לא יצאתי הרבה אבל כל פעם שיצאתי לא משנה אם אני חתכתי או הבחור חתך אני בוכה כלכך.
ואני באמת לא יודעת מה לעשות כי אני כלכך רגישה.
אולי זה לא בשבילי?
למה אני בוכה כלכך גם אחרי פגישה אחת? אני מרגישה שאני נשחקת ואומרים לי שצריך לקחת כל דבר בפרופורציות.אבל אם קשה לי? אני באמת לא מצליחה להפסיק עם הדמעות
עצוב לי כרגע כלכך
גם הצפייה שלי גם אם אני מנסה לא להפתח מהר. לאט לאט אני לומדת מה טוב יותר וזה באמת תהליך שהוא בונה אני מאמינה בזה. אבל כל פעם אני מזכירה לעצמי שמגיע לי טוב כלכך.מגיע לי הכי טוב שיש.אבל כל פגישה ככה קורה לי. ואני לא מצליחה להבין מימה זה נובע. יש בנות שאחרי פגישה אחת ראו לא מתאים ולא לקחו את זה קשה. אבל אני גם אחרי פעם אחת פעמיים יכנס כלכך לעצבות.

אני סומכת על הקב"ה שמגיע לי בחור כמו שאני רוצה אבל זה מוריד לי את החשק לפגישות אם כל פעם יקרה לי ככה.
עצות?


