בספר רפואת ילדים - הכותב ד"ר דני וייס (כמדומני) טוען שהשינה היא תוצאה ישירה של התניה.
גם איכות השינה באופן כללי- קימה בלילה וכו'..
אם הילד מורגל בטקס קבוע , למשל: מקלחת, ארוחת ערב, שמע ישראל ולישון- כמו אצלי למשל, הילד משתף פעולה.
במקרה של בכי , במיוחד בהתחלה- הוא כותב ,להכנס לחדר כדי שהילד ידע שאתה נמצא ,חיבוק בלי המתנה להרדמות ואז לצאת.
ככה כל כמה דק' עד שהילד כבר נרגע ומתרגל להרדם לבד ללא ההתניה של נוכחות ההורה.
גם הקטנה שלנו היתה רגילה להרדם תוך כדי הנקה, והתרגלה לישון איתנו במיטה. אנחנו, עם כל חוסר הנוחיות שבדבר הסכמנו, כי היה נראה שהיא ממש צריכה את הקירבה,לעומת אחותה הבוגרת,שעברה את אותו מסלול פינוק אך לא פיתחה תלות מקום ונרדמת היטב במיטתה...אי לכך הרשנו לה.עד שהגיע עוד קטן, התמודדנו איך שהוא עוד שנה וחצי ולאחרונה זה נעשה ממש בלתי נסבל. אני ובעלי על קצה המיטה כשהילדים פורשים ידיהם לצדדים ונוחרים.
בקיצור, מה שעשינו היה חיזוקים חיוביים. התחלנו בהדרגה- חשוב מאוד, כדי לא להלחיץ ולגרום לה להרגיש שהיא מורחקת. כמובן בשיטת מדבקות החיוכים -ומי שאוסף עשר מקבל הפתעה. התחלנו מללמד אותה שלצרוח (כמו שהיא יודעת היטב לעשות, יש לה יכולות ווקאליות מרשימות) מעיר את כל האחים והשכנים, וזה לא נעים- הקשבנו איתה לשקט בחוץ בלילה. לימדנו אותה לבוא אלינו בשקט בלי לבכות. אח"כ התחלנו להחזיר אותה למיטה שלה כל פעם שנרדמה ובבוקר לשמוח איתה שהיא גדולה ויכולה לישון במיטה לבד.
בכל הלילות האחרונים, נרדמה במיטתה ולא הגיעה אלינו.
נראה מה יהיה בהמשך...
גם הקטנה שלנו בת שנתיים וחצי ישנה איתי, יותר נכון עלי עד פסח. ניסינו לשבת לידה וכל השיטות הידועות ולא הלך. בסוף הבאנו לה מזרון קטן (של מיטת תינוק) למרגלות המיטה שלי. היא קבלה זכות לבחור: או על המזרון בחדר של אבאמא או במיטה שלה בחדר עם האחים הגדולים. המיטה של אמא מחוץ לתחום!
לא יאמן אבל זה ממש עובד. גם עכשיו צריך לשבת לידה עד שנרדמת אבל אז היא ישנה עד הבוקר במקום שבחרה. בהתחלה רצתה רק על המזרון אבל בימים האחרונים מבקשת בחדר של הגדולים. בבוקר שואלים איפה ישנה וכולנו עושים מזה חגיגה שהיא גדולה וישנה במיטה שלה....
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות
