שאלה:"איפה נח להתאברך בשיעור א'?"
או "בן 19 מחפש מקום לדייט"
והתשובה תהיה משהו בסגנון הזה: "מה אברך בשיעור א'? תחכה עד שתעשה שלוש שנים שירות, אז תהיה מוכן לחתונה!"
או "בן 19? ידידי היקר, אתה לא בוגר מספיק לחתונה."
לרוב זה יבוא מוקף בטענות יפות, ובמכבסת מילים יוקרתית ותורנית, ובתגובה לשאלה יפה ועמוקה (בשונה מהדוג').
אבל, גבירותי ורבותי, למה סתם לעשות רע?
יש פה יהודי/ה שחושב/ת שהוא/היא מתאים/ה להתחיל סוף סוף את חייו/ה, מי אתם שתנסו לעצור אותו/אותה?
נגיד שאתם חושבים שגיל החתונה הוא 22, מי אמר שזה נכון לשואל/ת היקר/ה שלנו? אתם מכירים אותו/ה אישית?
הרב שלכם הורה לכם שגיל החתונה הוא 47 וחצי, ולבכם חשקה להפיץ את דעותיו? יש רבנים שחולקים עליו, ולא דוקא שכולם פוסקים כמוהו.
אבל אפילו בלי כל הטענות האלה, בסופו של דבר; לא ביקשו מכם חוות דעת בקשר לגיל החתונה , ק"ו שלא ביקשו ביקורת, אם דחוף לכם לכתוב על זה תפתחו שרשור בנושא הזה הספציפי.
אז אנא מכם, במיטוטא מיניכהו, תפסיקן לפנצ'ר יהודיים. אני יודע שלא דוקא עושים את זה בכוונה, אבל לדעתי על שואל אחד שנכנס לעצבות או ספקות בגלל זה היה כדאי לסגור את הפורום. (ח"ו)
עד כה דברי הצעיר...



לא לדבר על רבנים 