כשהגדולים חוזרים.

אפילו בחלק מהימים, 

זיהית נכון את הקושי ועכשיו צריך למצוא לו פתרון.

ובאמת לא צריך הרבה זמן לזה, מה שחשוב זה 100% פניות בסבלנות, וגם התמדה.

מהר מאוד תראי איך הגדולים נהנים להשקיע בלימודים עם ההדרכה והמעקב שלך.

בנחת ובהדרגה תוכלי להדריך אותם להרגלי למידה, לסדר בתיק, תראי איפה לשים דגש עם כל אחד מהילדים, וכמובן לטעת בהם חווית הצלחה בלימודים.

זה זמן שאין ברירה אלא להקדיש אותו. וגם את תהני מלגלות את הצד הלימודי של הילדים ומהתחושה שאת מטפלת היטב בילדים הגדולים.

כמובן הכל בסבלנות ובנעימות.

לפעמים אפשר גם הפוך - שאת תהיי עם הקטנים ומישהו אחר יעזור בהכנת שיעורי בית והכנה למבחנים.

אפשר להיעזר בסבתות או בשכנה מבוגרת או בנערה צעירה.

ואם קורה מדי פעם שלא מסתייע ולא מספיקים, לא נורא. העיקר להשתדל למלא את המשימה הזו כמה שאפשר בצורה מסודרת.

בעז"ה מעט הזמן שתקדישי לכל אחד יניב רווח עצום לילדים. 

אכתוב על עצמי. בן שלי בכיתה ה' לומד משנה ואני לא למדתי בבית ספר דתי, אין לי מוסג במה שהוא לומד...

גם בגאוגרפיה מי פה זוכר איך נקרא ים קטן ליד יוון , יש שם ארבעה... 

או חילוק. פעם בהריון ולידה היה שרשור שהרבה לא זוכרות סוג של חילוק, זה כיתה ד'... 

במקרה כזה אימא תצטרך בעצמה להשלים חומר לימודים לפני שתשב עם ילד אחרת פשוט אין טעם נראה לי...

גם אנחנו מתמודדים עם המון קשיים של הילדים.

מה שעוזר זה לשבת הכי בנחת ובנעימות, בלי הסחות דעת, ולאט לאט, תוך כדי הכנת שיעורי בית הכי בסבלנות שאפשר, לגלות יחד עם הילד את המקומות החזקים שלו,

לתת טיפים יעילים בלי טיפת ביקורת או שיפוטיות.

לפעמים לוקח לילד כזה כמה ימים להפשיר ולעשות צעד קטן של התחלה של ההתחלה 

אולי אתם מעדיפים בערב? אחרי שהקטנים הושכבו לישון. גם מוצלח.

היו הרבה ימים שקראתי להם למיטה שלי ועבדנו מעט תוך שאני מחבקת אותם ממש.

כל מה שיכול לעזור בעינייך.

גם לפשט את המשימות, לפרק לחלקים קטנים וללכת צעד צעד, להסתפק בצעדים קטנים בהתחלה, לעשות במקומם את החלק של הכתיבה או הקריאה כדי שישארו ממוקדים בנושא הלמידה.

להתייעץ עם המורה המקצועי, לשתף את המורה בקושי ולבקש ממנו/ה להגדיר סדר עדיפויות מה הכי חשוב מבחינתו/ה, וגם טיפים לעבודה זורמת באותו מקצוע.

ושישבח את הילד על כל התקדמות, גם הקטנה ביותר.

ראיתי שכשמשתפים את המורה המקצועי, היחסים מתחממים וזה משפיע גם על המורה וגם על המוטיבציה של הילד.

המון בהצלחה 

את הבן שלי שלחנו למורה פרטית שתעשה איתו ש.ב. באנגלית

היום בעלי "אחראי" על הש.ב. באנגלית ויושב איתו במוצאי שבת וכו'

היום אפילו הבאתי ביביסיטר כדי שהוא יוכל לשבת איתו על זה (לא הייתי בבית)

לא מצליחה לשבת עם ילד אחת על שב כשכולם מסביב כי הוא מוסח מאוד בקלות

יחס אישי לכל ילד זה לעשות איתו שיעורי בית?

לדעתי זה בדיוק ההפך, אחרת הם לא היו מסרבים לעשות איתך.

לדעתי: 1. טוב מאוד שאחריות על שיעורי הבית היא שלהם, כך צריך להיות. אם בביה"ס זה עובר בשלום- אז מה אכפת לך? גם המערכת אמורה להיות אחריות שלהם ושלהם בלבד ומתחילת כיתה א', זה לא קשור אלייך. את יכולה לעזור.

תגידי להם שזמן שיעורי הבית הוא מ-3 עד 4, או כל זמן שנוח לך. ואת יושבת ליד שולחן וזמינה.

ב-4 את קמה ןמשחררת את עצמך ואותם. בזה את גם נותנת עזרה אם צריך וגם האחריות היא עליהם.

2. עם הקטנים זה באמת יותר קשה, אפשר לשמור איזה משחק אטרקטיבי לזמן הזה, מחשב/סרט- אם את מרשה וכו'.

אני נותנת איזה חטיף שלוקח זמן לאכול, כמו קורנפלקס טבעות, או ביגלה מקלות שהם נורא אוהבים.

3. יחס אישי תתני בזמנים אחרים. אני פעם בחודש משאירה ילד בבית, ועושה לו כיף.(אני עובדת מהבית חלק מהימים). תצאי להליכה עם הגדול בערב אחרי שהקטנים ישנים. זה זמן איכות

חולקת על כך שמי שמצליח בחשבון יתאמץ וישקיע באנגלית, כי אצלנו זה לא עבד.

הבן מעולה בחשבון ולא רוצה להשקיע באנגלית.

מסכימה שכדאי לקחת מישהו בתשלום אך דווקא לאנגלית, אם זו הבעיה המרכזית,

הבעיה במקצוע הזה (כמו גם בחשבון) שעם הזמן צוברים פערים

וזה נראה לתלמידים בלתי אפשרי להשלים והם לפעמים מרימים ידיים מראש.

אז ברוך ה' יש עוד ילדים בבית, 

והמסקנה שלי בביתי שלי - שלא תמיד אני פנויה ולא תמיד עם כל ילד אפשר להיות גם המורה,

מישהו חיצוני יכול לנטרל את הרגשות שבעניין ולקדם יותר מאיתנו.

המון המון הצלחה ונחת מכולם!!!

עניין שיעורי בית, והכנת המערכת ועניין היחס.

העניין הראשון: זו לגמרי אחריותם. לא חושבת שאמא צריכה להתרוצץ סביב זה.. אפשר לשאול מידי פעם, לתזכר ומעבר לזה אין מה לעשות. האמא שם כדי להאיר, לכוון.. אבל ממש להכין להם? ממש לא. יש להם אחריות וכדי שילמדו מהי- צריך להעביר אליהם את השרביט בתחומים שנוגעים להם

לעניין היחס: יחס נמדד בדברים הקטנים. זה שאת שואלת לשלומם/ מכינה להם אוכל שהם אוהבים/ זה שאת יושבת איתם לפני שינה ואומרת ק"ש.. וכו וכו.. אלו הם הדברים שמשפיעים.

ובשבתות ל פעם אפילו רבע שעה עם כל אחד מהם במשחק או שיחה באופן אישי

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות