זה עולם אחר מבחינתה,, הלכות תפילות הכל שונה..

זה המחיר של חתונה בין עדות - בסופו של יום יהיה קשה מאוד לשמור את שני המנהגים בבית. לכן הולכים לפי הבעל. למרות זאת, אם נניח האישה ספרדית והבעל אשכנזי ולבעל לא אכפת, הם יכולים לקבל שניהם על עצמם את מנהגי הספרדים, בבחינת מרא דאתרא דארץ ישראל (השולחן ערוך), ואז גם הבעל ילך לפי הספרדים.

לוקח זמן להתרגל, אני מניח, אבל בסוף זה שווה את זה. כמובן, תמיד אפשר גם לשלב - דברים שהם לא הלכה ממש (נניח, הלכה: זמן בין בשר לחלב, וכו'), אפשר לעשות מישמש. רוצים לשיר שירי שבת וגם פיוטים של בקשות? למה לא... רוצים בתפילה לשדך בין עדות - גם אפשרי, וזה דבר שנעשה בלא מעט בתי כנסת, שמכניסים גם מכאן וגם מכאן. 

בסוף - כל ישראל אחים. 

בס"ד

למעט מה שכתבת למטה בין בשר לחלב... אין דבר כזה משמש...! אני ספרדיה ושומרת 6 שעות שלמות.. אם הבעל שלי ישמור שלוש שעות אני יודעת שבחיים אני לא אוכל לנהוג כמוהו.. כי ככה חונכתי והתרגלתי.. אז אני אמשיך לשמור 6. ולגבי הילדים אותם נחנך לפי מנהגי הבעל..!

וזה לא רק בדוגמה הספציפית הזו... יש לי כלל כזה- שאם יהיה משהו שבעלי ינהג פחות ממה שאני נוהגת היום בתור ספרדיה אני לא ארד מזה.. 

הילדים יראו שאמא נוהגת ככה ואבא ככה..

בעיני, צריך להגיע לפשרה מסויימת שמקובלת על שני בני הזוג

והוא בד"כ היה מזכיר את כל הדעות בנושא

אם אשכנזי מתחתן עם ספרדייה, הוא יכול לעשות התרת נדרים ולשנות מנהגים (למשל אורז בפסח )

גם לדעתי זה לא שיקול.

עדה, זה לא סיבה לפסילה.

מה שחשוב זה אופי ורמה תורנית

ואמרו לי פעם שזה אפשרי, לא בדקתי אם זה נכון, כשיגיע הזמן, אם זה יהיה רלוונטי אבדוק את זה

חח שמעתי שיעור של הרב יעקב זצ"ל שהוא ממש יוצא נגד הקטע הזה של ההתרת נדרים ואומר שאף רב לא יתיר דבר כזה (הוא בכוונה מכליל, כי מי שיתיר דבר כזה הוא לא פוסק).

אם זה יהיה רלוונטי, אבדוק את זה (אם מר בחור יהיה אשכנזי)

פתאום לאכול רבנות רגיל

בס"ד

ומבינה אותך שזה שינוי ממש קשה..!

ובכל זאת- כדאי להנהיג הלכה ודרך אחת בבית. 

לדעתי זה באמת עניין של הרגל.. ולא הכל חייבים לשנות מיד.. יש דברים שאפשר לקבל יותר מאוחר כמו נוסח תפילה וכו'..

מכירה כאלה. 

העיקר בשמחות! 

ידוע כמה מבורך הוא החיבור המעורב בין העדות השונות,

אחד מתלמידיו הגדולים של ה'בעל שם טוב', ר' מנחם מנדל מוויטאבסק, בעל "פרי הארץ", עלה ארצה לטבריה, והיה ידוע בערכיו הטובים והגבוהים. עליו מסופר:

הרמ"מ ראה לנכון את הצורך לאיחוד הקהילות בעם ישראל בין ספרדים ואשכנזים ואף השיא את בתו לבנו של הרב אבולעפיה מטבריה.

כל זאת, מתוך היבט מיוחד, המצווה את עם ישראל לשוב אל מקורו המאוחד, ולהתאחד חזרה.

כך גם לגבי החג הנודע כ"חג האהבה", ט"ו באב, כתוב במשנה וגמרא בתענית:

אמר רבן שמעון בן גמליאל: לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב ..אלא חמשה עשר באב מאי היא? - אמר רב יהודה אמר שמואל: יום שהותרו שבטים לבוא זה בזה. 

ועל כך מעיר רש"י, גדול הפרשנים:

שהותרו שבטים לבא זה בזה - דרחמנא אמר "וכל בת יורשת נחלה ..ולא תסוב נחלה ממטה למטה אחר כי איש בנחלתו ידבקו בני ישראל" ועמדו והתירו דבר זה בחמשה עשר באב. 

באופן עקרוני, כל שבט היה צריך לקבל את נחלתו ותו לא, בלא רשות להתערבב עם השבטים האחרים, ולכן כל שבט ערך נישואים בחיקו, ולא עם שבטים אחרים.
אמנם כך היה, אולם עם ישראל צריך להתאחד, ולכן "יום שהותרו שבטים לבוא זה בזה", "לא היו ימים טובים לישראל" כמותו.

מבחינה הלכתית, באופן עקרוני, נהוג שהאשה הולכת אחר מנהג בעלה, כפי שאשה מצטרפת לשבטו של בעלה, אך אין זה מחייב. 

המנהגים אינם חייבים להשתנות, אדרבה הם יכולים להצטרף זה לזה.. אם רוצים להחמיר, או לעשות כדעתו של רב שהזוג לומד ממנו, ודאי שאפשר.. וכן מומלץ לשאול את רבם של הזוג כיצד לנהל את ביתם, אילו מנהגים לנהוג משני הצדדים..

בדרך כלל, הילדים נוהגים על פי מנהג האב, ושוב, לשאול רב.

שאלו יהיו הבעיות שלנו

בית אביה

אם יש או אין קטניות. בכל השאר בגדול הולכים לפי האבא אבל נראה לי שכל בית מוצא את הגמישות שמתאימה לו. למשל, יש נשים שלעולם יישארו עם נוסח הסידור שהורגלו אליו מילדות, בלי קשר לבעל.

ככה לפחות אני עשיתי וככה זה באמת מסודר יותר.

לוקח זמן להתרגל אבל מתרגלים. גם רוב ההלכות זהות. השוני הוא לא ברוב אלא בחלק מההלכות.

נוסח תפילה אישה יכולה להשאיר כמו שנהגה לפני הנשואים.

ככה הדריך אותנו הרב ואני ממשיכה להתפלל בנוסח שאני רגילה אליו.

עם וריד נפוח במצח אדום מזעם 💢

פותח האשכול הוא משהו בין טרול לרחפן (ואני נשמר במילותיי)

(לגופם של דברים, הוא לא טרול, גם לא 'רחפן' במובן הפשוט של המושג. אולי כן 'רחפן', במובן שהוא עוסק בדברים מאוד גדולים ורעיונות נשגבים, בלי מספיק 'בסיס ארצי לנאצלות'. מה שיוצר אצלו פער עצום בין האידאות ליכולת לממש אותן בעולם).

והאידיאות.

"כָּל זֹאת בָּאַתְנוּ וְלֹא שְׁכַחֲנוּךָ וְלֹא שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךָ. לֹא נָסוֹג אָחוֹר לִבֵּנוּ וַתֵּט אֲשֻׁרֵינוּ מִנִּי אָרְחֶךָ".

האם עם ישראל בגלות שהיה גוף מת עם תורת אמת הנטועה בתוכו, עזב את האידיאות?

לא. עסקנו באמת והרחבנו אותה בציצים ופרחים עד ש-ה' ברחמיו ריחם עלינו . "יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו".

אולי אני בינתיים סריס עץ יבש אבל אני לא יעזוב לעולם את ה' ולימוד תורתו, עד שה' ירחם עלי.

עבר עריכה על ידי הסטורי בתאריך ב' בטבת תשפ"ו 20:22

אבל להתאמץ למצוא איך מקיימים אותם בפועל בארץ, בלי דמיונות שווא. איך מקיימים בארץ הזאת, לא באיזה עולם של ענני כבוד דמיוניים.

המצווה שלך היא לשאת אשה ולפרות ולרבות. כשיוולדו לך בעז"ה בנים המצווה עליך ללמד אותם תורה ולחנך אותם לקיום מצוות. האם הם יצאו גדולי הדור או קטני הדור - לא צריך לעכב אותך או לבלבל אותך כשאתה מחפש אשה מציאותית, 

"בהדי כבשי דרחמנא למה לך - מאי דמפקדת עלייך למעבד!!!"

איפה שהוא לפני כ 1000 שנים…

הסתיימה עם ירידת קרנה של יהדות בבל והעברת מרכז הכובד למערב

האחרונות ולראות מה הם מכנים את חכמי דורם.

על כל פנים, בפסוק בפתיחת השרשור, כמובן רמזתי להחיית ישיבת הגאונים בארץ ישראל.

כל אדם והתפקיד שלו בעולם. אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו לשמים. אני בריה וחברי בריה

כולם צריכים להגיע למעשי האבות?

ואם נדייק הכתוב מתקמד במעשים, זה לא בכדי.

הכתוב לא מדבר על המדרגה הרוחנית של האדם.

יודע ש'הברית מנוחה' כותב שאפשר להגיע למדרגות רוחניות יותר גדולים מהדורות הקודמים.

במיוחד בזמן הגאולה, כמו שהרב קוק מאריך בכמה מקומות.

לדרגתם.

הם הורישו לנו את כח המידות והמעשים שלהם.

(כמעט כולנו לא צאצאים של משה, וגם יש להאריך ברוחב ובעומק שמשה לא הוריש את כוחותיו לדורות הבאים.)

רק תיזהר לא להפיל את הילד בדרך עם הלחץ של התפקיד.

וגם עד כמה שזכור לי "נחית דרגא ונסיב איתתא" וגם שאישה עולה(או נשארת ברמתה) ואינה יורדת, בעוד הגבר יורד. ולכן ידידי וכו

לא ?

כדאי לך להקשיב לכל האנשים שאומרים לך לרדת מהעץ.

אולי הם טועים, אבל כדאי להקשיב לקול הזה ולקחת אותו ברצינות. אולי הוא אומר משהו, אולי לא.

לא חשוב

נבנה בית מלא תורה וקדושה וניתן לו את מרב הכלים להיות גאון הדור, ואם הוא ירצה ויזכה הוא יהיה.

זה לא שנגיד לו תהיה גאון הדור.

"בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה צֶמַח ה' לִצְבִי וּלְכָבוֹד וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת לִפְלֵיטַת יִשְׂרָאֵל".

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.