ה"חשש" הזה - כמו עוד לא מעט בנות..

ולא השאלה מה עם ה"ארבעים יום", שבעזרתה את מנסה אולי למצוא הרגעה כלשהי לענין. יותר ביטחון.

אז אם הבנתי נכון - דעתי היא שממש כדאי "להחליף פאזה". להחליט שכלל לא מתעסקים בתחזיות של "מה יהיה" (אכן, קל להגיד...), אלא עושים את שלנו.

להבין שכל דבר טוב שעושים כעת, הוא בונה את האישיות וממילא גם בונה את הטוב שבבית העתידי בעז"ה.

לא כאילו הזמן "עובר סתם".

ובמסגרת בנין האישיות, לראות גם מה ראוי לשכלל באופן שעוזר לחיות "בין אדם לחבירו" בצורה קרובה. דהיינו, בהנחה שתמיד יש הבדלים כלשהם בין איש לאשתו, איךיודעים לוותר, איך יודעים להפוך דיון למשהו מפרה ובונה ומקרב.

וכמובן, גם להשתדל באופן סביר וטוב ונמרץ, למצוא מישהו מתאים להתחתן איתו.

ולבטוח בה', שיעזור.

יעזור.

בעז"ה ממש בקרוב ובטוב..

אם מגיע לי לפי מעשיי להיות איתה אז זה יקרה במוקדם או במאוחר, אם לא בעולם הזה אז בעולם הבא.

ואם לא מגיע לי בגלל עוונותיי, סבבה, עדיף שבאמת לא נפגש, אני לא רוצה לקבל לחם בושה.

אז בשני המקרים הכל בסדר

לכן אני לא מרגיש שאני צריך להתמודד עם המחשבה הזאת.

הסיכוי שיקרה משהו אחר לא נעים (לא רוצה להביא דוגמאות) לא בהכרח נמוכה יותר מלהשאר רווק, ולמרות זאת אלו לא מחשבות שאנחנו מתמודדים איתם ביום יום.

אבל אני לא מבין על מי את שואלת, אני בטוח שלא על עצמך, עלייך אני לא דואג בכלל

אצלי להתחתן זה דבר שבטבע העולם, ואני מאמינה שאתחתן בעז"ה.

אם ה' יחליט אחרת - זה כבר חשבונות שלו ואין לי הרבה מה לעשות..

ריש לקיש אמר "אין מזווגין לו לאדם אלא לפי מעשיו". המעשים שלך משפיעים על הזיווג שלך.

אם בסופו של דבר נגזר עליי ל"ע שחס ושלום אני לא.. אז צריך לקבל באהבה מה נעשה... 

וזה בכוונה ככה כדי שלא נתיאש.

וגם אם נגזר עלינו, גזרות אפשר לקרוע ע"י מעשים, תפילות וכו'.

אבל אין דבר כזה במציאות שמישהו יודע שנגזר עליו, ה' לא מגלה לנו דברים כאלה.

או כמה מתאימים לפי חלק מהדעות

אני לא יודעת חשבונות שמיים למה חלק מהאנשים לא התחתנו, אולי הם לא רצו או שמאוד מאוד בררו ולכן הפסידו את הזיווג שלהם

אני מאמינה שאם הבחורים שהורדתי אני שלמה עם זה ובאמת חושבת שהם לא התאימו לי, אז לא הפסדתי את הזיווג שלי ובע"ה אמצא אותו בזמן שה' חושב שהוא הכי נכון לי ועם מי שהכי נכון לי

אתה כנראה בחור מבוקש לכן יש לך את הפריבילגיה לחתוך אחרי כל כך הרבה פגישות בחורה שרוצה להתחתן איתך.

אבל לא כולם כמוך, לי עוד לא קרה שהרשיתי לעצמי את הלוקסוס לחתוך מישהי שעברה את מבחן 2 הפגישות הראשונות.

אני באמת שמח בשבילך שאתה יכול לבחור מתוכן, הלוואי עליי

אם תנסה להוריד קצת בדרישות בהתחלה יש סיכוי להפתעות נעימות בהמשך...

מכל ההצעות שזורמות עליי בשבוע נתון אני צריך לבחור רק אחת, לא?

איך הבנת את זה??

חס ושלום....

התכוונתי שבמידה ואתה מוריד קשרים אחרי 2 פגישות יכול מאוד להיות שהדרישות שלך גבוהות מדי בשביל ההתחלה.. ואם תוריד טיפה את הדרישות אולי הדברים יראו קצת אחרת בהמשך (תן צאנס לאותה בחורה היחידה שאתה יוצא איתה)..ודברים כאלה קורים לאנשים כל הזמן..

כתבת שאתה לא עובר את רף 2 הפגישות..

להתחתן זאת לא המטרה

המטרה היא לחיות בזוגיות של אושר ומיצוי לאורך ימים ושנים

והקב"ה הוא זה שיחליט האם זה יקרה לך והאם לא.

הבחירה שלנו כאן היא מאד מצומצמת.

יש כאן אשליה מאד גדולה שכביכול האדם בוחר עם מי לצאת, והאם להמשיך והאם להתחתן. אבל תחשוב כמה יד ה' משחקת פה את כל המשחק- את מי יציעו לך, האם היא תמצא חן בעיניך (וחן זה דבר שמיימי, שכולל כל כך הרבה פרמטרים עליהם אין לך כל שליטה), וה' גם קובע מי המשפחה של המדוייטת, והאם תסתדר איתם (מכירה כמה חברות שבסוף לא התארסו כי המשפחות לא הסתדרו), וכמה כסף יהיה בזוגיות שלכם, וכמה ילדים, וכמה בריאות, ואלו פרמטרים שמאד משפיעים על איכות ואורך הזוגיות. 

אני מאמינה שאין אדם נוקף אצבעו למטה אלא אם כן מכריזים עליו מלמעלה, ושזוגיות כמו כל דבר בחיים שקורה לנו, זה משמיים. עלינו מוטלת אחריות מאד מועטה (לכאורה מועטה): להתפלל, לעבוד על המידות ולעבוד את ה'. וכמובן אם צריך לעזור לעצמינו בייעוץ/טיפול. 

אתה בחרת את נתוני חייך? לא.

והיות שנתוני חייך, כולל נתוני הפתיחה הבלתי ניתנים לשינוי, קובעים באופן דרסטי ביותר איך יראו חייך, זה אומר שהבחירה שלך מצומצמת ביותר. הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים. 

לא מבינה איך אתה לוקח על הכתפיים שלך את כל מה שקורה לך בחייך, זה גם מאד קשה וגם מאד מיותר. 

אם אדם אומר- אני עכשיו מתחתן! ויהי מה. בוחר להתחתן ומתחתן. אז מה? אז אם ה' רוצה שזה יקרה, זה יקרה, ואם לא, זה לא יקרה. כמו כל דבר בחיים.

כשאני מסתכלת מסביבי ומחפשת רווקים מעל גיל 60- עולים לי בראש שלושה אנשים בלבד. ואני מכירה המון אנשים. ואני מדברת על אנשים שבאמת מעולם לא התחתנו. 

אז אני מעדיפה להסתכל על כל שאר האנשים, ולקוות שחלקי יהיה עמם.... וגם מה יעזור לי להתמקד באפשרות הקטנה של רווקות נצחית? חוץ מלמלא את חיי בתחזיות אימה זה לא יעשה לי שום שירות יעיל. 

בעזרת ה' את תתחתני, ותהיי מאושרת ממש! וכל האנשים פה בפורום הולכים להתחתן, כל אחד בזמן הטוב עבורו. 

"מטרונה שאלה את ר' יוסי בר חלפתא אמרה לו לכמה ימים ברא הקדוש ברוך הוא את עולמו אמר לה לששת ימים כדכתיב: "כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ" אמרה לו מה הוא עושה מאותה שעה ועד עכשיו אמר לה הקב"ה יושב ומזווג זיווגים בתו של פלוני לפלוני אשתו של פלוני לפלוני ממונו של פלוני לפלוני "

כלומר, חצי ממה שהקב"ה עושה זה לזווג זיווגים, מדהים!

אבל כל דבר שמתחבר למקור שלו הוא בחינת זיווג, בגדול.

וזה פחות מחצי כי כתוב גם שבורא אורו של משיח ויתכן ויש עוד

ואין בזה טיפת הגיון. זה שרירותי ומפגר לגמרי.

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

או במקרה של השרשור הזה... מיאודויק.

הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

ועוד תבוא האחת שמספיק טובה לך.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳