מחר שבוע 37, ברקע צירים מוקדמים משבוע 23, שהתחזקו בעוצמה ובאורך בערך מאמצע שמיני.
בליל שבת חצי שעה של צירים חזקים ובמרווח של מספר דקות ביניהם. ודי.
טוב לא מתרגשת, מוכר עד כדי כאב... 
ב-3 בלילה מתעוררת ומבינה שזה מציר כואב, לא מתרגשת, מתהפכת לצד שני ומחכה להירדם בחזרה, אבל למישהו יש תכניות אחרות... 3(!!!) שעות של צירים כואבים, אוף כמה כאבו! כל ציר באזור הדקה והמרווחים ביניהם היו לפעמים גם 4 דקות ופחות. נשימות, כדור פיזיו, עיסויים מהבעל ובסוף פשוט ישיבה מיואשת על הספה... אל תשאלו אותי למה לא יצאתי לבי"ח... אולי כי אבדה בי כבר האמונה... בכל מקרה, אחרי 3 שעות נרדמתי על הספה, ובבוקר- באמת היה משהו?.... ![]()
אה, ושכחתי לכתוב ש:
- גם הקאתי פעמיים בין הצירים... תענוג צרוף.
- וגם הגברת מסתבר, התנחלה לה עמוק עמוק בין הרגלים.. סליחה על התיאור, מרגישה כמו מישהי שתקוע לה כדור שם, לא נעים... (וגם יכול אולי להסביר את הצירים?
)
מוצ"ש, שוב חוזר הניגון? כן... רק שהפעם יותר מוקדם מבחינת השעה... מעבירה את הצירים במקלחת חמה(תענוג!!) ברגע שיוצאת, הכאבים חוזרים במלוא המרץ...
מחליטה לאכול משהו קטן ולנסות כן לישון ומסתבר שהאינטואיציה שוב צדקה, ישנתי די טוב בלילה (חוץ מאיזה 3 פעמים שהתעוררתי מצירון שבא והלך...)
בבוקר, שוב, חושבת שחלמתי הכל...
זהו? נגזר עלי ככה להעביר את לילותי עד שבוע 42? 
סיפורים מעודדים או לא לכאן, ובעיקר עיצות- יש משהו להקל?
ותגידו- יש מצב שזה בגלל שהתחלתי השבוע לקחת שמן נר הלילה ותה עלי פטל? אם כן, להמשיך? להפסיק? (אם זה סתם עושה צירים כואבים ולא יעילים, למה לי?)





לא ידעתי אם גם במסגרת פרטית זו בעיה
