את לא אמורה לסבול מההורים שלך או להרגיש פגועה אם את מרגישה פגועה תגידי.

וחוסר כיבוד הורים - השאלה איך את אומרת את זה אם תצעקי שפוגעים זה לאר כיבוד הורים אבל לשבת ולדבר זה לא חוסר אפילו להפך.

תבקשי מהם לדבר איתם בארבע או בשש עיניים,

תגידי להם שאת מרגישה שהם מקשים עלייך בנקודות א, ב, ג...

ושאת רוצה לחשוב יחד איתם איך לשפר את המצב..

(צריך גם להכין את עצמך מראש לדעת לקבל גם את מה שהם יאמרו.)

תקשיבי, אני זקנה, נכון , אבל מבטיחה לך שהייתי פעם בגיל שלך ובמצב שלך, וזה אפילו לא נראה לי כזה פעם...

אני עד היום מצטערת שלא עשיתי את זה ולא אמרתי להורים שלי מה שאני חושבת, ודווקא לא מהטעמים שלך...   

אבל המלצתי לך- תאמרי, הכל, הם יעריכו את זה, רק כמובן לתכנן מראש טוב טוב איך לומר, גם כדי שתהיי מאורגנת עם עצמך, שלא תשכחי דברים וגם כדי שגם אם נורא כעסי או תתפרצי, תדעי לאן לחזור, זה ימקד אותך.

הם הרי רוצים בטובתך, רק כיום, לטענתך, הם בוחרים לא בטובה שלך, ואם הם ישמעו את זה בצורה רגועה אבל בהירה וברורה- הם בטוח ישמעו, גם אם לא יסכימו.   

שנית, אני מציעה לך מאוד מאוד- לדבר עם משהו חיצוני- כמו דוד/דודה/רב שמקובל/ רבנית/ מורה וכו'. - משהו שההורים מכבדים ומעריכים שהוא ידבר עם ההרוים.

הלואי שתצליחי.

אני מעריכה אותך על הערכים שלך!

בהצלחה רבה!

כשהם ישבו מול מכתב כתוב ברור ומנומק, בו את מפרטת כי כבר ביקשת מהם ואת רואה שזה לא קורה וזה כואב לך וכו'. הם חייבים להתייחס, אי אפשר לגחך מול מכתב, או שהם יגחכו אבל את לא תראי את זה.

אני כן הייתי מציעה לך לער משהו חיצוני שישמע אותך. קודם כל, אולי הוא יאיר את עינייך בכיוון שלא חשבת/יראה לך שאת טועה/יבין אותך ויסכים לעזור בדרך זו או אחרת.

תביני, בתקשורת בין אנשים- אין מצב שאי אפשר לעשות כלום, אין קירות, זה הרי אנשים חיים/נושמים'מרגישים.

רק צריך למצוא את הדרך, לפלס אל ליבם.

(אלא אם כן מדובר בבעיות נפשיות קשות שלא התרשמתי שזה המצב נכון?)

יכולה לענות לך בתור בת שלושים. לדעתי זה ברור  מאליו שתיכוניסטית הולכת לימודים ומתכוננת למבחנים. לא חייבים להצליח כמובן אבל לעשות מאמץ סביר והורים בכלל לא אמורים להיות מעורבים בזה. אבל אם מצב הוא שהורים צריכים לבוא ולהגיד לילד בסוף תיכון שהוא צריך להתכונן למבחן וללכת ללימודים הם מאוד יתקשו לכבד את הילד שלהם. זאת האמת. 

כשנערה מתנהגת כבוגרת בדרך כלל הורים ינסו לכבד את דעתה. אבל אם התנהגות שלה נובעת מ"דווקא" או ממה שחברה אמרה הם לא יצליחו לכבד את דעתה. 

חוץ מזה כמו שאת בטח מתקשה לתמוך במשהו שאת לא מסכימה אליו גם הורים לא יכולים לתמוך בזה. יש היום ציפייה לא הגיונית מהורים לתמוך בכל מצב, זה פשוט בלתי אפשרי. הורים יכולים לתמוך או לכבד את הדעת השונה אבל בתנאי שילד ייקח אחריות על התוצאות. אם ידוע שילד לא ייקח אחריות או אפילו יגיד בעוד כמה שנים "למה לא עצרתם, למה לא הזהרתם?" זה לא נכון לתמוך בו. 

כמובן שאסור להורים לזלזל בילדים שלהם ולפגוע בהם.

ממה שכתבת אני מבינה שלא הלכת להצהיר/לא למדת/לא הלכת לאולפנא ואת רוצה שההורים יגידו לך לעשות זאת, הבנתי נכון?

אם כן, חבל שאת תולה את ההצלחות/כישלונות שלך בהורים שלך, האחריות לדברים כאלה היא עלייך בלבד!

אולי דרך חוסר ה"עידוד" שלהם תלמדי לקחת אחריות

הרבה פעמים ממבט של הילד ההורים שלו טועים ובגדול בחינוך שלו, אבל ההפך הוא הנכון, ההורים שלנו הם לא סתם ההורים שלנו ולא של מישהו אחר, הם אלו שבמודע או שלא במודע דואגים ל"תקן" את הפגמים שלנו,

לדוג' במקרה כמו שלך, אם הבנתי נכון, זה שעל ידי "התעלמות" או חוסר עידוד את תלמדי לקחת אחריות

בגדול, לא את ההורים את צריכה לשנות, אלה להבין מה ההתנהגות של ההורים באה לתקן אצלך

ממליצה מאוד לשמוע את הרבנית אהובה צוקרמן על הנושא

בקישור פה יש שיעור על הנושא, ממליצה בחום שתקשיבי עד הסוף

(יש שם סיפור על מישהי שיצאה עם ערבי, נראה לי הכי מסביר את ההשגחה המדוייקת של זיווג ההורה לילד)

בהצלחה!!!

אם לא מההורים אז משהו אחר בעולם, שאכפת לו ממך ואוהב אותך ואת חשובה לו.

לא תמיד מקור הכוח הוא ההורים.

ותמיד תמיד אפשר למצוא משהו כזה, בטח כבר יש לך בסביבה.

אם את תולה את חוסר ההצלחות שלך בזה שאת בנאדם שצריך דחיפה,

בדיוק זו הסיבה שבמודע או שלא במודע ההורים שלך לא אמורים לספק לך את הדחיפה הזו

ההורים באים לתקן לנו את המידות הבעיתיות שבנו, כל בנאדם והבעיות שלו,

ברגע שההורה לא יספק לך את הדחיפה, את תאלצי ללמוד לעשות דברים גם בלי הדחיפה הזו ולא להיות תלוייה בה (:

ההורים שלנו איך שהם, הם המתנה הכי טובה שהקב"ה נתן לנו!

הכי קל לקבל "פטורים" מדברים בגלל קשיים, השאלה אם הפטורים האלה יועילו או יזיקו לנו לטווח הארוך?

מנסיוני האישי, הייתה לי (ועדיין) סיבה מוצדקת לקבלת "פטורים" בתקופת היסודי-תיכון,

ובאמת היו מורים שהתחשבו בי ונתנו לי לחפף בדברים והיו מורים שההפך, התעקשו איתי שאלמד

מה בסוף?

שנים אחרי, במקצועות שהקלו עלי, ניצלתי ת'הזדמנות ולא למדתי ועד היום אין לי ידע בהם / ירקתי דם כדי לסגור פערים

במקצועות שהייתי חייבת להפגין אפילו מינימום מאמץ, ברובם אני שולטת ועם חלק גם המשכתי הלאה בחיי הבוגרים (:

(ואלו מקצועות מתחומים שונים, חלקם ריאלים וחלקם הומנים, כך שהנטייה האישית שלי לא קשורה להצלחות)

בקיצור, לא חסר אמרות חז"ל - אין הדבר תלוי אלא בי, אם אין אני לי מי לי ועוד

אל תתלי בהתנהגות של ההורים שלך את תוצאות חייך, קחי אחריות על מעשייך.

ובטח אל תבקשי מההורים שלך להשתנות, תפקידם בעולם הוא לעזור לך להתנתק מהתלות בדברים חיצוניים

המון הצלחה!!!

שאני ארצה את הנכון...

והצלחה רבה לכולנו בשנת הלימודים האחרונה במערכת החינוך, תפילה לשנה שקטה ומוצלחת, בלי הפרעות, בלי מלחמות ומחלות ומגפות …

דווקא יהיה משעמם בלי מלחמות 😅

אבל שיהיו רק מלחמות טובות עם ניצחון שלנו בעה

חח מאז כיתה ו בערך לא למדנו נורמאלי (שנה רצוף)

ובטח גם התחדשת בבגדים חדשים - אז גם ברכות על זה 🥻

ובעוד מקצועות - ברור שאמורים ללמוד הרבה חומר חדש ומאוד רלוונטי לבגרויות

2 אדר אז לומדים עד שבט כזה חח

ואגב גם מי שעושה 4 יחל עדיין לומד😅😅

אבל רואים תסוף באופק(;

קשוח 5 יחל לא?...

*תגובה לGini פשוט קפץ למטה

המתמטיים ואת רכישת מיומנויות הטכניקה של התמודדות עם השאלות וההגעה לפתרונות.

היופי במתמטיקה שלא צריך לזכור טונות של חומר בע"פ, כמו במקצועות הומניים, אלא לרכוש הבנה ומיומנות באמצעות המון המון תרגול, ואז די מהר מצליחים להתמודד עם כל בעיה שצריך לפתור.

ותודה על איחולי ההצלחה!

מטורף, תגיע רחוק

אני דווקא ההפך- לא אוהבת לחשוב

ומעדיפה לזכור (;

לזכור הרבה בע"פ - שפות זרות

זה ממש קריטי ברכישת שליטה בשפות אחרות מאשר שפת אם

זה היה ככה עוזר באנגליתת

בטח מתישהו ימצאו מכשיר שמחדיר למח שפות

זיכרון חיצוני למוח, כמו למחשב (דיסק און קי)

ואז אפשר יהיה לטעון באותו רכיב המון מידע שיהיה זמין מיידית למוח שלנו.

(כמו שיש כבר פתרונות טכנולוגיים ביו-רפואיים אחרים שמתחברים למערכות ביולוגיות בגוף, למשל קוצב לב, משאבת אינסולין, רשתית מלאכותית, שתל שבלול באוזן)

ואם לא עכשיו, ערב ראש השנה והאיחולים לשנה החדשה, מתי כן מתאים לפנטז על העתיד?

בטח מתישהו אולי בעתיד הקרוב כבר לא יהיה ביס לאידעת בטח יהיה משו אחר

(לפי איך שהטכנולוגיה מתקדמת בטיס)

ואנחנו נהיה הדור הישן😂

אבל זה דיון ארוך מאוד

אני גם הייתי רוצה שיישאר ככה

למרות שנגיד מבחינה רפואית אני הכי רוצה שיתקדם וישתכלל ובעוד תחומים

שיהיה אפשר להכניס את החומר ישר למוח

(כרגע יש מחקרים על זה ששימוש בבינה מלאכותית דווקא מזיק לציונים, מה שהגיוני מאוד)

העולם יותר מורכב מזה, גם אם זה יקרה

אתם תשרדו את זה, ויום אחד זה יגמר

ו--בסוף שנה נשיר בשנה הבאה נשב על המרפסת ואתם תעשו בגרויות😅

לשרשור הזה

(כרגע טנטטיבית ל 1/7/2027)

לילה טוב ובהצלחה לכולנו !

זרקו כמה בכל שאלה, ככה נתקדם טוב

לפחות בורקסים ורוגעלכים כן

חטיף?

צומח מהאדמה?

היה פעם הולך על האדמה?

מטוגן?

מבושל?

מטוגן

יענו על זה תענה:

לא

כן

לא

מכינים את זה בבית?

זה ארוז בדרך כלל?

שניצלים?

זה משו יחסית בריא? (אפילו שמטוגן)

מורכב מירקות?

מפירות?

עם פירורי לחם?

לביבות?

חציל מטוגן?

ירק כלשהוא מטוגן?

אבל אמרתי לעצמי, מה בריא בזה.

שום

כמו סופגנייה

אבל נחמד לדעת, אולי אני אקנה מעכשיו יותר פלאפל מאשר פיצה ודברים כאלה.

אבל מתלבטת אם להתייאש סופית🙈

כאילו כי יהיה חופש

לאידעת אולי לא מכירים.... אבל באמת מוזר...

או בוואצאפ או באסמס

וגם בפייסבוק אינסטגרם וטיקטוק

ווטסאפ, סמס - אלו לא פלטפורמות להעברת הודעות ודיעות כמו הפורומים כאן

פייסבוק - חשבתי שזה רק למבוגרים.. לא יצא לי להיתקל בנוער

ושני האחרונים - זה למעקב אחרי אושיות רשת. לא מקום כמו הפורומים.

תמיד צריך להשתדל ולפעול, גם להתפלל ולקוות, שיהיה טוב, שיהיה בהצלחה, גם במצבים שנראים חסרי סיכוי

אבל לא נורא, בסוף יהיה טוב.

ואולי לא

חח אז אולי התכוונו לפה😅

להבחנה מתי המציאה של המוצא ומתי לא ….

אבל בכל מקרה, הפורום כנראה השלים את יעודו בעולם ועכשיו הוא עולה בחזרה למעלה

ובאמת עבר בטיס... והיה ככ כיף

למה צריך לימודים? אוףףףף

שאלתי את ידידי הקבוע Gemini, והנה תשובתו לשאלה (מדוע צריך לימודים במתכונת הקיימת של 12 שנות לימוד):

הדיון על הנחיצות והמבנה של 12 שנות לימוד מעסיק רבות את מערכות החינוך בעולם. למבנה הנוכחי יש יתרונות מבניים וחברתיים לצד חסרונות בולטים בעידן המודרני:

מטרות ויתרונות של המתכונת הקיימת

• חיזוק סוציאליזציה ומיומנויות חברתיות: בית הספר מספק סביבה מבוקרת שבה ילדים ובני נוער לומדים להתנהל בחברה, לשתף פעולה עם קבוצת השווים, להתמודד עם סמכות ולפתח אינטליגנציה רגשית וחברתית.

• הקניית ידע בסיסי והשכלה רחבה: המסגרת נועדה להבטיח שכל אזרח יצא לעולם עם אוריינות שפתית, מתמטית, מדעית והיסטורית בסיסית.

• שיוויון הזדמנויות ומוביליות חברתית: מתן מסגרת אחידה לכלל אוכלוסיית המדינה מתוך שאיפה לצמצם פערים סוציו-אקונומיים ולאפשר נקודת זינוק שווה לכולם.

• מסגרת בייביסיטר לאומית והחזקת המשק: מערכת החינוך מאפשרת להורים לצאת לעבודה במשרה מלאה ולהחזיק את הכלכלה מתפקדת.

• הבשלה רגשית וקוגניטיבית: גיל ההתבגרות כרוך בשינויים פיזיולוגיים ומוחיים משמעותיים; 12 השנים מספקות מרווח זמן להתבגרות מלאה לפני היציאה לשוק העבודה או להשכלה הגבוהה.

ביקורות ואתגרים במבנה הנוכחי:

• חוסר התאמה לשוק העבודה המודרני: המודל הקיים נבנה בעידן התעשייתי ומבוסס על שינון והנחתת מידע, בעוד שהעולם המודרני דורש חשיבה ביקורתית, יזמות, יצירתיות וסתגלנות.

• חוסר גמישות והתאמה אישית: למידה בקצב אחיד עבור עשרות תלמידים בכיתה אינה מתחשבת בכישורים, בחוזקות ובקצב הלמידה הפיזיולוגי והאישי של כל תלמיד.

• מיקוד יתר במבחנים ובציונים: שיעור ניכר מהזמן מוקדש להכנה למבחנים סטנדרטיים (כמו בחינות בגרות) על חשבון עומק מחקרי, סקרנות טבעית או פיתוח מיומנויות מעשיות לחיים.

• אובדן זמנים וחוסר יעילות: רבות מהמיומנויות והתכנים הנלמדים לאורך 12 שנה ניתן להקנות בפרק זמן קצר בהרבה באמצעות שיטות הוראה מודרניות וטכנולוגיה מתקדמת. שינויים טכנולוגיים והתפתחות הבינה המלאכותית מובילים כיום מגמה עולמית של לבחון מחדש את מבנה הלמידה, מעבר משינון לצבירת מיומנויות, ושילוב למידה היברידית ומותאמת אישית.

במציאות חיים כזו שהבנות הצעירות היו יוצאות עם הצאן… כמו רחל ולאה, כמו ציפורה - ואנחנו הבנים היינו מגיעים לחפש כלות מבין הבנות הלבושות לבן ורוקדות בכרמים 🙂

נשמע מושלם לפעמים בא לי לחזור לפשטות של פעם

טוב אבל בכל זאת העולם התקדם רק בזכות אנשים שהשכילו ולמדו

אז..... חייב (:

וזה קרע אותי שהוא כתב - מסגרת בייביסיטר לאומית😅😅

ונשים היו במצב עוד יותר גרוע מהגברים.

(המשך תשובה מ Gemini)

לאורך מרבית ההיסטוריה, החינוך וההשכלה שיקפו את התפקידים המגדריים המסורתיים: בנים חונכו למרחב הציבורי, לפרנסה ולמנהיגות, בעוד בנות חונכו למרחב הפרטי, לניהול משק הבית ולגידול ילדים.

התפתחות הפערים בין החינוך לבנים ובנות לאורך ההיסטוריה התבטאה במספר מישורים:

• העת העתיקה והימי הביניים: השכלה פורמלית (קריאה, כתיבה, מתמטיקה ופילוסופיה) הייתה נחלתם של מעטים בלבד – כמעט בלעדית גברים ממעמד גבוה או אנשי כמונה. בנות למדו בעיקר בבית אמהותיהן מיומנויות מעשיות כמו טווייה, בישול וניהול הבית.

• הסללת התכנים הרשמיים: כאשר החלו לקום בתי ספר נפרדים לבנים ולבנות (במיוחד מהמאה ה-18 והלאה), תוכנית הלימודים הייתה שונה לחלוטין. בנים למדו לטינית, מדעים, חשבון ופוליטיקה כדי להכין אותם לאקדמיה ולשוק העבודה. בנות, גם מהמעמד הגבוה, למדו בעיקר נימוסים, צרפתית, נגינה, תפירה וספרות קלה – תכנים שנועדו להפוך אותן ל"רעיות מיומנות ומארחות ראויות".

• נגישות להשכלה גבוהה: עד סוף המאה ה-19, אוניברסיטאות היו סגורות לחלוטין בפני נשים בכל רחבי העולם. המחשבה הרווחת הייתה שלימוד אקדמי מאומץ עלול "להזיק לבריאותן" או אינו נחוץ לתפקידן החברתי.

• הקשר היהודי: במסורת היהודית, בנים חונכו מגיל צעיר ב"חדר" ובישיבות ללימוד תורה, משנה וגמרא. לעומת זאת, חינוך הבנות היה בלתי פורמלי והתמקד בדינים המעשיים של משק הבית.

השינוי המשמעותי החל רק בתחילת המאה ה-20 עם הקמת רשת "בית יעקב" על ידי שרה שנירר, שהמציאה מחדש את החינוך הפורמלי לנשים בחברה החרדית.

תפיסה זו החלה להשתנות בהדרגה בשלהי המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20, בעקבות המהפכה התעשייתית, צמיחת התנועות הפמיניסטיות, והחלת חוקי חינוך חובה אחידים שהשוו את תוכניות הלימודים והנגישו את האקדמיה לשני המגדרים.

חוצמיזה נראלי אנחנו היחידים כאן

אבל הם כבר התחילו לימודים בא' אלול

גמני מתחילה עוד רגע😬

נו אז איך להתחיל?

אבל אני כבר שיעור ב' בישיבה גבוהה,

זה אחרת קצת מלהתחיל שמינית, אבל עדיין התחלה חדשה ונחמדה.

חח זה יתרונות וחסרונות..

ובהצלחה לך שתהיה שנה טובה(:

לשבת

או שזה יוציא מהמיטה את כל הרדומים …

מה עובד במאפייה?

חנות (מאפיה) אהובה וטובה ליד הבית

והחלטה של רגע, לצלם ולשתף כאן

אני רואה פשוט שאתם פעילים...

אמת או חובה

אסוציאציות

שרשור שירים

ועוד...

ואז לפי ההמלצות והאטרקטיביות של המקומות

המומלצים, בוחרים לאן ללכת.

(למשל, לצורך הדוגמא, אם אבקש מעיין מומלץ באיזור טבריה, ואין כזה - אז לא אדע על מעיינות אחרים בארץ שכן מומלצים…🙂)

(אפילו שאת פחות)

פה אין כמעט מגיבים,

יש באזור גוש טלמונים כמה, - עינות ענר, מעיין חרשה, עין דני.

וגם לכיוון ואדי זרקא (עטרת) אמור להיות מעיין חדש שאפשר ללכת, לא זוכר את שמו.

בשומרון באזור שילה/עלי, - עין עוז, מעיין הקטורת, מעיין הגבורה.

בצפון יש את המפורסמים בסגנון המשושים ובאזור שלהם, - משושים, ג'וחדר, ונראלי עוד...

צפון סביבות בית שאן/שדה אליהו, יש - עין נזם, בריכות המפלים, ועוד כמה.

אזור ירושלים יש הרבה בסביבות הדסה עין כרם וההרים, - סטף, עין לבן, עין טייסים, עין חינדק, ועוד הרבה שיש במפות של המקום,

כמובן ליפתא בכניסה לירושלים.

אזור לטרון לכיוון מודיעין יש עין מח"ר

זה מה שעלה לי עכשיו בראש.

טוב אני כותבת כאן דווקא כי באלי להחיות אותו

למרות שכבר מלא ניסו ולא הצליחו.. אממ אז צודק, אולי אני יעבור לצמ"ע🙃

אז נראלי אני באמת היחידה כאן🙈

ולא צריך לפרט עוד

פשוט אין להם סמארטפון עם אינטרנט

(כמוני, אני מהמחשב)

לפחות בהרגשה....(: גם אני מהמחשב

מעניין מה יקרה עוד כמה שנים עם הנוער? כי מצד אחד יש התחזקות ומצד שני התדרדרות...

מה יקרה עוד כמה שנים, נדע עוד כמה שנים,

אני חושב שכרגע הרוב בנקודה של הימשכות אחרי התרבות, אבל ב"ה יש הרבה שלא, והם מספיקים.

בסוף תמיד היה אתגרים ונסיונות ובסוף אנשים נהיים לאנשים טובים ברובם הגדול

(ראו את זה במלחמה שאותו נוער לשעבר שקיטרו עליו קם כמו אריות והגן על עם)

אני לא ידעת אם יש פה בכלל נוער שלא נכנס בצמ"ע😅😅

בכבוד, גורל העולם תלוי בידיכם

בצמ"ע אין כמעט נוער, אם בכלל, אבל יש עדיין קצת אנשים פה בפורומים שנמצאים בכל מיני פינות מוסתרות

וטוב אני עדיין לא גיליתי אותם😅

למרות. שאני בגבול בין נוער לצמה

אני בד"כ לא כ"כ זמין באינטרנט...

אבל העיקר הרצון

חחחח

אם לקרוא לזה בעיה,

אבל בשביל זה יש את בין הזמנים

אין על ביה"ז

אבל ברמת יעילות שלי זה עדיף ככה

לרוב החופש בתיכון ארוך מידי ואתה מאבד את זה

אבל הגיוני שהייתי באמת ממצה אותו

ביהז באמת קצר, על הממוקד אני לא יודע

שאף פעם לא היה לך חופש ארוך?

יש את עין סמיה מעיין חדש ליד כוכש, טוב מאד ויחסית נגיש, יש את עין ראשש פחות נגיש ופחות אנשים, מגיעים דרך מלאכי השלום, יש את הבריכות החדשות בבקעה שדי קרובות לשומרון בריכות הורדוס בריכה ענקית 40×40 מטר בערך גבוה יפה קצת חם, כמובן מלא אנשים אבל תמידיש פינה ריקה במים בגלל הגודל.

באמת שמעתי דברים טובים על עין סמיה, (וגם שיש שם עגלת קפה🙃🙃)

לא מכיר את העגלה קפה האמת

נראלי זה יותר בכיוון של "מצב הנוער בימינו"

מתוך כמה,

שקשורה לכותרת.