אני מתגעגעת לפעם,נקודונת.
פשוט הייתי כותבת בלי לחשוב והכל היה מתנקה ומתרוקן וזהו. אפשר ללכת לישון.
מתחשק לי פשוט לפוצץ הכל. להגיד לכולם שדי אני לא חזקה ואני לא ממשיכה.
אני סובלת מכל דקה, ושורדת עוד שתיים.
בואו נדבר על זה:
נמאס לי לשרוד.
אני רוצה לחיות. לחיות. לחיות.
בא לי לפוצץ הכל. להרוס ולהחריב ולהגיד לכולם שיתפוצצו ושמותר לי הכל.
ברמה מסויימת בא לי את פעם שכולם כל כך פחדו אז פשוט עשיתי מה שיש לי בראש באותה שניה.
אני יודעת שזה שקר כמנאז הרגשתי הכי חמורה, אבל לעזאזל, כמה שטויות עשיתי.
אתם יודעים מה אני רוצה?
אני רוצה לחזור למקום הזה מסיבה אחת, פשוט עשיתי מה שאני רוצה.
הם ידעו לצעוק עלי, זה ברור, אבל לא הייתי צריכה להיות נחמדה לאף אחד, לא לעמוד בשום כללים.
גם ככה, את מי עניינתי?
לא היה לי את הלא נעים החומר הזה, פשוט לא הייתי חייבת כלום לאף אחד.
הם היו כל כך רעים שיכולתי לבוא לכל אחד עם אקדח ולגמור עם זה ועדיין לא להרגיש מצפון.
מעכשיו אני כולי כמו איזה ילדה טובה יושבת עושה מבחנים בשביל ארבעים-ארבעים-עשרים-עשר-אפס.
שיתפוצצו כולם. בא לי לברוח הכי רחוק שיש.
לעשות גלח ולצבוע בסגול את השלוש שערות שנשארו, לעשות קעקוע של מפתח סול במפרק של היד ולנגן ולשיר בקול בצרחות.
וואוו.סביון
אין לי מה לומר, אבל רק תדעי שקראתי
היי תודה.נקודונת.
חשבתישאף אחד לא טורח.
נהייתי פה כל כך זקנה⁦
גמאני קוראת את שלך! ברורפיצוחית

את כותבת מהמם. ודברים שאני מתחברת אליהם..

 

רק אני לא מגיבה לרוב.. 

אני קוראת להרבה רק לא יודעת מתי אנשים רוצים תגובה ומתי רק לפרוק ושיעזבו אותם. אז שתיקה יפה..

 

 

יש פה הרבה זקנים, ונראה לי שזה בסדרסביון
אין שרשור שלא קוראים.
אצלי יש הרבה⁦נקודונת.
לא בטוח בכללסביון
לפעמים אנשים לא רוצים להגיב או שאין להם מה להגיד או שהם חושבים שהצד השני לא רוצה תגובה.
לא, התכוונתי שאצלי יש הרבה שאני לא קוראת.נקודונת.
ותהיתי לעצמי עם כולנו כאלה. אתה אומר שלא אז יופי.
גם אצלי יש הרבה שאני לא קוראסביון
אי אפשר לקרוא הכל, אז קוראים את מה שנראה מעניין או אנשים שאוהבים לקרוא. התכוונתי לומר שכל שרשור יהיה מישהו שיקרא אותו.
אההנקודונת.אחרונה
בעצם מה שקורה עכשיו הוא כזה,נקודונת.
כל הצרחה שלי נשארת בפנים עמוק. עד שבסוף הכל יתפוצץ.
ואז פתאום כולם ישתתקו ויבריחו אותי אל הגיטרה רק בשביל שאני אחזור להתנרמל כבר.
ואת מי מעניין להתנרמל? אוקיי. אני יצורה.
אני לא כמו כולם.
אני עושה שטויות.
אני נוראית עושה בלאגן.
אני לא צפויה.
אז מה??
ויופי שאיתה אין לי איך לגמור. זה אחד הדברים הכי טפשיין שיש, להגיע למישהי שבטוחה שזה "ממש חשוב שתגיעי. בואי, אני רואה שזה עוזר."
ולדעת בלב שכל מה שאני רוצה זה רק לברוח משם כי אין לה מושג על מה היא מדברת. ובחיי שהיא עיוורת.
זה כל כך טיפשי.
אז בואו נמשיך לבזבז את ימי רביעי. ונשב ונקשקש שטויות כדי שהיא תרגיש את מה שהיא רוצה.
בא לי לצרוח. אוקיי?
הא לי לעזוב ולברוח.
בא לי לטוס לאיטליה לחצי שנה לטייל ולחיות קצת.
לא באמת לי שיבואו איתי. אני רוצה לבד.
ולעזאזל עם בני אדם.
|נושם המון המון אוויר|נקודונת.
אני מפחדת מעצמי. אמרתי את זה.
אני מסוכנת לי ויש לי שגעונות לפעמים שיכולים לגמור את הכל.
אני יכולה להתייאש בשניותמולגרום להעלות להתפרק.
אני יכולה להבריח ממני אנשים בשניות.
העולם כבר שונא אותי. אנשים מפחדים ממני חושבים שאני מתנשאת.
ומה אני בסך הכל? איזה כלום שכולם דרכו עליו וניסו עליו דברים וגילו שהוא באמת לא יותר מכלום.
הורידו אותי מתחת לרצפה. העיקר שאני כמו כולם, הא?
אז איך החיים? תותים. תותים.
יושבים. יושבים. יושבים.
עוד אבחון ועוד אחד ועוד אחד. ועוד הגשה ועוד אחת ואין שום סיכוי לעבור בגרויות בקצב הזה כי אני צריכה להגיע עד שר החינוך בשביל לגשת עם אבחון,
אז די וזהו. ולמה היא מעיזה לומר לי שנראה לה שכדאי לי לעשות עוד מאמץ אחרון?
כי לעזאזל עם כל המורות האלה, מי שמכם?
אני סתם סתומה כי הבאתי את זה על עצמי.
אפשר למרוח פה? תודה. אעע. אין לי יותר מזה.
זאת אומרת יש אבל אז סופית לא יתקרבו אלי.
אסור לי להוציא צעקות אמיתיות? שכחת? זה פשוט לא עומד בנורמה.
בואו אני אסביר לכם מה הנורמה.
הנורמה היא לשבת כמו חמור כל החיים לא לנסות להבין כלום לשכוח שאתה בנאדם ולהפוך להיות עבד של האנושות הבריאה.
אז אוקיי, כולנו יודעים שאני לא בריאה. בואו פשוט נהרוס.
העולם הזה כזה מסריח.נקודונת.
כולם עובדים על עצמם ואפילו לא יודעים.
אתם יודעים שיש אנשים שפשוט לא חושבים? באמת שלא. הם לא חושבים על כלום. הם חיים את החיים וטוב להם. הם נהנים מהם וגןמרים אותם פחות או יותר באותו מצב שבו הם נולדו.
לפעמים אני מקנאה. כל כך מקנאה.
באלי לצרוח משמחה אוקיי? אבל יופי שזה לא יקרה, זה יהיה מזוייף ומגעיל כמוני.
למה בכל השירים שלי הפלאפון אין איזה אחד לרגעים נחמדים? אולי כי הם לא קיימים.
אהה ולא כי אני לא רוצה ולא מחפשת אותם, אני מחפשת בכל כוחי. הם פשוט לא מגיעים.
אף פעם לא תדעו כמה שקר יש בעולם אם לא תחיו אותו.
למה בכלל אני כותבת כל כך הרבה? אין לזה שום סיבה בעולם.
בא לי גיטרה אבל בים.
בא לי שיר שאני לא מכירה.
בא לי לעשות מוזיקה עצומה ולהמציא משהו חדש.
אני חייבת לעשות משהו לפני שאני משתגעת. העולם הזה כזה אכזר.
אתם יודעים, מצפון זה הרגש הכי נורא שיש.נקודונת.
כי לעזאזל, אני יודעת שאני לא יוצאת, למה לדבר איתי על זה ולגרום לי לעשות דברים רק כי לא נעים?
אני. לא. רוצה.
לא, אני לא באה גם אם תתחנני.
לא טוב, אין לי את המקום שלי ואני לא אצא עם אנשים שאני לא מכירה.
אולי ניסע לירושלים? בלילה בלילה בלילה.
בא לי לעשות משהו שיגרום לכולם להישאר םעורי פה.
שיצרחו עלי, לא אכפת לי. אני מבינה והכל. כבר קיבלתי את זה במנות הכי מגעילות שיש. מה אכפת לי בכלל.
בא לי לעשות משהו מסריח ואני אעשה. בא לי להסתכן ולהראות לכולם שאני לא צריכה את עזרתם כדי להינצל ממנו.
אני מסתדרת לבד ותודה ששאלתם. אתם גרמתם לזה.
לא תאמינו, אני עוד בחיים.נקודונת.
הלב שלי על מאתיים ואני מרגישה אותו.
כמה זמן לא שפכתי את עצמי החוצה.
אז לא, אני לא בוכה וגם לא קרובה לזה אני פשוט צורחת את עצמי. אני מוציאה את הכל עד שהלב נשאר חלול.
אין בי כלום. יש בי שנאה ענקית ואהבה עצומה.
יש בי הצלחה וכשלון.
יש בי בלאגן עצום. עצום. עצום.
אין לי כח. יש לי כח.
אני בחיים.
אני בשרידה יותר נכון.
לא אכפת לי מכלום.
לחיות או למות. בחיי. מה אכפת לי. מה אכפת לי מה קורה. למה שאני ארצה בכלל שיקרה. שלא יקרה.
שהכל יקרה ואני אסתכל מבחוץ ואצחק על כולם ואזלזל.
מה אכפת. לי בכלל. אני גועל של בנאדם. מותר לי הכל.
איכ. אני מגעילה את עצמי. אמן שהכל יגמר. שהכל יגמר.
(אני לא מרשה לך למות.גלידת לימון

תוציאי את זה מהאופציות)

זה לא באמת שם.נקודונת.
זה רחוק.
אני מתה נפשית. אבל חיצונית זה לא יקרה כל כך מהר.
אני אף פעם לא אהיה נורמלית.נקודונת.
אני אף פעם לא אהיה כמוכם.
תמיד יסתכלו עלי כמו על מפלצת וילדים ישנאו אותי.
למה הכל שווה לי? אני לא רוצה להרגיש. אני לא רוצה לחיו.ת. אני פשוט לא רוצה להיות קיימת.
בואו נטוס להונללו, הונללו האמיתית, הכי רחוק שאפשר.
נהיה מסוממים נרקוד עד הבוקר ולא מתחשב בכלום.
אני באמת לא רוצה ומה כבר ביקשתי.
אני צריכה רעש ומי היה מאמין
אני צריכה את כל הצומי שבעולם.נקודונת.
אני לא רוצה חיבוק עכשיו. תתרחקו ממני. תלמדו לי מרחוק שאתם אוהבים אותי ושכדאמ לי להישאר קיימת.
תלמדו לי שמותר לי להיות בנאדם ושדי. שאני אוציא את הכל מהראש.
אתם יודעים, הכל שקר, הכל כלום, למה צריך לעשות משהו?
אני נואשת עכשיו. אני רוצה להסתכן. אני רוצה. הכי בעולם.
לא, אני יודעת לשמור על עצמי, אל תדאגו.
אני לא צריכה שידאגו לי. תמיד יש אחראיים תורמים שעושים את זה.
רק תחיו איתי ותרגישח ביחד איתי קצת מה זה החיים שמחות לבועה.
הא, אני יודעת בדיוק מה הם. בדיוק. אני אף פעם לא הייתי עד הסוף הבועה ותמיד ניסו לדחוף אותי.
אני בחוץ.
יש לי בועה, לכולנו יש, אבל היא כל כך אחרת. היא בועה שלי אישית, היא לא של הסביבה.
אני כל כך אני שזה מפעים אותי.
אני לא מצליחה להיות אחרים ולפעמים זה בעיה ענקית כי זה מה שמצפים ממני.
מה אני אעשה שאני אחרת?
אני מרגישה את זה,נקודונת.
עוד רגע פתאום הכל הכל ירד ואני אבכה את חיי עד שתגיע השינה ואני אשן עד מחר ואקום עם כאב ראש עצום ואני לא ארצה להסתכל על עצמי ואני אהיה נוראית יומיים ואף אחד לא ירצה להסתכל עלי וזה יהיה יומיים שאיכשהו אני אצליח להרוס בהם הכל.
ולא לא לא. זה לא יקרה.
תעזרו לי שלא.
אני מרגישה את זה על עולי. למה זה כל פעם קורה?
אין לי כוחות מבפנים.
עד לפני כמה שניות בערתי. אפשר לפחות לבעור?
נקודונת, את כלכךסתרי המדרגה
כלכך וואו.
ואני יודעת שאת לא רוצה חיבוק עכשיו, אבל שתדעי שאני ממש אוהבת ומעריכה אותך. באמת.
לא בא לי להגיד קלישאות, אז אני פשוט אגיד שאת כל כולך עוצמה.
לב.נקודונת.
תודה
אין לי שגיאות כתיב.נקודונת.
בואו נשמח יש משהו נחמד בעולם.
שמישהו יסביר לי למה אני נרדמת אחרי דקה של הקשבה למשהו שהוא לא קופצני.
נע לא תצליחו. בחיים.
אני כזאת סתומה. אוף.
שמישהו יעזור לי להכניס אויר לריאות שכחתי איך עושים את זה.
וואינער מתבגרר
רק אומר שקראתי
ויש פה הרבה דברים שאני מזדהה
בהצלחה!!
טוב לי לשפוך.נקודונת.
אימלה. אימלה. אימלה.
כמה זמן זה לא קרה, איך זה קורה פה אין לי מושג. יש פה מלא חדשים ובגלל מפחיד כבר לכתוב פה אבל מה אכפת לי אני חייבת את זה בשביל עצמי אז בואו נמשיך לכתוב המון המון המון מילים.
אז ככה: אני ניגשת כולה לשלוש מקצועות, תנך, אנגלית ומתמטיקה ועדיין המצב הוא שהציון הכי גבוה שלי היה 56 ואפילו לא קיבלתי תעודה.
המורות בטוחות שאני מזלזלת כולם בטוחים שאני צריכה רק עוד מאמץ קטן.
אתם יודעים כמה מאמצים קטנים הוצאתי בזמן האחרון אם באמת קוראים לכל אחד כזה מאמץ קטן? זה אפילו לא ספיר.
אם פעם היה לי כח בערך בגובה עשר סנטימטר אז עכשיו יש לי בגובה של מינוס עשרים.
העולם מתפוצץ סביבנו ואנחנו אפילו לא שמים לב.
יש מבחן במתמטיקה שבוע הבא. אסור לי. אסור לי לרדת הקבצה כי אז התעודה שלי סופית במצב פח.
(היא כבר, אשמה. תנו לחיות באשליות ובשקט. טוב לי ככה)
אני חייבת שמישהו יתן לי את החיים שלו כי אחרת אין לי ממה להמשיך להתקיים.
הלוואי שהיה אפשר להעביר רגשות הצינורית קטנה דרך הוריד.
יומיים ופוף, פתאום הכל טוב.
אולי מזל.
אתם יודעים, כמה שאני מטומטמת זה מה שהופך אותי להיות אני ומזל שכך כי אחרת באמת הייתי כלום.
אני מקנאה. כן.נקודונת.
כי אם את כזאת לפחות תנצלי את זה, גם ככה כולם עצבניים.
זה לא יעזור כי אני כזאת ילדה טובה ירושלים. לפעמים. תמיד.
אוף נו לעזאזל.
היא נהנת מהחיים. אוהו נהנת. הכי שיש.
למה רק אני כזאת סתומה?
אני פשוט אגיד לעצמי לילה טוב.נקודונת.
ואני מקסימה בסך הכל ואהבה לדמיין שהכל טוב ואני אשן ואקום מחר בבוקר ואהפוך לרובוט עם לב גומי.
הכל טוב. הכל מצויין. תבואו נעבוד על עצמנו והחיה בשקר ונשתדל לא להרגיש כלום. אולי איכשהו זה יועיל לנו.
חוני המעגל פינות
הלוואי שאני הייתי אני, במקום לחפש לברוח

אין מה לכעוס על אנשים שעוטים מסכה, אנחנו פשוט מפוחדים,
מסיחים את הדעת בכל זמן פנוי, אנחנו פשוט לא מצליחים להתמודד

אל תשכחי שמה שמודד את ההצלחה זה הכלי שאיתו את מודדת
ציונים זה מדד חשוב אבל לא ברור כמה הוא ישפיע בעתיד


עצוב לי בשבילך (עצוב לי מאלו שלא היה להם אומץ)
זה נכון.נקודונת.
תודה
את מדהימה. וגיבורה. וכותבת מהמם. זהו.פיצוחית


אז אתמול באמת פשוט נרדמתי.נקודונת.
אפילו לא בכיתי. קמתי עם כאב ראש בלי זה ועם 12 שיחות שלא נענו ועשרים ושלוש הודעות חדשות ומי יודע כמה בווצאפ.
החלטתי שאני לא יוצאת. למה לחפור ולנדנד?
כתבתי לכולם שהייתי חולה ולא יכולתי לענות והחיים תותים.
וגיליתי שכל מה שכתבתי אתמול בכלל לא מובן כי הפלאפון הזה עם התיקון האוטומטי ימח שמו הרסו הכלת
אבל בכלל מה זה משנה.
סוף סוף כתבתי את מה שהרבה זמן שמרתי בבטן. חתיכה קטנה.
אמן אמן שהיום הזה יעבור בצורה טובה וגם רביעי חמישי האלו
התבלבלתיאיגנוטוס פברל

כשפתחת את הדלת, כבר ידעת שאסור היה לך לפתוח אותה.
איך ידעת?
כי על הרצפה היה מונח מכתב בכתב ידך.
במכתב היה כתוב:
"אם אתה קורא את זה, נכשלת."
נכשלתי במה?
בלפתוח את הדלת.
אבל אם כתבתי את המכתב לפני שפתחתי את הדלת, איך ידעתי שאפתח אותה?
כי כבר היית כאן.
מתי?
מחר.
איך אפשר להיות כאן מחר?
זו בדיוק השאלה ששאלת כשמצאת את המכתב בפעם הראשונה.
איזו פעם ראשונה?
הפעם שבה עדיין האמנת שיש פעם ראשונה.
למה הפסקת להאמין?
כי בכל חדר שמצאת היה מכתב נוסף.
ומה היה כתוב במכתב הבא?
"אל תשאל מי כתב את המכתבים."
אז שאלת?
כמובן.
ומה גילית?
שהשאלה עצמה היא המלכודת.
איך שאלה יכולה להיות מלכודת?
כי ברגע שאתה שואל "מי כתב את המכתבים?", אתה מניח שמישהו כתב אותם.
אז אולי אף אחד לא כתב אותם?
אם כך, מאיפה הם הגיעו?
אולי מהעתיד.
אבל מי בעתיד כתב אותם?
אולי אתה.
אם אני כתבתי אותם, למה אני מזהיר את עצמי?
ממה אתה מנסה להגן על עצמך?
לא יודע.
אז למה המשכת לקרוא?
כי במכתב האחרון היה כתוב:
"החדר הבא יכיל את התשובה."
והוא הכיל?
כן.
מה הייתה התשובה?
שהחדר הבא יכיל את התשובה.
אז מעולם לא מצאת תשובה?
מצאת אלפי תשובות.
למה אתה קורא להן תשובות?
כי כל אחת מהן פתרה את השאלה הקודמת.
אז למה המשכת?
כי כל תשובה יצרה שאלה חדשה.
ומה הייתה השאלה האחרונה?
למה אני עדיין ממשיך לפתוח דלתות?
ו... מה התשובה?
...
למה אתה חושב שאני מספר לך את הסיפור הזה?
כי גם אתה עומד עכשיו מול דלת.
והשאלה האמיתית היא לא מה יש מאחוריה.
השאלה היא:
מי הניח שם את הידית? 
ואם כבר שאלת את זה —
למה הנחת שמישהו בנה בכלל את הדלת?

עוד יש פה חיים???יאיר_
לא כ"כזית שמן ודבשאחרונה
פעם היו מסקנות. אתם לא זוכרים אני זוכרת.שִׁירָה

היום יש תהיות.

תהיותשִׁירָה

למה אני קוראת הודעות מפעם

למה כבר בשני ספרים גדליה הוא גבר חסון גבוה ומושך שכל קוראת רוצה כמוהו ואז באמצע הספר הוא מאכזב למה

למה אני מרגישה שהכל עליי 

למה קשה להיות עצמאית (לא בעסק)

למה אני לא הולכת לישון בכאלה שעות

איך החיים הולכים להשתנות מסוף השבוע הזה ואני מקווה ממש שישתנו לטובה

למה תמיד אבא עוזר ועוזר ועוזר ואז בסוף אני כועסת עליו

למה הוא כאילו עוזר לי אבל באמת נראה לי שהוא עושה את זה בשבילו

למה כל התהיות שהיו לי בראש שבשבילם נכנסתי, כדי להוציא ותם, נעלמו פתאום וחוץ מגדליה אני לא זוכרת מה עוד הפריע לי

למה החיים כאלה עליות וירידות

ולמה גם דברים פשוטים מסתבכים לפעמים

לא תמיד, אבל לפעמים כן

למה אי אפשר להרוויח 20 אלף שח לגדל ילדים בנחת לאפשר לבעלך לגדול בתורה להיות רגועה עם בית מסודר בגדים מקופלים בארונות כיורים ריקים בלי שימוש בחדפ ארוחצ מוכנה חמה כל יום למה

 

תהיות נוספותשִׁירָה

איך יכול להיות שכל כך הרבה הודעת ורק אחת שלי

אני זוכרת שהיו הרבה יותר

ללכת ביישוב בלילות מזכיר לי את פעם

 

מעניין אם יגיעו אנשים מעניינים בקיץשִׁירָה

 

מעניין

אולי בקיץ יהיה מעניין יותר? אולי לא

 

 

תהיות נוספות נוספותשִׁירָה

למה הפסיקו לייצר נוקיה208

למה לא המציאו עוד טלפון חדש בדיור כמו נוקיה 208

למה אני בטלפון הרביעי או החמישי ב7 שנים האחרונות זה לא תקיןןןןן

ואין לי מספרים של אנשים מפעם ואין איך לשחזר

אפילו בנות מפה שפעם היו לי

 

 

שתדעי שאני ממש זוכרת אותך.אונמר

מה שלומך?

ואת עדיין כותבת באותו סגנון שהיית לפני מאה שנה.

היי גם אני זוכרת אותך. את הניק כאילושִׁירָה
עוד תהיות? דברים על החייםשִׁירָה

ללכת עם אילה בלילה ולדבר על חשופיות ישר הזכיר לי את האולפנא

למה אני האישה היחידה בגילי שעדיין מתגעגעת לאולפנא

למה אני אומרת בגילי וזה נשמע שאני זקנה אני לא זקנה

אני רוצה להיות קשורה לבנות המתוקות הצדיקות קדושות צנועות האלה

אני רוצה לחזור לאולפנא ואני מוכנה להתפקשר גם אם זאת לא ה- אולפנא

אני רוצה להיות עצמאית

אני רוצה שירים זמינים בלי לפתוח מחשב

עקיבא בחור שנוןשִׁירָה
אי אפשר לקחת ללב את מה שעובר על אנשים אחריםשִׁירָה

מספיק לי די והותר מה שעובר עליי

והעומס הזה שמגיע

מכל מיני סיפורים שקורים מסביב

עושה לי אדרנלין לתקופה ואז בבת אחת ריסוק עז מלווה בדכאון לא ברור

עד שהבנתי שהוא ברור

אסור לי להיות שם יותר מידי

ואני מוגבלת

אני יכולה להיות נחמדה

להתעניין בשלום

להביא משהו נחמד אם מסתדר לי

אני לא יכולה לתת את הבית שלי

או את האוכל שלי

או את הלב שלי

וזה גם לא יעזור

עכשיו צריך להתפלל

ואיפה אני ואיפה להתפלל

ויערה עושה לי פה 3 תפילות ביום מעמידה אותי במצב שאני מרגישה הכי לייטית בעולם

אבל יש לי תפקיד

כרגע במסגרת התפקיד אני נותנת תנאי חיים לאלה שבאחריותי

הלוואי שאצליח גם לתת להם תנאים רוחניים מיטביים

הוי טאטע רחמים עלינו

אנחנו רוצים להתפלל

חסרים לי כמה ימים בשבוע להספיק כל מה שצריך גם ככה אני בעומס לא יאומן

מתלבטת אם לישון או לאכול או ללכת לשיעור

בקיצור גאולה עכשיו

זה בוודאי יפתור את כל בעיותינו

ובלי הנחת של אביגייל

אנחנו רוצים בית דוד

מהר עכשיו אין זמן לחכות

חיכינו מספיק אביגייל

 

טאטעעעעעע רחמיםםםם עלינו

ותן לנו שמחה!

משה

קוראים לזה מובחנות

ייתכן... טרם עברתי הכשרה כלשהי בענייןשִׁירָה

אולי יום אחד אהיה פסיכאטרית

אולי בגלגול אחר כשיהיה לי יותר הבנה בשפה האנגלית

לא צריך "הכשרה"משה

צריך פשוט להכיר את הנפש לחיות איתה בשלום ולא לתת לה לנהל אותנו למקומות אסוניים.

מובחנות פירושה-שִׁירָה
מובחנותמשה

מובחנות היא היכולת של אדם לזהות ולהחזיק בזהות, במחשבות, ברגשות וברצונות שלו, מבלי להיות תלוי באישור, בלחץ או בציפיות של אחרים.

 

אדם בעל מובחנות מסוגל לשמור על עמדתו ועל גבולותיו האישיים, ובמקביל לקיים קשרים קרובים ומשמעותיים עם הסובבים אותו.

 

אגב, רגישים לפעמים מתקשים בזה. הם ממש מרגישים פיזית את הסביבה שלהם.

אהה לא יודעת אם זה בדיוק מה שהתכוונתי על עצמי.שִׁירָה

לא שאני תלויה באישור ובציפיות. פשוט לוקחת ללב כאבים של אחרים וחושבת שראוי שאעזור להם כמה שאני יכולה.

כאילו אם זאת היתה אחותי, לא הייתי מארחת אותה?

אבל כאן בדיוק הנקודה, היא לא אחותי ואני באמת לא יכולה ארח אותה.

ואז לשחרר את זה והלבין שלמרות שזה נשמע אגואיסטי וגם בתיה אמרה לי מה פתאום מה פתאום ולאה אמרה זה לא שייך איפה תשימי אותה

אז למרות שבהתחלה חשבתי איזה אנוכיות זו לדבר ככה

להבין שזה המצב ואין לי ברירה אלא לשחרר

כי לחשוב עליה בלי  יכולת לעזור זה קשה

ולעזור זה לא אפשרי

אז מה נותר?

להתפלל

 

 

ואולי אולי. אולי גם יש בי את יצר הסקרנותשִׁירָה

והוא זה שמוביל אותי לרצות לעזור ולהיות קשורה ולהתעניין

 

ההיא התגרשה, בא נהיה איתה בקשר אולי ככה נדע מה הסיפור שהיה שם

ההיא בודדה, נהיה איתה בקשר אולי נבין משהו על הנפש. אולי נקבל כבוד כי היינו שם בשבילה.

ההיא בעלה עובר מה שעובר, בא נעזור לה, ואז תכנס בפנים והיא תפתח את הלב.

 

 

אולי, אני לא יודעת.

בינתיים לא קיבלתי שום מידע על שום דבר וזה גם לא ייתן לי שום דבר, וגם כבוד לא קיבלתי חחח

איזה יצר הרע יש בעולם הזה! לרצות לעזור כדי לקבל כבוד. אז זאת האנוכיות האמיתית בעצם. עכשיו הבנתי.

הנה אמרת לעצמך את האמתמשה

זה סקרנות בלבוש אחר. ואולי את בסוף באמת נותנת את הלב שלך (ואז נשארת מרוקנת). ולגבי כבוד - אולי. אבל לא מקבלים ככה כבוד. גם הצד השני מרגיש אותך כמו שאת מרגישה אותו ולפעמים הוא נרתע בלי לדעת למה.

 

(אגב, נשים, ובמיוחד דתיות, הרבה פעמים אומרות "הוא הטריד אותי" על כל שיחה שהיה שם אנרגיה לא ברורה שהייתה לא נעימה להן ולא היה להן טוב שם, כלומר - הוא פעל בסדר לפי הכללים אבל האנרגיה שלו הייתה מרוקנת ולא נעימה והן מרגישות את זה, רק שבהעדר מילים לתאר את זה הן אומרות "מטריד")

כן כנראה זאת האמת האמיתיתשִׁירָה

לא חושבת שהן הרגישו אותי ככה, כי באמת עשיתי את מה שעשיתי לא בשביל הכבוד, באמת באמת באכפתיות.

 

בסדר 

להבנתי את המציאותמשהאחרונה

אנחנו גם וגם וגם וגם. גם רוצים (כבוד, סקרנות,...) וגם רוצים להביא טוב לעולם. שני הגורמים האלה חיים בתוך הגוף ביחד. לא תמיד הם סותרים אחד את השני.

גם מול אחותך או אנשים קרובים אחריםמשה

אנחנו צריכים להציב גבול רגשי.

 

הדבר הכי חשוב.

 

אם אני יכול לעזור או לעשות משהו. בשמחה. אבל סתם לכאוב אותם ולסבול יחד איתם? למה? למה זה מועיל?. אותו כנ"ל אגב חדשות ואקטואליה שהייתי מכור כבד וקצת נגמלתי במידה ואני רואה מהצד מכורים אחרים. זה נוראי.

צריך לדעת חדשות. צריך להתעדכן. צריך לפתח דעה. אבל לא צריך להתכווץ בגוף על כל דבר שקורה בעולם.

לגבי חדשות לא מסכימה...שִׁירָה
תסבירי?משה
אתמול הגיע בחור חדששִׁירָה

לא חדש, כבר חודש. אבל חדש. אולי אפשר לומר: הבחור החדש.

והוא אמר לי תודה רבה.

יותר מששמחתי על התודה שמחתי על עצם זה שהוא אמר לי משהו.

כאילו, חמודים, אני אוהבתתכם והכל אתם ב"ה טפו טפו יחידי סגולה בדור הזה

ואשריכם לגמרי כמו שנאמר

אבל

לומר תודה למי שהכין לך אוכל וטרח בשביל שיהיה לך נעים ונחמד זה דבר בסיסי

ואם האדם הזה הוא אישה אז כן

צריך לומר תודה גם אם זו אישה

עכשיו אני דנה לכף זכות וברור לי שהם בסדר ואף פעם לא הקפדתי עליהם בעניין הזה

(למעט שבועות? אולי)

אבל פתאום כשמישהו פונה אליך ומכיר בעצם קיומך ובעצם זה שנתת מעצמך בשבילו

וואו

אשריך לגמרי

והוא הזכיר לי את יהודה פתאום זה היה לי כזה אווץ

אבל יהודה אומר שהוא לא אותה בחינה אז כנראה שלא

להבדיל בין החיים, כן.

 

 

 

את עובדת במקום של גברים דוסים?משה

(יהודה זה מי שאני חושב שזה?)

לא עבודה, התנדבות קטנה פעם ב....שִׁירָה

הבחור שאמר תודה הזכיר את יהודה שכנראה אולי אתה חושב. לא שהכרתי אותו מידי בחייו אבל נדמה לי שהוא היה מהסוג של האנשים שיגידו תודה לאישה למרות שהיא אישה והוא בחור. נכון?

נדמה לי שהוא היה כזה שיותר מאומר תודהמשה

אחרי שהוא נרצח, פתאום התחילו לחפש שיחות איתו. גם נשים וגם גברים.

ברור לי...שִׁירָה
..זית שמן ודבש

זה חרא

 

יש מתאםזית שמן ודבשאחרונה
הגנהיצחק מזרחי
איך אפשר לפרוץ הגנת בלוק פון (blockphone) ?

דחוף!!!! ההגנה הזאת תוקעת לי את הטלפון...

מעניין אם יש פה אנשים שעוד זוכרים אותידי"מ
קודם תתחיל - מעניין אם יש פה אנשיםל המשוגע היחידי

אח"כ אם זוכרים אותך

חחחדי"מ
כןזית שמן ודבשאחרונה
קישור לשטיסל עונה 3 מישהו?הרהמורניקית
חחח מת פה, תנסי בפורומים אחריםל המשוגע היחידיאחרונה

אולי בהודעה הנעוצה של נוג"ה יש משו על סרטים

אולי יעניין אותך