כשהגדולים חוזרים.

אפילו בחלק מהימים, 

זיהית נכון את הקושי ועכשיו צריך למצוא לו פתרון.

ובאמת לא צריך הרבה זמן לזה, מה שחשוב זה 100% פניות בסבלנות, וגם התמדה.

מהר מאוד תראי איך הגדולים נהנים להשקיע בלימודים עם ההדרכה והמעקב שלך.

בנחת ובהדרגה תוכלי להדריך אותם להרגלי למידה, לסדר בתיק, תראי איפה לשים דגש עם כל אחד מהילדים, וכמובן לטעת בהם חווית הצלחה בלימודים.

זה זמן שאין ברירה אלא להקדיש אותו. וגם את תהני מלגלות את הצד הלימודי של הילדים ומהתחושה שאת מטפלת היטב בילדים הגדולים.

כמובן הכל בסבלנות ובנעימות.

לפעמים אפשר גם הפוך - שאת תהיי עם הקטנים ומישהו אחר יעזור בהכנת שיעורי בית והכנה למבחנים.

אפשר להיעזר בסבתות או בשכנה מבוגרת או בנערה צעירה.

ואם קורה מדי פעם שלא מסתייע ולא מספיקים, לא נורא. העיקר להשתדל למלא את המשימה הזו כמה שאפשר בצורה מסודרת.

בעז"ה מעט הזמן שתקדישי לכל אחד יניב רווח עצום לילדים. 

אכתוב על עצמי. בן שלי בכיתה ה' לומד משנה ואני לא למדתי בבית ספר דתי, אין לי מוסג במה שהוא לומד...

גם בגאוגרפיה מי פה זוכר איך נקרא ים קטן ליד יוון , יש שם ארבעה... 

או חילוק. פעם בהריון ולידה היה שרשור שהרבה לא זוכרות סוג של חילוק, זה כיתה ד'... 

במקרה כזה אימא תצטרך בעצמה להשלים חומר לימודים לפני שתשב עם ילד אחרת פשוט אין טעם נראה לי...

בעיה רצינית שככה זה כאב

את הבן שלי שלחנו למורה פרטית שתעשה איתו ש.ב. באנגלית

היום בעלי "אחראי" על הש.ב. באנגלית ויושב איתו במוצאי שבת וכו'

היום אפילו הבאתי ביביסיטר כדי שהוא יוכל לשבת איתו על זה (לא הייתי בבית)

לא מצליחה לשבת עם ילד אחת על שב כשכולם מסביב כי הוא מוסח מאוד בקלות

יחס אישי לכל ילד זה לעשות איתו שיעורי בית?

לדעתי זה בדיוק ההפך, אחרת הם לא היו מסרבים לעשות איתך.

לדעתי: 1. טוב מאוד שאחריות על שיעורי הבית היא שלהם, כך צריך להיות. אם בביה"ס זה עובר בשלום- אז מה אכפת לך? גם המערכת אמורה להיות אחריות שלהם ושלהם בלבד ומתחילת כיתה א', זה לא קשור אלייך. את יכולה לעזור.

תגידי להם שזמן שיעורי הבית הוא מ-3 עד 4, או כל זמן שנוח לך. ואת יושבת ליד שולחן וזמינה.

ב-4 את קמה ןמשחררת את עצמך ואותם. בזה את גם נותנת עזרה אם צריך וגם האחריות היא עליהם.

2. עם הקטנים זה באמת יותר קשה, אפשר לשמור איזה משחק אטרקטיבי לזמן הזה, מחשב/סרט- אם את מרשה וכו'.

אני נותנת איזה חטיף שלוקח זמן לאכול, כמו קורנפלקס טבעות, או ביגלה מקלות שהם נורא אוהבים.

3. יחס אישי תתני בזמנים אחרים. אני פעם בחודש משאירה ילד בבית, ועושה לו כיף.(אני עובדת מהבית חלק מהימים). תצאי להליכה עם הגדול בערב אחרי שהקטנים ישנים. זה זמן איכות

חולקת על כך שמי שמצליח בחשבון יתאמץ וישקיע באנגלית, כי אצלנו זה לא עבד.

הבן מעולה בחשבון ולא רוצה להשקיע באנגלית.

מסכימה שכדאי לקחת מישהו בתשלום אך דווקא לאנגלית, אם זו הבעיה המרכזית,

הבעיה במקצוע הזה (כמו גם בחשבון) שעם הזמן צוברים פערים

וזה נראה לתלמידים בלתי אפשרי להשלים והם לפעמים מרימים ידיים מראש.

אז ברוך ה' יש עוד ילדים בבית, 

והמסקנה שלי בביתי שלי - שלא תמיד אני פנויה ולא תמיד עם כל ילד אפשר להיות גם המורה,

מישהו חיצוני יכול לנטרל את הרגשות שבעניין ולקדם יותר מאיתנו.

המון המון הצלחה ונחת מכולם!!!

עניין שיעורי בית, והכנת המערכת ועניין היחס.

העניין הראשון: זו לגמרי אחריותם. לא חושבת שאמא צריכה להתרוצץ סביב זה.. אפשר לשאול מידי פעם, לתזכר ומעבר לזה אין מה לעשות. האמא שם כדי להאיר, לכוון.. אבל ממש להכין להם? ממש לא. יש להם אחריות וכדי שילמדו מהי- צריך להעביר אליהם את השרביט בתחומים שנוגעים להם

לעניין היחס: יחס נמדד בדברים הקטנים. זה שאת שואלת לשלומם/ מכינה להם אוכל שהם אוהבים/ זה שאת יושבת איתם לפני שינה ואומרת ק"ש.. וכו וכו.. אלו הם הדברים שמשפיעים.

ובשבתות ל פעם אפילו רבע שעה עם כל אחד מהם במשחק או שיחה באופן אישי

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...