אני רוצה שמישהו ינער אותי חזק.
אני רוצה לבקש ממנו סליחה, שברתי אמון שלא ידעתי שאפשר לשבור. לא ידעתי כמה זה פגע בו. ועכשיו אני לא יודעת איך לתקן.
אני רוצה לומר תודה, לצאת לכמה ימים לאיזה טיול בקצה של העולם ולישון מתחת לשמים קרירים בתוך שק שינה צבאי.
אני רוצה כותל, אני רוצה יום חמישי, אני רוצה שמש כתומה וטיפות קטנטנות של גשם שהם כמו דמעות בלי המלח.
אני רוצה דבק לאחות את השברים, לאסוף את כל החלקים שבעטתי לפינות רחוקות ועכשיו קשה למצוא.
אני רוצה משמעת עצמית, אני רוצה לעזוב ופשוט ללכת וללכת וללכת מול ים או איזה צוק או בתוך קניון עמוק או יער. אני רוצה לטפס ולהישרט ולהרגיש כאב מהמאמץ של ההליכה, אני רוצה טבע ונוף ואוויר ושקט ועיניים ולב שיבינו אותי.
מעניין אם למישהו אכפת.
