מבינים שנשאר לנו זמן ממש קצר לחיות ומתחילים לחשוב על העולם הבא שלנו ועושים כמה שיותר מצוות ותפילות וכו'

הייתי מתחיל לעבוד את ה' חזק ומכל הלב ועושה כמה שיותר מצוות ומעשים טובים וכל היום לומד.

זה שאני לא עושה את זה עכשיו אפילו שאני יכול למות ח"ו היום

שאדם צריך להתייחס לכל תפילה שלו כאילו זו התפילה האחרונה בחייו...

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....