שיממש את החלום בפורים ולא מאוחר יותר כל השנה...

אם הוא ממש ממש רוצה הייתי הולכת לקראתו אלא אם כן זה משהו שבאמת לא שייך בכלל.  

בס''ד

תודה רבה על ההתייחסות! הדמות היא לא סמל של עמדת כח, רוע ושליטה. יותר בכיוון של כאובוי, רק משהו אחר. יש לו חבר אחד שהתחפש ככה בשנה שעברה וזה מה שנתן לו חשק להתחפש ככה גם, זה כל הסיפורץ ב''ה אין בבית לא משחקי מחשב ולא סרטים (עונה גם ל@מודדת כובעים). למה כאובוי זה בסדר בעינייך? (מנסה באמת להבין כדי לגבש לעצמי דעה בנושא).

תודה שוב!

למה מלך או מלכה זה כן בסדר? אפשר להגיד שיש פה בצע שלטון וכסף. מה חינוכי בזה? סתם... בדיחה

תחפושת לא משקפת שאיפות אלא נראית מעניינת, טוב לשחק בה, היא תרשים את חברים שלו... 

לשחרר

השאלה באיזה רמה זה מפריע לך. 

אני חושבת שאם הילד רוצה את זה כבר כל כך הרבה זמן עדיף לתת לו, זה לא בא ממקום של הזדהות עם סרטים וכו 

מציעה לך לעשות בירור עם עצמך מה בדיוק מפריע לך בזה, על מה זה יושב אצלך. 

זה יעזור לך לגבש לעצמך דעה ברורה יותר ואז גם אם תחליטי לוא לאפשר לו, יהיה לך גם יותר קל לעשות את זה. כרגע הילד לא מקבל מסר ברור ואת לא מצליחה להיות ברורה איתו

הוא ישחק וישכח... 

תסבירו לו בנועם שאתם לא אוהבים תחפושת רעה, הוא ילד טוב, ובוא נבחר אם להתחפש לזה או לזה, או אפילו לזה. אולי לקחת אותו לחנות לבחור.

הייתי מנסה לחשוב מאיפה עלה בדעתו הרעיון: אולי סרטים, משחקי מחשב, ומרחיקה את "הגורם האחראי". יש היום מספיק תוכניות יפות וחינוכיות, אבל להתלכלך על הגרועות שבהן...

כן הייתי מנסה לעדן איכשהו את הרעיון. אבל אם לא נמצא תחליף הולם אז בסדר
וגם בתנאי שזה לא דורש קניה של משהו יקר.
לדוגמא, נגיד אם הילד רוצה להיות צב נינג'ה וזה לא מתאים כי זה דמות מסרט וכו' אז אולי נינג'ה רגיל (סתם לוחם יפני כזה) זה יהיה יותר סביר?

סה"כ בפורים זה זמן כזה שפעם בשנה יש לו אפשרות להיות מה שבד"כ הוא לא.
אז זה שהוא רוצה להיות דמות רעה זה לא דווקא בגלל שהוא רוצה להיות רע, אלא להפך אולי.

וגם הרבה ילדים אוהבים להתחפש למשהו חזק כי זה תכונה שלא תמיד יש להם אותה וזה זמן כזה שאפשר לחוש קצת יותר חזק וגיבור מהרגיל. זה לא צורך רע כ"כ ואולי לא חייבים ממש להלחם בזה.

הוא בטח רואה ממילא שאת לא מתלהבת 

בגדול בנסיון חיים ופרספקטיבה רחבה של החיים 

הדברים האלה לא מה שיעשו את ההבדל כדאי לשמור את המלחמות לדברים יותר מהותים וחשובים

לא מאמינה שזה מה שיעשה את ההבדל בחיים שלו בעתיד ולא כדאי ליצור אנטי סתם 

כמובן זה הגישה שלי לא נראה לי כל כך מהותי ומשמעותי שיהיה מבסוט ויעבור לו זה לא שאם עכשיו הוא יהיה כזה דמות זה מה יעשה את העתיד שלו עדיף לתת לרצון לצאת ולהשתחרר ולעבור מאשר לחנוק אותו ולהשאיר אותו שם להרגיש שיש בזה משהו.

ואני גם יחסית דוסית בלי סרטים וזה אבל הכי חשוב שיהיו ילדים בריאים ומבחינה נפשית אני לא היתי עושה עסק על משהו שילד רוצה שנה נראה לי מסיג את התוצאה ההפוכה. (יותר ירצה ויראה לו מיוחד)

למרות שהוא באמת קטן וזה לא קריטי אפשר לכוון אותו אבל אם לא הולך בקלות ומיד לא היתי נכנסת לזה כדאי לשמור את זה לדברים יותר חשובים בחיים.

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...