זה היה חלום יפיפה ורוד וקסום .
זה היה קשת בענן . הכל יפה מדי . כלום
זה היה דמיוני . חסר כל פרופורציה
כאלו היה שם איזה קו שחור שדרש חציה
אז עברתי .
ובצד השני . הצבעים היו שחורים ככ . נדהמתי
היה קשה שם לעמוד .
רציתי ככ לשנות מוד .
להיות עצובה . אבל שמחה
לא ככ שחורה
אולי לא אפורה
לא הייתי ככ סגורה
על עצמי . על המציאות . על החיים בכלליות
אז קיפצתי לי משני צידי הגבול .
מנסה להיות באויר הדק שבין השניים
להגיע לצבעים קצת נורמאליים
זה היה כמעט בלתי אפשרי
האנושיות שבי לא איפשרה לי להישאר שם
שאפתי גבוה .
בעצם לא גבוה מדי .
רק רציתי איזון מסוים בחיי
לא לחיות על קו הטריפ דיכאון .
רציתי אהבה מסויימת שאולי תכניס לי חידוש .
שתיקח קצת יאוש
רציתי שתיקות .
פחות דיבורים . פחות הצגות .
רק עניים . שקצת יותר מחדירות .
רציתי לשכוח .
אולי קצת להתפכח
לצאת חדשה יותר .
אמיתית .
וניסיתי . ניסיתי לעשות את לאט לאט
בשיטתיות .
והלוואי .
הלוואי שיום אחד אצליח .
וששאיפות יהיו יותר מסתם חומר במדעים .
@ריעות
(כועס)(מזיע)
(עצוב)