קשה לו מאד עם המצב. בטוח. אל תייעצי לו, מן הסתם הוא יודע מספיק טוב. זו נקודה רגישה עבורו וכל "עצה" ממך בנקודה רגישה זו מצערת אותו.

מומלץ בחום, להגיד לו שאת אוהבת אותו, לא משנה מה יהיה עם עבודה, שאת איתו, שאת בטוחה שהוא מחפש בצורה טובה ושעוד ימצא משהו טוב. ובלי קשר לכך, את הכי אוהבת אותו ללא שום קשר מה יהיה עם עבודה.

בתור אשתו לך יש את היכולת הכי גדולה להשפיע על ההצלחה שלו. האמון שלך ביכולות והכישורים שלו, זה המדד הכי חשוב בעיניו שמשפיע על הביטחון העצמי ביכולת להצליח בעבודה.

התמיכה והעזרה הכי טובה שאת יכולה לתת לו, זו ההבנה שהוא עובד למרות שאין בזה פרנסה והוא בבית. התייחסי לזה כאילו הוא עובד בעבודה זמנית שנקראת "חיפוש עבודה". צאי מנקודת הנחה ש"המשרה" הזו לוקחת נניח 30 שעות שבועיות. אלה שעות שהוא "לא בבית" ולא מחפש שיפעילו אותו. 

אם אתם אוהבים לצאת לבילויים זוגיים, תמשיכו לצאת וליהנות בשמחה אבל כמובן באחריות לא לבזבז על זה הון.

בסוף היום או בזמנכם הפנוי, דברו רגיל על איך עבר אליכם היום. שתפי אותו בחוויות שלך ותעודדי אותו לשתף אותך בשלו. אם הוא מבקש עזרה ממך, נסי לעזור אם את יכולה ואם הוא לא מבקש הוא כנראה מסתדר לבד. 

רק שדרי לו שאת מאמינה בו ואת יודעת שיש לו את האחריות לקחת חלק בעול הפרנסה. 

בהצלחה!

יש לו הכשרה? כיוון? ניסיון?

באיזה אזור בארץ?

מה הוא רוצה ואיך את יכולה להקל עליו

לפעמים הוא רק ירצה ספייס ושקט ומרחב פעולה

ולא שישאלו אותו כל הזמן מה חדש

אפשר גם לעודד אותו בסיפורים על אנשים שחיפשו את עצמם ואת העבודה המיועדת והמתאימה ולאחר שנים של חיפושים מצאו וטוב להם והם מאושרים

(יש לי סיפורים כאלה מהחברה)

ובעיקר שזה לא אומר עליו שום דבר רע ואישי והרבה עידוד שהוא ראוי בעיניך וחשוב בעיניך גם ככה(למרות שהוא 'מובטל' זה קושי גדול גם סביבתי וגם אישית)

זה סוג של זמן כזה והוא יעבור בעזרת ד'

חוץ מזה הרבה לתמוך ולעשות את תפקידך נאמנה

ואפשר גם להתיעץ עם עמותות ויעוץ תעסוקתי(יש איבחון של אדם מילוא)

או עם חברים שעובדים בעבודה שהוא היה רוצה לעבוד(נטוורקינג)

לא להפעיל לחץ - זה מיותר, לא מועיל ומתסכל.

הוא גם יודע שטוב שימצא.

בינתיים תעודדי שלא נורא - בוודאי בסוף ימצא משהו טוב, שהוא מוכשר.

ובכללי, יחס נעים של אשה לבעלה. והתענינות הדדית זה בזה, ובילדים, בלי שהנושא הזה יהיה כל הזמן במרכז השיחה. עוד קצת סבלנות.

ונראה שאת גם יודעת בעצמך מעצמך.

למרות שעברנו תקופות מספר כגון אלו, עדיין אין לי עצות לתת.

אני כן ממליצה לראות את הטוב שבתקופה הזו,

יותר זמן שאפשר לנצל למשפחתיות, להתייחס יותר לילדים, לעשות דברים שתמיד רצה לעשות והיה טרוד בעבודה, לראות בזה תקופה להשתחרר ולהגשים חלומות,

ולהמשיך להאמין שפרנסה ועבודה היא משמיים,

אתם משתדלים וכשהקב"ה ירצה, תגיע העבודה הנכונה.

אני מדבר על האתגר הענק שיש פה

זה מחלחל עמוק לתת מודע בלי ששמים לב

מה הקשר בין הקבוצות לבית?

איזה אתגר?

בין השאר בגלל שזה בכתב. ואין מפגש כל כך קיצוני עם האמוציות הרגשיות כמו שהוא קורה בבית.

מאוד קל להתבטא בבהירות. וגם אם מישהו מוצף ואחרי כמה הודעות פולט עוד עובדה שמשנה את כל הסיטואציה, עדיין אפשר לקרוא את זה ולעבד את  זה יותר "שכלי".

בבית, הבטן מופעלת.

אני חיפשתי הזדהות. איזה כיוון מה לעשות איך פותרים את זה

בחיים האמיתיים.

אני אסביר לך איך הכל מסתדר והכל אמת

ואין קושיה כלל.

כשהאדם שוכב על הגב או הספה

וגולש בפורום. הוא במוד שהוא רוצה

להרגיש טוב. נוח לו.

הוא לא בתוך מרוץ היומיום.

ואז הוא יכול לכתוב מהשאיפה הכמוסה (והאמיתית)

שלו לעשות טוב לכולם.

מקווה שיישבתי לך את הקושיה

בברכה

מים קרים על נפש עייפה ב"ה

במיוחד אם אתם מוכנים להתפשר ( למשל, מוכנים כמה צבעים לספה, או לא קריטי לכם החלוקה של הארון לדלתות/מגירות).

אפשר למצוא דברים ממש ממש טובים בשליש ורבע מחיר.

במוצרי חשמל לא הייתי ממהרת ללכת ליד 2, הרבה יותר סכנה ליפול.

אז לעשות סקר שוק (אפשר מהבית באינטרנט) ולהשוות מחירים. בגלל שכבר נשואים, אתם יודעים פחות או יותר מה הצרכים שלכם לזמן הקרוב (למשל- מה גודל המקרר שאתם צריכים).

על מה כן הוצאנו כסף? מקרר, מזרונים איכותיים למיטה שלנו ו... זהו נראה לי.

חנויות זולות של מוצרי חשמל, שווה לחפש בריכוזים חרדיים.. 

סתם כי יש מציאות מעולות במרקטפלייס, זו עוד פלטפורמה של יד שניה

יש מוצרים שבעיניי חופשי לקנות ביד 2

תקח בחשבון שיש דברים שההובלה עצמה יקרה מאוד וכבר לא בהכרח שווה, או שכדאי כבר להשקיע כי ההובלה היא חלק גדול מהעלות.

לשים לב שיש דברים שדורשים התקנה רצינית, אז לחשוב מה מעדיפים בזה. למשל אם יש כיריים גז טובות במחיר טוב - אבל ההתקנה תעלה הרבה (לא באמת יודעת, רק אומרת), אז אולי שווה לקנות חדש שכלול בו התקנה, או אולי עדיף כבר אינדוקציה

ולהיזהר מדברים שעלולים להיות בהם פשפשים!!! או עובש! סיוט סיוט. 

אז אין מה לשמור.

אפשר לנסות למכור/ למסור/ לתת מתנות לאנשים אחרים.

דברים שכן אולי תשתמשו בעתיד, אפשר לנסות למצוא מקום לשמור.

זה יכול להיות גם אצל ההורים, אם יש אפשרות.

ואפשר כן להחליט לא לשמור, ובמקרה הצורך תיקנו חדש.

אם כי, לא בטוח שלא תגלו שלפעמים נח שיש עוד שמיכה, ושהיא גדולה יותר.

ואם לא - להשאיר אצל ההורים בינתיים. מתפנה אצלם הרי מקום מהציוד והחפצים האישיים שלכם שיעברו לבית החדש. ותמצאו הזדמנויות להעניק כמתנה לאחרים. 

אם יש לכם חברים שמתחתנים או בגיל מתאים, אפשר לתת להם.

אם יש דברים שאולי תרצו בעתיד וכרגע אין מקום, להשאיר אצל ההורים נשמע לי הגיוני, אם זה מקובל עליהם.

למשל כלים כפולים זה מצוין לפסח כשתהיה לכם דירה גדולה יותר.

שמיכות זה דבר שימושי מאוד כשהמשפחה מתרחבת.

ואגב אני ישנה בכיף לבד עם שמיכה זוגית.

וכמובן אם יש אפשרות להחליף בחנות למשהו שימושי יותר זה בטח טוב.

בכל אופן למכור , למסור מה שלא מתאים לכם או כפול

לפעמים עם הזמן מגלים שכן רוצים אותם

אצלינו בהתחלה השארנו הרה דברים אצל ההורים ועם השנים לקחנו

ויש דברים שהעברנו הלאה 

אולי מגדולי בעלי המוסר הקיצוניים או משהו

ואם קרתה טעות אדם מנסה כמה שיותר לטייח ולהחליק

אז למה לא גם לזולת? למה לא לחיות בעולם סולחני ונעים? שהכל בסוף עובר ומסתדר?

הוא לא "יצעק" כלפי חוץ אבל ביקורת עצמית פנימית זה אחד הכלים הכי ההרסניים שיש.

וקודם כל בינינו לבין עצמינו

ואז בינינו לבין הקרובים לנו ביותר

זה כבר משמעותי מאוד מאוד.

זו הפגיעה עצמה (מה שהיא אמרה)?

או שזה בעיקר זה שזה היה בפומבי? (ואם הייתה אומרת לך ב4 עיניים זה לא היה ביג דיל?)

וכמובן חשוב להבין מה התדירות - זה מאורע חדפ או שהפגיעות מצידה זה משהו שקורה לא פעם ולא פעמיים?

וגם להבין אם יש משהו תקשורתי שאפשר לעשות שימנע פגיעה. למשל- אולי אם היא תדע שא' ב' הן נקודות רגישות, היא תשתדל מאוד סביבן ותהיה באקסטרה רגישות כלפי הנושאים האלו.

הרבה יותר לעומק כדי להתחיל לייעץ.

כל מילה כמעט שכתבת כדאי להתעמק עליה ולהבין לעומק:

"חצי בכוונה" - מדוע? איזה אינטרס יש לה לפגוע בך בכוונה? איך הזוגיות שלכם בכללי? מה עוד יש שם?

"היא ממש התנצלה, עבר קצת זמן, עוד פעם פגיעה" - מדוע? כיצד זה קורה בעצם? איזה מנגנון יש שם אצלה? אצלך? בין שניכם?

אם ההתנצלות ולקיחת האחריות שלמים, כיצד זמן קצר לאחר מכן נוצרת שוב פגיעה?

נשמע שצריך להתבונן *פנימה* *בין שניכם* ולא החוצה. לא החוצה מול כולם שם בפגיעה וגם לא החוצה מול כולם בפיוס ובקירבה המחודשת.

וזה נכון לכל זוג באשר הוא - כאשר יש ביניהם ריחוק מכל סיבה שהיא - ההתמקדות פנימה, ההתקרבות אחד לשנייה, הלעבור דרך המרחק שנוצר, דרך הכאב עצמו, לא לדלג מעליו אלא ממש לעבור בו ובתוכו *יחד* - יכולה להביא לקירבה מחודשת עוד יותר גדולה ולצמיחה גדולה ממש. 

כלומר ישנם מפתחות שאפשר להשיג לזוגיות שלנו דווקא בזכות המקומות בהם אנו בריב / קונפליקט / פגיעה / כאב / ריחוק וכן הלאה.

וחשוב מאוד אכן לאסוף את המפתחות הללו בדרך ולא לאבד אותם ולהמשיך בריחוק או בהימנעות או בבריחות כאלו ואחרות.

לא לצאת מהקשר אם יש ריחוק

אלא להיפך - להיכנס עוד יותר לתוך הקשר. שנינו. אני ואשתי. אשתי ואני.

רק זה הכיוון המצמיח ב"ה.

ב"הצלחה רבה

לדעתי כדאי שלא תדברו ביניכם יותר מעניינים טכניים מול אנשים

זה מאוד קשה.

אבל-

זה יעזור לכם לברר ביניכם לבין עצמכם איך אתם רוצים לתקשר ביניכם בזוגיות

אבל בלי קהל.

הקהל מפריע מאוד לריכוז

אין לי ממש פתרון. אני משתדל כשזה קורה להתעלם ולא להגיב. ללכת הצידה או לקחת כמה דקות בחדר או בחוץ לעצמי.

יכול לשלוח הודעה אם בא לך חיזוק קצת