אני חייבת לציין שהיום הזה התחיל גרוע לגמרי. ולא ישנתי כמעט בלילה והייתי גמורה לגמרי לגמרי. ובכיתי. והיא נכנסה לחדר. עצרתי בכח. ולא נכנסתי לשום שיעור. חוץ מאנגלית. וגם שם לא הבנתי כלום. והייתי עם דמעות. פיצית. מה יהיה איתך??
ואז הלכתי לפנימיה והתארגנתי לחתונה. וזה ממש מגניב שהם התחתנו. והיה לא היה היה לא היה טרמפ. לא היה.
נסעתי 3 וחצי שעות באוטובוסים. מה לעזאזל. והסתבכנו. המרכז זה כזה מקום הזוי. אל תגורו שם.
והיה מטורף מטורף. והוצאתי מלא מלא אנרגיות. והייתי כולי שם ובריקודים. והם ככ מתוקים. שיואו.
לא מצאתי טרמפ לאולפנא. גם לא לירושלים. אוטובוס. שניים. מגיעים לירושלים אחרי אחת וחצי. נלך לסבתא של רות. אמא מתקשרת. את רוצה שאבא ייקח אותך? טוב. הוא מגיע. הביתה ב2 ורבע.
מקלחת זה כיף. ומציף. ובעע. אבל זה כיף.
וזהו בעצם.
תודה שהייתם איתי עד כאן.
ואני מפחדת לישון. לוידעת למה.
ולמה אני ערה בשעות כאלה אחרי שישנתי במוצש 3 שעות. ומחר צריך לקוםממוקדם. לעזאזל.
ושוב הביתה. וירושלים. וצופרים. ושלישי נטיעות. הלוואי שיהיה לילה טוב. ושהיא לא תעשה בעיות.