- עבודות יצירה

- בישול (נשים - למטבח!)

- ספרים מהספריה.

- יום ספורט (הליכות, ריצות, מתיחות...)

- לעזור לחברה לנקות (זה הרבה יותר מעניין).

כמה רעיונות א י ך לנקות: שימו מוזיקה כיפית (אם רוצים לעבוד בשלווה ובנחת - מוזיקה רגועה. אם רוצים לעבוד בקצב - מוזיקה קצבית), תלבשו "בגדים של יום שישי" (מן מושג כזה - בגדים שנוח ללבוש), אל תחששו להתלכלך (הרבה יותר קל ומהיר), שימו לכם אוכל בצד, ותחשבו טוב־טוב כמה כיף שיש את החג הזה, שבגללו הבית צריך להיות מסודר ונקי (אבל לא צריך להלחץ, "אבק זה לא חמץ"...).

הכל מתחיל מהראש... תשכנעו את עצמכם שזה כ"כ כיף, ותתאמצו לראות חיובי ולהנות מכל רגע - ובסוף זה יבוא טבעי.

בעזהי"ת.

כנסו לאתר [ערוץ 7]. אל !!! תתחברו.
ושימו לכם שידור חי.. ממש נחמד שם. מעלה נוסטלגיות אהובות..

או צריכים ללמוד תושבע!

משעשעים את האחים הקטנים כי ככה בעצם הורגים 3 ציפורים במכה אחת: עובר לך הזמן, עובר לאחים שלך הזמן, ואמא שלך רגועה!

לומדים דברים בגיטרה..

אני בשיא הסטלה הולכת לבריכה...

והנקיונות אנחנו יום שני עוברים דירה לבית נקי ולא צריך לנקות לפסח...

רק זה קצת מעצבן שעוברים דירה כי אנחנו עוברים מישוב לעיר וזה קצת מעצבן....!! כי אני ממש מחוברת בישוב לחברות שלי הם כמו אחיות שלי...!!! וגם לגור בעיר זה לא כלכך כייף!!!

וגם כל הבית אריזות וארגזים!!!!

בקיצור זה כייף ולא כייף!!!

דווקא נשמע לי נחמד להכיר אנשים חדשים ומקום חדש...

הלוואי עלי.

אני מתה לעבור לגור בעיר

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....