השאלה היא האם לנסות לשדך לו? זה היה מפריע לבנות בגילאי ה-27+ לשמוע על בחור כזה? הוא אדם טוב מאוד וחברי ואכפתי אבל תקוע על התואר כבר שנים.
תודה לעונים
קודם כל, אם הבנתי נכון
זה מראה שלבנאדם יש הרבה מוטיבציה להצליח בחיים והוא כנראה בכלל לא עצלן
תוסיף לזה אופי טוב וכו' ויש לנו כאן אחלה בחור!
שנית, יש הרבה דרכים להרוויח כסף גם בלי תואר,
ואפילו הרבה יותר ממה שהיה ניתן להרוויח מעבודה עם תואר כידוע.
אולי הוא יגלה בהמשך שההצלחה שלו נמצאת בתחום אחר ואז הכל יפתח לו. (חוץ מזה, שאחרי כל ההשתדלות- פרנסה משמים!)
לכן אני חושב שוודאי צריך לנסות לשדך לו, ומי שנעלבת זו בעיה אצלה ולא אצלו
אנשים חושבים שרק אצל החרדים הבעיה של הבטלה במערכת קיימת.
החרדים הם בסך הכל בני אדם, והעניין זה התמריצים.
אצל אנשים שלא רוצים לצאת לעולם זה קיים גם באוניברסיטה ובמידה לא פחותה גם בקבע בצבא.
שמשלמים לך..
נכון שיש כאלה שמפחדים לצאת לעולם ומצפים את זה ב"לימוד תורה לשמה" אבל בדר"כ זה מיעוט שלא מלמד על הכלל
לא הבנתי את השאלה שלך, יש גם אנשים שלא למדו תואר אקדמי בכלל. זה אומר שזה מעליב להציע אותם? חח
זה כמו שאני אשאל האם זה מעליב להציע למישהו בחורה שלא יודעת ולא אוהבת לבשל. בן אדם לא נמדד בדברים האלה.
ואם המצפון שלך ממש מטריד אותך, אתה יכול, לפני שאתה מציע את הבחור הספציפי, לשאול קודם את הבחורה האם היא ממחפשת אקדמאי או לא, מאוד פשוט.
על החיים שלו ומדשדש וזה נקודה שחשוב לבדוק אותה
אם הוא בחר בכיוון האקדמאי ותקוע בו שם זה מעורר תהיות
זה בד"כ לא מעיד על הבנאדם כלום, אנשים תקועים במשבר בחיים ולא מצליחים לצאת ממנו, אם זה לימודים, זוגיות, משפחה... לפעמים הם סה"כ צריכים הכוונה, מישהו שיוציא אותם מהחור שהם תקועים בו.
לא מכירה את חבר שלך אישית ולכן לא יכולה להסיק מסקנות, אבל אולי אדם מקצועי מבחוץ יכול לעזור... לפעמים ברגע שפותרים משבר אחד(לדוגמא לסיים תואר) אז הפקק נפתח והכל זורם כבר מעצמו. אולי גם באיזשהו מקום העובדה שחבר שלך לא מצליח לסיים את התואר גורמת לו לאיזו הרגשת נחיתות (כלל לא מוצדקת) שאיתה הוא יוצא לדייטים ואותה הוא משדר.
מציעה לך כן להציע לו כי אני לא רואה קשר בין תואר לזוגיות.
בהצלחה ובשורות טובות![]()
האמת שהבחור הזה שאתה מדבר עליו, קצת מזכיר מישהי שאני מכירה ממש מקרוב.. וקצת נפגעתי בשבילה ובשביל אותו בחור..
'הוא לא לומד כמו שצריך במהלך השנה (מי כן?) '- זו בדיוק הנקודה..
כמעט אף אחד לא לומד במהלך השנה, יש שמצליחים כך ויש שלא.. זה קשור למשמעת עצמית אולי ולעוד כמה דברים.. אבל אני לא חושבת שזה סותר את היותו בעתיד בעל אוהב ותומך, וודאי שלא אבא טוב.
זה יפריע לו בחיים (מעבר לתואר) ואת השינוי הוא יעשה, במוקדם או במאוחר. כי הוא יבין (ואני בטוחה שכבר הבין) איפה הטעות שלו, אבל יש מצבים שנכנסת אליהם ומאוד קשה לצאת מהם..
השאלה היא האם ההתנהלות 'הלא תקינה' הזאת, מבחינתך, היא קיימת בעוד תחומים בחייו?
אותה בחורה שאני מכירה, אין לך מושג איזה בנאדם היא ואיזו רעיה ואמא היא תהיה בע"ה, כן, גם היא האריכה את התואר בשנה כי.. לא הלך, יש כ"כ הרבה דברים בחיים מעבר לתואר שמעסיקים את הראש, במקרה שלה,אני חושבת שסטודנט נורמלי אחר (לא מדברת על מקרים יוצאי דופן מידי) לא מתמודד עם הלחצים שהיא נתונה אליהם.. כמובן שבנוסף זה גם המשמעת עצמית שלה שהיא צריכה לחזק מאוד, הרגלי למידה לא מפותחים כל כך וזה יכול להיות עוד דברים שהיא צריכה לשפר! זו הנקודה, אלה דברים לשיפור.
אך מחוץ ללימודים, היא בחורה בעלת חסד, זריזה וחרוצה, יש בה שמחת חיים, היא חברה טובה, היא בנאדם מדהים!
אני חושבת שעם התכונות שרשמתי פה לגמרי אפשר לבנות בית בריא וטוב.
ואני חושבת שזה לא אמור להעליב את הבחורה, מציעים לה, רוצה- בבקשה. לא רוצה-אף אחד לא מכריח.
ואם אתה לא מצליח בתוכך להאמין שהוא בחור טוב מעבר ללימודים שלו, אז אולי עדיף שלא תציע, אני חושבת שאנשים מקבלים את מה שאתה משדר. אם אתה לא מאמין בו, אז פשוט אל. תעזוב. אתה לא חייב, אל תרגיש רע עם עצמך.
בהצלחה
אם תציע לבחורה- היא כנראה ילדה גדולה ויכולה להחליט בעצמה אם זו נקודה שהיא יכולה להתגבר עליה.
וחוץ מה, אם יש אדם שקשה לך להעריך אולי עדיף שלא תציע לו בינתיים.
בעיניי, מעיד על פחדנות.
יתכן שהוא עוד שם רק כי הוא לא רוצה לזרוק את כל העמל לפח.
מכיר שהיו במצב כזה והם ממש לא אנשים זרקנים. הסתדרו מעולה בחיים
יש לי חברה שאחרי ארבעה חודשים של קשר הבחור סיפר לה שיש לו בעיית דחיינות קשה, כזו שהוא אשכרה הולך לטיפול בגינה, ושגורמת לו להתחמק מהשלמת דברים שקצת קשים לו או מאתגרים אותו, ביניהם התואר. אחרי עוד חודשיים של קשר, והבנה של עומק הבעיה, והצורות השונות בהן היא באה לידי ביטוי - היא החליטה שמאד קשה לה עם זה, ונאלצה להיפרד ממנו בכאב לב גדול (הם ממש התאימו מכל בחינה אחרת). ואני יכולה מאד להבין אותה.
אותו בחור, אגב, היה מדריך סמינריונים נערץ ועשה בזה חיל, ובגלל זה חברה שלי לא שמה לב לתכונת הדחיינות קודם לכן; הוא פשוט היה יכול להשקיע מאד במה שבא לו בקלות.
אז כן, יכול להיות שמריחה של תואר נובעת מבעיה או קושי פסיכולוגי לסיים דברים קשים או להתמיד בהם. לא לכל בחורה מתאים להתמודד עם אתגר כזה (בעיני דחיינות כרונית היא אתגר גדול מדי).
יכול להיות שגם היו לו קשיים כלכליים או פיזיים אחרים שבגללם לא סיים את התואר, ואז נראה לי שזה יחסית נון אישו. בכל מקרה - אם אתה קרוב לבחור - שווה לבדוק איתו למה זה ככה. נכון, שאלה קצת פולשנית, לכן אם אתה לא קרוב אליו, אולי עדיף לשאול את חבריו.
בהצלחה!
ואם הוא עושה חיל בשאר התחומים, במיוחד במקצוע שלו, למה זה מפריע לבחורה?
שאלה מסקרנת
לפחות לא אחת שאובחנה (משמע - הבחור עבר אבחון). זו פשוט הייתה דחיינות. מכירה את הסיפור מקרוב.
אין שום בעיה עם אנשים שבוחרים לא לעשות תואר ולהשקיע בדברים שהם טובים בהם ובאים להם בקלות, אבל אם בן אדם בוחר כן לעשות משהו, וקונסיסטנטית לא מצליח להתמיד בו, עד לרמה של לשקר למרצה כדי לדחות תאריך הגשה - זה בעייתי מאד בעיני, ואישית לא הייתי מסוגלת לצאת עם אחד כזה.
הדוכס מירוסלבאני חושב שאדם שדוחה ככה תואר פשוט הבין שזה לא בשבילו והוא מתקשה לוותר על הזמן והכסף שהוא השקיע.
כמו שכתבתי בתגובה אחרת, מכיר כמה מקרים כאלה. מעטים האמיצים שיבינו שהתואר לא יתרום להם ויצאו הלאה לדרך חדשה.
יש יותר שלא יתחילו מכאלה שיפסיקו באמצע, קל וחומר לקראת הסוף
א-לדהידאני רק הפניתי את תשומת ליבו של השואל לעובדה שהשאלה אכן מוצדקת לדעתי, וכדאי לבדוק למה הבחור מורח תואר על פני כ"כ הרבה זמן (אגב, אני באמת מתקשה להבין אדם שמוכן לשלם אלף שקלים ויותר בכל שנה ע"מ להחזיק את התואר שהוא לא רוצה עומד ותלוי).
הדוכס מירוסלבבכל אופן, במקרים שאני מכיר, זה זניח ומוצדק.
לא מכיר מישהו שזה אצלו מסיבה פתולוגית, אבל מסתמא ברור שיש כאלה.
(לא, אני לא גורר תואר, אם זה מה שהשתמע)
לא מספיק שהוא תקוע בתואר? לפחות שלא יהיה תקוע ברווקות
מזל טוב 🥳
(סורי הייתי חייבת)
אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי
פעם ברווקים הבררנים😊
ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,
מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏
לא חתול זמני😸
סתם, אני לא ממש בשל.
@חתול זמני פספס את אהבת חייו
לא בכל שרשור זה מתאים.
או במקרה של השרשור הזה... מיאודויק.
בשעות הערב אז אמור להיות יחסית סבבה
לא דייט ראשון אבל גם לא קשר יותר מדי מתקדם
רעיונות?
הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים
אני נשבע לך שאתה מספיק טוב
כן, אתה מספיק טוב
המציאות זו לא האמת
אתה מספיק טוב, אני נשבע שאתה מספיק טוב.
גם שאף אחת לא רואה את זה בך, אני רואה.
גם שאתה בעצמך לא רואה, אני רואה.
גם אם במציאות אף אחת לא רוצה אותך, זה לא אומר כלום.
אני אומר לך, א ת ה מ ס פ י ק ט ו ב.
אני נשבע.
גם אם אתה בטוח שהקב"ה לא זוכר אותך.
אתה מספיק טוב.
וואי כמה הוא לא זוכר.
שחכת אותי ריבנו של עולם.
אני גם פה
ואני כבר מספיק טוב
א נ י. מ ס פ י ק טוב.
אני כבר לא מסוגל להתפלל אליך, אני מרוסק מצפייה
ואני מספיק טוב, אתה יודע את זה.
אני ראוי, גם שאני רוצה יותר מדי,
אני לא מסוגל להמשיך לבקש ממך את זה, כי אני כל כך מאמין בך, שאני ממש מתאכז
וזה כואב לי האכזבה, כואב,
זה כואב וקשה, באמת.
אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.
נשמע שאתה שם.
אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?
והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.
ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.
אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.
ואתה ראוי. וודאי.
הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.
אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.
זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.
בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.
בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.
קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר
בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.
ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.
אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.
והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי.
גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו.
נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.
בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..
אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.
נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום.
יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר..
אתה טוב ומגיע לך הכל דוד
ועוד תבוא האחת שמספיק טובה לך.
אבל בעיקרון היא צודקת, לא?
הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה..
פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות
הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)
אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל
את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,
הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת.
ולא הוסיף יותר.
אני בעד,
לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:
1. היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.
2. זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.
3 הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!
ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)
אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.
וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.
לפי ענ"ד.
אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.
תפרגנו על מעשה טוב ואז ממנו תדברו על התכונה שאתם אוהבים בה/ו באישיות.
דוגמא -
תודה שאתה מפרגן לי כל הזמן, ממש אני רואה בזה את העין הטובה שלך 
הוא @חתול זמני.
פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום
עם שטויות
פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃
זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"
ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"
אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)
את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.
אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה.
והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".
רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.
יש עוד מחקרים דומים.
הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?
ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.
זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים.
המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה,
ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.
לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.
הוא כמובן לא קשור לכאן
באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד
ותודה לכל מי שידע כבר ולא סיפר
בקרוב אצל כולם בע"ה!
איזה מרגש
שתבנו בית קדוש ושמח ביחד
ארץ השוקולדמזל טוב,
שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות
איזה יופי!
שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!
המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!
איזו בשורה משמחת ומרגשת
בשעה טובה ומבורכת ממש
שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳
שלום
האם קיים קבוצת ווצאפ עם הצעות של בחורים דתי לאומי תורני או חרדלניקים בגיליי 20-29?