מתחשק לי פשוט לפוצץ הכל. להגיד לכולם שדי אני לא חזקה ואני לא ממשיכה.
אני סובלת מכל דקה, ושורדת עוד שתיים.
בואו נדבר על זה:
נמאס לי לשרוד.
אני רוצה לחיות. לחיות. לחיות.
בא לי לפוצץ הכל. להרוס ולהחריב ולהגיד לכולם שיתפוצצו ושמותר לי הכל.
ברמה מסויימת בא לי את פעם שכולם כל כך פחדו אז פשוט עשיתי מה שיש לי בראש באותה שניה.
אני יודעת שזה שקר כמנאז הרגשתי הכי חמורה, אבל לעזאזל, כמה שטויות עשיתי.
אתם יודעים מה אני רוצה?
אני רוצה לחזור למקום הזה מסיבה אחת, פשוט עשיתי מה שאני רוצה.
הם ידעו לצעוק עלי, זה ברור, אבל לא הייתי צריכה להיות נחמדה לאף אחד, לא לעמוד בשום כללים.
גם ככה, את מי עניינתי?
לא היה לי את הלא נעים החומר הזה, פשוט לא הייתי חייבת כלום לאף אחד.
הם היו כל כך רעים שיכולתי לבוא לכל אחד עם אקדח ולגמור עם זה ועדיין לא להרגיש מצפון.
מעכשיו אני כולי כמו איזה ילדה טובה יושבת עושה מבחנים בשביל ארבעים-ארבעים-עשרים-עשר-אפס.
שיתפוצצו כולם. בא לי לברוח הכי רחוק שיש.
לעשות גלח ולצבוע בסגול את השלוש שערות שנשארו, לעשות קעקוע של מפתח סול במפרק של היד ולנגן ולשיר בקול בצרחות.
- לקראת נישואין וזוגיות