויימת שלאישתי יהיה משהו יותר ממני מהרשימה הזאת, כדי שאוכל להוכיח לעצמי ולה שלא זה מה שגורם/מפריע לנו לאהוב אחד את השני.

יותר מזה: אם זה מפריע, זה אומר שיש קנאה או הרגשה של פירוד בין בני הזוג. כי לאמיתו של דבר התחושה צריכה להיות של אחדות. הרשיון לא שלה אלא של שנינו. התורה לא שלו אלא של שנינו. והמשכורת בכלל - ברור שהיא של שנינו.

מבחינתי, זוגיות בלי הרגשת האחדות הזאת היא לא זוגיות אמיתית.

בטח שהרשיון של שניהם. זה מה שאני מנסה להגיד. אולי אני מדבר פה על רמת התמזגות גדולה שקשה להבין, אבל זה כמו שיד שמאל שלי תתבאס שהיא לא יודעת לכתוב כמו יד ימין. ואם הייתי שמאלי? למי יש בכלל סמכות להגיד אם אחת הידיים שלי מקיימת או לא מקיימת את תפקידה המצופה ממנה?

תמיד יהיה איזון של תכונות אחרות שיפצו על החסר. גם אם הגבר לא יפרנס יש לו המון דברים אחרים לעשות: לתמוך רגשית, לעשות מטלות בית וכו'. אלא אם כן מדובר על מקרה שיש הבדל מהותי בסך כל התכונות שלו יחסית לשלה, אז באמת לא תהיה הערכה, אבל זה לא יהיה בגלל חוסרים ספציפיים כמו רשיון/תואר/משכורת, אלא בגלל המכלול.

1. כשההכנסות שלי גבוהות יותר משל הגבר:

ב. אדרבה, אני רוצה לפרנס אותו כדי שהוא יוכל לשבת וללמוד.


2. יש לי רשיון נהיגה ולו (עדיין) אין.

ג. וואי! מה זה השטויות האלה?! ממש לא מפריע לי וממש לא מעניין אותי.


3. הידע התורני שלך רב משלו.
מפריע לי, כי הייתי רוצה שבעלי יהיה בידע רחב ממני, כדי שאני אשאף ללמוד עוד ועוד והוא ילמד אותי..
 

התשובה שלי: מה זה יותר? מה זה פחות? למי אכפת? שכל אחד יהיה מי שהוא וכל אחד יתחתן עם מה שנוח לו ושלום על ישראל.

---

חייב לציין שהתגובות של הבנות פה הפתיעו אותי לטובה ב"ה

שאלה 1:

ד- באיזו שהוא מקום אני יעדיף להרגיש שלו יש יותר בטחון כלכלי משלי . 

שאלה 2:

ד- לא ברמה שלא הוא לא הגבר שלי. אבל זה בהחלט יוריד לי וארגיש מעליו.

שאלה 3:

ג

להעריך מישהו זה תוצאה של התנהגות (של מישהו) שיש לה ערך מבחינתך.

וערכים זה סובייקטיבי. 

@סוסה אדומה

אני חושבת שהדברים האלו הם בד"כ 'מצע' להתאהבות. כלומר בקשר יחסית טרי (זוג צעיר/ מאורס) הרבה ממה שגורם לוואו וההתלהבות זה בדיוק הדברים שהם מרשימים, מקסימים וכו, ואני לא לגמרי מבינה בהם. (לדוג'- הוא מנגן מדהים ואני לא, הוא מבין בכלכלה וכן על זה הדרך.)

וההתלהבות מהם יורדת כשהזמן עובר כי כבר מכירים וזה לא ביג דיל.

והאהבה שנשארת (וגדלה) זה מעבר.

וההערכה זה לא ביחס אליי. (וברור שזה כלפי מידות טובות!)

זו לא הערכה בעיניי, זה סוג מסויים של הערכה שגורם להתאהבות (והוא ממש לא חובה ובד"כ חולף עם הזמן)

ולהעריך מישהו בגלל מידות זה הכי הערכה שיש. 

ולאהוב זה בגלל שהוא הוא. עם המידות והשריטות והיחס והכל.

בקיצור, עם הכל

שפה בפורום זו פעם ראשונה שנתקלתי בזה שחוסר רשיון עלול להפריע ברמה מהותית ודי חטפתי שוק... לאיש שלי אין רשיון מסיבות טכניות (פלוס סיבה שרק גרמה לי להעריך אותו הרבה יותר כשגיליתי).

קיצור נראה לי שהתשובה היא ג'...

ולגבי הכנסה- ובכן, קצת קשה להרוויח פחות מחייל. בכל אופן, מהפן ה"גברי" זה ממש לא משנה בעיניי, מצד זה שהייתי רוצה מרווח נשימה בקשר לעבודה שלי- אז כן, הייתי שמחה שההכנסה שלו תהיה עיקרית.

ידע תורני- ה' ישמור. אם הוא היה יודע עוד פחות ממני זה היה ממש עצוב וכן, זה היה מפריע לי מאוד.

אישתי יותר ממני

יותר חכמה

יותר ניסיון חיים

יותר יפה ממני

4. אחר, מעריץ אותה.

הקטע המוזר הוא שהיא גם חושבת שאני יותר חכם ממנה ויותר יפה ממנה (היא מוזרה קצת...)

1. ב.ללמוד תורה - וגם ג. כי באופן כללי אין תחרות מבחינתי בעניין..

2. ד - קצת מפריע לי כי אני תופסת את זה כסימן לעצמאות כלשהי שחשובה לי. בסה"כ זה ממש לא נכון בהכרח וזה שולי לשאר הדברים שיש בבן אדם, אבל כן אתעניין מה הסיבה שהוא לא עשה/ רוצה לעשות. 

3. ה - מפריע לי בלי קשר ל'גבר'. ספציפית כי בידע תורני אני מצפה שהאיש שלומד תורה יוכל להוביל קו בבית. בעיקר כי אני מרגישה חסרה בעניין.

כל שאר הידיעות, חינוכי / מתמטי/ לשוני / היסטורי ואנעארף הרבה פחות חשוב לי. אבלבאופן כללי כן מחפשת בבנאדם ידע עולם לפחות כמו שלי.. (לא כ-זה הרבה אני חושבת)

לאה שזה בעיה שהיא יודעת הרבה,

אלא זה אומר שהגבר לא יודע מספיק כנראה...

הרי הוא אמור היה ללמוד המוווון ולדעת בתחומים רבים,

הוא זה שצריך להנהיג מבחינה תורנית את הבית-

אז כאן זה פער משמעותי.

השאר זה שטויות בעיניי

אני חושבת שרוב התשובות פה קצת נאיביות... אבל נו שוין. 

א.פרנסה-  יש הבדל בין אחריות כלכלית לבין פרנסה בפועל. ברור שאם בעלי לא ילמד תורה, זה כן יפריע לי אם הוא ירוויח פחות ממני כי אני מצפה ממנו לפרנס אותי ולא ההיפך. וגם גבר שלומד תורה יכול להכניס משכורות יפות ( גם אבא שלי וגם בעלי ששניהם בעולם התורה הכניסו לאורך כל השנים יותר מנשותיהם)

ב. רישיון נהיגה- ברור שזה משהו שפוגע בגבריות. בלי ספק. זוכרת את ההקלה המטורפת שהייתה לי ברגע שהתחתנו שידעתי שמעכשיו אני לא צריכה לנהוג... זה סוג של פינוק. בלי קשר, עצם העובדה שבעלי נוהג בערך בכל הארץ בלי וויז או מפות ומכיר כל כביש במדינה פחות או יותר נותן תחושה מאוד נעימה ובטוחה.. וכן, קוראים לזה תחושה גברית.  (כמו התחושה שאין צורך להזמין בעלי מקצוע שיפוצניקים כי הבעל יודע הכל... וכמו התחושה שאם קורה משהו ברכב הוא יודע להסתכל, ולטפל במידת האפשר) . נכון, זה אולי לא סיבה לפסול מישהו, אבל זה לחלוטין מוסיף לגבריות. 

ג. ידע תורני- אין בכלל שאלה. זה גם משהו שהייתי פוסלת עליו. כי מעבר לתחושת ההובלה והגביות, יש פה משהו שמבחינה יהודית יותר נכון לבניית בית. הגבר הוא ה"צורה" והאישה היא ה"חומר" ויש משמעות גדולה בקשר לנושא הזה. 

(מותר לנשואות לענות לסקר בפורום הזה?)

שלושתם לא מפריעים לי, זה ת'כלס היה המצב כשהתחתנו,

הדבר היחד שהשתנה זה שעכשיו הוא מרווח יותר ממני,

אבל כמה שנים אני זאת שהרווחתי יותר...

אני דתיה מבית והוא חזר בתשובה שנה לפני שהכרנו ועדיין נשאר שאני יודעת יותר ממנו

הוא לא בקטע של רישיון, למד ועוד לפני הטסט הוא החליט שזה לא מתאים לו לנהוג (הוא לא היה גרוע, הוא לא אהב את זה)

שנהיגה ורמת הכנסה עושים את השני/ה ל"יותר".

אבל אם יש מישהי שחושבת שבגלל זה היא "יותר", מסןפקי אם כדאי לבן להתחתן איתה, לפחות עד ש"יאזן" את הענין.

לגבי לימוד תורה, וידע תורני, למי שבעיניהם זה נושא חשוב בחיים, אכן - יכולה כנראה להיות בעיה אם האשה "יותר".. (אע"פ שכל הכבוד לה).

בכללי, דעתי (המיושנת) היא, שעדיף שלא תהיה תחושה שהאשה "יותר" באופן כללי (כמובן, לא שאי אפשר שיהיו תחומים מסויימים כאלה. אדרבה..). לפחות בדרך כלל, ויש יוצאים מן הכלל.

טוב לשניהם.

1. ג.

2. ד. זה נוח יותר כשיש לו רישיון. לי אמנם יש רישיון, אבל אני לא נוהגת... צריכה לתרגל ולחזור לזה.

3. ה. לא חושבת שהיה גורם לי להרגיש ש״הוא לא גבר״, אבל זה היה מפריע.

מכל הדברים שכתבת (ב"לבנים"), אני מרגיש שרק בקטע של תורה אם הבחורה תהיה משמעותית "יותר" ממני, זה יוכל לפגוע קצת באגו שלי או אפילו במחשבה האם אנחנו בכלל יכולים להתחתן - כי התורה זה לב ליבו של הקיום היהודי ובאופן כללי, הגבר הוא זה שמצווה בעיקר על הלימוד, ולכן במקרה שבו בחורה שמה לך אבק בכל הקשור ללימוד, ובהנחה שזה לא שאתה רבי מאיר והיא ברוריה על טורבו, אלא אתה אדם רגיל וטבעי והיא תלמידת חכמים של ממש - במצב כזה אתה מרגיש שיש פגם בלימוד שלך, שיש משהו אל טבעי כל כך.

בשאר הדברים - עבודה, נהיגה - לא ממש מזיז לי אם היא תהיה "יותר" ממני. נהיגה זה עניין טכני לגמרי, ועבודה זה עניין שלא הבה. אני יודע מה אני אוהב ומה אני לומד, ומצידי שאשתי תהיה מנכ"לית בנק - אם זה מה שהיא אוהבת, מה אכפת לי שהיא מכניסה פי הרבה מאוד כל חודש ממני?

1. ב

2. ד. קצת באסה כי זה מקשה על ההתניידות אבל לא מעבר..

3. ה. חבל מאוד, אני רוצה בעל שיהיה בעז"ה תלמיד חכם. זה הדבר היחיד שכתבת שאני אצטער עליו מאוד מאוד.

רק שנדע להעריך אחד את השני,

תתתן לי מקום ותאפשר לי להשפיע.

יש לי צורך כזה כגבר...

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

יש להם גם קהילה פיזית?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.