לרוב האנשים קשה להתרכז ולעשות את מה שהם צריכים. אז כדי שלא יתרעמו עלי ש"צרת רבים חצי נחמה", באתי בזאת בהצעה מרנינה:

לסדר את הזמן. יש לכך שתי אפשרויות, תבדקי מה הכי נוח לך -

קחי דף ועט, ותעשי רשימה של כל הדברים שאת צריכה לעשות עפ"י סדרי עדיפויות (מה הכי חשוב). סמני וי גדול על כל משימה שביצעת (זה החלק הכי כיף)...

אפשרות שניה - קחי יומן עם שעות, ותהיי מזכירה של עצמך. לדוג' - קיפול כביסה, בין השעות 2-3 בצהריים. קחי בחשבון הפסקות למנוחה וטווח ביטחון (טיפה יותר זמן ממה שצריך לכל משימה).

תנסי להוכיח לעצמך שאת יכולה, ואז העבודה תהיה יותר נמרצת וכיפית...

חוץ מזה, קחי לך כמה דקות ביום (או כל פעם שאת מרגישה קנאה/עצבנות/אי ריכוז), ותנשמי נשימות עמוקות עמוקות מהבטן. באותם רגעים תחשבי טוב ותשמחי בעצמך.

חג שמח גם לכם!

אוסנת-תודה רבה, אבל...

העניין הוא שהסדר זה עניין קצת יותר שולי... (כן, גם לי זה נשמע מוזר, סדר-פרט שולי? לפני פסח?? איך?????. אבל נחיה עם זה)  כל השאר זה היותר מעצבן...  אני סתם כזה מרחפת ולא קשורה, אבל במובן השלילי של זה.

לשמוח בעצמי? זה נשמע הדבר הנכון, אבל זה כל כך קשה שזה מתסכל! אני בנאדם שדברים מתסקלים אותו קצת יותר בקלות... (תכירו קוראים לזה ADD)

וזה עוד מוש', בזמן האחרון ראיתי כמה דברים בשר לריטלין שלא מראים את זה באור יפה כל כך...  אבל אני שמחה בזה שאני לוקחת, עובדה שזה עוזר! אבל זה מחלחל טיפין טיפין, וזה מ-ע-צ-ב-ן-!-!-!  ה יש לכם נגד ריטלין???  זה גם דבר חיובי! אל תשללו מיד! תנסו להבין למה זה יכול להיות טוב! (מי שרוצה- באישי) 

לכל אחד יש את ה"דפקט" שלו. לך יש ADD, ולי יש בעיות לחץ וחרדה (סתם לקחתי את "בעית חיי" כנגד זאת ששלך... אבל זה גם בפרטים הקטנים).

זאת את, זאת אני. וכל אחד צריך לקבל את עצמו כמו שהוא, ללמוד לחיות עם זה, ואפילו לאהוב את עצמו.

נכון שהייתי מעדיפה להיות מושלמת, אבל כרגע אלו הנתונים שלי. אני אנסה לעבוד על עצמי, ולטפל בהם – אבל עם כל הכבוד לכח הרצון, עיוור לעולם לא יוכל לראות...

מה שאני יכולה לעשות, זה לחשוב איך אני מתעלת (מלשון תועלת) את ה"בעיה" שלי. איך אני מתמודדת איתה, ויותר מזה – איך אני מוציאה ממנה רק טוב.

אם ניקח את ה-ADD, אז נאמר שאשריך, יש לך הרבה מרץ וכוח. כרגע אומנם זה נראה לך מעיק (בגלל שכך מקובל היום בעולמנו היום – אדם נמדד על פי ציוניו, ולא על פי אישיותו...), אבל בשביל מה יש חיים אחרי בית הספר? בשביל מה יש תנועות נוער?

את כל הכוחות שיש לך, שניתנו לך ברוך ה' – תשקיעי ב"הרמת" דברים, לדוגמא. ואת יכולה למצוא עוד הרבה אפשרויות...

אני יכולה לחתום לך, שאם תסתכלי על חברות שלך ב א מ ת, ותדמייני אילו יכולת להחליף אחת מהן – תביני מהר שטוב לך מי שאת ואיך שאת. האדם הכי מסכן בעולם, יעדיף את עצמו – כי הוא מכיר את עצמו, יודע איך להתמודד, ובסה"כ – הוא דווקא די אוהב את עצמו.

את מוזמנת גם לעשות רשימה של דברים שאת טובה בהם – דברים שעם אישיות ואופי אחרים, לא היית עושה.

כמה רעיונות מעשיים:

את הכח הגופני אפשר לתעל בספורט. קחי חברה, תעשו הליכות. אם יש לך מקפצה בבית – זה מאוד מאוד משחרר. תקליטי את עצמך לפני מבחן, ותשמעי את ההקלטה בmp3. ויש עוד הרבה רעיונות – את צריכה למצוא בעצמך את הדרך שלך להתמודד.

לעניין הרחפנות – אני משערת שלא סתם מרחפים, אלא מעסיקים את הדמיון שעות נוספות... אשריך. אל תוותרי על זה. דמיון מפתח את החשיבה, ובד"כ מבוגרים לא יכולים כבר לדמיין... חוץ מפיתוח החשיבה, את יכולה גם לכתוב סיפורים מתוך הדמיון שלך. אל תרתעי אם את לא רגילה לכתוב, או שנראה לך שאין לך כישרון לזה. תנסי, תלמדי, תשקיעי – תצליחי. זה באמת תלוי בכח הרצון...

שיהיה לך חג שמח במיוחד!

אם את רוצה יותר לדעת ויותר רעיונות, חיזוק ועידוד – אני יכולה להפנות אותך למישהי שיקרה לי מאוד, והשתחררה מכל ה- ADDוהשמאטעס...

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...