וכן, אני עזראית.

עזרא ממש אחלה(:

אנשים אידיאלסטים לא פחות.. זו הכללה

הם רוצים ליצור חברה מעורבת, 

רק שאין דיבורים, הסתכלויות, וכדומה

יצא לי לבקר בסניף עזרא פעם אחת, זה פשוט מוזר

מפקד מעורב ומאז כלללל השאר נפרד

יש את בני המין השני, רק שמבחינתם הם לא פונקציה בעניין

לא הבנתי את מהותם כ"כ

זה ממש ממש ממש תלוי בסניפים.

ממש!

בעזרא זה די בעייתי להגיד שמה שהולך בסניף אחד הולך בכולם, אם כי בהרבה סניפים המצב כן זהה. אבל גם איפה שהוא זהה יש הבדלים.

בכל אופן לענייני ה"בנים-בנות"- מה שכן מאפיין את התנועה זה שאין קבוצות מעורבות. אין דבר כזה מד"ש ומד"שית. מדריך לבנים ומדריכה לבנות, ואין בכלל בכלל קבוצות מעורבות.

לגבי מה קורה בצוות ובחג"ס, זה כבר ממש תלוי סניפים וחג"ס ולא ידועה לי אמירה כלשהי עקרונית של התנועה בנושא הזה.

לצערי.

אותו דבר בבנע יש סניפים מאוד דוסים ומקפידים על מרחק,

ויש סניפים שהם ערבובידה אחת גדולה לצערי....

אבל באיזשהו מקום חלק מהיתרונות של עזרא (לפחות ברוב הסניפים)

שאין כלכך התעסקות בבני המין השני, וזה נותן אפשרות לשים דגש יותר חזק על עניינים אחרים..

שתלוי חברה.

אם זה או בני עקיבא או רחוב, עדיף בנ"ע

אם בנ"ע או עזרא, מהבחינה הזאת עדיף עזרא, כי זה קצת יותר נפרד, אבל ממש ממש ממש תלוי!

ואם זה עזרא או אריאל עדיף אריאל.

אבל, והאבל הזה חשוב מאוד!

זה לא אומר שאין ערך לבנ"ע מצד עצמם ולא שאין ערך לעזרא מצד עצמם וכנ"ל אריאל.

מה שנאמר כאן זה נטו מבחינה כללית של תנועה.

אבל הרבה מעבר לתנועה- הסניף עצמו משמעותי יותר.

יש מקומות שיכולים להיות "סטיגמת בני עקיבא" ותכלס הם נפרדים, והחבר'ה משו אחר, ויש מקומות שלא. יש מקומות שבתנוער נוער מסויימת והסניף עצמו אחר, מבחינת החבר'ה,

ככה שהרבה לפני השאלה"לאיזה תנועה אני אלך או לאיזה אני אשלח את הילדים שלי או מה הכי אידיאלי- השאלה היא לאיזה סניף. כי בסוף, זה שאני חלק מתנועה מסויימת זה משמעותי, אבל פחות מאשר לאיזה סניף אני שייך. החיכוך הוא יותר עם הסניף מאשר עם התנועה.

אז אין המון מקום לשאלה הסטיגמתית של מה טוב יותר.

בכל מקום טוב משו אחר.

אז למה כתבתי את מה שכתבתי קודם מה עדיך ממה-

בגלל ששם נטו התייחסתי, ובצורה סטיגמתית, לעניין המעורב-נפרד בתנועות.

ממש לא לשאר הבחינות.

וכשהולכים לסניף, זו לא הבחינה היחידה...

זה שבאמת אין כ"כ אינטרקציה עם הבנים- בנות,

ולרוב לרוב החניכים לא מתערבבים אחד אם השני,

לעומת בנ"ע שהחניכים לפעמים חסרי גבולות ועושים דברים לא מתאימים בכלל!!

כי התנועה מגדירה את עצמה כמעורבת ולפעמים מרשים לעצמם לעשות מה שהם רוצים (החניכים)..

היתרון בעזרא הוא בעיקר למדריכים, שלא צריכים כל שניה להעיר על יחסי הבנים- בנות

מה שדורש המון המון הוצאת כוחות!

נניח אלנו בסניף (בנע) התעסקנו חודשיים (זאת אומרת 8 פעולות בכל החודשיים האלו)

בשמירת נגיעה, או כמה היחסים שבגיל ההתבגרות פוגעים וכו וכו, (בתוך השבט כמובן)

לעומת זאת בעזרא לפחות בסניפים שאני ראיתי, הפעולות האלו לא נדרשות,

כי זה ברור מאליו שאין דבר כזה לעשות שטויות ולהתערבב!

אולי מקסימום להעביר 1-2 פעולות על הנושא.

וזה בעצם הייתרון- זה מאפשר לשים דגש על דברים אחרים

במקום 8 שבתות להעביר רק על שמירת נגיעה, אפשר כל שבת להעביר עוד פעולות

מגוונות וחשובות...

ואני לא אומרת שאריאל יותר טוב

אני כן חושבת שצריך ליצור חברה מעורבת

אבל חברה בריאה, תקינה, צנועה, לפי כללי התורה וההלכה...

מה שלפעמים לא כ"כ קורה בבנ"ע לצערי...

ולא צריך להשמיץ שום תנועה בעניי

כל תנועה תורמת לעם, כל תנועה במשהו אחר

זה תלוי מאוד במה בוחרים להתעסק..

יש כאלו שהולכים לבנ"ע כי בעינם צריך להשפיע על עוד כל מיני סגונונות בעמ"י

וגם יש שהולכים לאריאל כי זה נפרד- כל אחד וסיבותו

ושתדע, עזרא היא התנועת נוער הראשונה, לפני בני עקיבא ואריאל
ויש לנו אידיאלים

מסתכמים בבנים-בנות

#רקאומרת

בתור בן אדם מבחוץ אתה לא יכול להגיד שום דבר

בחיבור מתמיד

הטובים לעזרא!

משנים עתיד

עזראים... מנהיגים באיכות

ניניניני

עזראים משנים מציאות\

תורה עם דרך ארץ

בחיבור מתמיד

הטובים לעזרא

משנים עתיד

(ומי שלא מכיר- סימן שלא היה בנטיעות ההם או שלא היה מאז בדברים של התנועה

#עזראים להתפקד

וברצינות-

אם אתה שואל אותי, וזה באמת אם אתה שואל *אותי*, אני לא רואה הבדל מהותי אידיאלי בין תנועות הנוער. כמו שלבנ"ע יש אידיאל להיות חלק מעם ישראל לדוג', אז ככה גם עזרא, וככה גם אריאל.

ובהי הכי דוגרי, ואני מקווה שאני לא פותחת עליהום מטורף, אבל אם כן- תתמודדו, לי אין ממש בעיה עם זה- בסופו של דבר, המוטו, האידיאל הרציני הגדול, הוא אותו דבר גם בעזרא, גם בבנ"ע וגם באריאל.

בבנ"ע זה מנוסח כ- תורת ועבודה

בעזרא- תורה עם דרך ארץ

באריאל- תורת חיים בעוז

תחשוב על זה רגע- זה אותו רעיון ממש, רק במילים אחרות.

אם אתה ממש נכנס לזה אז כן, יש הבדלים קטנים בין לבין, בניסוח ובמשמעות, אבל בסוף בסוף, האידיאל הכללי והמוטו הכללי הוא אותו דבר (עם דקויות שונות, שאני לא מזלזלת בהם, רק שהם דקויות).

בא תמצא לי חניך שיודע את האידיאלים של בני עקיבא

תורה ועבודה

ערבות הדדית

התורה נוגעת לכל פרטי החיים, אי אפשר להסתגר כל היום בבית המדרש, ולהגיד שנסתדר. העולם לא עובד ככה, ועבודה- לא יכולה להיות מנותקת מהתורה. "אם עכשיו אני עובד אז אני לא צריך להקפיד על הכל" -זה לא עובד ככה, אלא בדיוק הפוך

מה שמיוחד בבני עקיבא, זה שיש מגוון מאוד רחב 

של אנשים, מכל העדות, סגנונות, סוגים

יש לנו אפילו אנשים חילוניים בסניף, שהתחזקו בזכות זה

זה מה שמיוחד!

שלכל אחד יש מקום, לתת ולקבל

לא חלילה משמיצה,

אבל האמירה הזאת: הטובים לעזרא,

כאילו רק הכי טובים, חסודים ודוסים מגיעים לשם...?

ורגע, מה אם אלו שקשה להם,

שזקוקים לחיזוק רוחני, חברתי

שזקוקים שיאמרו להם מילה טובה..

שהם לא גדלו בסביבה הכי דוסית ומושלמת, ויש המון קשיים.

אז כן אנחנו בני עקיבא, ויש אצלנו אנשים "קצת פחות טובים"

אבל זה התפקיד שלנו אני חושבת.

להרים, להפוך יש מאין.

בעניי זאת תנועה עם שליחות מדהימה,

ואני אומרת שאני למדתי המון מהתנועה מה זה עם ישראל....

ולא בהכרח כל מי שבסניף מעורב לא יודע מה המהות והאידיאלים של התנועה,

כן, יש סניפים שזה קצת דוהה בהם, אבל מנסים בע"ה לחזק את זה

וחוץ מזה הסניפים מזמן הפכו למקום לא רק של אידיאלים

אלא למקום חברתי, שבאים לקבל מעבר

ובאמת עדיף להיות בתנועה ולא הכי לדעת את מהותה

מאשר להדרדר למקומות לא טובים ברחוב

ולפעמים הסניף מציל המון ילדים מלהגיע למקומות האלו

מנסיון אישי.... 

הטובים של עזרא יענו להפוך לטובים, שהחברה תהפוך אותם לטובים, גם אצלינו יש מגוון של אנשים ואנחנו בעד כולם, ואנחנו עושים דברים כמעט כמו בני עקיבא

זה לא האידיאל אבל זה טוב
זה בדיוק הגיל שצריך לדעת מתי לדבר רק טכני . לתקשר איתם וכו בדרך הנכונה

בעיניי זה גם לא אידיאלי וגם לא טוב, ויש מה לדון בזה

בנאדם, אתה ישן!

היא החילה כתנוער הנוער החרדית. ומתישהו היא שונתא לתנוער הנוער החרדית לאומית ואח"כ אולי החליפו לדתית אבל זה אני כבר לא סגורה.

הרבה לפני שהוסיפו את ה"לאומית" היא הייתה כזאת בפועל. רק לא רשמית. היה הרבה עניין סביב זה שרצו לשנות את ההגדרה הרשמית ועד שזה קרה בפועל...

אז יש קשר, מסתבר

זה כמו להגכיד שאין קשר בין בנ"ע של פעם לזו שלל היום.

יש קשר, אבל זה דור אחר.

כנל עזרא, שבהחלט קדמה לבנ"ע בזמן ההקמה...

בחדווה וברננה

פה נחייה את חיי-נווו

תחת שלטון התורה,

בנו(ת) נבנה את ארצנו

חזקוחזקו ונתחזק!

חזקו חברים!

|עונים במקהלה| חזק ונתחזק!!

חזקו חברים!

|עונים במקהלה| חזק ונתחזק!!!!

חזקו חברים!

חזקחזק ונתחזק

שיואו יואו

בוגדת שכמותי#

זה בנות נבנה

כמועוד מקומות אבל מצחיק לראות אתזה

מעניין ממי למדו.

או שזה במסורת

נכון שינו שיש חיזקו חברים! ואז חיזקו חברות! חיזקו חברים וחברות! 
קיצר הם ממש התעצבנו על זה

אנחנו דוגלים באחדות

וכך השפה העיברית, גברים ונשים=לשון זכר

ממ מקווה שזה רק בשפה

פה נעבוד צורנו

וכו וכו

אין לי כוח עכשיו לכתוב אותו

היד של האחים?

אחים שלי אם כבר. לא רק הידיים שלהם...

דרככם סוגה בעבודה בלב אמיץ בעז"ה!!! עלה נעלה

קדימה בנע הידד במעלההההה

טוב נו, גם אריאל

מאיפה הבאת את השרשור הזה עכשיו.

אם מתבוננים למעלה אפשר לראות את דעותי המוזרות מהעבר

אימלה.

אשכרה פעם תמכתי בתנועה מעורבת

עלק חברה מעורבת צנועה, פחייי.

טעות בידך... אינני בהרניסטית...

פשוט זה מה שגדלתי עליו, זה הערכים והאידיאלים שהיו לי באותו הזמן

חוץ מזה שעולם המושגים והידע שלי בסוגיות תורניות היו ממש מינימליות, כך שלא הבנתי הכל.

ב"ה מאז עברתי איזה כמה דברים

התפכחתי, התבררתי, וכיום אני יודעת שאי אפשר לחיות חיי תורה של קדושה וצניעות בחברה מעורבת

ואין דבר כזה חברה מעורבת צנועה, כל פעילות חברתית במהותה מחייבת הפרדה בין המגדרים,

וחדל לכל ההתפלספויות מסביב.

אם כי אני מאוד מעריכה ואוהבת את בנ"ע, זו התנועה שגדלתי בה...

יש כמה חילוקי דעות, אבל יש גם הרבה אהבה והערכה כמו אל כל קבוצת יהודים שרוצה לעשות טוב לעמ"י.

בית המשפט: אלברטו ניסמן נרצח

"אין ספק שהנשיאה לשעבר הורתה לרצוח את ניסמן"

הלכו

הרעידה הכי חזקה לשנת 2016. כבוד!

2026 Mindanao earthquake - Wikipedia

למה אני קוראת הודעות מפעם

למה כבר בשני ספרים גדליה הוא גבר חסון גבוה ומושך שכל קוראת רוצה כמוהו ואז באמצע הספר הוא מאכזב למה

למה אני מרגישה שהכל עליי 

למה קשה להיות עצמאית (לא בעסק)

למה אני לא הולכת לישון בכאלה שעות

איך החיים הולכים להשתנות מסוף השבוע הזה ואני מקווה ממש שישתנו לטובה

למה תמיד אבא עוזר ועוזר ועוזר ואז בסוף אני כועסת עליו

למה הוא כאילו עוזר לי אבל באמת נראה לי שהוא עושה את זה בשבילו

למה כל התהיות שהיו לי בראש שבשבילם נכנסתי, כדי להוציא ותם, נעלמו פתאום וחוץ מגדליה אני לא זוכרת מה עוד הפריע לי

למה החיים כאלה עליות וירידות

ולמה גם דברים פשוטים מסתבכים לפעמים

לא תמיד, אבל לפעמים כן

למה אי אפשר להרוויח 20 אלף שח לגדל ילדים בנחת לאפשר לבעלך לגדול בתורה להיות רגועה עם בית מסודר בגדים מקופלים בארונות כיורים ריקים בלי שימוש בחדפ ארוחצ מוכנה חמה כל יום למה

איך יכול להיות שכל כך הרבה הודעת ורק אחת שלי

אני זוכרת שהיו הרבה יותר

ללכת ביישוב בלילות מזכיר לי את פעם

מעניין

אולי בקיץ יהיה מעניין יותר? אולי לא

למה הפסיקו לייצר נוקיה208

למה לא המציאו עוד טלפון חדש בדיור כמו נוקיה 208

למה אני בטלפון הרביעי או החמישי ב7 שנים האחרונות זה לא תקיןןןןן

ואין לי מספרים של אנשים מפעם ואין איך לשחזר

אפילו בנות מפה שפעם היו לי

מה שלומך?

ואת עדיין כותבת באותו סגנון שהיית לפני מאה שנה.

ללכת עם אילה בלילה ולדבר על חשופיות ישר הזכיר לי את האולפנא

למה אני האישה היחידה בגילי שעדיין מתגעגעת לאולפנא

למה אני אומרת בגילי וזה נשמע שאני זקנה אני לא זקנה

אני רוצה להיות קשורה לבנות המתוקות הצדיקות קדושות צנועות האלה

אני רוצה לחזור לאולפנא ואני מוכנה להתפקשר גם אם זאת לא ה- אולפנא

אני רוצה להיות עצמאית

אני רוצה שירים זמינים בלי לפתוח מחשב

מספיק לי די והותר מה שעובר עליי

והעומס הזה שמגיע

מכל מיני סיפורים שקורים מסביב

עושה לי אדרנלין לתקופה ואז בבת אחת ריסוק עז מלווה בדכאון לא ברור

עד שהבנתי שהוא ברור

אסור לי להיות שם יותר מידי

ואני מוגבלת

אני יכולה להיות נחמדה

להתעניין בשלום

להביא משהו נחמד אם מסתדר לי

אני לא יכולה לתת את הבית שלי

או את האוכל שלי

או את הלב שלי

וזה גם לא יעזור

עכשיו צריך להתפלל

ואיפה אני ואיפה להתפלל

ויערה עושה לי פה 3 תפילות ביום מעמידה אותי במצב שאני מרגישה הכי לייטית בעולם

אבל יש לי תפקיד

כרגע במסגרת התפקיד אני נותנת תנאי חיים לאלה שבאחריותי

הלוואי שאצליח גם לתת להם תנאים רוחניים מיטביים

הוי טאטע רחמים עלינו

אנחנו רוצים להתפלל

חסרים לי כמה ימים בשבוע להספיק כל מה שצריך גם ככה אני בעומס לא יאומן

מתלבטת אם לישון או לאכול או ללכת לשיעור

בקיצור גאולה עכשיו

זה בוודאי יפתור את כל בעיותינו

ובלי הנחת של אביגייל

אנחנו רוצים בית דוד

מהר עכשיו אין זמן לחכות

חיכינו מספיק אביגייל

טאטעעעעעע רחמיםםםם עלינו

ותן לנו שמחה!

קוראים לזה מובחנות

אולי יום אחד אהיה פסיכאטרית

אולי בגלגול אחר כשיהיה לי יותר הבנה בשפה האנגלית

צריך פשוט להכיר את הנפש לחיות איתה בשלום ולא לתת לה לנהל אותנו למקומות אסוניים.

מובחנות היא היכולת של אדם לזהות ולהחזיק בזהות, במחשבות, ברגשות וברצונות שלו, מבלי להיות תלוי באישור, בלחץ או בציפיות של אחרים.

אדם בעל מובחנות מסוגל לשמור על עמדתו ועל גבולותיו האישיים, ובמקביל לקיים קשרים קרובים ומשמעותיים עם הסובבים אותו.

אגב, רגישים לפעמים מתקשים בזה. הם ממש מרגישים פיזית את הסביבה שלהם.

לא שאני תלויה באישור ובציפיות. פשוט לוקחת ללב כאבים של אחרים וחושבת שראוי שאעזור להם כמה שאני יכולה.

כאילו אם זאת היתה אחותי, לא הייתי מארחת אותה?

אבל כאן בדיוק הנקודה, היא לא אחותי ואני באמת לא יכולה ארח אותה.

ואז לשחרר את זה והלבין שלמרות שזה נשמע אגואיסטי וגם בתיה אמרה לי מה פתאום מה פתאום ולאה אמרה זה לא שייך איפה תשימי אותה

אז למרות שבהתחלה חשבתי איזה אנוכיות זו לדבר ככה

להבין שזה המצב ואין לי ברירה אלא לשחרר

כי לחשוב עליה בלי  יכולת לעזור זה קשה

ולעזור זה לא אפשרי

אז מה נותר?

להתפלל

והוא זה שמוביל אותי לרצות לעזור ולהיות קשורה ולהתעניין

ההיא התגרשה, בא נהיה איתה בקשר אולי ככה נדע מה הסיפור שהיה שם

ההיא בודדה, נהיה איתה בקשר אולי נבין משהו על הנפש. אולי נקבל כבוד כי היינו שם בשבילה.

ההיא בעלה עובר מה שעובר, בא נעזור לה, ואז תכנס בפנים והיא תפתח את הלב.

אולי, אני לא יודעת.

בינתיים לא קיבלתי שום מידע על שום דבר וזה גם לא ייתן לי שום דבר, וגם כבוד לא קיבלתי חחח

איזה יצר הרע יש בעולם הזה! לרצות לעזור כדי לקבל כבוד. אז זאת האנוכיות האמיתית בעצם. עכשיו הבנתי.

זה סקרנות בלבוש אחר. ואולי את בסוף באמת נותנת את הלב שלך (ואז נשארת מרוקנת). ולגבי כבוד - אולי. אבל לא מקבלים ככה כבוד. גם הצד השני מרגיש אותך כמו שאת מרגישה אותו ולפעמים הוא נרתע בלי לדעת למה.

(אגב, נשים, ובמיוחד דתיות, הרבה פעמים אומרות "הוא הטריד אותי" על כל שיחה שהיה שם אנרגיה לא ברורה שהייתה לא נעימה להן ולא היה להן טוב שם, כלומר - הוא פעל בסדר לפי הכללים אבל האנרגיה שלו הייתה מרוקנת ולא נעימה והן מרגישות את זה, רק שבהעדר מילים לתאר את זה הן אומרות "מטריד")

לא חושבת שהן הרגישו אותי ככה, כי באמת עשיתי את מה שעשיתי לא בשביל הכבוד, באמת באמת באכפתיות.

בסדר 

אנחנו גם וגם וגם וגם. גם רוצים (כבוד, סקרנות,...) וגם רוצים להביא טוב לעולם. שני הגורמים האלה חיים בתוך הגוף ביחד. לא תמיד הם סותרים אחד את השני.

אנחנו צריכים להציב גבול רגשי.

הדבר הכי חשוב.

אם אני יכול לעזור או לעשות משהו. בשמחה. אבל סתם לכאוב אותם ולסבול יחד איתם? למה? למה זה מועיל?. אותו כנ"ל אגב חדשות ואקטואליה שהייתי מכור כבד וקצת נגמלתי במידה ואני רואה מהצד מכורים אחרים. זה נוראי.

צריך לדעת חדשות. צריך להתעדכן. צריך לפתח דעה. אבל לא צריך להתכווץ בגוף על כל דבר שקורה בעולם.

 כבר שנתיים ושלושה חודשים שרוב החדשות שאני שומעת מגיעים מהמשפחה בשיחות טלפון (ואז מן הסתם זה הדברים היותר עיקריים שקרו השבוע)

ומידי פעם כשאני ממש מרגישה מנותקת אני פותחת ערוץ 7 ועוברת על הכותרות.

ואז אני מגלה כמה לא קרה שום דבר משמעותי בזמן שעבר.

כלומר, ייתכן והיו דברים משמעותיים שקרו, אבל מה יעזור לי לדעת בזמן אמת ומה יעזור להם שאני אדע?

אין לי דרך ממשית להשפיע על מה שקורה.

אני יכולה להתעצבן אם מחוקקים חוקים גרועים או אם היועמשית עושה מה שבא לה או הפצרית בכללל......

אבל כל העצבים שלי לא מועילים כלום! מתסכל אבל זה ככה.

פעם ב לשמוע על חייל שנפל... אבל גם כאן אני לא באמת משפיעה. 

בעלי אמר: כמה פעמים קראת תהילים עליהם? אז מה זה עוזר לראות חדשות לראות שמישהו נפל?

בשבילי זה כן חשוב כי ככה אני מרגישה מחוברת לעמ"י אבל בתכלס...לא באמת עשיתי כלום. אפילו תהילים בקושי קראתי.

אז לונורא לא להיות מחוברים לחדשות.

ולגבי הלפתח דעה- אותה דבר. לא באמת משנה מה הדעה שלי. היא לא תשנה משהו.

אתם יודעים מה? אולי היא רק תגרום יותר פירוד ומחלוקות.

ובכלללללל

אם ניזכר לרגע בשיחת נשים ביום שישי, לצרוך חדשות ו"אקטואליה" דרך התקשורת בישראל, זה ממש לא רק להיות מעודכן, אלא זה משנה לך את הדעות ואת המחשבה. אתה כבר לא עצמאי כמעט בכלל. אתה מסכים עם ההוא או עם ההיא, אבל מה אתה חושב לך לעצמך?

אבל אם אתם בכל זאת רוצים לדעת מה דעתי אני אולי אפתח את זה בתגובה אחרת פה בשרשור.

((ודעתי, אגב, פותחה לבד באופן עצמאי. כלומר, זה היה רעיון שלי בלבד בלי ששמעתי עליו מאף אחד אחר.

ואז כעבור שנה פתאום מוריה (שגם היא לא צורכת חדשות) אמרה אותו ביום שישי.

והרגשתי ממש, אמממ לא יודעת איך קוראים להרגשה, כשאמרתי לה- נכון! גם אני אמרתי את זה! ממש!

ההרגשה כנראה היתה, מה זה עוזר שאמרתי. מי בכלל מקשיב את מי זה מעניין))

לכן עברתי לצרוך חדשות בקריאה ולא בצפיה.

צריך את המינימום כדי לדעת מה קורה בעולם ואיך אנחנו חיים ומה המשמעות של זה. אפילו קצת יותר (נגיד קצת תקשורת כלכלית). אבל לא להתחרפן ולפרק את הלב בשביל ארועי דרמה חדשותית חולפים.

שלא לדבר על זה שכמו שאת יודעת אני עובד בחדשות. 90% זה הזיות שצריך להמציא כדי למלא נפח. ברוך השם רוב הזמן לא קורה כלום וצריך להמציא כל מיני שטויות כדי שיהיה על מה לכתוב.

(לפעמים אני כותב בעצמי, אבל זה תוכן מעניין בנושאים אחרים שלא קשורים לחדשות).

אגב,

אני כן פיתחתי דעות עצמאיות וכאלה. היו לזה כמה סיבות ואחת מהן היא חשיפה להרבה סוגים של תוכן מגוון. מקצועי. ופחות מפעיל רגשית.

איזה דעות עצמאיות את מרגישה שפיתחת ששונים מהסביבה שלך?

לא חדש, כבר חודש. אבל חדש. אולי אפשר לומר: הבחור החדש.

והוא אמר לי תודה רבה.

יותר מששמחתי על התודה שמחתי על עצם זה שהוא אמר לי משהו.

כאילו, חמודים, אני אוהבתתכם והכל אתם ב"ה טפו טפו יחידי סגולה בדור הזה

ואשריכם לגמרי כמו שנאמר

אבל

לומר תודה למי שהכין לך אוכל וטרח בשביל שיהיה לך נעים ונחמד זה דבר בסיסי

ואם האדם הזה הוא אישה אז כן

צריך לומר תודה גם אם זו אישה

עכשיו אני דנה לכף זכות וברור לי שהם בסדר ואף פעם לא הקפדתי עליהם בעניין הזה

(למעט שבועות? אולי)

אבל פתאום כשמישהו פונה אליך ומכיר בעצם קיומך ובעצם זה שנתת מעצמך בשבילו

וואו

אשריך לגמרי

והוא הזכיר לי את יהודה פתאום זה היה לי כזה אווץ

אבל יהודה אומר שהוא לא אותה בחינה אז כנראה שלא

להבדיל בין החיים, כן.

(יהודה זה מי שאני חושב שזה?)

הבחור שאמר תודה הזכיר את יהודה שכנראה אולי אתה חושב. לא שהכרתי אותו מידי בחייו אבל נדמה לי שהוא היה מהסוג של האנשים שיגידו תודה לאישה למרות שהיא אישה והוא בחור. נכון?

אחרי שהוא נרצח, פתאום התחילו לחפש שיחות איתו. גם נשים וגם גברים.

כי מחר שום יום שלישי והפעם לא אוכל להבריז כמה אפשר להיות בת 16 בגיל שאני עכשיו

אז דיברנו

ושאלתי

והוא שאל אם אני רוצה לשמוע מה שאני רוצה לשמוע או מה שהוא חושב

ואמרתי שיענה מה שהוא חושב

והוא הסביר

והוא אמר שבחור בגיל הזה זה כך וכך

וניסיתי להבין ככל יכולתי

בכל זאת, אני לא בחור בגיל הזה, אז יכולת ההבנה שלי מוגבלת

ושאלתי למה ההוא כשהיה מאורס כן דיבר איתי יפה

ומה, האם כשמתארסים פתאום מבינים שכן אפשר לדבר

אז הוא אמר שכנראה בגלל שזאת היתה שיחה עניינית

ואולי זה גם האופי

ושוב הקשתי

ושוב ניסה לתרץ

אז בסדר נו הבנתי

אבל לא יודעת למה זה עשה לי הרגשה לא טובה